ממלכת קמבודיה (בקמרית:ព្រះរាជាណាចក្រកម្ពុជា/ preăh riəciənaːcaʔ kampuciə, מבוטאת גםקמפוצ'יאה) היא מדינה בדרום-מזרח אסיה. היא גובלת בדרום עםמפרץ תאילנד, במערב עםתאילנד, בצפון עםלאוס, ובמזרח עםוייטנאם.
שטחה של קמבודיה מעל 180 אלףקילומטר מרובע. רוב שטח המדינה הוא מישורי ומושפע משני מאפיינים גאוגרפיים עיקריים: נהר המקונג והטונלה סאפ (בקמרית: האגם הכביר).בצירוף קו החוף הדרומי, הגישה לנהרות ומקווי המים הגדולים הכתיבה את התפתחותה ההיסטורית והתרבותית של הארץ.בקמבודיה שלושה אזורים הרריים עיקריים: דרום מערב המדינה (הרי הפילים והרי קארדאמום), הגבול הצפוני עם תאילנד (הרי דאנגקרק) וצפון-מזרח המדינה.
אגםטונלה סאפ מתחבר לנהר המקונג בפנום פן, בתעלה שאורכה 100 ק"מ, ששמה נהר הטונלה סאפ. מאמצע מאי עד אוקטובר (העונה הגשומה במדינה) עולה מפלס המקונג ומימיו, הגבוהים יותר ממימי הטונלה סאפ, נשפכים לנהר וגורמים לו לזרום לכיוון צפון-מערב, לתוך אגם טונלה סאפ. בתקופה זו גדל שטחו של האגם ב-250%, ל-7,500 קמ"ר. כאשר יורד מפלס המקונג בעונות היובש מתהפך כיוון זרימת נהר הטונלה סאפ, ומימיו זורמים לכיוון המקונג. הליך יוצא דופן זה הופך את אגם טונלה סאפ לאחד המקורות העשירים בעולם לדגי מים מתוקים.
קמבודיה היא מולדתו של העם הקמרי. מהמאה ה-1 עד מחציתהמאה ה-6 הייתה קמבודיה חלק מממלכתפונאן, ממלכה גדולה בדרום מזרח אסיה שמוקדה בדלתא של המקונג. בממלכה הייתה השפעה הודית חזקה (לפי גרסאות מסוימות היא אף נוסדה בידי הודים) ושפתה הייתהסנסקריט. פונאן הייתה היחידה הכלכלית הגדולה הראשונה בדרום-מזרח אסיה. כלכלתה התבססה על נהר המקונג והתקיים בהסחר עבדים. בקרבתה התקיימה גם ממלכתצ'נלה. ביןהמאה ה-9 והמאה ה-13 היוותה הבירהאנגקור אבן שואבת ליצירות תרבות ואומנות רבות.
ביןהמאה ה-15 והמאה ה-19 חוותה קמבודיה תקופה של שקיעה ממושכת ואובדן טריטוריה הדרגתי, בה הפכה למדינת חסות שלתאילנד ווייטנאם. קמבודיה נהנתה מתקופה קצרה של פריחה במאה ה-16, כאשר מלכיה, אשר בנו את בירותיהם באזור דרום מזרח הממלכה, שבו זורם נהר המקונג, קידמו את המסחר באזורים אחרים של אסיה. בשנת1533 הגיעו לראשונהמיסיונריםפורטוגזים לארץ והקימו בה מיסיון, ומאז זכתה קמבודיה לנוכחות פורטוגזית וספרדית קבועה על אדמתה. החל משנות ה-50 שלהמאה ה-19 החלה נוכחות גוברת שלצרפת בקמבודיה, אשר הפכה בהדרגה למושבה צרפתית. במהלךמלחמת העולם השנייה נכבשה על ידיהאימפריה היפנית. לאחר שזו הובסה, שבה קמבודיה והייתה למושבה צרפתית, עד שקיבלה את עצמאותה בשנת1954.
הצרפתים והקמבודים הדפו את ניסיונות הווייט מין הווייטנאמי לחדור לממלכה. בשנות השישים החלו חלקים ממזרח הממלכה לשמש כבסיסים לצבא צפון וייטנאם ולווייטקונג, אשר שימשו לפעולה כנגד צבא דרום וייטנאם והכוחות האמריקנים. בתגובה הפציצו כוחות ארצות הברית מטרות בממלכה, ואלו הובילו להתערערות מצבה הכלכלי והחברתי. ב-1970 התקיימהההפיכה הקמבודית, שהפילה את שלטונו של הנסיךנורודום סיהאנוק והקימה אתרפובליקת קמאר. המשטר החדש היה ימני ולאומני, בניגוד למשטרו של סיהאנוק, שהתאפיין בשיתוף פעולה חשאי עם המשטר הצפון וייטנאמי והווייטקונג. הרפובליקה נפלה ב-1975, כאשר כוחות הקמר רוז' כבשו אתפנום פן. באותה שנה התחוללה מלחמת אחים עקובה מדם, שבסופה התבצערצח עם באוכלוסייה הקמבודית על ידי משטרם שלפול פוט ואנשי הקמר רוז' הקומוניסטים. הם רצחו בין 1.2 מיליון ל-2 מיליון אזרחים ברעב וברצח סלקטיבי – כחמישית מן האוכלוסייה. בית דין בינלאומי שהחל לפעול ב-2006 העמיד 9 ממנהיגי הקמר רוז' לדין באשמת פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם.[6] עדויות מתקופת שלטון הקמר רוז' נותרו בטואול סלנג, שהיה הכלא המרכזי למתנגדי המשטר וכיום משמש כמוזיאון.
