הקיסרות הרומית התאפיינה בצורת ממשלאוטוקרטית, ושלטה על שטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה ובמזרח התיכון, למעשה סביב כל אגןהים התיכון (שהרומאים קראו לו "הים שלנו", Mare Nostrum).
בראש האימפריה עמדקיסר (Imperator). המילה העברית "קיסר" (כמו גם בשפות אחרות) באה משמו שליוליוס קיסר, שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה. תוארו של יוליוס קיסר היה בעצםדיקטטור, ורק יורשואוגוסטוס, שאומץ על ידיו כבן וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב לקיסר הראשון שלהקיסרות הרומית. תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היהפרינקפס ("ראשון האזרחים"). בתקופת הטטררכיה ("שלטון הארבעה", כעבור שנים רבות) שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה, שהיו כפופים לשני האוגוסטוסים – השליטים הבכירים. על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים שנשאו בתואר 'אוגוסטוס', כשלכל אחד מהם כפוף סגן – 'קיסר'.
מונה על ידיגלריוס ל"אוגוסטוס" המערב ב-308, אם כי למעשה שלט רק עלפאנוניהתראקיה ואילריקום במזרח האימפריה. לאחר מותו של גלריוס בשנת 311 משל יחד עםמקסימינוס דאיה על חלקה המזרחי של האימפריה. משנת 313 משל לבדו על האימפריה המזרחית במקביל לקונסטנטינוס שמשל באימפריה המערבית
כקיסר ואוגוסטוס במערב 306–323, כשליט יחיד על כל האימפריה 323–337
שושלת קונסטנטינוס
לאחר מות אביו,קונסטנטיוס כלורוס, שהיה אוגוסטוס המערב, הוכרז קונסטנטינוס כ"אוגוסטוס" על ידי חייליו. במקביל מונה סוורוס ל"אוגוסטוס" על ידיגלריוס. באופן הדרגתי הוא השתלט על חלקיה השונים של האימפריה הרומית עד שבשנת 323 איחד את כולה תחת שלטונו. קונסטנטינוס ידוע כקיסר ש"ניצר" את האימפריה הרומית, אף על פי שרק הפך אותה לדת מותרת, והוא עצמו, בניגוד למה שמקובל לחשוב, התנצר רק כאשר נטה למות. הקיסר שאכן ניצר את האימפריה היהתאודוסיוס הראשון.
ו.א. קולדוואל, א.ה. מאריל, עריכה: מיכאל זיו, תרגם: דניאל שר,קורות העולם-תולדות האנושות מראשיתה ועד ימינו,הוצאת מסדה, תשי"ז, חלק שלישי, "הציוויליזציה של הרומאים", פרק 8 : "הרומאים בתקופת הקיסרות", עמוד 193–220.