Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

קמלה האריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קמלה האריס
Kamala Harris
לידה20 באוקטובר1964 (בת 61)
אוקלנד,קליפורניה,ארצות הברית
שם מלאקמלה דווי האריס
שם לידהKamala Devi Harrisעריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום מגורים
כינויMomalaעריכת הנתון בוויקינתונים
השכלהאוניברסיטת הווארד בוושינגטון,
בית הספר הייסטינגס למשפטים שלאוניברסיטת קליפורניה
עיסוקמשפטנית,פוליטיקאית
תאריםג'וריס דוקטור, בוגר באמנותעריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגההמפלגה הדמוקרטית
השקפה דתיתבפטיזםעריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוגדאגלס אמהוף
מספר ילדים0עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימהעריכת הנתון בוויקינתונים
kamalaharris.com
שושלת משפחת האריס
אםשיאמלה גופלאן
סגנית נשיא ארצות הברית ה-49
20 בינואר202120 בינואר2025
(4 שנים)
תחת הנשיאג'ו ביידן
סנאטורית מטעם מדינתקליפורניה
3 בינואר201718 בינואר2021
(4 שנים)
התובעת הכללית שלקליפורניה
3 בינואר20113 בינואר2017
(6 שנים)
התובעת המחוזית שלסן פרנסיסקו
8 בינואר20043 בינואר2011
(7 שנים)

קמלה דווי האריסאנגלית:Kamala Devi Harris; נולדה ב-20 באוקטובר1964) היאפוליטיקאית ומשפטניתאמריקאית אשר כיהנה כסגנית נשיא ארצות הברית ה-49 תחתהנשיאג'ו ביידן. הייתה המועמדת לנשיאות מטעםהמפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024, אך הפסידה בהן לדונלד טראמפ, מועמדהמפלגה הרפובליקנית. קודם לכן כיהנה כסנאטורית מטעםקליפורניה מאז2017 וכן כתובעת הכללית של קליפורניה. האריס, חברת המפלגה הדמוקרטית, היא האישה הראשונה בתולדותארצות הברית שכיהנה כסגנית הנשיא. בנוסף, היא האדם הראשון בתפקיד ממוצאאפרו-אמריקאי וממוצא דרום-אסייתי[1].

היא נולדה באוקלנד שבקליפורניה ולמדה באוניברסיטת הווארד בוושינגטון ובמכללת הייסטינגס למשפטים שבאוניברסיטת קליפורניה[2]. היא החלה את דרכה כעורכת דין במשרדו של התובע המחוזי (DA) שלמחוז אלאמדה(אנ'), ובהמשך הצטרפה למשרד התובע של מחוזסן פרנסיסקו[2]. בשנת 2003 נבחרה לתפקיד פרקליטת מחוז סן פרנסיסקו. ב-2010 וב-2014 נבחרה לשמש כתובעת הכללית של קליפורניה ובכך הייתה לתובעת הכללית הראשונה אי פעם של קליפורניה שאינה גבר לבן[2]. בבחירות לסנאט של ארצות הברית בקליפורניה ב-2016 היא ניצחה אתלורטה סנצ'ז והפכה לאישה האפרו-אמריקאית השנייה והאמריקאית הדרום-אסייתית הראשונה שכיהנה בסנאט. כסנאטורית דגלה האריס בהקלה על הליכי הוצאת אזרחות למהגרים, בחוקי פיקוח על נשק ובביצוע רפורמה במערכת הבריאות והמיסוי.

האריס התמודדה עלמועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב-2020, אך בדצמבר 2019, טרם הבחירות, פרשה מהמרוץ[2]. ביידן מינה אותה לעמיתתו למרוץ בבחירות לנשיאות ארצות הברית, ובבחירות הם גברו עלדונלד טראמפ ועלמייק פנס. ב-20 בינואר 2021 הושבעה לתפקידה.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

האריס נולדה באוקלנד שבקליפורניה לאםטמילית (ילידתמדראס שבהודו) ולאב ילידג'מייקה ממוצא אפריקאי שלמדו באוניברסיטת סטנפורד[2]. אמה בחרה את שמה, שפירושו הוא "לוטוס" וכן שמה הנוסף של האלה ההינדיתלקשמי, המסמלת בין היתר העצמה נשית, וזאת כדי לבטא את מוצאה ההודי[3].

אביה,דונלד האריס (יליד 1938), היגר מג'מייקה לארצות הברית ב-1961 כדי ללמוד לדוקטורט בכלכלה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ובהמשך כיהן כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד. אמה,שיאמלה גופלאן (1938–2009), הייתה חוקרתסרטן השד[4]. כשהייתה האריס בת שבעהתגרשו הוריה, והיא עברה להתגורר עם אמה בברקלי ובמונטריאול, שם סיימה את לימודיה בתיכון וסטמאונט[5]. להאריס אחות אחת,מאיה האריס, משפטנית ופעילה פוליטית.