בסוף שנת1978 פלשה וייטנאם לקמבודיה, והנג סמרין היה לשליט המדינה. רק בספטמבר1989 עזב החייל הווייטנאמי האחרון את קמבודיה. במאי1993 התקיימו בממלכה לראשונהבחירות דמוקרטיות, ובהן נבחרנורודום סיהאנוק, שלאחר מכן מונה למלך. בעקבות זאת אומצו מחדשדגל קמבודיה וסמל קמבודיה המלכותיים. באוקטובר2004 התפטר סיהאנוק מתפקידו כמלך ובנו,נורודום סיהאמוני, הוכרז כמלך החדש.
אוכלוסיית קמבודיה מוערכת בכ-15.5 מיליון נפש (2019). במפקד האוכלוסין האחרון, שנערך ב-1998, נמנו 11.43 מיליון תושבים.
כ-90% מן התושבים משתייכים לקבוצה האתניתקמרים. 5% הם ממוצאוייטנאמי, כ-1% הםסינים, והיתר משתייכים לקבוצות שונות, בהם תושבים ממוצאהודי, בנילאו (העם שמרכזו בלאוס) וכן קבוצות אתניות מקומיות קטנות: בניקמר לואו (מונח המתייחס למגוון של קבוצות אתניות של קמבודים תושבי אזורים הרריים),צ'אם(אנ') וקבוצות קטנות נוספות.
כ-97.9% מהאוכלוסייה הםבודהיסטים מאסכולתטהרוואדה. מעמדה של הדת, שנרדפה בימי הקמר רוז', נמצא במגמת התחזקות. האוכלוסייה הלא-בודהיסטית מתחלקת בין אמונות שונות, בעיקראסלאם (1.1%) ונצרות (0.5%).
תוחלת החיים היא 70.1 שנים. שיעור הריבוי הטבעי הוא כ-1.36%. ממוצע הילודה לאישה הוא 2.5 צאצאים. הגיל החציוני צעיר, כ-25.6 שנים, בין היתר כתוצאה מן ההשלכות הדמוגרפיות של מלחמת האזרחים. מאותה סיבה, שיעור הגברים באוכלוסייה נמוך והיחס בין גברים לנשים הוא 0.95 גברים לכל אישה.
השפה העיקרית בקמבודיה היאקמרית.צרפתית, שפת השלטון הקולוניאלי, נמצאת עדיין בשימוש במוסדות שלטון וחינוך וכשפה מתווכת בין דוברי שפות שונות, אך היא נדחקת בהדרגה מפני האנגלית כשפה שנייה. במוסדות הממשל משתמשים לעיתים בדיאלקט מקומי של צרפתית.
באזוראנגקור, ליד העירסיאם ריפ שבמערב קמבודיה, מצויים שרידיה של בירתהאימפריה הקמבודית בין המאה ה-9 למאה ה-15, כולל שרידים של מעל אלף מקדשים. ביניהם נמנה מקדשאנגקור ואט המפואר, שיש האומרים שהוא המונומנט הפולחני היחיד הגדול ביותר בעולם. קרוב לשני מיליון תיירים מבקרים מדי שנה באתר, שהוכרז על ידיאונסק"ו כאתר מורשת עולמית. אתר נוסף אשר הוכרז כאתר מורשת עולמית הואמקדש פּרֶאַהּ וִיהֶאַר שבצפון קמבודיה, בגבולה עםתאילנד.
מאז שהסתיימו סופית המאבקים האלימים בקמבודיה ב-1999, ידעה כלכלת המדינה שיעורי צמיחה גבוהים, מעל 5% בשנה. עם זאת, ההכנסה לנפש עדיין נמוכה ביחס למדינות האזור.
כלכלת קמבודיה נשענת ברובה המכריע על חקלאות. ענפי החקלאות העיקריים הםאורז,מניהוט (קסאווה) ודיג.
תעשיית קמבודיה אינה מפותחת כתעשיית שכנותיה, בעיקר עקב ההיסטוריה הסבוכה שאפשרה את פיתוח התעשייה רק לאחר 1989, השנה בה שחררה וייטנאם את אחיזתה במדינה. התעשייה מתמקדת בענף הגומי (ללא עיבוד).
בשנים האחרונות התפתח ענף התיירות והחל להוות משקל משמעותי מהתוצר הלאומי. כ-2 מיליון תיירים מבקרים בקמבודיה מדי שנה.
קמבודיה היא ארץ מקור, צינור מעבר ויעד לסחר בבני אדם. בין הסוחרים קבוצותפשע מאורגן, הורים, קרובים, חברים, ושכנים. למרות שסחר בבני אדם הוא בלתי חוקי בקמבודיה, קיימת בה תופעה שלתיירות מין עם קטינים. חלק מהילדים נמכרים על ידי הוריהם, אחרים מפותים לעבודותמלצרות לכאורה ואז נכלאים ומשודלים לזנות בכפייה. על פי הערכות UNICEF כ-35% מהפרוצות בקמבודיה מתחת לגיל 16.
ישנה תופעה של בתי בושת שהם למעשה בתי כלא בהם הנשים והילדות לא מקבלות כסף כלל אלא אוכל בלבד והמקום מחזיק שומרים המונעים מהן לברוח.
הממשלה הנוכחית מורכבת מקואליציה של מפלגת העם הקמבודית ('CPP') ושל החזית המאוחדת לקמבודיה עצמאית נייטרלית וחופשית. כוחות האופוזיציה מטילים ספק בנטיותיו הדמוקרטיות שלראש הממשלה,הון סן. בבחירות הכלליות בקמבודיה שנערכו בשנת 2023 מפלגתו זכתה ב-120 מקומות בפרלמנט מתוך 125. בהמשך השנה הוא הודיע על פרישתו מהתפקיד והעברת השלטון לבנו הבכור,הון מאנט.
.jpg)
.jpeg)
