כחברתארגון המדינות המתועשות (G7), קנדה היא מדינה מודרנית ומפותחת טכנולוגית. כלכלתה בנויה על שפע שלחומרי גלם טבעיים. למרות זאת, כלכלתה אינה מוגבלת ליצוא חומרי גלם בלבד והיא מייצרת מוצרים רבים.[6]
מקור השם "קנדה" הוא במילה ההורנית-אירוקואית[7] "קנטה" שפירושה כפר או התיישבות.ז'אק קרטייה השתמש לראשונה בשם זה בתחילתהמאה ה-16 כדי לציין את האזור שנמצא כיום סביבקוויבק סיטי. במרוצת הזמן הפך השם לכינוי לאזור נרחב יותר.
השימוש הרשמי הראשון בשם "קנדה" נעשה בשנת1791, כאשר הפרובינציה של קויבק חולקה בין "קנדה העליונה" לבין "קנדה התחתונה". בשנת1867 קיבלה קנדה עצמאות וכדי לציין את המשך זיקתה לאימפריה הבריטית נקראה ה"דומיניון של קנדה". כינוי זה היה בשימוש נרחב עדשנות ה-50, אך השם שונה עם הזמן ל"קנדה". השינוי החשוב האחרון היה בשנת1982, כאשר התחילו לחגוג ב-1 ביולי במקום "יום הדומיניון" את "יום קנדה".
על פי הערכת ההיסטוריונים, קנדה הייתה מיושבת על ידיאינדיאנים במשך כ-10,000 שנה. בשנת 1000 בערך, הגיעו האירופאים הראשונים – הוויקינגים, בהנהגתלייב אייריקסון, אשר התיישבו ביבשת וקראו לאזורוינלנד. הם הקימו מספר יישובים על חופה המזרחי, אך היישובים לא החזיקו מעמד בשל עוינות האינדיאנים והם נאלצו לעזוב. יישובים אירופאיים חדשים הוקמו במאה ה-17 על ידיהאימפריה הצרפתית.
ב-1 ביולי1867 הוקמה קנדה לאחר שבריטניה העניקה זכות ממשל עצמי למושבותיה בצפון-אמריקה. הוקמה פדרציה של שלוש מושבות: פרובינציה של קנדה,ניו ברנזוויק ונובה סקוטיה. המושבה הישנה של קנדה התחלקה לשתיים:קוויבק ואונטריו. המונח "הפדרציה הקנדית" מתייחס לאיחוד הזה.
במהרה הצטרפו לאיחוד מושבות בריטיות נוספות. עד שנת1880 כללה קנדה את כל שטחה כיום, פרט לניופאונדלנד - לברדור שהצטרפה ב-1949.
בשנת1971 הייתה קנדה למדינה הראשונה בעולם שאימצה את קבלת עקרון הרב-תרבותיות כמדיניות ממשלתית רשמית. מטרתה הייתה לאחד בצורה טובה יותר את הקבוצות השונות בחברה- כדי לנסות ולהפיג את המתחים ביןאנגלים-קנדים וקנדים צרפתים, וגם לחזק את הקשר של קבוצות מוצא אחרות ומהגרים חדשים למדינה.
בשנת1982 בתקופת כהונתו של ראש-הממשלהפייר אליוט טרודו אושרה החוקה הקנדית ונכנסה לתוקף. ההסכמה בין ראשי הפרובינציות על החוקה התקבלה בהליך שנמשך לילה אחד בלבד. המחטף ידוע בשם "Nuit des longs couteaux" (ליל הסכינים הארוכות של 1982). היות שמנהיגי הפרובינציה שלקוויבק שהיו אז חברי מפלגת קוויבק הלאומית סירבו להסתייגויות שהועלו ברגע האחרון- וכך לא מנעו את יצירתה של החוקה החדשה. החוקה כללה אתכתב הזכויות והחירויות הקנדי שמעגן מבחינה משפטית את ההגנה עלזכויות האדם במדינה.
