Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

ראש המטה הכללי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדףרמטכ"ל)
ראש המטה הכללי (הרמטכ"ל)
דיוקנו הרשמי של הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, מרץ 2025
דיוקנו הרשמי שלהרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, מרץ 2025
איוש נוכחיאייל זמיר
תאריך כניסה לתפקיד5 במרץ2025
דרכי מינוימתמנה על ידיממשלת ישראל בהמלצתשר הביטחון
תחום שיפוטישראלישראל ישראל
דרגהרב-אלוףרב-אלוף (אוויר) רב-אלוף
מושב המשרהמגדל המטכ"ל,מחנה רבין,תל אביב,ישראל
משך כהונה קצוב3 שנים (שר הביטחון יכול להאריך את כהונת הרמטכ"ל לשנה רביעית)
ייסוד המשרה1 ביוני1948
איוש ראשוןיעקב דורי

ראש המטה הכללי (או בקיצור:הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא הגנה לישראל, העומד בראשהמטה הכללי של צה"ל.

ראש המטה הכללי נתון למרותממשלת ישראל וכפוף ישירות לשר הביטחון. הואקצין בדרגתרב-אלוף (רא"ל), הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל.

מעמד הרמטכ"ל

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מעמדו של הרמטכ"ל מוגדר בחוק יסוד: הצבא, שנחקק בשנת1976 ובו נאמר (סעיף 3):

(א) הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
(ב) ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.
(ג) ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון.

למעשה,שר הביטחון חייב להגיע להסכמה על המינוי עםראש הממשלה, שכן רק לראש הממשלה הסמכות להביא את המינוי לאישור הממשלה.

המינוי קצוב לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. תקופה זו אינה מוגדרת בחוק, אך נהוגה החל מקום המדינה.[1][2]

חוק יסוד: הצבא לא מתייחס כלל לסמכותו של ראש הממשלה כלפי הרמטכ"ל. למעשה ממילא שר הביטחון חייב ליידע את ראש הממשלה על כל פעולה משמעותית שצה"ל רוצה ליזום (גם לפי "מסמך הקונסטיטוציה" וגם לפי נהלים פנימיים שקיימים במשרדי ראש הממשלה ושר הביטחון).

דרגת ראש המטה הכללי,רב-אלוף

חנן מלצר, בתפקידו בפרקליטות הצבאית, כתבחוות דעת ובה שלוש גישות אפשריות ליחס בין הרמטכ"ל לשר הביטחון:

  1. כפיפות מוחלטת – השר רשאי להתערב בכל נושא, והוא מעין 'רמטכ"ל על' (כנציג הממשלה).
  2. כפיפות אסטרטגית – הרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון בנושאים בעלי משמעות מדינית או אסטרטגית, אך ניהול שוטף ואירועים טקטיים בסמכות מלאה של הרמטכ"ל.
  3. כפיפות יחסית – בנושאים האסטרטגיים הרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון, אך בניהול שוטף ואירועים טקטיים שר הביטחון מוסמך רק לאשר או לפסול את הצעת הרמטכ"ל.

בפרקטיקה נהוגה "כפיפות יחסית". כך מינוי קצינים מדרגת אל"ם נקבע בידי הרמטכ"ל בלבד, אך המינוי נכנס לתוקף רק לאחר אישור שר הביטחון (או אישור ראש הממשלה אם הרמטכ"ל מעוניין להביא לאישורו).

מסמךאסטרטגיית צה"ל שפרסם הרמטכ"לגדי איזנקוט הרחיב את הגדרת תפקידו של הרמטכ"ל והגדירו כ"מפקד המערכה" וכמי שקובע את "הרעיון והתפישה להשגת המשימה". הרמטכ"ל מתפקד הן כחוליה המקשרת בין הצבא לדרג המדיני, הממשלה ובתוכה הקבינט, הן כיועץ להפעלת הכוח ובניינו והן כמפקד הצבא במערכה כולה, וכקבלן הביצוע של החלטות הממשלה ושל בניין הצבא.[3]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

תפקיד הרמטכ"ל החל בארגון "ההגנה", שם נקרא בשם זה מי שעמד בראש המטה הכללי של "ההגנה". עם הקמת צה"ל, הוסבו מטכ"ל ההגנה והרמטכ"ל שעמד בראשו,יעקב דורי לעמוד בראש צה"ל.

הרמטכ"ל מתמנה רשמית לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. יוצא דופן היהרפאל איתן אשר כהונתו הוארכה פעמיים, והוא כיהן במצטבר חמש שנים. מנגד, היו מספר רמטכ"לים אשר לא סיימו את תקופת כהונתם המלאה:יגאל ידין התפטר על רקע חילוקי דעות לגבי תקציב צה"ל.מרדכי מקלף כיהן בתפקיד במשך שנה אחת בלבד על פי בקשתו,דוד אלעזר נאלץ להתפטר על רקע המלצותועדת אגרנט שחקרה אתמלחמת יום הכיפורים,דני חלוץ התפטר בשל הביקורת על התנהלותמלחמת לבנון השנייה והרצי הלוי התפטר על רקע כישלון צה"ל במניעתטבח שבעה באוקטובר. בעקבות התפטרותו של אלעזר בראשית אפריל 1974 שימש כממלא מקומו אלוףיצחק חופי עד כניסתו שלמרדכי גור לתפקיד באמצע החודש.[4] כמו כן, שני רמטכ"לים ויתרו על חלק מהארכת כהונתם:אמנון ליפקין-שחק ביקש לסיים את תפקידו באמצע השנה הרביעית, על רקע רצונו לעבור לפוליטיקה ולהתמודד על ראשות הממשלה.חיים לסקוב ביקש שלא לכהן שנה רביעית על רקע חילוקי דעות שלו עםשמעון פרס.

בשנת 2005ראש ממשלת ישראלאריאל שרון ושר הביטחוןשאול מופז לא האריכו את כהונתו שלמשה יעלון לשנה רביעית, במהלך שהתפרש כהדחה על רקע התנגדותו של יעלון לתוכנית ההתנתקות. על מנת למנוע בעיות כאלו בעתיד, וכפי שנעשה לגבי משרות אחרות כמו זו שלנשיא המדינה, מינה שר הביטחוןעמיר פרץ את רב-אלוףגבי אשכנזי בשנת2007 לתקופה של ארבע שנים, ובכך הסיר את חוסר הוודאות בנוגע להוספת השנה הרביעית (אך לקראת סוף כהונת אשכנזי עלתה סוגיית הארכת כהונתו לשנה חמישית).

לאורך השנים מונו לתפקיד הרמטכ"ל קצינים שצמחו בחילות היבשה, לרוב יוצאי חטיבתגולני,הצנחנים וחיל השריון, פרט לרמטכ"לדן חלוץ שהגיע מחיל האוויר. על אף שרמטכ"לים פיקדו על יחידות שונות בצה"ל טרם מינויים לתפקיד, כולם פיקדו על אחת מהחטיבות הלוחמות בצה"ל.[5]

ראש המטה הכללי המכהן וה-24 במספר הוא רב-אלוףאייל זמיר, שנכנס לתפקיד ב-5 במרץ2025.

עם סיום כהונתו, חלה על הרמטכ"ל (בדומה לבכירים נוספים במערכת הביטחון בישראל)תקופת צינון של שלוש שנים קודם שיוכל להיבחר כחבר הכנסת, להתמנות לשר בממשלה או להיבחר לראשות הממשלה.

רשימת ראשי המטה הכללי

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ראשי המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל
מס'דיוקןשם

(תקופת חיים)

תקופת כהונהראש הממשלה הממנהשר הביטחון הממנהאירועים מרכזיים
תאריך לועזי
1רב-אלוף

יעקב דורי

(1899–1973)

1 ביוני 19489 בנובמבר 1949דוד בן-גוריון* הקמת צה"ל
2רב-אלוף

יִגָּאֵל ידין

(1917–1984)

9 בנובמבר 19497 בדצמבר 1952
3רב-אלוף

מרדכי מקלף

(1920–1978)

7 בדצמבר 19526 בדצמבר 1953
4רב-אלוף

משה דיין

(1915–1981)

