 סמל העיר קריית מוצקין  סמליל ממותג של העיר - בשימוש מתחילת2017 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 כיכר התותח בקריית מוצקין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה | ישראל ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | חיפה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | ציקי אבישר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 9מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1934 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישובעירוני 50,000–99,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ספטמבר2025 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -אוכלוסייה | 51,394 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מתוכם,תושבי ישראל | 50,589 תושבי ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג אוכלוסייה ארצי | 41 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +0.1% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -צפיפות אוכלוסייה | 13,419 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג צפיפות ארצי | 8 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 3,830 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 212 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   קִרְייַת מוֹצְקִין (למפת הגליל המערבי רגילה) קִרְייַת מוֹצְקִין (למפת ישראל רגילה) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] | 7 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 90 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] | 0.4234 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 85 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל קִרְייַת מוֹצְקִין נכון לשנת2022 באתרהלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| motzkin.co.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קִרְיַת מוֹצְקִין היאעיר במחוז חיפה בישראל, אחת מהערים המרכיבות את אזורהקריות. הוכרזה כעיר בשנת1976[4]. העיר גובלת בקריית ביאליק,קריית ים וחיפה.
נמצאת בעמק זבולון שבמישור החוף הצפוני, צפונית לחיפה ודרומית לעכו. גובלות בה השכונות החיפאיותקריית חיים וקריית שמואל במערב, והעריםקריית ים בצפון-מערב, וקריית ביאליק במזרח, כשבתווך, בין קריית מוצקין וקריית ביאליק, עוברכביש 4.
העיר קרויה על-שםליאו מוצקין, שהיה מיוזמיהקונגרס הציוני העולמי הראשון, ולאחר מכן שימש יושב-הראש של מספר קונגרסים ציוניים נוספים.
בשנים שלאחרמלחמת העולם הראשונה פעלו בארץ ישראל מספר גופים שעסקו בגאולת קרקעות. ביניהם היו "קהילת ציון אמריקאית", חברת "משק", שהוקמה בגליציה כחברה כלכלית ב-1923 לשם רכישת קרקעות והתיישבות בארץ ישראל, וחברת "קדם" שליהודי גרמניה. את אדמת ג'ידרו[5], הקרקע שעל חלקה הוקמו קריית חיים, קריית ים, קריית מוצקין ושכונת "עיר גנים" שבקריית אתא, התכוונה לרכושהקרן הקימת לישראל, אולם לא היה לה די כסף לכך. כשעלתה האפשרות לרכוש את אדמות ג'ידרו, הוקמה, ביוזמתיוסף לוי ובניהולו שלמיכאל אליניקוב, "חברת הכשרת מפרץ חיפה" שאיגדה את שלושת הגופים במטרה לרכוש אדמות אלו ממשפחת סורסוק. האדמות נרכשו לבסוף בשנת1924, אולם המשבר הכלכלי שבא שנתיים אחר כך, והוצאות הפיתוח הגדולות שהיו כרוכות בהכשרת הקרקע, הביאו את החברה למכור את האדמות לקרן הקיימת ולחברת PEC.
חלק ניכר מהעולים בני העליות הרביעית והחמישית התיישבו בערים, עובדה שגרמה לעליית מחירי הדיור לקנייה ולהשכרה, וחלק מהעולים לא הצליחו למצוא לעצמם פתרונות דיור סבירים. עובדה זו גרמה לקבוצות שונות בארץ ישראל להקים יישובים חדשים, ובכך לאפשר זמינות דיור. בין קבוצות אלו התארגנו גם בני המעמד הבינוני בחיפה, רובם סוחרים, ובעלי מלאכה עצמאיים, במטרה להקים יישוב סמוך לחיפה שבו יוכלו לגור.