האינואיטים התיישבו בקנדה על אדמותנונאווט באופן רציף במשך 4,000 שנים. בעקבות ההגירה הרבה המאפיינת את קנדה, שהפכה לדרך ההתרחבות הדמוגרפית העיקרית שלה (שבכך האפילה על האוכלוסייה הילידית – ביניהם האינואיטים) – הקבוצות האתניות של התושבים הילידיים החלו לדרוש שלטון עצמי, כחלק מהניסיון לשמר את תרבותם שהולכת ונעלמת, במאבק ההכרה שלהם. הם ביקשו לתת לה ביטוי באמצעותאוטונומיה (שלטון עצמי), ולאחר אישור במשאל עם בקנדה שנערך ב-14 במאי1982 – הם קיבלו את מבוקשם באופן ראשוני, וזכו לתקציב ואוטונומיה במסגרתהטריטוריות הצפון מערביות. נונאווט הוקמה רשמית בתור טריטוריה אוטונומית של קנדה בתצורתה הנוכחית (נכון ל-2024) ב-1 באפריל 1999, לאחר שהופרדה וחולקה מהטריטוריות הצפון מערביות.
בכך, השינוי שנערך ב-1999 הוא האחרון עד כה במסגרת שינויי שטחים או סיפוח שטחים לתוך קנדה.
ראש הממשלה מכריז על בחירות לבית התחתון לפי ראות עיניו, אם כי לא יותר מ-5 שנים מאז הבחירות הקודמות. באופן רשמי, המושל ממנה את ראש הממשלה, שהוא בדרך כלל מנהיג המפלגה שזכתה ברוב המושבים בבית התחתון. ראש הממשלה ממנה את הקבינט. המשמעת המפלגתית היא באופן מסורתי חזקה מאוד, מה שנותן לראש הממשלה שליטה רבה מאוד ברשות המחוקקת.
הסנאט מורכב מסנאטורים המכהנים עד גיל 75 ומתמנים על ידי ראש הממשלה.
ראש המדינה מבחינה סמלית הואהמלךצ'ארלס השלישי, המיוצג על ידיהמושל הכללי. תפקידי המושל הכללי הקנדי הם: מתן ההסכמה המלכותית לחוקים שחוקקו בפרלמנט, קריאת נאום הכתר (נאום שלבית המלוכה אין חלק בניסוחו), חתימה על מסמכי המדינה, פתיחה וסגירה של מושבי הפרלמנט ופיזור הפרלמנט לבחירות.
ב-10 פרובינציות ישנו פרלמנט המורכב מבית אחד בלבד. ראש הפרלמנט הוא ראש ממשלת הפרובינציה, שנבחר בצורה דומה לבחירת ראש הממשלה בבחירות אזוריות בין מפלגות שונות. בכל פרובינציה ישנו גםמושל משנה המייצג את המלך. מושל המשנה מתמנה על ידי המושל הכללי (הנציג של המלך בקנדה) וראש הממשלה ומבצע בעיקר תפקידים טקסיים.
הממשלות בפרובינציות נהנות מסמכויות רבות בעיקר בניהול ענייני החינוך והבריאות בתחומם. רוב המפלגות הפרובינציאליות הן "סניפים" של המפלגות הגדולות בפרלמנט הפדרלי, אם כי לא תמיד יש קשר הדוק בין הענפים השונים. בנוסף למפלגות הגדולות קיימות מפלגות מקומיות בעלות משקל.
האקלים הפוליטי שלקוויבק שונה משאר הפרובינציות. קו השבר עובר בין המצדדים בהתנתקות מקנדה, המיוצגים על ידי המפלגה הקוויבקית, ומצדדי הפדרציה, המיוצגים על ידי המפלגה הליברלית של קוויבק והמפלגה השמרנית.
