 | |
| לידה | 15 באפריל1942 (בן 83) דורדון,צרפת  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תפקידים | רופא |
| מפלגה | מרצ |
| בן או בת זוג | צביה ולדן |
| ילדים | מיקה אלמוג |
  | |
רפאל (רפי) ולדן (נולד ב-15 באפריל1942) הוארופא ישראלי, פרופסור לרפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, לשעבר סגן מנהלבית החולים שיבא, מומחה בכירורגיה כללית וכלי דם, פעיל חברתי.
הוריו של ולדן הגרו מוורשה לצרפת, לאחר שמדיניות הנומרוס קלאוזוס מנעה מהם לימודים גבוהים במולדתם. אמו רינה הייתה רופאה ואביו יוסףאגרונום. ולדן נולד ב-1942 בכפר קטן במחוזדורדון, שם שהתה משפחתו בזהות בדויה במהלךמלחמת העולם השנייה. בתום המלחמה חזרה משפחתו לפריז. בגיל 9עלתה משפחתו לישראל, והתגוררו בתל אביב.
למד בבית הספר התיכון הדתי צייטלין; כיהן כיו"ר ארגון "נוער לנוער".
בהמשך למד בבית הספר לרפואה שלהאוניברסיטה העברית בירושלים במסגרתהעתודה האקדמית. במהלך לימודיו נבחר פעמיים כנשיא הארגון הבינלאומי של סטודנטים לרפואה. בתום לימודיו שירת כרופא בחטיבת הצנחנים והגיע לדרגתסגן-אלוף. ולדן התמחה בכירורגיה כללית וכירורגיית כלי דם במחלקתו של פרופ'מרק מוזס. שימש כמנהל אגף הכירורגיה ומנהל יחידתכירורגיית כלי דם בבית החולים שיבא.
ולדן הוא נשיא עמותת "רופאים לזכויות אדם", המעניקה טיפול רפואי לפלסטינים, לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל; כך הוא פועל ברוח דברי אביו, שכתב ב-1938 על הפליטים המגיעים לצרפת: "לא ייתכן להרחיק אנשים שברחו מארצות מוצאם בגלל רדיפות פוליטיות או כלכליות, ואין להם מנוס"[1]). הוא זכה באות לגיון הכבוד הצרפתי (Légion d'Honneur) של ממשלת צרפת בזכות פעילותו במסגרת "רופאים לזכויות אדם" לקידום שיתוף הפעולה ביןפלסטינים לישראלים. האות הוענק לו בידי שר החוץ של צרפת,ברנאר קושנר, בטקס בשגרירות צרפת בתל אביב. ולדן חבר גם בהנהלת "ארגון לתת".
במסעהבחירות לכנסת ה-20 מוקם במקום ה-98 הסמלי ברשימתמרצ.
ביום העצמאות של שנת2020 הדליק רפי ולדן משואה בטקס הדלקת משואות אלטרנטיבי[2].
באוקטובר1973 נישא לבלשניתצביה פרס, בתו שלשמעון פרס. הם מתגוררים בכפר אז"ר ולהם שלושה ילדים. בתם הבכורה היא העיתונאית והשחקניתמיקה אלמוג. בנם אסף, סופר, משורר ומוזיקאי נפטר בגיל 35[3]. ולדן שימש גם רופאו האישי של חמיו, שמעון פרס.
איילת שני,אני בשיחה - רפי ולדן מאשים את השלטון בישראל בטיפוח נוירוזת השואה, באתרהארץ, 19 באפריל 2013ממאמריו:
