| לידה | 1250 סביליה,ספרד  |
|---|---|
| פטירה | 1330 (בגיל 80 בערך) |
| מקום מגורים | |
| חיבוריו | חידושי הריטב"א על הש"ס, שו"ת הריטב"א, ספר הזיכרון |
| רבותיו | רא"ה,רשב"א |
  | |
רבייום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (אואַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העירסביליה; בראשי תיבותריטב"א;ה'י',1250 –ה'ץ',1330) היה מגדולירבניספרד בתקופת הראשונים.חידושיו ידועים בחריפותם ובלשונם הבהירה והברורה, והם משמשים אחד המקורות החשובים בלימוד התלמוד בעיון.[1]
נולד ב-1250 בעיר סביליה שבספרד. למד תורה בברצלונה אצל הרא"ה (ר' אהרון הלוי),רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל הרשב"א (ר' שלמה בן אדרת). והיה במשא ומתן עם רבידן אשכנזי שבא לספרד והרבה להתכתב עם הרשב"א.[2] הריטב"א חי במקביל לרמב"ן במשך כעשרים שנה אך כנראה לא הכיר אותו.[3] עוד בחיי רבותיו נודע כתלמיד חכם מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כדיין בקהילתסרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ליהודים תקופה שקטה. גם בחיי רבותיו, הרשב"א והרא"ה, פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את הרשב"א והרא"ה. בנוסף לכך, ענה חלק מתשובותיו רק לאחר פטירתם.
מלבד אנשים פרטיים, פנו אליו בשאלות גם בתי הדין של הערים והמחוזות השונים. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה".[4] הריטב"א הקדיש מזמנו ללמוד ספר "מורה נבוכים" לרמב"ם.
בחידושיו על התלמוד ניכרת השפעתם שלהרמב"ן והרי"ף מחד, ומאידך גיסא דבריבעלי התוספות.[5] כאשר הוא כותב בחידושיו "תוספות" סתם כוונתו בדרך כלל לתוספותרבינו פרץ. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה וכן שיטותראשונים מתלמידי הרמב"ן כדוגמת הרשב"א. הריטב"א רחש כבוד רב גם לרמב"ם וגם לרמב"ן, אך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך הרמב"ן לבין דרך "חכמת ההיגיון" של הרמב"ם. הוא מביע דעתו, שדרך רמב"ם "נכונה היא מאוד לפי דרכו" ודרך הרמב"ן "היא נכונה יותר לפי דרכו", כאשר את הרמב"ן הוא מכנה לעיתים "רבנו הגדול". הרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים הכתובים בספריו גם בחידושירמב"ן,רשב"א, הנימוקי יוסף והר"ן. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד בשיטת הלימוד המקובלת בעולם הישיבות, והוא נחשב בעל סמכותהלכתית בדברי הבית יוסף. כמו כן מפורסם השו"ת שלו, ובנוסף חיבר ביאור להגדה של פסח.
במסגרתהפילוסופיה של ההלכה מייצג הריטב"א את הגישה לפיה המחלוקות הנמצאות בתלמוד אינן תאונה היסטורית או נובעות מחוסר הבנה וירידת הדורות[6] ואינן פרי הפרשנות האנושית היוצרת (כדעת הרמב"ם), אלא הן טמונות כבר בהתגלות עצמה. כבר התורה שנמסרה למשה בסיני כוללת בחובה את הפרשנויות הסותרות. לדבריו בפרשנותו למסכת עירובין: "כשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר... ואמר (הקב"ה) שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ויהיה הכרעה כמותם".[7] כך, התלמוד, על המחלוקות המתועדות בו, מהווה שיקוף של ההתגלות עצמה. בנוסף, כיוון שכל דעה, גם דעת מיעוט, נמסרה למשה בסיני, קיימת סמכות לבתי הדין בכל דור ודור לברור את הדעה המתאימה לדורו ולעניינו.[8]
הריטב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, אך לעיתים גם בערבית ובספרדית.
מהדורתמשה יהודה בלוי (ירושלים תשי"ט) מאתר Hebrew Books
ריטב"א, באתרויקיטקסט
יום טוב בן אברהם אשבילי(ריטב"א), דף שער בספרייה הלאומית
מבוא למחשבת ישראל, 4ב - הופעת ההלכה ופילוסופיה של ההלכה - חלק שני, סרטון באתריוטיוב מדקה 20:20| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבישמואל הנגיד •רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב •רבנו חננאל •רי"ףמעבר לספרד •ר"י מיגאש •רמב"םמעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעירטולדו | רמ"ה • רבייצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) •רבנו יונה •רא"ש •רבי יהודה בן הרא"ש | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן •רא"ה •רשב"א •ריטב"א •ר"ן • רביפרץ הכהן • הריב"שמעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבייצחק קנפנטון • רבייצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבייעקב בירבמעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
| תקופת חייו של הרב ריטב"א על ציר הזמן |
|---|
 |