לטריטוריות יש כוח פוליטי פחות מזה של הפרובינציות, כי הן נוצרו מכח צו פרלמנטרי ולא על ידי החוקה. ישנן שלוש טריטוריות. בכל אחת יש מפקח כללי, שהוא המקביל לסגן המושל, אך זה אינו מייצג את המלך. המפקחים מתמנים על ידי הממשלה הפדרלית.
ביוקון ישנו בית פרלמנטרי אחד בלבד. בשתי הטריטוריות האחרות ישנה שיטה מיוחדת ללא מפלגות. כל מועמד רץ בבחירות באופן עצמאי וראש הטריטוריה נבחר מבין חברי הפרלמנט המקומי.
האחריות להגנתה של קנדה מוטלת עלהכוחות המזוינים של קנדה, גוף תלת-זרועי צבאי הכפוף למשרד ההגנה בממשלת קנדה. נכון לשנת 2010 משרתים בכוחות ההגנה 68,136 אנשים בשירות קבע ו-24,265 אנשי מילואים. זרועות כוחות ההגנה הם:
ההיסטוריה הצבאית של קנדה מתחילה במאה ה-17 מימי המלחמות נגד תושביהאומות הראשונות, ממשיכה במלחמות הקולוניאליות בין צרפת ובריטניה ובהמשך בין ארצות הברית לקנדה. במאה העשרים השתתפה קנדה במלחמת הבורים, במלחמות העולם, במלחמת קוריאה ובשנים האחרונות באפגניסטן, בעיראק ובמשימות שמירת שלום במקומות שונים בעולם, תחום שקנדה נחשבת בו לאחת המדינות המובילות בעולם.
קנדה מחולקת ל-10 פרובינציות ו-3 טריטוריות. לפרובינציות יש מידה רבה של אוטונומיה מהממשלה הפדרלית, ואילו מידת האוטונומיה של הטריטוריות נמוכה יותר.
הפרובינציות אחראיות לרוב התוכניות החברתיות בקנדה כגון בריאות, חינוך, סעד וכדומה. סך התקציב הפרובינציאלי גדול יותר מהתקציב הפדרלי, דבר נדיר למדי בפדרציות אחרות בעולם. הפרובינציות יכולות לפרוש מתוכניות פדרליות, אך מסתכנות באיבוד המימון הממשלתי. החוק הפלילי הוא אחיד והוא באחריות הממשלה הפדרלית.
הכלכלה הקנדית המפותחת מזכירה במידה רבה את כלכלתארצות הברית, עם אוריינטציה ברורה לשוק חופשי ורמת חיים גבוהה. מאזמלחמת העולם השנייה, הגידול המרשים בתעשייה, כריית מחצבים ומגזר השירותים שינו אתהכלכלה האגררית בעיקרה לכלכלה מודרנית ומפותחת. קנדה מספקת את האנרגיה של עצמה ויש בה עתודות גדולות שלגז טבעי בחוף המזרחי. לקנדה עתודות נפט עצומות: 178 מיליארד חביות נפט (עתודת הנפט השנייה הגדולה בעולם). רק לערב הסעודית יש עתודת נפט גדולה יותר (264 מיליארד חביות נפט), אך תפוקת הנפט שלה היא רק השמינית בעולם.
קנדה היא ספקית העצים הגדולה בעולם. בשלוש הפרובינציות המזרחיות יש שפע של מחצבים נוספים. בשנת1989 נחתםהסכם סחר חופשי עם ארצות הברית ובשנת1994 נחתם הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (כולל גם אתמקסיקו). ההסכמים החדשים גרמו לעלייה משמעותית בתל"ג ולשילוב כלכלת קנדה בכלכלת ארצות הברית. כתוצאה מיחסים אלה, המיתון שהחל בארצות הברית ב-2001 השפיע לרעה על הכלכלה הקנדית. החל מ-2003 עלתה האבטלה בקנדה והצטמצמו המגזר התעשייתי וכריית המחצבים. למרות זאת, הצליחה קנדה להימנע מכניסה למשבר כלכלי אחרי 2001, וכלכלתה צומחת בקצב יפה.
