.jpg) | |||||||
| לידה | 1940 (בן 85 בערך) קאבול  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך עלייה | 1950 | ||||||
| מדינה | ישראל ישראל | ||||||
| מפלגה | מפלגת ש"ס | ||||||
| סיעה | ש"ס | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| תפקידים נוספים | |||||||
| |||||||
  | |||||||
רפאל פנחסי (נולד ב-1 בינואר1940) הוא איש ציבור ופוליטיקאי חרדי-ספרדי, ממייסדיתנועת ש"ס, מטעמה שימש כחבר הכנסת,שר וסגן שר. בשנת1997 הורשע בגין העברת כספים שלא כדין, ונגזרו עליו 12 חודשימאסר על תנאי וקנס[1].
פנחסי נולד בקאבול באפגניסטן לאברהם ושפרה פנחסי (במקור זרקיוף), שהיגרו מבוכרה לאפגניסטן בשנות ה-30. בשנת1952 הוריועלו לארץ וקבעו את מושבם בבני ברק[2]. הוא למד בתלמוד תורה רבי עקיבא בבני ברק, בישיבתהיכל התלמוד בתל אביב ובכולל חזון איש בבני ברק[2].
שירת בצה"ל כסמל דת במחנה צריפין, עד שהשתחרר בדרגת סמל[2].
פנחסי ניהל חברה לעיבודיהלומים והיה מקורב לרבחיים שאול גריינימן. בבחירות למועצת עיריית בני ברק בשנת1973 הוא התמודד במקום השני ברשימת "נאמני תורה - עדות המזרח" שזכתה בשני מנדטים מתוך 15 במועצה[3]. בבחירות למועצתעיריית בני ברק בשנת1978 הוא רץ במשותף עםאגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל ברשימת "למען בני ברק התורתית", הוצב במקום הרביעי, ונבחר לכהן במועצת העיר[4]. לקראת הבחירות בשנת1983 הוא התמודד בראש רשימת "נאמני תורה - עדות המזרח" שקיבלה שלושה מנדטים מתוך 21 מקומות במועצה וכיהן כסגן ראש העיר[5].
בשנת1984 היה פנחסי בין מייסדימפלגת ש"ס, שהוקמה לקראתהבחירות לכנסת האחת עשרה, כאיחוד בין רשימת "נאמני תורה - עדות המזרח" בבני ברק לרשימת ש"ס שכבר רצה בבחירות לעיריית ירושלים שנה קודם, פנחסי הוצב במקום השני ברשימה[6]. ש"ס קיבלה ארבעה מנדטים ופנחסי נכנס לראשונה לכנסת. ש"ס נכנסה לקואליציה בראשותשמעון פרס ופנחסי כיהן חבר בוועדת הכספים[7]. בנובמבר1985 מונה לסגן שר משרד העבודה והרווחה, תחת השרמשה קצב[8]. לקראתהבחירות לכנסת השתים עשרה הוצב שוב במקום השני ברשימה[9].
באפריל1987 התפרסמה כתבה בעיתוןמעריב לפיה פנחסי נטל לעצמו כספים של עיריית בני ברק, שהיו מיועדים לנזקקים. לטענתו נטל את הכסף בגלל חוב גדול יותר שחבה לו סיעתו בעירייה[10].
בכנסת ה-12 היה סגן יו"ר הכנסת ובכנסת ה-14 כיהן כיו"רועדת הכנסת וסיעת ש"ס.בממשלות ה-21 וה-22 כיהן כסגןשר העבודה והרווחה, בממשלה ה-23 היה סגןשר הפנים, בממשלה ה-24 היהשר התקשורת ובממשלת יצחק רבין כיהן תחילה כסגןשר האוצר ואחר כך כסגןשר הדתות.
כשר התקשורת עורר סערה כשניסה למנות את עקיבא אטון, בנו של חבר מועצת החכמים של ש"סשבתי אטון לתפקיד יושב ראש חברת התקשורת הממשלתית "בזק". המינוי עורר תרעומת והיועץ המשפטי, יוסף חריש, סירב לאשרו. השופט בדימוס, שאול אלוני, נקרא לעמוד בראש ועדה שתבחן את מינויו של אטון מחדש וזו פסלה את מינויו עקב חוסר התאמה לתפקיד[11].
במהלך1990 ערכה מבקרת המדינה,מרים בן פורת, ביקורת על השימוש של מפלגות בכספיחוק מימון מפלגות, בשנתיים שקדמו לביקורת. במפלגת ש"ס חשפה אי-סדרים חמורים כולל צ'קים בסך כולל של מיליון שקל שנפדו במזומן ושימוש בכספים לצורך מימון קניית מכוניות פרטיות[12]. הכספים ניתנו למפלגה לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-12 שהתקיימו בנובמבר 1988 ובבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בפברואר 1989. פנחסי שימש באותה עת כגזבר ש"ס ויו"ר ועדת הכספים שלה. באוקטובר1990 נחקר פנחסי לראשונה בפרשה[13]. בדצמבר 1990 נחקר במשטרה גם בחשד לשימוש בכספי הקצאות של משרד הפנים כשוחד בחירות[14].