בפברואר 1933 הקצתה הקרן הקיימת שטח בגודל כ-335 דונם ל"ארגון המעמד הבינוני בחיפה" לשם הקמת "שכונה עממית"[6] למשפחות שמפרנסיהן אינם חבריההסתדרות הכללית. על פי התוכנית הראשונית חולקו מגרשים בשטח של דונם כל אחד[7]. תכנון השכונה התבצע על ידי סרפטריק אברקרומבי. בסוף 1933 בקשה הקק"ל לצמצם את גודל המגרשים לשטח של חצי דונם, דבר שהעלה את רוגזם של המתיישבים[8][9]. ב-9 באוקטובר1934 הונחהאבן הפינה לשכונה, והוחלט לקראה על שם המנהיג הציוניליאו מוצקין[10]. ב-1935 התיישבו המשפחות הראשונות בבתיהן שבשכונה והתאגדו באגודה שיתופית בשם "שכונה עממית אגודה שיתופית בע"מ", אגודה שלא קיבלה אל שורותיה מי שהיה חבר בהסתדרות הכללית[11]. בשנת 1939 הגיע מספר הבתים בקריה ל-345 ומספר התושבים לכ-2000[12]. במהלךמלחמת העולם השנייה כמעט ולא גדל מספר הבתים בקריה והוא צוין כמעל 350[13].
ב-11 ביוני1940 הוכרזה קריית מוצקין כמועצה מקומית.[14] בתחומי היישוב שכן אז בסיס צבאי בריטי גדול וכן, תחנתנוטרים.
ב־1945 נפרדה הקריה מוועד הקהילה החיפאי והקימה קהילה נפרדת לפי תקנותכנסת ישראל ("חוקת הקהילות"), ונחתם הסכם שהסדיר את היחסים בין הקהילות. בעקבות ההסכם פרשהקריית ביאליק מוועד הקהילה החיפאי והצטרפה לוועד של קריית מוצקין.[15]
בימימלחמת העצמאות, הותקפה והושמדה בגבולה של קריית מוצקיןשיירת נשק ערבית, שהובילה נשק ותחמושת לערבייחיפה. בסמוך למקום הקרב, הוקמהאנדרטה לזכר הנופלים בו.
ב-1949 נהרגו חמישה מילדי הקריה ומספר ילדים אחרים נפצעו, כשרימון יד ישן, שמצאו בחולות סמוך לעיר, התפוצץ. חמשת הילדים הובאו לקבורה בלוויה משותפת. הם הונצחו כנפגעי פעולת איבה ולזכרם נקרא רחוב בעיר בשם "רחוב הילדים". אירוע זה נודע כ"אסון הילדים"[16].
בסוף שנת 1988 החליטה ועדה של משרד הפנים על סיפוח לעיר של שטח המחנה הצבאי "כורדני" (870 דונם). בשנת 2007 סיים צה"ל את פעילותו במחנה, ובשטח שהתפנה נבנתה שכונה חדשה, "משכנות האומנים". במקום מתוכננים לקום עוד כמה אלפי יחידות דיור וכן מתנ"ס חדש.
ב-12 באוגוסט 2001 התחולל פיגוע התאבדות פיגוע בבית הקפה וול סטריט בעיר. הוא בוצע על ידי מחבל מפלוגות אל-קודס (גא"פ) מוחמד מחמוד נאסר, בן 28 מקבאטיה. המחבל נכנס לבית הקפה והתריע בפני המלצרית על פתיל המחובר לפצצות שנשא. המלצרית התרחקה והזהירה את באי המקום אשר נמלטו. שניות לאחר מכן התפוצץ המטען, שגרם להרס כמעט מוחלט של בית הקפה. אף על פי כן, איש לא נהרג למעט המחבל עצמו. 21 בני אדם נפצעו, רובם קל ואחד בינוני. הפגיעה הנמוכה יחסית נבעה מריקנות בית הקפה ומהאיכות הנמוכה של המטען.
בתחילתהמאה ה-21 הונחו על שולחן הכנסת מספר הצעות לאיחוד הקריה עם שכנתהקריית ביאליק, או לחלופין איחוד כל אזור הקריות לעיר אחת. הרעיון לא יושם לבסוף[17][18].
במהלךמלחמת לבנון השנייה וכן במהלךמלחמת חרבות ברזל נורו אל העיר טילים מלבנון והעיר סבלה לא פעם מפגיעות ישירות של חלקי יירוט וטיליחזבאללה.