שני נושאים עיקריים השפיעו על עיצוב המדיניות הכלכלית הקנדית. נושא אחד הוא האיזון בין המדיניות הכלכלית המנוהלת על ידי הממשלה הפדרלית לבין התביעות והרצונות של הפרובינציות השונות. בתקופת המשבר עםקוויבק בשנות השמונים והתשעים כאשר היו חששות לפירוק הפדרציה הייתה אי ודאות בנוגע להשפעת מהלך כזה על החוב החיצוני של קנדה וסחר החוץ. בתקופות אחרות היה מתח בין הממשלה הפדרלית לביןאלברטה וניופאונדלנד ולברדור בנוגע לחלוקת הרווחים ממשאבי הטבע המצויים בפרובינציות אלה.
הנושא השני הוא שיעור הילודה הנמוך העומד על ממוצע של 1.4 ילדים לאישה. שיעור נמוך זה הגביר את הצורך בהגירה. קנדה מקיימת החל משנות השישיםמדיניות הגירה ליברלית שמטרתה למשוך אנשים משכילים ומקצועיים למדינה. למרות ההגירה קיים קושי בהשתלבות של חלק מהמהגרים לקנדה, בעיקר עקב קשיי שפה וניסיון מקומי. קושי זה גורם למהגרים רבים לעבוד בתחום אחר מזה שהוכשרו בו ותרומתם לכלכלה מצטמצמת. כך למשל, רק כמחצית מהרופאים והאחיות המהגרים לקנדה עובדים במקצועם. עם זאת, רבים מילדי המהגרים בדור השני, מגיעים להישגים לימודיים גבוהים ומשתלבים בתפקידים בכירים במשק, בחברה ובתרבות.
קנדה היא מדינה ענקית, אך במרבית שטחה האוכלוסייה היא דלילה ביותר. בטריטוריות הצפוניות המהוות כ-40% משטח קנדה, גרים רק 0.3% מהאוכלוסייה. רובםאינואיטים. 61% מהאוכלוסייה הקנדית חיים ברצועה צרה יחסית המהווה 4% משטח המדינה סמוך לגבול האמריקאי בקוויבק ואונטריו. ערים עיקריות ברצועה זאת ניתן למנות אתקוויבק סיטי,מונטריאול,אוטווה,טורונטו, ולונדון. 31% גרים בדרום מערב המדינה הנמצא מערבית לקו האורך 95 (מערב) בשטח המהווה 20% משטח קנדה בו האקלים מתון יחסית לקווי הרוחב וראוי לעיבוד חקלאי. ערים עיקריות בו הןונקובר,קלגרי,אדמונטון,ווינפג.
בשל היותה של קנדה בקווי רוחב גבוהים היא מושפעת מההתחממות הגלובלית; האזור הארקטי התחמם פי 3 מהממוצע העולמי, כחלק מתופעתההגברה הארקטית(אנ').[8] באוגוסט2023 התרחשושריפות ענק בפרובינציית קולומביה הבריטית במערב קנדה, הוכרז מצב חירום ואלפים פונו מבתיהם.[9]
אוכלוסיית המדינה מונה כ-39 מיליון בני אדם.תוחלת החיים היא 83.8 שנה (81.52 לגברים ו-86.21 לנשים) ושיעור הפריון לאישה עומד על 1.33.קנדה היא מדינה רב-תרבותית הכוללת אוכלוסייה מגוונת מאוד במוצאה וברקע התרבותי, האתני והדתי שלה. ההגירה לקנדה בתקופות שונות עיצבה את אופייה.
במפקד 2021 נמצא שכ-70% מהקנדיים הם ממוצא אירופאי. רובם צאצאי מהגרים שהגיעו מהאי הבריטי. בקוויבק רוב הלבנים הם ממוצאצרפתי. 7% מהאוכלוסייה מוצאה מתת היבשת ההודית, 6% ממזרח אסיה, 5%ילדים אמריקאים, 4% שחורים, 2.6% פיליפינים ו-2% ערבים.