היא סיימה תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה בשנת 1986 באוניברסיטת הווארד שבוושינגטון, והייתה חברת באחוותאלפא קפא אלפא. בשנת 1989 סיימה תואר במשפטים (J.D.) במכללת הייסטינגס למשפטים שלאוניברסיטת קליפורניה[4].

בשנים 1990–1998 עבדה כסגנית-התובע המחוזי שלמחוז אלמידה (הכולל את העריםאוקלנד וברקלי) שבקליפורניה. בהמשך הצטרפה למשרד התובע של מחוזסן פרנסיסקו, וכן שירתה כראש המחלקה לענייני ילדים ומשפחה במחוז זה. ב-2003 נבחרה לתפקיד פרקליטת מחוז סן פרנסיסקו לאחר שניצחה בבחירות את הפרקליט המכהן. היא נבחרה מחדש ב-2007 ושירתה בתפקיד עד שנת 2011. בנובמבר 2010 נבחרה לתובעת הכללית של קליפורניה, והחליפה בתפקיד אתג'רי בראון, שנבחר שוב למושל קליפורניה לאחר הפסקה של עשרות שנים. היא החלה את כהונתה בינואר 2011, ונבחרה לכהונה שנייה בנובמבר 2014.

סנאטורית

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בינואר 2015 הכריזה על התמודדות לסנאט של ארצות הברית בבחירות 2016 מתוך כוונה לרשת את כסאה של הסנאטורית הדמוקרטית הפורשת,ברברה בוקסר[6]. ביוני 2016 זכתה במקום הראשון בפריימריז הפתוחים בקליפורניה, שיטה שבמסגרתה התקדמו לבחירות הכלליות שני המסיימים הראשונים, ללא קשר למפלגתם. במסגרת שיטה זו התמודדה האריס נגד חברת בית הנבחרים הדמוקרטית לורטה סנצ'ס, שסיימה במקום השני[7]. בבחירות הכלליות ניצחה האריס, וב-3 בינואר 2017 החלה את כהונתה. בתחילת 2018 החלה לכהן כחברת ועדת המשפטים של הסנאט הודות לניסיונה כתובעת הכללית של קליפורניה.

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ב-21 בינואר 2019 הצהירה האריס שהיא תתמודד בבחירות המקדימות לקראתהבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020. בסקר שפורסם ב-CNN ביולי 2019, זכתה האריס לתמיכה של כ-17% מתומכיהמפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות המקדימות במפלגה[8]. בהמשך ירד מעמדה בסקרים, והיא זכתה בבחירות לתמיכה מעטה. היא הכריזה על פרישתה מהמרוץ ב-4 בדצמבר 2019[9], סיסמת הקמפיין שלה בבחירות המקדימות הייתה "למען העם (במקור "For The People"), וזאת בהשראתה של חברת הקונגרס האפרו-אמריקאית הראשונה,שירלי צ'יזהולם.

בשנת 2019 פרסמה ספר אוטוביוגרפיהאמת שאנו מחזיקים: מסע אמריקני[2].

האריס בעת השבעתה לסגנית הנשיא עם בעלהדאגלס אמהוף לצידה, 20 בינואר 2021

לאחר שביידן והאריס פתחו כל אחד את מסע הבחירות שלו לנשיאות במאי2019, טענו בכירים בשדולה השחורה שלהקונגרס האמריקאי כי כרטיס נשיאותי של ביידן-האריס יהיה שילוב אידיאלי להביס אתדונלד טראמפ ומייק פנס[10]. בשלהי פברואר 2020 זכה ביידן בניצחון מוחץ בפריימריז שהתקיימו בקרוליינה הדרומית הודות לתמיכתו שלג'ים קלייבורן, מה שהוביל למספר רב של ניצחונות גורפים בסופר טיוזדיי. בראשית מרץ הציע קלייבורן לביידן שיבחר אישהאפרו-אמריקאית כעמיתתו למירוץ, וציין כי "יש לתגמל נשים אפרו-אמריקניות על נאמנותן". בחודש מרץ התחייב ביידן לבחור אישה בתור עמיתתו למירוץ[11].

ב-17 באפריל 2020 הגיבה האריס להשערות שהועלו באמצעי התקשורת ואמרה שלכבוד יהיה לה לחבור לביידן כמועמדת לסגנית הנשיא[12]. בשלהי חודש מאי, על רקערצח ג'ורג' פלויד, ניצב ביידן שוב בפני קריאות לבחור אישה שחורה כעמיתתו למירוץ, תוך נימוק הרקע שלואל דמינגס והאריס עם רשויותאכיפת החוק[13].

ב-12 ביוני דווח בעיתון "הניו יורק טיימס" כי האריס היא המועמדת המובילה לתפקיד סגנית הנשיא של ביידן משום שהיא האישה הלא-לבנה היחידה עם הניסיון הפוליטי המתאים לתפקיד כה בכיר. מועמדות אחרות היואליזבת וורן,ואל דמינגס וקיישה לאנס בוטומס[14]. ביידן הודיע על בחירתה ב-11 באוגוסט 2020. האריס היא האישה הלא-לבנה הראשונה שקיבלה את המועמדות לתפקיד סגן נשיא מטעם אחת משתי המפלגות, והאישה השלישית (אחריג'רלדין פררו ושרה פיילין) שהיו מועמדות לתפקיד מטעם אחת משתי המפלגות הגדולות[15].

סגנית נשיא ארצות הברית

[עריכת קוד מקור |עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנאתרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. ביידן מינה אותה לאחראית על משבר ההגירה ועוד.

ב-20 בינואר 2021 הושבעה לתפקידה כסגניתו של הנשיא ביידן. בעקבות כך ונכון ל-2022, האריס היא האישה בעלת הדרג הבכיר ביותר בהיסטוריה של הממשל האמריקאי, לפניה החזיקה בתואריושבת ראש בית הנבחרים,ננסי פלוסי.

האריס ערכה את מסעה הבינלאומי הראשון כסגנית הנשיא ביוני 2021, כשביקרה בגואטמלה ובמקסיקו בניסיון להבין ולנתח את הסיבות לעלייה בהגירה ממרכז אמריקה לארצות הברית.

בשנת 2020 הופיעה ברשימה השנתית של מגזיןטיים של האנשים המשפיעים ביותר בעולם,טיים 100[16].

כסגנית נשיא האריס הייתה גם נשיאת הסנאט, והיא יכולה להצביע בסנאט כקול שובר שוויון. היות שמושבי הסנאט התחלקו כמעט שווה בשווה לאורך כהונתה – 50–50 בין דמוקרטים ועצמאיים לבין רפובליקנים אחרי הבחירות בשנת 2020, ו-51–49 לאחר הבחירות ב-2022 – האריס הרבתה יחסית להשתמש בכוח זה. ב-5 בדצמבר 2023 הצביעה האריס בפעם ה-32 וה-33, ובכך שברה את השיא הקודם, שקבעג'ון קלהון, סגן הנשיא בשנים 1825–1832[17].

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ב-21 ביולי 2024 הודיע נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על פרישתו מייצוג המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024 ותמיכתו במועמדותה של האריס לתפקיד[18].

ב-21 באוגוסט 2024 קיבלה באופן רשמי את מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית[19].

בבחירות עצמן, הפסידה האריס לטראמפ. האריס קיבלה 226 אלקטורים, בעוד טראמפ קיבל 312 אלקטורים. האריס הפסידה בכל שבע המדינות שהוגדרו כמדינות המתנדנדות בבחירות אלו.

לאחר הבחירות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

לאחר הפסדה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב־2024, שמרה האריס על פרופיל ציבורי נמוך. ביולי 2025 הודיעה כי לא תתמודד לתפקידמושלת קליפורניה בבחירות 2026, אף ששקלה זאת בחודשים שקדמו להכרזה. בהצהרתה מסרה כי "בשלב זה המנהיגות והשירות הציבורי שלי לא יהיו כנבחרת ציבור", והוסיפה כי תפרט על תוכניותיה הפוליטיות בעתיד הקרוב. פרשנים העריכו כי ההחלטה עשויה לאפשר לה לשקול התמודדות נוספת לנשיאות ב־2028[20].

עמדות פוליטיות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מדיניות חוץ

[עריכת קוד מקור |עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנאתרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. במדיניות החוץ האמריקאית נושאים רבים מאוד שאינם במזרח התיכון - המשבר באוקראינה עולה לראש ראשון כרלוונטי להאריס, אבל גם כל שאר העולם.

האריס תמכה בהסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן וגינתה את יציאת ארצות הברית מההסכם תחת ממשל טראמפ, בטענה כי ההסכם אמנם אינו מושלם, אך הוא מנע מאיראן נשק גרעיני, ויציאה ממנו ללא תוכנית חלופית הוא מעשה חסר אחריות[21]. האריס התייחסה ליחסים המורכבים בין איראן לארצות הברית פעמים רבות נוספות. כך היה כאשר הביעה חשש שתתרחש הסלמה לאחרחיסולו של קאסם סולימאני.

