| |||
 | |||
| דיוקנו הרשמי שלהרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, מרץ 2025 | |||
| איוש נוכחי | אייל זמיר | ||
|---|---|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 5 במרץ2025 | ||
| דרכי מינוי | מתמנה על ידיממשלת ישראל בהמלצתשר הביטחון | ||
| תחום שיפוט | ישראל ישראל | ||
| דרגה |   רב-אלוף | ||
| מושב המשרה | מגדל המטכ"ל,מחנה רבין,תל אביב,ישראל | ||
| משך כהונה קצוב | 3 שנים (שר הביטחון יכול להאריך את כהונת הרמטכ"ל לשנה רביעית) | ||
| ייסוד המשרה | 1 ביוני1948 | ||
| איוש ראשון | יעקב דורי | ||
ראש המטה הכללי (או בקיצור:הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא הגנה לישראל, העומד בראשהמטה הכללי של צה"ל.
ראש המטה הכללי נתון למרותממשלת ישראל וכפוף ישירות לשר הביטחון. הואקצין בדרגתרב-אלוף (רא"ל), הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל.
מעמדו של הרמטכ"ל מוגדר בחוק יסוד: הצבא, שנחקק בשנת1976 ובו נאמר (סעיף 3):
- (א) הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
- (ב) ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.
- (ג) ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון.
למעשה,שר הביטחון חייב להגיע להסכמה על המינוי עםראש הממשלה, שכן רק לראש הממשלה הסמכות להביא את המינוי לאישור הממשלה.
המינוי קצוב לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. תקופה זו אינה מוגדרת בחוק, אך נהוגה החל מקום המדינה.[1][2]
חוק יסוד: הצבא לא מתייחס כלל לסמכותו של ראש הממשלה כלפי הרמטכ"ל. למעשה ממילא שר הביטחון חייב ליידע את ראש הממשלה על כל פעולה משמעותית שצה"ל רוצה ליזום (גם לפי "מסמך הקונסטיטוציה" וגם לפי נהלים פנימיים שקיימים במשרדי ראש הממשלה ושר הביטחון).
חנן מלצר, בתפקידו בפרקליטות הצבאית, כתבחוות דעת ובה שלוש גישות אפשריות ליחס בין הרמטכ"ל לשר הביטחון:
בפרקטיקה נהוגה "כפיפות יחסית". כך מינוי קצינים מדרגת אל"ם נקבע בידי הרמטכ"ל בלבד, אך המינוי נכנס לתוקף רק לאחר אישור שר הביטחון (או אישור ראש הממשלה אם הרמטכ"ל מעוניין להביא לאישורו).
מסמךאסטרטגיית צה"ל שפרסם הרמטכ"לגדי איזנקוט הרחיב את הגדרת תפקידו של הרמטכ"ל והגדירו כ"מפקד המערכה" וכמי שקובע את "הרעיון והתפישה להשגת המשימה". הרמטכ"ל מתפקד הן כחוליה המקשרת בין הצבא לדרג המדיני, הממשלה ובתוכה הקבינט, הן כיועץ להפעלת הכוח ובניינו והן כמפקד הצבא במערכה כולה, וכקבלן הביצוע של החלטות הממשלה ושל בניין הצבא.[3]
תפקיד הרמטכ"ל החל בארגון "ההגנה", שם נקרא בשם זה מי שעמד בראש המטה הכללי של "ההגנה". עם הקמת צה"ל, הוסבו מטכ"ל ההגנה והרמטכ"ל שעמד בראשו,יעקב דורי לעמוד בראש צה"ל.