6 בדצמבר 195329 בינואר 1958
5רב-אלוף

חיים לסקוב

(1919–1982)

29 בינואר 19581 בינואר 1961
6רב-אלוף

צבי צור

(1923–2004)

1 בינואר 19611 בינואר 1964
7רב-אלוף

יצחק רבין

(1922–1995)

1 בינואר 19641 בינואר 1968לוי אשכול
8רב-אלוף

חיים בר-לב

(1924–1994)

1 בינואר 19681 בינואר 1972לוי אשכולמשה דייןמלחמת ההתשה
9רב-אלוף

דוד אלעזר

(1925–1976)

1 בינואר 19723 באפריל 1974גולדה מאירמלחמת יום הכיפורים
(מ"מ)אלוף
יצחק חופי

(1927–2014)

3 באפריל 197416 באפריל 1974
10רב-אלוף

מרדכי גור

(1930–1995)

16 באפריל 197416 באפריל 1978
11רב-אלוף

רפאל איתן

(1929–2004)

16 באפריל 197819 באפריל 1983מנחם בגיןעזר ויצמן
12רב-אלוף

משה לוי

(1936–2008)

19 באפריל 198319 באפריל 1987משה ארנס
13רב-אלוף

דן שומרון

(1937–2008)

19 באפריל 19871 באפריל 1991יצחק שמיריצחק רבין
14רב-אלוף

אהוד ברק

(1942–)

1 באפריל 19911 בינואר 1995משה ארנס
15רב-אלוף

אמנון ליפקין-שחק

(1944–2012)

1 בינואר 19959 ביולי 1998יצחק רבין
16רב-אלוף

שאול מופז

(1948–)

9 ביולי 19989 ביולי 2002בנימין נתניהויצחק מרדכי
17רב-אלוף

משה יעלון

(1950–)

9 ביולי 20021 ביוני 2005אריאל שרוןבנימין בן אליעזרהאינתיפאדה השנייה
18רב-אלוף

דני חלוץ

(1948–)

1 ביוני 200514 בפברואר 2007שאול מופז
19רב-אלוף

גבי אשכנזי

(1954–)

14 בפברואר 200714 בפברואר 2011אהוד אולמרטעמיר פרץ
20רב-אלוף

בני גנץ

(1959–)

14 בפברואר 201116 בפברואר 2015בנימין נתניהואהוד ברק
21רב-אלוף

גדי איזנקוט

(1960–)

16 בפברואר 201515 בינואר 2019משה יעלון
22רב-אלוף

אביב כוכבי

(1964–)

15 בינואר 201916 בינואר 2023אביגדור ליברמן
23רב-אלוף

הרצי הלוי

(1967–)

16 בינואר 20235 במרץ 2025יאיר לפיד[6]בני גנץ[6]
24רב-אלוף

אייל זמיר

(1966–)

5 במרץ 2025מכהןבנימין נתניהוישראל כ"ץ

רמטכ"לים לשעבר בפוליטיקה הישראלית

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –קציני צה"ל לשעבר בפוליטיקה הישראלית

נכון למאי 2024 הצטרפו לפוליטיקה 14 רמטכ"לים לשעבר, יותר ממחצית מכלל הרמטכ"לים שכיהנו בישראל. הבולטות של בכירי מערכת הביטחון בפוליטיקה בישראל היא תופעה יוצאת דופן, ובמיוחד בקרב מדינות דמוקרטיות.[דרוש מקור]

