Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

קרלייל פלויד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרלייל פלויד
Carlisle Floyd
משמאל לימין, יו"ר NEA דאנה ג'ויה עם חתני פרס האופרה לשנת 2008 - לאונטין פרייס, קרלייל פלויד וריצ'רד גאדס
משמאל לימין, יו"ר NEA דאנה ג'ויה עם חתני פרס האופרה לשנת 2008 -לאונטין פרייס, קרלייל פלויד וריצ'רד גאדס
לידה11 ביוני1926
לאטה,ארצות הבריתעריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה30 בספטמבר2021 (בגיל 95)
טלהסי,ארצות הבריתעריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהארצות הבריתעריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילותארצות הבריתעריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
סוגהאופרהעריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפתאנגליתעריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרלייל סשנס פלוידאנגלית:Carlisle Sessions Floyd;‏11 ביוני192630 בספטמבר2021) היהמלחיןאופרהאמריקאי. פלויד, בנו שלכומרמתודיסטי, ביסס רבות מיצירותיו על הווי החיים בדרום ארצות הברית. האופרה המוכרת ביותר שלו, "סוזנה" (1955), מבוססת על הסיפורמעשה שושנה, אחד מן התוספות לספר דניאל, אך עלילתה מתרחשת בטנסי הכפרית של אמצעהמאה ה-20 והיא נכתבה בניב דרומי אופייני.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור |עריכה]

פלויד נולד בעיירהלאטה אשר במדינתדרום קרוליינה שבדרום ארצות הברית בשנת1926, לאב ששימש ככומר בכנסייה המשתייכת לזרם המתודיסטי בנצרות. בשנת 1943 התחיל פלויד ללמוד בקונברס קולג' בספרטנבורג, דרום קרוליינה. שם למד נגינה בפסנתר אצלארנסט בייקון. כאשר בייקון קיבל משרה באוניברסיטת סירקיוז במדינת ניו יורק, עבר פלויד צפונה בעקבותיו וסיים שם את לימודי התואר הראשון בשנת 1946.

כעבור שנה התקבל פלויד לסגל מורי הפסנתר באוניברסיטת המדינה של פלורידה אשר מקום מושבה בעירטלהסי. שם התגורר למשך שלושים שנה במהלכן נהיה לפרופסור להלחנה. את תואר המוסמך קיבל מאוניברסיטת סירקיוז בשנת 1949.

קריירה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

האופרה הראשונה של פלויד הייתה "דמדומים איטיים" ללברית שכתב בעצמו (נוהג שהתמיד בו מאז ועד למותו). הפקת האופרה התרחשה בסירקיוז שבמדינתניו יורק בשנת 1949. האופרה הבאה שלו, "הפליטים", הוצגה בטלהסי שבפלורידה ב-1951, אך הוסרה לאחר מכן.

האופרה הבאה של פלויד הייתה להצלחה הגדולה ביותר שלו - "סוזנה". היא בוצעה לראשונה באוניברסיטת המדינה של פלורידה בפברואר 1955, עםפיליס קרטין בתפקיד הראשי ומאק הארל בתפקיד הכומר אולין בליטץ'. כעבור שנה עלתה האופרה באופרה של ניו יורק, עם קרטין ונורמן טרייגל (בהצלחה הגדולה הראשונה שלו) בתפקיד בליטץ', בניצוחאריך ליינסדורף. בעקבות השבחים הרבים שזכתה להם, בשנת 1958 נשלחה הפקת האופרה של ניו יורק, בבימויפרנק קורסארו, לתערוכה העולמית של בריסל, עם קרטין, טרייגל וריצ'רד קאסילי.

מאוחר יותר בשנת 1958, הועלה מחזה נוסף של פלויד, "אנקת גבהים", המבוסס על הספראנקת גבהים מאת הסופרת הבריטיתאמילי ברונטה. המחזה הוצג לראשונה באופרה שלסנטה פה, כאשר קרטין בתפקיד הגיבורה הראשית.

המחזה "ייסורי ג'ונתן וייד" הועלה בשנת 1962. עלילתו מתרחשת בדרום קרוליינה בימיתקופת השיקום שלאחרמלחמת האזרחים האמריקנית. המחזה הבא שלו היה "עובר האורח ומולי סינקלייר", קומדיה על מתיישביה הסקוטים של דרום קרוליינה. לאחר מכן הועלה "מרקהיים", על פי עלילתו שלרוברט לואיס סטיבנסון. מחזה זה הוצג לראשונה בשנת 1966, באופרה של העירניו אורלינס.

המחזה הבא שלו, "על עכברים ואנשים" (על פי עלילתעל עכברים ואנשים מאתג'ון סטיינבק), הועלה באופרה של סיאטל בשנת 1970, בבימויו של קורסארו.מונודרמה עלאלינור מאקוויטניה, "פרח ונץ", עלתה בהצגת בכורה בג'קסונוויל,פלורידה, עם משחק של קרטין ובבימוי קורסארו. הפקה זו עלתה בהמשך בקרנגי הול.