ערך מורחב –סמל העיר קריית מוצקין
הסמל המקורי עוצב בשנת1946 על ידי אברהם ניסטי, מורה לאמנות בבית הספר היסודי "אחדות". העיצוב נבחר באופן רשמי, בשינויים קלים, על ידי חברי המועצה המקומית בשנת1956 ועבר שינוי קל נוסף בשנות ה-70. הסמל כולל מספר מרכיבים:
בשנת2012 שונה עיצוב סמל העיר[20]. הסמל משמר את המוטיבים שהופיעו בשלושת העיצובים הקודמים של הסמל: מגדל המים, המנורה וספינת המעפילים. התווספו להם סרט ובו שם העיר, צמרתעץ ירוקה, המסמלת את ההקפדה על איכות הסביבה הנהוגה בעיר, וכן בניינים, המתארים את הנוף האורבני של העיר[21].
לפי נתוניהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ספטמבר2025 (אומדן), מתגוררים בקריית מוצקין 51,394 תושבים, מתוכם 50,589תושבי ישראל (מקום 41 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה +0.1% בשנה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנתה'תשפ"ב (2021-2022) היה 82.9%.השכר החודשי הממוצע שלשכיר במשך שנת2021 היה 11,294 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[22]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
נתונים אלה, בעוד העיר נעדרת אזורי תעשייה וכשאזורי המסחר בה מצומצמים, מציבים את קריית מוצקין מבחינהסטטיסטית ברשימת עשרהערים הצפופות ביותר בישראל. צפיפות האוכלוסין בה היא 10,170.8 נפש לקמ"ר[23][24].
בבדיקה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוף שנת2007, נמצא כי רמת שביעות הרצון של תושבי העיר מהשירותים העירוניים אותם הם מקבלים, היא השנייה בגובהה בארץ[25].
בעיר שכונות נוספות משנותיה הראשונות: שכונות (שיכוני) "רסקו" ו"עמידר", "שיכון צ'כי" ושכונת "פנטגון".
.jpg)
.jpg)
כביש 4 עובר במזרח העיר ומפריד אותה מקריית ביאליק. מסילת הרכבת ביןנהריה לחיפה עוברת במקביל לכביש זה, במערב העיר ומפרידה בין קריית מוצקין לקריית ים וקריית שמואל. לעיר גםתחנת רכבת.
במאי2012 נבחרה העיר על ידי מינהל חברה ונוער במשרד החינוך לזוכה בפרס הראשון מבין הרשויות בארץ, על הישגיה בקידום הנוער והחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי בעיר[32].
בעיר כ-25בתי כנסת, שנימקוואות טהרה, שניבתי חב"ד ומועצה דתית פעילה.
הרב הראשי הראשון של העיר היה הרבמרדכי פוגלמן. הרב הראשי האשכנזי הנוכחי הוא הרבדוד מאיר דרוקמן. הרב הראשי הספרדי, האחרון לעת עתה בעיר, היה הרביוסף אוחנה, שפרש בשנת2017 לגמלאות.
בשנתתש"ע החל לפעול בעיר גרעין תורני בשם "סרוגי מוצקין", הפועל בבית הכנסת המרכזי. הגרעין מקיים אירועים מרכזים לכלל תושבי העיר כגון "שמחת בית השואבה", "הקפות שניות" ו"מדורת ל"ג בעומר".
בעיר פועלות שלושקבוצות, בענפי ספורט שונים:
עם הקמת קריית מוצקין, נוסד ועד לשכונה. בנוסף, השתייכו תושבי קריית מוצקין ל"וועד הקהילה של חיפה"[33].
יו"ר ועד השכונה הראשון היה פישל ברייטמן[34], איש "המזרחי". הוא שימש בתפקיד החל מאמצע מאי 1934 ועד 1936, עת התפטר בשל חילוקי דעות שהיו בין ארגון המעמד הבינוני לבין האגודה השיתופית. בשנה שלאחר מכן כיהנו ברוטציה ארבעה בראשות ועד השכונה: יעקב ז'ק, אלימלך ברקוביץ, משה מנדלסון ומשה אלנבוגן. לאחריהם, במשך כשנה (1937–1938) שימש בתפקידזאב פרוש. ישראל שפירא החליף את פרוש בשנים 1938–1940. בסוף שנות ה-30 החלו שלטונותהמנדט הבריטי בתהליך של הקמת מועצות מקומיות ברחבי ארץ ישראל. לגבי מפרץ חיפה, הם העלו שלוש אפשרויות[35]: מועצה נפרדת לכל קריה, מועצה מאוחדת לכלהקריות או סיפוח הקריות לחיפה. נציגי קריית מוצקין דרשו הקמת מועצה נפרדת לקריית מוצקין בשל האופי הימני של היישוב[36].
