ערך זה עוסק ברבינא הראשון. אם התכוונתם לאנשים אחרים בשם זה, ראורבינא (פירושונים).| לידה | המאה ה־4 |
|---|---|
| פטירה | 422 ד׳קפ״ב[1] |
| תקופת פעילות | הדור החמישי-שישי לאמוראיבבלאמוראים |
| השתייכות | ישיבת סורא במתא מחסיא |
| רבותיו | רבא,רב נחמן בר יצחק,רב אשי |
| תלמידיו | רב יעקב מנהר פקוד |
| בני דורו | רב אחא בר אביי |
  | |
רבינא -אמוראבבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו שלרבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו שלרב אשי ונחשב לתלמידו[2].
רבינא היה בעל קרקעות וסוחר. מכיוון שלא עמד בראש ישיבה, אינו מוזכר באגרת רב שרירא גאון, ותאריך הפטירה שלו אינו ידוע במדויק. בן אחותו ותלמידו היהרבינא האחרון.
לפי המובא בתלמוד משמע, שבניגוד לאמוראים רבים שנולדו לאב או סב תלמידי חכמים, אביו לא היה חכם בתורה, ואת חכמתו בתורה השיג על ידי עמלו[3].
חמיו היהאבימי בר נאזי[4].
אחיינו היהרבינא האחרון.
לפי שיטת רש"י והרמב"ם[5] הוא רבינא שסידר יחד עם רב אשי את התלמוד הבבלי, בניגוד לשיטתרב שרירא גאון הסובר שהכינוי "סוף התלמוד" מיוחס לאמוראים האחרונים ולא לסידור התלמוד, והםרבינא בנו של רב הונא ורב אסי האחרון ראשישיבת פומבדיתא[6].
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט:מחבר:רבינא |
רבינא אמורא, דף שער בספרייה הלאומית| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
