ספורטה נולד במושבה היהודית מרגו שבקפריסין, לשם הגיע אביו אליהו, ילידחברון, בהזמנת המתיישבים כדי לשמששו"ב. ב-1913 החל ללמד גם עברית ושימש רב בקהילתו הקטנה. ממנו למד רפאל בילדותו את השפה העברית וספג רוח לאומית.[1]
במקביל לעבודתו החינוכית, פרסם שירים, סיפורים ועיבודים, שרבים מהם הולחנו, ייסד וערך את הוצאת הספרים "תפוח: הספרייה החינוכית לטף" וערך את עיתוןבמחנה נח"ל.
רפאל ספורטה חיפש את השורשים והזהות המוזיקלית היהודית-ישראלית הן מתוך הכרת תרבויות אחרות, והן מתוך פנייה למקורות עבריים כמו התנ"ך, זאת כדי לתרום ליצירתה של זהות עברית חדשה שהתהוותה בארץ.
הוצאה מחודשת שלארמון החול: שירים וסיפורים; עורכת:חוה כץ ספורטה, תל אביב: חמו"ל, 2012. (בספר, שנערך על ידי בתו, מובאים מרב כתביו, בצורתם המקורית כפי שהופיעו בשנות ה-50 בחוברות "תפוח" שערך ובעיתוני הילדים. את היצירות איירו הצייריםנחום גוטמן,איזה הרשקוביץ,הנריק הכטקופף,תרצה טנאי ותרצה שחר. חמשת הפרקים הראשונים מיוחדים לשירים ולסיפורים לילדים; הפרק השישי הוא אוסף ברכות והקדשות שכתב לילדיו ולנכדותיו; הפרק השביעי מוקדש לשירתו למבוגרים)
שירים לשירה בציבור עם דוד זהבי,דוד זהבי (מלחין),אריה יחיאלי, אברהם שלמה עמיאל,רפאל ספורטה,חנן שדמי, קיבוץבית השיטה, ערב סוכותתשט"ז, 1955, "ארכיון דוד זהבי", סדרה C: טקסטים לשירים, פריט מס' 042, [10]
^על פי דבריה של שושנה שרירא על רפאל ספורטה: "פעם נמניתי על שופטי פרס למדן מטעם עירית רמת-גן לספרות ילדים. החלטנו לזכות את ספורטה בפרס למדן על כלל יצירתו לילדים ... לא עבר זמן רב ושמעתי לפתע כי נפטר והלך לעולמו.רפאל ספורטה משורר וסופר הילדים / שושנה שרירא - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
ציטוטים בוויקיציטוט:רפאל ספורטה
רפאל ספורטה, באתרMusicBrainz(באנגלית)
אנה הרמן,סוד דיוקו של שיר הפעוטות "זרת זרת לשלום", באתרהארץ, 25 בפברואר 2016