עם הקמת המועצה המקומית, מונה ישראל שפירא לכהן כראש המועצה המקומית הראשון.
ב-1941 נערכו בחירות, בהן נבחר אריה גרושקביץ לראשות המועצה. במשך חמש שנים הוא כיהן גם כיו"ר האגודה השיתופית עד שב-1946, בשל חילוקי דעות בין חברי האגודה לבין המועצה, הודח גרושקביץ מראשות ועד האגודה.
ב-1958 עבר השלטון מהציונים הכלליים למפלגה הפרוגרסיבית. במשך שנה שימש נח עלוני בתפקיד יו"ר המועצה המקומית ובבחירות 1959 נבחר לתפקיד נציגמפא"י,משה גושן. גושן, השלישי שכיהן כראש המועצה המקומית קריית מוצקין, היה גם הראשון שכיהן בה כראש העיר, עת הוכרזה כעיר ב-1976. הוא שימש בתפקיד עד פטירתו מאירוע לבבי בעצרת פוליטית בשנת1984. לאחריו כיהן בראשות העיר, במשך שתי קדנציות,שמחה מילר.צורי, היה לראש עיריית קריית מוצקין החל משנת 1993. הוא שימש בתפקיד עד השעייתו בחודש יוני 2023[37][38].
עד לבחירות המוניציפליות בשנת 2024, היו במועצת העיר קריית מוצקין 15 חברים. לאור הגידול באוכלוסיית העיר, גדל אז מספר המושבים במועצת העיר ל-17.
| מספר | שם | תקופת כהונה |
|---|---|---|
| 1 | ישראל שפירא | מאי 1940 – מרץ 1941 |
| 2 | אריה גרושקביץ | מרץ 1941 – ינואר 1958 |
| 3 | נח עלוני | ינואר 1958 – דצמבר 1959 |
| 4 | משה גושן | דצמבר 1959 – יוני 1984 |
| 5 | שמחה מילר | יולי 1984 – נובמבר 1993 |
| 6 | חיים צורי | נובמבר 1993 – יוני 2023 |
| 7 | עדי שטרנברג(מ"מ) | יוני 2023 – מרץ 2024 |
| 8 | צבי (ציקי) אבישר | מרץ 2024 – |
נירג'האזה,הונגריה
טקומה,ארצות הבריתאורלנדו,ארצות הברית
קאיפנג,הרפובליקה העממית של סין
הסברגה,גרמניהבאד-קרוצנך,גרמניההוף,גרמניה
פלונסק,פוליןמגדבורג,גרמניה
אתר האינטרנט הרשמי של קריית מוצקין
תמונות מאוסף מוזיאון וארכיון קריית מוצקין במאגר האוספים הדיגיטליים בספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
קללות, צרחות ורמיסת האופוזיציה: הטלנובלה העצובה של עיריית קריית מוצקין, כתבה בערוץ "כאן חדשות", באתריוטיוב, 16 בנובמבר 2021; במקור, מתוך סדרת הכתבות "ארץ עיר" ששודרה ב"חדשות הערב",כאן 11
קריית מוצקין (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
יישובים, אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר, לפי מטרופולין ויישובים נבחרים, בשנתון הסטטיסטי לישראל 2011, באתרהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת חיפה •נפת חדרה |  |
| ערים | אום אל-פחם •אור עקיבא •באקה אל-גרבייה •חדרה •חיפה •חריש •טירת כרמל •כפר קרע •נשר •קריית אתא •קריית ביאליק •קריית ים •קריית מוצקין | |
| מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה •בסמ"ה •ג'סר א-זרקא •ג'ת •דאלית אל-כרמל •זכרון יעקב •מעלה עירון •עספיא •ערערה •פוריידיס •פרדס חנה-כרכור •קריית טבעון •רכסים | |
| מועצות אזוריות | אלונה •זבולון •חוף הכרמל •מנשה | |
| ראשיהמועצה המקומית ועירייתקריית מוצקין | ||
|---|---|---|
|