יחסה לישראל

[עריכת קוד מקור |עריכה]
האריס ובעלהדאגלס אמהוף בביקור ביד ושם, 2017
האריס בסיור שנערך במפעל בראשון לציון, 2017

בשנת 2017 נשאה האריס נאום ציבורי למשתתפי כנסAIPAC, שבו אמרה:”אני מאמינה שישראל לעולם לא צריכה להיות נושא למחלוקת מפלגתית, וכל עוד אני סנאטורית, אעשה כל שביכולתי להבטיח תמיכה דו-מפלגתית רחבה בביטחון ישראל ובזכותה להגנה עצמית”. האריס ציינה כי "ההחלטה הראשונה שאותה יזמתי כסנאטורית הייתה להילחם בהטיה אנטי-ישראלית באו"ם", כשהיא מתייחסת להחלטה של הסנאט שחגגה 50 שנה לאיחוד ירושלים. באותו נאום היא הביעה את תמיכתה בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני שיושג במשא ומתן בהסכמת שני הצדדים. בשל כך האריס מתנגדת לסיפוח יהודה ושומרון ואף כתבה ביוני 2020 לטראמפ, כי הסיפוח "יפגע בסיכויים להשגת פתרון של שתי מדינות באמצעות משא ומתן". עם זאת, היא לא הצטרפה למכתב שעליו חתמו סנאטורים אחרים, אשר קבע כי סיפוח יפגע ביחסים בין ארצות הברית לישראל[22].

האריס ציינה כי היא מתנגדת לקמפיין החרם "BDS"[23], וגם לאיסור חרם על ישראל[24].

בסוף 2017 הגיעה לישראל, נפגשה עםראש ממשלת ישראלבנימין נתניהו, וביקרה בכותל, ביד ושם ובבית המשפט העליון. מנכ"לית "המועצה היהודית הדמוקרטית באמריקה" (JDCA) האלי סויפר, שכיהנה בעבר כיועצת לביטחון לאומי של האריס, אמרה על האריס:”כל חייה תמכה בישראל. דיברה על החשיבות להבטיח שמערכת היחסים בין ארצות הברית וישראל תישאר חזקה ולא יעשה בה פוליטיזציה באופן שהממשל הזה עשה כדי לפלג את הדמוקרטים. אני חושבת שהיא מאוד תומכת ביחסי ארצות הברית-ישראל”.

בשנת 2018, בנאום נוסף ל-AIPAC, חזרה על תמיכתה בישראל והזכירה חוויות מילדותה בנוגע לאיסוף כספים לנטיעת עצים בישראל עבורהקרן הקיימת לישראל. גינתה את האנטישמיות לאחרהטבח בבית הכנסת "עץ חיים – אור לשמחה" בפיטסבורג, אשר גבה את חייהם של 11 מתפללים במהלך תפילת הבוקר בשבת.

היא הייתה מיוזמי החלטת הסנאט שהביעה התנגדות להחלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם, שגינתה את בניית ההתנחלויות הישראלית בשטחים הפלסטינים הכבושים כהפרה של החוק הבינלאומי[25].

בריאיון שקיימה ב-2022 אמרה כיממשלביידן יחזיר את הסיוע לפלסטינים אותו עצר הנשיאדונלד טראמפ מאחר שטען שהוא משמש גורמי טרור, בנוסף לכך הבטיחה כי הממשל יחזיר את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, ויפתח מחדש את הקונסוליה האמריקאית ששכנה במזרח ירושלים עד שטראמפ החליט לסגור אותה[26].

במהלךמלחמת חרבות ברזל התראיינה מספר פעמים - הביעה זעזוע ממתקפת החמאס ומעשי התקיפה וגם מהמצב בעזה אחרי חודשי המלחמה[27]. על המפגינים הפרו-פלסטינים באוניברסיטאות באמריקה אמרה: "הם מראים בדיוק מהו הרגש האנושי שנדרש בתגובה לעזה. יש דברים שחלק מהמפגינים אומרים שאני דוחה לחלוטין, אז אני לא תומכת בטענות שלהם לגמרי. אבל אנחנו צריכים לנווט את זה. אני מבינה את הרגש מאחורי זה."[28]

הגירה ומיעוטים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
האריסנואמת בדאון טון בלוס אנג'לס, בצעדת "משפחות נועדו להיות ביחד"

בתחום ההגירה האריס בעד הרחבת של מתןאשרות שהייה למהגרים וכן בעד מתן אזרחות לילדים של מהגרים שהובאו לארצות הברית באופן לא חוקי עוד שהיוקטינים, כמו כן היא ביקרה רבות את הנשיא טראמפ ואת המדיניות שלו בעניין מהגרים "מדיניות ההפרדה המשפחתית"(אנ') ואף הפגינה נגדה.