הרמטכ"ל מתמנה רשמית לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. יוצא דופן היהרפאל איתן אשר כהונתו הוארכה פעמיים, והוא כיהן במצטבר חמש שנים. מנגד, היו מספר רמטכ"לים אשר לא סיימו את תקופת כהונתם המלאה:יגאל ידין התפטר על רקע חילוקי דעות לגבי תקציב צה"ל.מרדכי מקלף כיהן בתפקיד במשך שנה אחת בלבד על פי בקשתו,דוד אלעזר נאלץ להתפטר על רקע המלצותועדת אגרנט שחקרה אתמלחמת יום הכיפורים,דני חלוץ התפטר בשל הביקורת על התנהלותמלחמת לבנון השנייה והרצי הלוי התפטר על רקע כישלון צה"ל במניעתטבח שבעה באוקטובר. בעקבות התפטרותו של אלעזר בראשית אפריל 1974 שימש כממלא מקומו אלוףיצחק חופי עד כניסתו שלמרדכי גור לתפקיד באמצע החודש.[4] כמו כן, שני רמטכ"לים ויתרו על חלק מהארכת כהונתם:אמנון ליפקין-שחק ביקש לסיים את תפקידו באמצע השנה הרביעית, על רקע רצונו לעבור לפוליטיקה ולהתמודד על ראשות הממשלה.חיים לסקוב ביקש שלא לכהן שנה רביעית על רקע חילוקי דעות שלו עםשמעון פרס.
בשנת 2005ראש ממשלת ישראלאריאל שרון ושר הביטחוןשאול מופז לא האריכו את כהונתו שלמשה יעלון לשנה רביעית, במהלך שהתפרש כהדחה על רקע התנגדותו של יעלון לתוכנית ההתנתקות. על מנת למנוע בעיות כאלו בעתיד, וכפי שנעשה לגבי משרות אחרות כמו זו שלנשיא המדינה, מינה שר הביטחוןעמיר פרץ את רב-אלוףגבי אשכנזי בשנת2007 לתקופה של ארבע שנים, ובכך הסיר את חוסר הוודאות בנוגע להוספת השנה הרביעית (אך לקראת סוף כהונת אשכנזי עלתה סוגיית הארכת כהונתו לשנה חמישית).
לאורך השנים מונו לתפקיד הרמטכ"ל קצינים שצמחו בחילות היבשה, לרוב יוצאי חטיבתגולני,הצנחנים וחיל השריון, פרט לרמטכ"לדן חלוץ שהגיע מחיל האוויר. על אף שרמטכ"לים פיקדו על יחידות שונות בצה"ל טרם מינויים לתפקיד, כולם פיקדו על אחת מהחטיבות הלוחמות בצה"ל.[5]
ראש המטה הכללי המכהן וה-24 במספר הוא רב-אלוףאייל זמיר, שנכנס לתפקיד ב-5 במרץ2025.
עם סיום כהונתו, חלה על הרמטכ"ל (בדומה לבכירים נוספים במערכת הביטחון בישראל)תקופת צינון של שלוש שנים קודם שיוכל להיבחר כחבר הכנסת, להתמנות לשר בממשלה או להיבחר לראשות הממשלה.