בקנדה שתי שפות רשמיות –אנגלית וצרפתית. הצרפתית היא השפה המדוברת בעיקר בקוויבק אך קיימים דוברי צרפתית גם באונטריו,ניו ברנזוויק ודרוםמניטובה. סקר משנת 2016 הראה כי אצל 56% מהאוכלוסייה אנגלית היא שפת אם ואצל 21% צרפתית. 44% מהקנדים הפרנקופונים מדברים אנגלית ו-9% מהקנדים האנגלופונים מדברים צרפתית. באותו סקר נמצא שבקנדה חיים כ-20 אלף אנשים אשרעברית היא שפת אמם.
ב-7 ביולי1969 הוכרזה הצרפתית כשפה רשמית שווה לאנגלית. הכרזה זו גרמה לתהליך הזדהות של קנדה כמדינהדו-לשונית ורב-תרבותית ברמה הפדרלית.
הדיונים בפרלמנט יכולים להיות בכל אחת מהשפות הרשמיות.
כל החוקים יודפסו בשתי השפות.
כל אדם יכול לפנות לבית משפט בדרישה לדון בעניינו בכל אחת מהשפות הרשמיות.
כל אדם זכאי לקבל שירותים מהממשלה הפדרלית בכל אחת מהשפות הרשמיות.
מיעוטים דוברי שפה רשמית מסוימת זכאים לקבל חינוך לילדיהם בשפתם.
החוק המקומי בקוויבק קובע כי השפה הרשמית היא צרפתית. לחוק זה יש הגנות שונות, אך הוא מאפשר חופש מסוים לדוברי האנגלית והשפות הילידיות. קוויבק מספקת את רוב השירותים הממשלתיים בצרפתית וגם באנגלית.
בשאר הפרובינציות המצב שונה. רוב הפרובינציות דוברות אנגלית, עם מיעוטים צרפתים גדולים בחלק מהפרובינציות.
קנדה היא מדינת הגירה אשר נבנתה על ידי מהגרים ומתיישבים שהגיעו אליה מכל רחבי העולם. במאה ה-17 היו אלה בעיקר צרפתים, ובמאות ה-18 וה-19 מרבית המהגרים היו מהאיים הבריטיים. בסוףהמאה ה-19 התחילה הגירה משמעותית ממדינות אירופאיות אחרות בעיקר ממזרח ומדרוםאירופה. החל משנות השישים של המאה העשרים החלה הגירה נרחבת מחלקי העולם האחרים.
מדיניות ההגירה של הממשלה בתקופות שונות שילבה שיקולים כלכליים, חברתיים ואחרים ועברה תנודות משמעותיות בזמנים שונים. בתקופות מסוימות שערי ההגירה היו פתוחים כמעט לרווחה, ובתקופות אחרות, מעטים בלבד הורשו להגר. כיום מספרהמהגרים לקנדה מדי שנה מתקרב ל-1 אחוז מכלל האוכלוסייה.
בדומה לריבוי הטבעי באירופה המערבית, גם הריבוי הטבעי בקנדה נמוך. ההגירה מאפשרת לקנדה לשמור על יציבות ואף התרחבות דמוגרפית. חלק נכבד מהמהגרים למדינה מגיעים בקטגוריה של בעלי מקצוע ונבחנים על פי שיטת הניקוד המבוססת על קריטריונים של השכלה, גיל, ידיעת שפה ועוד. אחרים מגיעים למדינה על סמך לימודים או עבודה בקנדה ואחרים על ידיאיחוד משפחות. 23% מכלל הקנדים (נכון לשנת 2021) אינם ילידי קנדה.
בשל חוסר האיזון הדמוגרפי בין פרובינציות וטריטוריות, כמואונטריו המאוכלסת לעומתיוקון הריקה מאוד, ישנם אזורים מפותחים מאוד בתחום התחבורה, וישנם אזורים מפותחים הרבה פחות.