באחד מנאומיה דיברה האריס על יחס האומה האמריקאית למיעוטים שבארצה ואמרה כי "לווירוס (ובכך התייחסה לנגיף קורונה) אין עיניים, אך הווירוס מראה לנו איך אנחנו מתייחסים זה לזה ואיך אנחנו רואים אחד את השני. ותבינו, אין שום חיסון נגד גזענות, עלינו לעשות את עבודת התיקון עבור פלויד (ג'ורג' פלויד, שרציחתו הציתה אתגל המחאות בארצות הברית מיד לאחר מכן), עבור הילדים שלנו, עלינו להגיע לצדק משפטי תחת החוק. אף אחד מאיתנו לא יהיה חופשי עד שכולנו נהיה חופשיים"[29].

כלכלה

[עריכת קוד מקור |עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנאתרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. לא יזיק להוסיף על מדיניות כלכלית ומדיניות ביטחון.

מגדר ומשפחה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

האריס תומכת בזכויות להט"ב ואף הגיעה למצעד הגאווה של 2019 שנערך בסן פרנסיסקו על מנת להביע תמיכה בקהילה הגאה במקום. לאחר שנבחרה כתובעת הכללית של מדינת קליפורניה סירבה להגן על חוק אשר הגדירנישואים רק ככאלה שמתקיימים בין גבר לאישה[30].

היא תומכת בזכות להפלה.

פשיעה וביטחון

[עריכת קוד מקור |עריכה]

כלי תקשורת רבים בארצות הברית מתייחסים להאריס כמייצגת גישת ה"חוק וסדר" במפלגה הדמוקרטית[31].

האריס תומכת בהקשחה שלהחוקים שנוגעים לנשיאת נשק בארצות הברית וכאשר התמודדה בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית 2020 הכריזה כי אם תיבחר לנשיאות היא תעביר תקציב לקונגרס שיתן לדבריה “מאה ימים להתעשת ולהראות את האומץ הדרוש לחוקק חוקי נשק סבירים”[32].

היא תומכת בחוקיות השימוש במריחואנה ברחבי המדינה.

סביבה ומדיניות האקלים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

האריס תומכת בחקיקה להגנת הסביבה ולטיפול במשבר האקלים. כתובעת בקליפורניה היא פעלה נגד חברות מזהמות. ב-2019, כסנאטורית, היא הציגה יחד עםאלכסנדריה אוקסיו-קורטז את הצעת החוק שקיבלה את הכינוי "הניו דיל הירוק". היא תמכה במדיניות הניו דיל הירוק גם במהלך התמודדותה בבחירות המקדימות לנשיאות בשנת 2020. במהלך הקמפיין היא הביעה גם תמיכה בחקיקה שתמנע שימוש בסדיקה הידראולית להפקתנפט. בתקופת כהונתה כסגנית הנשיא היא הצביעה בסנאט, כקול שובר שוויון, בעד "החוק להפחתת האינפלציה"(Inflation Reduction Act), שכלל השקעה המיועדת לטיפול במשבר האקלים, בהקף הגדול ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית עד אז[33]. כשנשאלה בעת המרוץ לנשיאות ב-2024 האם היא תנסה לקדם את הניו דיל הירוק, אמרה האריס שהיא תתמקד ביישום החוק להפחתת האינפלציה[34].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

האריס נשואה לדאגלס אמהוף,עורך דיןיהודי-אמריקאי[2]. אין לה ילדים משלה, והיא אימצה את שני ילדיו של אמהוף מנישואיו הראשונים (קול ואלה)[2]. בעלה היה בן הזוג הגבר הראשון של סגן נשיא ולפיכך נקרא "האדון השני של ארצות הברית" (על משקל "הגברת השנייה של ארצות הברית") והוא גם היהודי הראשון במעמד זה.

ספרים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • דן מוריין,קמלה האריס - הדרך שלה (ביוגרפיה), הוצאת משכל-ידיעות אחרונות, 2021, 256 עמודים[35][36]
  • קמילה האריס -107 ימים.הוצאת Simon & Schuster, ספטמבר 2025.[37][38]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
מיזמיקרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט:קמלה האריס
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף:קמלה האריס

