ריגה (לטבית: RīgaⓘⒾ;אסטוניתRiia;ליטאיתRyga) היאעיר הבירה שללטביה. ריגה ממוקמת לחוףהים הבלטי, בפתח נהרדאוגבה (נקרא גם "דווינה המערבית") והיא העיר הגדולה ביותר במדינות הבלטיות. בעיר מתגוררים 641,000 תושבים (2015), ושטחה 307 קמ"ר. בשנת1990 בעיר התגוררו 909,135 תושבים, ומאז מספר המתגוררים בה הולך ופוחת.
ב-1 במאי2004 הפכה לטביה לחלק מהאיחוד האירופי, אירוע שהאיץ את הפיתוח הכלכלי של העיר.בריגה מיוצרים למעלה ממחצית התוצר הלאומי של לטביה. בעיר מיוצרים מוצריקוסמטיקה ומזון. כן קיימת בעיר תעשיית דפוס מפותחת.
בעיר ממוקמים הפרלמנט הלטבי, הסאימה, מספר כנסיות עתיקות (ובהן כנסיית פטר הקדוש והקתדרלה של ריגה).
טירת ריגה בה מתגוררנשיא לטביה. בנייתה הושלמה ב-1515, שוכנת על גדת הדווינה.
הקתדרלה של ריגה היא הכנסייה הגדולה בארצות הבלטיות. היא נבנתה במהלךהמאה ה-13 ועברה שינויים משמעותיים מאז. בתוכה נמצא אורגן שנבנה בשנת1844. בעיר מבצר ובו מוזיאון להיסטוריה לטבית ומוזיאון לאומנות.
כנסיית פיטר הקדוש - כוללת מגדל בגובה של 123 מטר.
בעיר מבנים הבנויים בסגנוןאר נובו - במיוחד ברחובות אלברטה ואליזבטס (Alberta, Elizabetes), שחלק גדול מהם תוכנן ונבנה על ידי האדריכלמיכאל אייזנשטיין. שוכן בה גם מרכז הקניות Domina, הגדול בארצות הבלטיות.
בריגה נמצא השוק הגדול ביותר בארצות הבלטיות. בחלקו הגדול הוא מקורה בתוך חמישה מבנים גדולים ששימשו לאחסוןצפלינים (ספינות אוויר).
אנדרטת החירות, נחנכה ב-1935. מתנשאת לגובה 42מטר ובראשה אישה המניפה שלושה כוכבים מוזהבים בעלי חמישה קצוות המסמלים את שלושת המחוזות של לטביה.
פסלהמוזיקאים מברמן, לפי אגדה שלהאחים גרים. ניתן במתנה על ידי עירייתברמן. לפי אמונה מקומית, משאלה שהובעה בזמן שפשוף חוטם החיות תתגשם.
פסל כריסטופר - בגדת הדאוגבה. לפי האגדה אדם בשם כריסטופר הציל תינוק שטבע בנהר דאוגבה. כאשר התעורר בבוקר מצא תיבה מלאה במטבעות זהב בהם השתמשו לבניית העיר ריגה. הבית הראשון נבנה במקום שעמד הצריף שלו.
בית הגילדות של שחורי הראש, ולידם בית גילדה נוסף ועליו חתול המפנה את אחוריו לבית הגילדות היות שבעליו לא התקבל כחבר בהן.
מוזיאון כיבוש לטביה 1940-1991. הלטבים מחשיבים את השלטון הקומוניסטי כהמשך הכיבוש הגרמני. במוזיאון - אגף לשואת יהודי ריגה.
מוזיאון גטו ריגה - נמצא בשטח של הגטו היהודי לשעבר. שחזור בית עץ מהגטו ואתר זיכרון לגטו ריגה ולשואת יהודי לטביה.
האופרה הלאומית של לטביה - להקת האופרה כוללת את הבלט הלאומי, המקהלה הלאומית והתזמורת הלאומית של לטביה.
התיאטרון הרוסי מיכאיל צ'כוב - המוזכר באופן קולקטיבי בשם התיאטרון הרוסי, תיאטרון בשפה הרוסית בריגה.
בריגה מתגוררים כ-700,000 תושבים מה שהופך אותה לעיר הגדולה ביותר מבין כל הערים שנמצאות במדינות הבלטיות. מאז שנת1990 חלה ירידה תלולה במספר התושבים בעיר בעיקר בגללהגירה שלילית ושיעור ילודה נמוך. הערכות מסוימות קובעות כי עד שנת2050 תרד אוכלוסיית העיר בכ-50%.
נכון לשנת2008 בעיר יש שתי קבוצות אתניות עיקריות:לטבים המהווים 45.9% מכלל אוכלוסיית העיר ורוסים המהווים אחוז יחסית דומה של כ-36%. בנוסף אוכלוסיית העיר כוללת קבוצות אתניות רבות נוספות כגון: 4.3%בלארוסים, 3.9%אוקראינים, 2%פולנים ועוד מיעוטים נוספים. אחוז הלטבים בקרב האוכלוסייה בעיר גדל בהתמדה ובשנת2006 הם לראשונה עברו את האוכלוסייה הרוסית.
ריגה שוכנת במקום שבו עמד כפר של שבט הליווים, שדיברו בשפה דומה לפינית ולאסטונית. הכפר שכן על מפגש הנהרות דאוגבה ורידזנה - נהר שנקרא בעבר "נהר ריגה", ועל שמו קרויה העיר.
ריגה המודרנית נוסדה על ידי סוחרים גרמניים שהגיעו לאזור במחצית השנייה שלהמאה ה-12, והקימו במקום נקודת מסחר בשנת1158. בשנת1190 נבנה בעיר מנזר על ידי הנזיר האוגוסטיני מינהארד.
בשנת 1913 מנתה אוכלוסיית ריגה 517,500 תושבים, והייתה מורכבת מ-7%יהודים, 13%גרמנים בלטיים, 20% רוסים, ו-40% לטבים. ברוב תקופת השלטון הרוסי על ריגה הייתה השפה הרשמית של העיר גרמנית. רק בשנת1891 שונתה השפה הרשמית לרוסית.
הסכם ריגה נחתם בעיר ב-18 במרץ1921 וסיים אתהמלחמה הפולנית-סובייטית. ההסכם שנחתם בסופו של דבר, העניק לפולין שטחים נרחבים, אם כי מצומצמים בהיקפם יחסית לשטחים בהם החזיק הצבא הפולני עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש. ההסכם חילק אתאוקראינה ובלארוס בין הרוסים והפולנים. חלומו שליוזף פילסודסקי להחייאת האיחוד הפולני-ליטאי רב העוצמה, ויצירת קונפדרציה סלאבית, לא התממש.
יהודים החלו להתגורר באזור במאה ה-16. בשנת 1897 היוו כ-6% מכלל תושבי העיר, וקיימו חיי קהילה מגוונים, ובעיר פעלו בתי הכנסת ו"חדרים" מסורתיים, וכן ארגונימשכילים, בתי ספר וגימנסיה יהודית. בשנת1923, בעקבות הרצאות שלזאב ז'בוטינסקי בעיר, הוקמה תנועתבית"ר.
יהודי הרייך שנשלחו לריגה בנו שנימחנות ריכוז בסמוך לעיר, האחדיונגפרנהוף והשניסלספילס. בגטו עצמו (שהופרד מהגטו ה"קטן" בו שכנו שרידי יהדות ריגה שלא הושמדו), שהו בכל עת לא יותר מ-10,000 יהודים, כאשר מספר זה נשמר על ידי מבצעי השמדה, ושילוח למחנות הריכוז שנבנו מחוץ לעיר. סך הכול גורשו לריגה בשנת1942 19,000 מיהודי גרמניה. בגטו ה"קטן", בו נותרו הגברים הכשירים לעבודה מיהדות ריגה, פעלה מחתרת פעילה שעמדה בקשר עםפרטיזנים מהיערות הסמוכים, עד גילויה וחיסולה ביוני1943. עד אוגוסט 1943 חוסלו גטאות ריגה ומרבית תושביהם נרצחו. ההערכה היא כי רק בין 600 ל-800 מהמגורשים לריגה שרדו את השואה.
.JPG)