מערכת הכבישים כוללת רשת כבישים מפותחת, שבראשה עומד "Trans Canada Hwy", שאורכו 7,821 קילומטרים. בסך הכול, בקנדה ישנם 1,042,300 ק"מ של כבישים, מתוכם 415,600 ק"מ של כבישים סלולים, ו-17,000 ק"מ של כבישים מהירים.[10]
התרבות הקנדית מאופיינת בתפיסה רב-תרבותית ודו-לשונית. יש בה פתיחות רבה לקיומן של תרבויות שונות המתקיימות זו בצד זו תוך קיום מכנה משותף הנוגע למסגרת המדינית המאחדת ביניהם. האנגלית והצרפתית הן השפות הרשמיות במדינה הזוכות למעמד שווה.קוויבק נשארה מרכז שלתרבות צרפתית, מוגנת על ידי חקיקה. לדוגמה, קוויבק משתמשת במשפט הקונטיננטלי במקוםהמשפט המקובל שבו משתמשות שאר הפרובינציות, שמקורו במשפט האנגלי.
ההשפעה הגדולה של התרבות האמריקאית על קנדה בעשורים האחרונים גרמה לחששות מ"כיבוש תרבותי". בעקבותיה נחקקו חוקים המגנים על התרבות המקומית. הגבול המפריד בין קנדה ובין ארצות הברית הוא הגבול הארוך ביותר בעולם בין שתי מדינות. מיליוני תיירים עוברים מדי שנה את הגבול. בין שתי המדינות מתקיימים קשרים כלכליים הדוקים. הן חתומות יחד עם מקסיקו על הסכםנאפט"ה לשיתוף פעולה כלכלי באזור צפון אמריקה.
עם זאת על אף הקרבה הגאוגרפית ושיתוף הפעולה מתקיימים כמה הבדלים ברורים בין קנדה לביןארצות הברית:
אמנם שתיהן הן מדינות מפותחות העומדות בצמרת העולמית מבחינת רמת-החיים הממוצעת של תושביהן, אך הפערים הכלכליים-חברתיים בארצות הברית הם גדולים יותר מאשר בקנדה. קנדה היא מדינה שוויונית יותר באופייה ונוטה יותר משכנתה הדרומית להקדישמשאבים ציבוריים לרווחה. כך למשל מונהג בקנדהביטוח בריאות ממלכתי לכול. רמות הפשיעה בקנדה נמוכות יחסית בדומה לאירופה והן רחוקות מרחק רב מרמות הפשיעה הגבוהות בארצות הברית.
העובדה שבקנדה התקיים מיעוט צרפתי גדול הביאה להתפתחותה ההדרגתית של תפיסה המעודדתפלורליזם תרבותי גם לגבי קבוצות תרבותיות אחרות של מהגרים כמו איטלקים, יהודים,סינים ואחרים. בארצות הברית לעומתה הייתה שלטת בדרך כלל תפיסתכור ההיתוך שנועדה למזג את המהגרים החדשים במהירות האפשר לתרבות הדומיננטית.
התפיסות הרב-תרבותיות בקנדה עודדו את קיומה שלמדיניות הגירה ליברלית המעודדת אנשים משכילים מכל רחבי העולם להגר למדינה.
הבדל נוסף המייחד את קנדה מארצות הברית הוא הזיקה ההיסטורית ארוכת השנים לבריטניה. קנדה היא חלק מחבר העמים הבריטי, ותהליך העצמאות מהאימפריה הבריטית היה הדרגתי ונמשך שנים. עד היום מבחינה פורמלית עדיין נחשב מלך אנגליה כראש המדינה. ארצות הברית לעומתה קמה מתוך מרד בבריטים ופנתה לדרכה הנפרדת עוד בסוף המאה השמונה-עשרה. מבחינה תרבותית נשמרת עדיין בקנדה זיקה למורשת הבריטית-אירופאית ובקוויבק נשמרת זיקה עמוקה לתרבות הצרפתית.