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^אתר למנויים בלבדניו יורק טיימס,"סדק בתקרה": ערוצי החדשות בארה"ב חגגו את ההישג ההיסטורי של קמלה האריס, באתרTheMarker‏, 8 בנובמבר 2020
  2. ^12345678אתר למנויים בלבד נתנאל שלומוביץ,אם המומנטום יימשך, היא תהיה הנשיאה. אבל מי את בעצם, קמלה האריס?, באתרהארץ, 8 באוגוסט 2024
  3. ^הודים חוגגים עם קמלה: "תעשי את אמא גאה", באתרynet, 13 באוגוסט 2020
  4. ^12הכירו את האישה שתוכל לקרוע את טראמפ לגזרים, באתרהארץ, 5 בפברואר 2019
  5. ^Kamala Harris, a Montreal high school graduate, makes history as first Black woman, Asian-American on presidential ticket
  6. ^With Kamala Harris in for Senate bid, Tom Steyer edges closer to a run, CNN, 13 January 2015
  7. ^Two Democrats will face off for California's U.S. Senate seat, marking first time a Republican will not be in contention,‏לוס אנג'לס טיימס, 8 ביוני 2016
  8. ^Jennifer Agiesta, CNN Polling Director,CNN Poll: Harris and Warren rise and Biden slides after first Democratic debates, CNN
  9. ^ניקולס ריקארדי וקת'לין רוניין,Kamala Harris ends White House bid, citing lack of funding, באתרAP‏, 4 בדצמבר 2019(באנגלית)
  10. ^הת'ר קייגל,‘A dream ticket’: Black lawmakers pitch Biden-Harris to beat Trump, באתרפוליטיקו, 12 במאי 2019(באנגלית)
  11. ^נטע בר,ביידן התחייב: "סגניתי תהיה אישה", באתרישראל היום, 16 במרץ 2020
  12. ^ג'ו גארופולי וטל קופן,Kamala Harris ‘would be honored’ to be Joe Biden’s running mate, באתרCBS News‏, 17 באפריל 2020(באנגלית)
  13. ^נטשה קורקי ומארק קפוטו,Minneapolis unrest shakes up VP shortlist, באתרפוליטיקו, 31 במאי 2020(באנגלית)
  14. ^מ. ג'. לי וג'ף זלני,Nation's reckoning on race looms large over final month of Biden's running mate search, באתרCNN‏, 26 ביוני 2020(באנגלית)
  15. ^ביידן בחר בסנאטורית השחורה קמלה האריס כסגניתו במרוץ לנשיאות, באתרוואלה, 11 באוגוסט 2020
  16. ^Kamala Harris: The 100 Most Influential People of 2020, Time
  17. ^Vice President Harris breaks record for casting the most tie-breaking votes, NBC News, December 5, 2023
  18. ^בני סולומון, ‏דקות אחרי ההודעה הדרמטית - הנשיא מבהיר: תומך בהאריס, באתרכיכר השבת, 21 ביולי 2024
  19. ^עכשיו זה רשמי: האריס היא המועמדת הדמוקרטית - כמה תרומות גייסה?, באתראייס, 21 באוגוסט 2024
  20. ^קמלה האריס לא תתמודד בבחירות בקליפורניה. תרוץ לנשיאות גם ב-2028?, באתרynet, 30 ביולי 2025
  21. ^Sen. Kamala Harris reacts to Trump's decision to withdraw from the Iran Nuclear Deal Marissa Papanek, krcrtv.
  22. ^ניסן צור, מי את, קמלה האריס?, באתרערוץ 7, 12 באוגוסט 2020
  23. ^5 Jewish things to know about Kamala Harris, Jewish Telegraphic Agency, ‏2019-01-11(באנגלית)
  24. ^Eric Cortellessa,US Senate passes anti-BDS bills, sending them to House, www.timesofisrael.com(באנגלית)
  25. ^[1], באתרJDN
  26. ^שתי מדינות, לא בכפייה. קמלה האריס על ישראל, באתרynet, 12 באוגוסט 2020
  27. ^בן סמואלס,קמלה האריס: חמאס ביצע מעשי אונס קבוצתי ב-7.10. אנחנו לא נשתוק, באתר הארץ, ‏18.06.2024
    כתבה באתר 'וואלה', 3 במרץ 2024
  28. ^כתבה ב-Times of Israel, עשירי ביולי 2024
