 | |
| קרני חיטין במבט מהאוויר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש כבוי |
| גובה מעל פני הים | 326מטר |
| מדינה | ישראל ישראל |
| מיקום | הגליל התחתון |
| קואורדינטות | 32°48′16″N35°27′41″E / 32.8044923°N 35.4614438°E /32.8044923; 35.4614438 |
(למפת הגליל העליון מוגדלת)   קרני חיטין (למפת הגליל העליון רגילה) קרני חיטין (למפת ישראל רגילה) | |
קרני חיטין הוא שמו שלהר געש כבוי בגליל התחתון בקרבתהר ארבל; גובהו המרבי 326מטר, והוא כ-5 ק"מ ממערב לטבריה, ומעליה. ההר זכה לשמו בשל שתי פסגותיו, שצורתן כשל קרניים. קיימת סברה כי שתי פסגותיו – הידועות כ"קרניים" – הןפקקים געשיים שנחשפו באמצעות סחיפה[1]. בשנת2007 הוכרזה סביבת ההר כגן לאומי.
מקרני חיטין ניתן לראות אתהכנרת,הגלעד,הגולן והגליל.
הר הגעש היה פעיל לפני כ-3–4 מיליוני שנה, בתקופת הפליוקן. בבסיס ההר מצויה שכבה שלגיר ימי, בדומה לזו הנמצאת בארבל. מעליו שכבה שלטוף ירקרק, ומעליה שכבה שלאגלומרט הכוללפצצות געשיות וגושי בזלת. דבר זה מעיד כי ההר התחיל את חייו בהתפרצויות מתונות שעוצמתן הלכה וגברה בהמשך. מעל האגלומרט ניתן לראות שכבותבזלת.
בקרני חיטין התקיימו יישובים בכמה תקופות, וב-1976 נערכו במקום חפירות מטעםרשות העתיקות. השליטה מן ההר על הדרך העולה מהכנרת הקנתה לו חשיבות מיוחדת. דרך זו עברה בנחל רקת, ומשני צדיה חולשים עליה הרי געש: בקצה התחתון תל רקת ובקצה העליון קרני חיטין.
קברנבי שועייב, המקודש לדרוזים, נמצא בסמוך לקרני חיטין.
שמו של קרני חיטין מוכר וידוע דווקא מן התקופה שבה לא היה מיושב כלל. בתקופה הצלבנית לא נודעה לאתר חשיבות מיוחדת, והוא היה שומם. ב-4 ביולי1187 התחולל למרגלות ההר הקרב בין צבאות הצלבנים, שהגיעו מכיווןציפורי, ובין צבאו שלצלאח א-דין, שבא מכיווןמעברות הירדן, מדרום לצמח. בקרב זה נחלו הצלבנים מפלה ניצחת, ושרידי לוחמיהם נמלטו אל פסגת ההר ושם נכנעו.קרב קרני חיטין, או "קרב חטין", מסמל את ראשית חורבנה של ממלכת הצלבנים בארץ ישראל.
במורד הצפוני של ההר שכן בתקופה העות'מאנית הכפרחיטין, אשר שימר את שמה של העיירה היהודית הגדולה מתקופת התלמודכפר חיטיא ששכנה במקום, ואשר נזכרת רבות במקורותחז"ל[2]. במהלךמלחמת העצמאות נמלטו ממנו תושביו, והכפר חרב. ב־1936 הוקם באזור המושב השיתופיכפר חיטים, לאחר מספר ניסיונות התיישבות שלא צלחו.
|
משה גלעד,קרני חיטין: המקום שבו השתנה מהלך ההיסטוריה, באתרהארץ, 5 ביולי 2023