| מס' | דיוקן | שם (תקופת חיים) | תקופת כהונה | ראש הממשלה הממנה | שר הביטחון הממנה | אירועים מרכזיים | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך לועזי | |||||||
| 1 |  | רב-אלוף (1899–1973) | 1 ביוני 1948 | 9 בנובמבר 1949 | דוד בן-גוריון | * הקמת צה"ל | |
| 2 | .jpg) | רב-אלוף (1917–1984) | 9 בנובמבר 1949 | 7 בדצמבר 1952 | |||
| 3 | .jpg) | רב-אלוף (1920–1978) | 7 בדצמבר 1952 | 6 בדצמבר 1953 | |||
| 4 |  | רב-אלוף (1915–1981) | 6 בדצמבר 1953 | 29 בינואר 1958 | |||
| 5 |  | רב-אלוף (1919–1982) | 29 בינואר 1958 | 1 בינואר 1961 | |||
| 6 |  | רב-אלוף (1923–2004) | 1 בינואר 1961 | 1 בינואר 1964 | |||
| 7 |  | רב-אלוף (1922–1995) | 1 בינואר 1964 | 1 בינואר 1968 | לוי אשכול | ||
| 8 |  | רב-אלוף (1924–1994) | 1 בינואר 1968 | 1 בינואר 1972 | לוי אשכול | משה דיין | מלחמת ההתשה |
| 9 | .jpg) | רב-אלוף (1925–1976) | 1 בינואר 1972 | 3 באפריל 1974 | גולדה מאיר | מלחמת יום הכיפורים | |
| (מ"מ) |  | אלוף יצחק חופי (1927–2014) | 3 באפריל 1974 | 16 באפריל 1974 | |||
| 10 | .jpg) | רב-אלוף (1930–1995) | 16 באפריל 1974 | 16 באפריל 1978 | |||
| 11 |  | רב-אלוף (1929–2004) | 16 באפריל 1978 | 19 באפריל 1983 | מנחם בגין | עזר ויצמן |
|
| 12 |  | רב-אלוף (1936–2008) | 19 באפריל 1983 | 19 באפריל 1987 | משה ארנס | ||
| 13 |  | רב-אלוף (1937–2008) | 19 באפריל 1987 | 1 באפריל 1991 | יצחק שמיר | יצחק רבין | |
| 14 |  | רב-אלוף (1942–) | 1 באפריל 1991 | 1 בינואר 1995 | משה ארנס | ||
| 15 |  | רב-אלוף (1944–2012) | 1 בינואר 1995 | 9 ביולי 1998 | יצחק רבין | ||
| 16 |  | רב-אלוף (1948–) | 9 ביולי 1998 | 9 ביולי 2002 | בנימין נתניהו | יצחק מרדכי | |
| 17 |  | רב-אלוף (1950–) | 9 ביולי 2002 | 1 ביוני 2005 | אריאל שרון | בנימין בן אליעזר | האינתיפאדה השנייה |
| 18 |  | רב-אלוף (1948–) | 1 ביוני 2005 | 14 בפברואר 2007 | שאול מופז | ||
| 19 |  | רב-אלוף (1954–) | 14 בפברואר 2007 | 14 בפברואר 2011 | אהוד אולמרט | עמיר פרץ | |
| 20 |  | רב-אלוף (1959–) | 14 בפברואר 2011 | 16 בפברואר 2015 | בנימין נתניהו | אהוד ברק | |
| 21 |  | רב-אלוף (1960–) | 16 בפברואר 2015 | 15 בינואר 2019 | משה יעלון | ||
| 22 |  | רב-אלוף (1964–) | 15 בינואר 2019 | 16 בינואר 2023 | אביגדור ליברמן | ||
| 23 |  | רב-אלוף (1967–) | 16 בינואר 2023 | 5 במרץ 2025 | יאיר לפיד[6] | בני גנץ[6] | |
| 24 | | רב-אלוף (1966–) | 5 במרץ 2025 | מכהן | בנימין נתניהו | ישראל כ"ץ | |
ערך מורחב –קציני צה"ל לשעבר בפוליטיקה הישראליתנכון למאי 2024 הצטרפו לפוליטיקה 14 רמטכ"לים לשעבר, יותר ממחצית מכלל הרמטכ"לים שכיהנו בישראל. הבולטות של בכירי מערכת הביטחון בפוליטיקה בישראל היא תופעה יוצאת דופן, ובמיוחד בקרב מדינות דמוקרטיות.[דרוש מקור]
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:ראש המטה הכללי |
| ערך מילוני בוויקימילון:רמטכ"ל |
 ציטוטים בוויקיציטוט:ראש המטה הכללי |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:ראש המטה הכללי |
הרמטכ"לים, סדרת טלוויזיה |פרק 1 |פרק 2 |פרק 3 |פרק 4 |פרק 5 |רשות השידור, 2017
אמיר אורן,מ"פ צעיר עם שאיפות? בלי חטיבת הצנחנים זה לא יצליח, באתרהארץ, 19 ביוני 2022