  29. ^טל שניידר, ‏הסנטורית קמלה האריס בנאום ראשון: לא האמנתי שאגיע למעמד הזה, באתרגלובס, 20 באוגוסט 2020
  30. ^אייל להמן,המבחן של האריס ופנס. הכירו את הסגנים, באתרynet, 16 באוגוסט 2020
  31. ^שמרית מאיר,פתאום, בין כל הגברים הלבנים, קמלה האריס, באתרynet, 13 באוגוסט 2020
  32. ^דיוויד הרסני, נשיונל רוויו, הרודנית: ההיסטוריה הבעייתית של קמלה האריס, באתרמידה, 12 באוגוסט 2020
  33. ^Ella Nilsen,Html Clean energy package would be biggest legislative climate investment in US history, CNN, July 28, 2022
  34. ^Lisa Friedman,"Here’s Where Kamala Harris Stands on Climate, The New York Times, July 22, 2024
  35. ^דן מוריין,השנים שעיצבו את האישה החזקה בעולם. סיפור עלייתה של קמלה האריס, באתרynet, 23 בינואר 2021
  36. ^אתר למנויים בלבדמורן שריר,"קמלה האריס: בדרך שלה" לא מצליח לשרטט דיוקן מעמיק של סגנית נשיא ארצות הברית, באתרהארץ, 24 במאי 2021
  37. ^Jeffrey Goldberg,The Constant Battle,https://www.theatlantic.com/, ‏September 10, 2025
  38. ^אתר למנויים בלבד נתנאל שלומוביץ,קמלה האריס עדיין נצמדת לדף המסרים, באתרהארץ, 28 באוקטובר 2025
סגני-נשיא ארצות הברית
ג'ון אדמסתומאס ג'פרסוןארון ברג'ורג' קלינטוןאלברידג' גרידניאל טומפקינסג'ון קלהוןמרטין ואן ביורןריצ'רד ג'ונסוןג'ון טיילרג'ורג' דאלאסמילרד פילמורויליאם רופוס קינגג'ון ברקינרידג'האניבל המליןאנדרו ג'ונסוןסקיילר קולפקסהנרי וילסוןויליאם א. וילרצ'סטר ארתורתומאס הנדריקסלוי פ. מורטוןעדלי סטיבנסוןגארט הוברטתאודור רוזוולטצ'ארלס וורן פיירבנקסג'יימס שרמןתומאס מרשלקלווין קולידג'צ'ארלס דוזצ'ארלס קרטיסג'ון גארנרהנרי וולאסהארי טרומןאלבן ברקליריצ'רד ניקסוןלינדון ג'ונסוןיוברט האמפריספירו אגניוג'רלד פורדנלסון רוקפלרוולטר מונדיילג'ורג' הרברט ווקר בושדן קוויילאל גורדיק צ'ייניג'ו ביידןמייק פנסקמלה האריסג'יי. די. ואנסהחותם של סגן נשיא ארצות הברית.
הקבינט של ארצות הברית בממשל ג'ו ביידן[א]ארצות הבריתארצות הברית
בעלי תפקידים על פי חוק
סגנית הנשיאקמלה האריס (2021–2025)הקבינט בממשל ביידן, יולי 2021
מזכיר המדינהאנתוני בלינקן (2021–2025)
מזכירת האוצרג'נט ילן (2021–2025)
מזכיר ההגנהלויד אוסטין (2021–2025)
התובע הכללימריק גרלנד (2021–2025)
מזכירת הפניםדב האלנד (2021–2025)
מזכיר החקלאותטום וילסאק (2021–2025)
מזכירת המסחרג'ינה ריימונדו (2021–2025)
מזכיר העבודהמרטי וולש (2021–2023)[ב]
מזכיר הבריאות ושירותי האנושחוויאר ביסרה (2021–2025)
מזכירת השיכון והפיתוח העירונימרשה פאדג' (2021–2024)
מזכיר התחבורהפיט בוטיג'ג' (2021–2025)
מזכירת האנרגיהג'ניפר גרנהולם (2021–2025)
מזכיר החינוךמיגל קרדונה (2021–2025)
המזכיר לענייני חיילים משוחרריםדניס מקדאנה (2021–2025)
מזכיר ביטחון המולדתאלחנדרו מיורקס (2021–2025)
בעלי תפקידים ברמת קבינט
מנהלהסוכנות להגנת הסביבהמייקל רייגן (2021–2025)
מנהלתמשרד הניהול והתקציבשאלנדה יאנג (2021–2025)
ראש המודיעין הלאומיאווריל היינס (2021–2025)
ראש ה-CIAויליאם ברנס (2021–2025)
נציבת הסחר של ארצות הבריתקתרין טאי (2021–2025)
שגרירת ארצות הברית באומות המאוחדותלינדה תומאס-גרינפילד (2021–2025)
היועץ המדעי לנשיא ארצות הבריתאריק לנדר (2021–2023) •אראטי פרבהאקר (2023–2025)
יו"רמועצת היועצים הכלכליים של ארצות הבריתססיליה ראוס (2021–2025) •ג'ארד ברנסטיין (2021–2025)
מנהלתהסוכנות לעסקים קטנים של ארצות הבריתאיזבלה קסיאס גוזמן (2021–2025)