ההמנון הרשמי של קנדה הוא "הו קנדה". אף על פי שבוצע לראשונה בשנת1880, הוא לא הפך להמנון הרשמי עד שנת1980. קודם לכן שימש המנון האימפריה הבריטית כהמנון הלאומי של קנדה. לאחר קבלת ההמנון החדש הפך ההמנון הישן להמנון המלכותי, ומשתמשים בו לציון לשבח המושל או כאשר בניהמשפחה המלכותית מבקרים בקנדה. הוא מנוגן גם ברוב האירועים הממלכתיים, כגון לוויות ויום הזיכרון לחללי הצבא (וטרנים).
מעוגן בחקיקה. יום שבו החנויות מוכרות את מוצרי חג המולד.
תצלום פנורמי של עיר הבירהאוטווה. מצד ימין: בנין בית-המשפט העליון. במרכז: בניני הפרלמנט. מצד שמאל: הגשר המוביל מאונטריו לקוויבק (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
פוטבול – בקנדה פועלת ליגת פוטבול עצמאית הנהנית מפופולריות רבה, Canadian Football League (ר"תCFL), המונה נכון ל-2022 תשע קבוצות. חוקיה שונים במקצת מחוקי ה-NFL האמריקאית.
ספורט מוטורי –ספורט מוטורי, ובפרטמרוצי מכוניות, פופולרי בקנדה. קנדה גידלה מספר נהגי צמרת בכל הסבבים החשובים של מרוצי המכוניות כגוןפורמולה 1, נאסקאר ואינדיקאר. הנהג הבולט מכולם היהז'אק וילנב שהיה אלוף העולם בפורמולה 1 ב-1997. במונטריאול מתקיים אחד המרוצים בסבב הפורמולה 1.
לקרוס – מוגדר רשמית כספורט הלאומי של הקיץ, אם כי הוא משוחק גם בחורף. בקנדה פעילות ליגות רבות ללקרוס, עם עשרות אלפי ספורטאים רשומים. הליגה המרכזית בקיץ היא ליגת הלקרוס המרכזית (MLL) שבה משחקים לקרוס במגרשי דשא פתוחים הפעילה בקנדה ובארצות הברית, והליגה המרכזית בחורף היא ליגת הלקרוס הלאומית (NLL) שבה משחקים לקרוס באולמות סגורים שחברות בה נכון ל-2010 שלוש קבוצות קנדיות מתוך 10.
הוקי קרח – קנדה היא מולדת הענף, הוא מוגדר בה רשמית כספורט הלאומי של החורף ונחשב לחלק מרכזי בתרבותה. בקנדה פעילות ליגות רבות להוקי קרח, החל ממסגרות ילדים וצעירים דרך מסגרות חובבניות ומקומיות ועד לליגות מקצועניות לגברים ולנשים. הליגה הבכירה בצפון אמריקה היא ליגת ה-NHL שהחלה את דרכה ב-1917 כליגה קנדית בלבד. נכון ל-2022 חברות בליגה רק 7 קבוצות קנדיות מתוך 32, אך למעלה מ-50% משחקני הליגה הם קנדים. שבע מהערים הגדולות בקנדה (טורונטו,מונטריאול,ונקובר,אוטווה,קלגרי,ויניפג ואדמונטון) נוטלות חלק בליגה זו. על פי נתוני פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF), בקנדה רשומים 513,674 שחקנים פעילים (גברים, נשים ושחקנים צעירים, נכון ל-2022).
מעבר להיותו אחד משני ענפי הספורט הלאומיים הרשמיים, הוקי קרח נחשב לחלק מרכזי בתרבות ובהיסטוריה של קנדה, ואולמות ששירתו את הענף לאורך עשרות שנים (כגוןמייפל ליף גארדנס בטורונטו ומונטריאול פורום במונטריאול) מוגדרים רשמית כאתרים היסטוריים לאומיים של קנדה.