ב-26 בדצמבר 1990 מבקרת המדינה הגישה ליו״ר הכנסת דו״ח חמור על השימוש של ש"ס בכספי מימון המפלגות, בו עלה חשדות פליליים חמורים נגד בכירי תנועת ש״ס, ובעיקר נגד פנחסי. על פי הדו"ח סיעת ש״ס הטעתה, תוך שימוש בהצהרות כוזבות, את מבקרת המדינה, והסתירה פעילות כספית אסורה בהיקפים גדולים[15]. עם מסירת הדו"ח אמרה: זהו הדו״ח החמור ביותר שהגשתי בכל תקופת כהונתי כמבקרת המדינה[16]. בעקבות הדו"ח המליצה המשטרה להעמיד לדין את פנחסי בעבירות של מירמה, זיוף והפרת אמונים[17].
בתחילת1993 פנההיועץ המשפטי לממשלה,יוסף חריש, לכנסת בבקשה להסיר את חסינותו של פנחסי. הכנסת קיבלה את הבקשה ביום17 במרץ[18], אך פנחסי עתר לבג"ץ והביא לביטול ההחלטה, שכן לא הוצג בפני חברי הכנסת במליאת הכנסתכתב האישום המפורט, וכן לא הוצגו בפניהם פרוטוקול הדיונים בוועדת הכנסת בנוסף ופרוטוקול הדיונים במליאה, ורבים מהמצביעים במליאה לא היו נוכחים בכל מהלך הדיון בנושא שנערך בה[19]. לכן נקבע שיש לחזור על הדיון במליאה ועל ההצבעה בה[20].
ב-29 ביולי1993 דנה הכנסת פעם נוספת בנושא והחליטה לא ליטול את חסינותו. עתירות נגד ההחלטה נדחו, אך עתירה להפסקת תפקידו כסגן שר התקבלה ב-8 בספטמבר[21] (יחד עם עתירה דומה נגדאריה דרעי, שיצרו אתהלכת דרעי-פנחסי). פנחסי התפטר מתפקידו כסגן שר ב-14 בספטמבר, עם פרישת ש"ס מהממשלה.
ב-29 באוקטובר1996 החליטה ועדת הכנסת להסיר את חסינותו של פנחסי, על פי בקשתו, כדי לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה להעמיד אותו לדין, זאת לאחר שבג"ץ דחה שבוע קודם את עתירתו של פנחסי, אשר טען, כי הוועדה איננה מוסמכת לחזור ולדון בהסרת החסינות, בעקבות ההחלטה בכנסת הקודמת שלא להסיר את חסינותו[22].
בדצמבר1997 הרשיעבית משפט השלום, במסגרתעסקת טיעון את פנחסי בגין העברת כספים שלא כדין, וגזר עליו 12 חודשימאסר על-תנאי וקנס של 20 אלף שקל[23].
ב-20 באוקטובר1998, דחה בג"ץ את עתירתהתנועה למען איכות השלטון בישראל כנגדהיועץ המשפטי לממשלה, אשר ביקשה להעביר את פנחסי מכהונתו כיו"ר ועדת הכנסת, עקב הרשעתו של פנחסי בעבירות שיש עימן קלון. הרכב של 7 שופטים הסכים פה אחד, כי על פי החוק, פנחסי כשיר להמשיך ולכהן כחבר כנסת וכיו"ר ועדת הכנסת. בג"ץ קבע, כי החוק בעניין זה ברור, וכי הפסקת כהונתו של חבר כנסת יכולה להיעשות רק אם הוטל עליומאסר בפועל בשל עבירות שיש עימן קלון[24].
בינואר2013 הורשע בעבירות תכנון ובנייה, על שימוש בבניין ללא היתר. פנחסי הודה בעבירה בהסדר טיעון, שבמסגרתו נמחקה מכתב האישום עבירה של בנייה ללא היתר[25]. נגד פנחסי גם הוגשה תביעה אזרחית, על סך 1.3 מיליון שקל, על שהקים את ביתו, תוך חריגות בנייה, ובנה אולם שמחות ללא רישיונות בלב בני ברק[26].
לפנחסי תשעה אחים, מהם הרבבצלאל פנחסי - ראש ישיבת ברכת אפרים, הרב ישראל פנחסי - כיהן כראש כולל האר"י בבני ברק ומרבני הקהילה הבוכרית (נפטר בתשפ"א), והרב לוי פנחסי, ראש ישיבת אור אברהם.
מתגורר בבני ברק.
רפאל פנחסי, באתרהכנסת