ראש סגל הבית הלבןרון א. קליין (2021–2023) •ג'ף זיינטס (2023–2025)
הערה
  1. ^רשימה זו אינה כוללת מזכירים שכיהנובפועל
  2. ^ג'ולי סו כיהנה כמזכירת העבודה בפועל במשך כשנתיים.
מועמדיהמפלגה הדמוקרטית לנשיאות ולסגנות
ג'קסון/קלהון (1828) •ג'קסון/ואן ביורן (1832) •ואן ביורן/ג'ונסון (1836) •ואן ביורן/ללא (1840) •פולק/דאלאס (1844) •קאס/באטלר (1848) •פירס/קינג (1852) •ביוקנן/ברקינרידג' (1856) •ברקינרידג'/ליין (1860) •מקללן/פנדלטון (1864) •סימור/בלייר (1868) •טילדן/הנדריקס (1876) •הנקוק/אינגליש (1880) •קליבלנד/הנדריקס (1884) •קליבלנד/ת'ורמן (1888) •קליבלנד/סטיבנסון (1892) •ברייאן/סוול (1896) •ברייאן/סטיבנסון (1900) •פארקר/דייוויס (1904) •ברייאן/קרן (1908) •וילסון/מרשל (1912) •וילסון/מרשל (1916) •קוקס/רוזוולט (1920) •דייוויס/ברייאן (1924) •סמית'/רובינסון (1928) •רוזוולט/גארנר (1932) •רוזוולט/גארנר (1936) •רוזוולט/וולאס (1940) •רוזוולט/טרומן (1944) •טרומן/ברקלי (1948) •סטיבנסון/ספרקמן (1952) •סטיבנסון/קיפובר (1956) •קנדי/ג'ונסון (1960) •ג'ונסון/האמפרי (1964) •האמפרי/מאסקי (1968) •מקגוורן/שרייבר (1972) •קרטר/מונדייל (1976) •קרטר/מונדייל (1980) •מונדייל/פררו (1984) •דוקאקיס/בנטסן (1988) •קלינטון/גור (1992) •קלינטון/גור (1996) •גור/ליברמן (2000) •קרי/אדוארדס (2004) •אובמה/ביידן (2008) •אובמה/ביידן (2012) •קלינטון/קיין (2016) •ביידן/האריס (2020) •האריס/וולז (2024)
חבריהסנאט של ארצות הברית מטעםמדינתקליפורניהקליפורניהקליפורניה
קבוצה 1ג'ון פרימונטג'ון ולרדייוויד ברודריקהנרי האוןמילטון ליית'םג'ון קונסיוג'ין קאסרליג'ון הייגרניוטון בות'ג'ון פרנקלין מילרג'ורג' הרסטאברם פ. ויליאמסג'ורג' הרסטצ'ארלס פלטוןסטיבן וייטתומאס בארדפרנק פלינטג'ון וורקסהיירם ג'ונסוןויליאם נולנדקלייר אנגלפייר סלינג'רג'ורג' מרפיג'ון טאניסמואל הייאקאווהפיט וילסוןג'ון סימורדיאן פיינסטייןלפונזה באטלראדם שיףחותם הסנאט של ארצות הברית
קבוצה 3ויליאם גוויןג'יימס מקדוגלקורנליוס קולארון סרג'נטג'יימס תומפסון פארלילילנד סטנפורדג'ורג' פרקינסג'יימס פילןסמואל שורטרידג'ויליאם גיבס מקאדותומאס סטורקשרידן דאוניריצ'רד ניקסוןתומאס קיקלאלן קרנסטוןברברה בוקסרקמלה האריסאלכס פדייה
פרס יושב הראש של NAACP
ג'נט ג'קסון (1992) ‏•‏‏רון בראון (1993) ‏•‏‏מקסין ווטרס וג'וזף מדיסון (1997) ‏•‏‏הארי בלפונטה (1999) ‏•‏‏אהרון מק'גרודר (2002) ‏•‏‏דני גלובר (2003) ‏•‏‏דייב מת'יוס בנד (2004) ‏•‏‏ברק אובמה (2005) ‏•‏‏האחים נוויל (2006) ‏•‏‏בונו (2007) ‏•‏‏רובי די (2008) ‏•‏‏אל גור וואנגרי מאטאיי (2009) ‏•‏‏טיילר פרי (2010) ‏•‏‏קאתי יוז (2012) ‏•‏‏מישל הווארד (2013) ‏•‏‏פורסט ויטאקר (2014) ‏•‏‏אריק הולדר (2015) ‏•‏‏בריטני ניוסום, ליגת הצדק ניו יורק, מחאת הסטודנטים באוניברסיטת מיזורי, מכללת NAACP שלאוניברסיטת מיסיסיפי, הכומרד"ר אוטיס מוס השלישי, הכומר ד"רהאוורד-ג'ון ווסלי, הכומר ד"רג'אמל האריסון בראיינט וג'סי סמולט (2016) ‏•‏‏צ'ארלס אוגלטרי (2017) ‏•‏‏וויליאם לוסי (2018) ‏•‏‏מקסין ווטרס (2019) ‏•‏‏ג'ון לואיס (2020) ‏•‏‏ הכומרג'יימס לוסון (2021) ‏•‏‏סמואל ל. ג'קסון (2022) ‏•‏‏בני תומפסון (2023) ‏•‏‏אמנדה גורמן (2024) ‏•‏‏קמלה האריס (2025)
רשתות חברתיות
מאגרי מידע
שירותי הזרמת מדיה
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קמלה_האריס&oldid=42560112"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2026 Movatter.jp