הרמטכ"לשנות פעילות בפוליטיקהתפקידים בולטיםמפלגה / סיעה אליה השתייך
יגאל ידין19771981סגן ראש ממשלת ישראלד"ש
משה דיין19591981שר החקלאות,שר הביטחון,שר החוץמפא"י,רפ"י,המערך,העבודה,תנועה להתחדשות ממלכתית
צבי צור1965חבר הכנסת ה-6רפ"י
יצחק רבין19741995ראש ממשלת ישראל,שר הביטחון,שר העבודההמערך,מפלגת העבודה הישראלית
חיים בר-לב19721992שר התעשייה והמסחר,שר המשטרה,שר הפיתוחהמערך
מוטה גור19811995שר הבריאות,שר בלי תיק, סגןשר הביטחוןהמערך,מפלגת העבודה הישראלית
רפאל איתן19841999סגן ראש ממשלת ישראל,שר החקלאות,השר לאיכות הסביבההתחיה,צומת,הליכוד-גשר-צומת
אהוד ברק19952001,20072013,2019ראש ממשלת ישראל,שר הביטחון,שר החוץ,שר הפנים,ראש האופוזיציהמפלגת העבודה הישראלית,ישראל אחת,עבודה-מימד,מפלגת העצמאות,ישראל דמוקרטית
אמנון ליפקין-שחק19992001שר התחבורה,שר התיירותמפלגת המרכז,ישראל אחת
שאול מופז20022015המשנה לראש הממשלה,סגן ראש הממשלה,שר הביטחון,שר התחבורה,ראש האופוזיציההליכוד,קדימה
משה יעלון20092016,20192021המשנה לראש הממשלה,שר הביטחון,השר לנושאים אסטרטגייםהליכוד,הליכוד ביתנו,תל"ם,כחול לבן,יש עתיד – תל"ם
גבי אשכנזי20192021שר החוץחוסן לישראל,כחול לבן
בני גנץ2019 ואילךיושב ראש הכנסת,ראש הממשלה החלופי,שר הביטחוןחוסן לישראל,כחול לבן,המחנה הממלכתי
גדי איזנקוט2022 ואילךשר בלי תיקחוסן לישראל,המחנה הממלכתי

ראו גם

[עריכת קוד מקור |עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • מאיר פינקל,הרמטכ"ל: מחקר השוואתי של שישה היבטים בתפקודו של מפקד הצבא,הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2018
  • גיא אביעד,הרמטכ"לים: ראשי המטה הכללי של צה"ל בשנים 1948–1963, הוצאת מודן,צה"ל/המחלקה להיסטוריה, משרד הביטחון, 2020
  • שי חורב,בחירת ראש המטה הכללי של צה"ל, חיפה: דוכיפת, 2019

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
מיזמיקרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון:ראש המטה הכללי
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון:רמטכ"ל
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט:ראש המטה הכללי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף:ראש המטה הכללי

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^צוות המשרוקית של גלובס, ‏האם ממשלת שרון הדיחה את משה יעלון מתפקיד הרמטכ"ל?, באתרגלובס, 28 במרץ 2023
  2. ^שלמה נקדימון,כך מינו כאן רמטכ"לים לפני וילה גלנט ולפני אהוד ברק, באתרהארץ, 10 בפברואר 2011
  3. ^גל פרל פינקל,מבחן תפקודו של רמטכ"ל, "עדכן אסטרטגי", כרך 23 גיליון 2, אפריל2020, עמודים 103–106
  4. ^אלחנן אורן,תולדות מלחמת יום הכיפורים, תל אביב:המחלקה להיסטוריה, 2013, עמ' 569
  5. ^אתר למנויים בלבדאמיר אורן,מ"פ צעיר עם שאיפות? בלי חטיבת הצנחנים זה לא יצליח, באתרהארץ, 19 ביוני 2022
  6. ^12מינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל אושר ב-23 באוקטובר 2022 על ידיממשלת ישראל השלושים ושש בראשות יאיר לפיד בהמלצת שר הביטחון בני גנץ. המינוי נכנס לתוקף בעת כהונתממשלת ישראל השלושים ושבע בראשותבנימין נתניהו, בה כיהןיואב גלנט כשר הביטחון.


ראשי המטה הכללי שלצה"ל
יעקב דורייגאל ידיןמרדכי מקלףמשה דייןחיים לסקובצבי צוריצחק רביןחיים בר-לבדוד אלעזרמרדכי גוררפאל איתןמשה לוידן שומרוןאהוד ברקאמנון ליפקין-שחקשאול מופזמשה יעלוןדני חלוץגבי אשכנזיבני גנץגדי איזנקוטאביב כוכביהרצי הלויאייל זמירדגל הרמטכ"ל
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ראש_המטה_הכללי&oldid=42549129"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2026 Movatter.jp