"הבובה של בילבי" (על פי ספרה שלאסתר פורבס) הועלתה לראשונה בגרנד אופרה שליוסטון ב-1976, עםכריסטופר קין כמנצח ודייוויד פאונטני כמפיק. ב-1976 חבר פלויד לדייוויד גוקלי בייסוד "סטודיו האופרה של יוסטון", תוכנית הכשרה, בניהול האופרה של יוסטון, לצעירים המתבלטים בכישרונם, הן זמרים והן מאמני רפרטואר מקצועיים. בין השנים 1976 ל-1996 כיהן פלויד כפרופסור בקתדרת מ. ד. אנדרסון בבית הספר למוזיקה שלאוניברסיטת יוסטון. ביוסטון הושמעה לראשונה בשנת 1981 גם "וילי סטארק" (בעקבותרוברט פן וארן), בבימויו שלהרולד פרינס.

לאחר הפסקה של קרוב לעשרים שנה, עלתה בשנת 2000 האופרה האחרונה של פלויד בהצגת בכורה ביוסטון - "קוֹלְד סאסי טְרי". האופרה מבוססת על הרומן היחיד של הסופרתאוליב אן ברנס, הנושא את אותו השם. פטריק סאמרס ניצח,ברוס ברספורד ביים ופטרישה ראסט עמדה בראש צוות המבצעים.[1]

קרלייל פלויד חיבר בשנות ה-50סונאטה לפסנתר בשבילרודולף פירקושני, שניגן אותה ברסיטל בקרנגי הול, אך לאחר זאת נשכחה היצירה מלב עד שדניאל רוונאף (Daniell Revenaugh) הקליט אותה ב-2009, בגיל 74. הפסנתרן עבד עם המלחין ללמוד את היצירה (פלויד עצמו מעולם לא למד אותה), והחזרות וההקלטה החיה עצמה הונצחו בסרט. ההקלטה נעשתה על פסנתר הסטיינוויי, בעיצובו המיוחד של הצייר הבריטילורנס אלמה-טאדמה(אנ'), שפיאר את אולם הכניסה שלהבית הלבן בתקופת נשיאותם שלתאודור רוזוולט ווודרו וילסון.

פלויד הלך לעולמו ב-30 בספטמבר 2021.

דגם D-274 בעיצוב מיוחד בבית הלבן

יצירות עיקריות

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • דמדומים איטיים" (1949)
  • "סוזנה" (1955)
  • "אנקת גבהים" (1958)
  • "ייסורי ג'ונתן וייד" (1962)
  • "עובר האורח ומולי סינקלייר" (1963)
  • "מרקהיים", 1966
  • "על עכברים ואנשים" (1970)
  • "פרח ונץ" (1972)
  • "הבובה של בילבי" (1976)
  • "וילי סטארק" (1981)
  • "קוֹלְד סאסי טְרי" (2000) (יצא בעברית בשם "בצל האילנות האהובים",הוצאת לדורי, תרגוםשלומית קדם)

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • מענק קרן גוגנהיים (1956)
  • ציון לשבח מן האיגוד הלאומי של מנצחים ומלחינים אמריקאים (1957)
  • "פרס עשרת הצעירים הראשונים במעלה של האומה" מלשכת המסחר הצעירה של ארצות הברית (1959)
  • פרס הפרופסור המצטיין של אוניברסיטת מדינת פלורידה (1964)
  • קביעת הערכה מאת הרשות המחוקקת של אוניברסיטת מדינת פלורידה (1972)
  • תוארדוקטור לשם כבוד מדיקינסון קולג' (1983)
  • פרס המכון הלאומי לאופרה על שירות לאופרה האמריקאית - אות הכבוד הרם ביותר שהמכון מעניק (1983)
  • קבלה לאקדמיה האמריקנית לאמנויות ולספרות (2001)
  • מדליית האמנויות הלאומית מןהבית הלבן[2] ‏ (2004)
  • עיטור כבוד לאומי לאמנויות, אות כבוד מטעם האופרה עלמפעל חיים (2008)
  • "פי מו אלפא סינפוניה איש המוזיקה" - עיטור הכבוד הגבוה ביותר לחבר האחוות המוזיקה האמריקאית לשנת 2012

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • "סוזנה" (סטאדר, האדלי, ראמי; נאגנו, 1993-94) וירג'ין קלאסיקס
  • "סוזנה" (קרטין, קאסילי, טרייגל; אנדרסון, 1962) [חי] VAI
  • "מסע צליינות": קטעים: (טרייגל; טורקנובסקי, 1971) אוריון
  • "עובר האורח ומולי סינקלייר" (נוויי, טרייגל; רודל, (1963) VAI
  • "מארקהיים" (שו, טרייגל; אנדרסון, 1966) [חי] VAI
  • "של עכברים ואנשים" (פוטראל, גריפי, הוקינס; סאמרס, 2002) הקלטות אולבני
  • "קולד סאסי טרי" (ראסֶט; סאמרס, 2000) [חי] הקלטות אולבני

וידאוגרפיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • "סוזננה": תמונת התחייה (טרייגל; יסטאדט, טרייגל, 1958) [חי] אגודת בל קאנטו
  • "וילי סטארק" (ג'סי; ג' קין, מקדונאף, 2007) [חי] ניופורט קלאסיק

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאקרלייל פלויד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^הספר תורגם לעברית בהוצאת לדורי, בשם "בצל האילנות האהובים", תרגום שלומית קדם
  2. ^"Carlisle Floyd Biography". Boosey & Hawkes, Inc. נבדק ב-2008-08-13.
מאגרי מידע
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קרלייל_פלויד&oldid=37212731"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp