ערך זה עוסק בקיסריה העתיקה. אם התכוונתם ליישוב קיסריה, ראוקיסריה (יישוב); למשמעויות נוספות ראו:קיסריה (פירושונים). | |
| קיסריה מהאוויר | |
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים | 20 מ' |
| היסטוריה | |
| תרבויות | רומא העתיקה |
| נבנה | 13 לפנה״ס |
| סוג | אתר ארכאולוגי רומי |
| מאורעות |
|
| אתר ארכאולוגי | |
| אתר אינטרנט | https://caesarea.com/ |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| קואורדינטות | 32°30′04″N34°53′32″E / 32.5011°N 34.8923°E /32.5011; 34.8923 |
(למפת הכרמל מוגדלת)   קיסריה (למפת הכרמל רגילה) קיסריה (למפת ישראל רגילה) | |
  | |
קיסריה היאעיר נמל שהוקמה בשנים 25–13לפנה"ס. העיר הייתה המרכז המנהלי הרומי ביהודה מאז כינוןפרובינקיה יודיאה (לאחר הדחתארכלאוס בשנת 6 לספירה). היא שמרה על מעמד זה ביהודה, ולאחר מכן בפרובינקיה סוריה-פלשתינה עד 390, ולאחריו בפרובינקיה הביזנטיתפלשתינה פרימה[1][2]. העיר נקראה על שםאוגוסטוס קיסר. כיום חלק משטח העיר העתיקה הואגן לאומי בניהולרשות הטבע והגנים ביחד עםהחברה לפיתוח קיסריה. בסמוך לעתיקות קיסריה, הוקמה במאה ה-20קיסריה המודרנית.
ערך מורחב –מגדל סטרטוןראשיתה של העיר קיסריה בשלהיהתקופה הפרסית, במעגןפיניקי קטן סמוך לתחנה ימית של צידונים. המקום נקראמגדל סטרטון (או "שרשון" כשם גנאי לשם האלה הכנענית עשתרת)[3] – צורתו היוונית של השם הצידוני עבד-עשתרת, שהוא שמם של שני מלכים צידוניים שהשני מהם הוא בן זמנו שלאלכסנדר מוקדון. מקובל במחקר שבתקופה זו או מעט אחריה הוקמה חומה בתוואי קשתי שהקיף שטח יבשתי של כ־270 דונם והיה לה קו חוף שאורכו קילומטר וחצי בקירוב[4].
בסוף המאה השנייה לפני הספירה השתלט על המקום זואילוס, הטיראנוס שלדור, וזמן קצר לאחר מכן, בשנת 90 לפנה"ס, נכבש המקום בידיאלכסנדר ינאי וסופח לממלכת החשמונאים. אירוע הכיבוש מוזכר כיום טוב במגילת תענית, שם נכתב שבי"ד בסיון[5] גברה יד חשמונאי על ׳קיסרי בתאדום׳ שהייתה ׳יתד תקועה לישראל׳. עם כיבוש ארץ ישראל בידי רומי בשנת63 לפנה"ס, צירף אותהפומפיוס לנציבות סוריה, ובשנת31 לפנה"ס, לאחר ניצחונו שלאוקטביאנוס בקרב אקטיום, הוא העביר את העיר, יחד עם כל החוף הארץ ישראלי, להורדוס, ששלט בארץ ישראל בחסות רומית.
הורדוס בנה במקום עיר נמל גדולה וקרא לה קיסריה, על שם מיטיבו. העיר נבנתה כעיר נוכרית, עם מתקני שעשועים,אמפיתיאטרון,תיאטרון (שופץ כיום),בתי מרחץ ומקדשים אליליים. כמו כן בנה בה הורדוס נמל ענק, שתואר על ידי ההיסטוריוןיוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס) כגדול מזה שלפיראוס (מלחמת היהודים ספר א, כ"א). הורדוס החל בבנייתה בשנת 22 לפנה"ס וחנך אותה בשנת 9/10 לפנה"ס.
לאחר מותו של הורדוס (4 לפנה"ס) עלתה קרנה של קיסריה, ובשנת 6 לספירה, לאחר שהודחארכלאוס בנו של הורדוס, היא הפכה למקום מושבם של נציבי יהודה הרומיים. בעיר חייתה אוכלוסייה מעורבת, אך היה להצביון הלניסטי מובהק. תושבי העיר היהודים סבלו לעיתים קרובות מהתנכלויות שכניהם הנוכרים, ומתיחות מתמדת שררה בין היהודים לנוכרים. בימי הנציבאנטוניוס פליקס פרצו בה מהומות דמים ובימיגסיוס פלורוס, בשנת 66, הביאה שרשרת אירועים סמוך לבית הכנסת שבעיר לפרוץ מהומות דמים בין יהודים לנוכרים, שנתנו את האות לתחילתו שלהמרד הגדול. בית הכנסת בקיסריה כונה לאחר מכן במקורות "כּנִיסָתַא דֶמָרדוּתָא". בימימרד בר כוכבא הייתה קיסריה בסיס האספקה הראשי שלהצבא הרומי, ומאוחר יותר הוצאו בה להורג כמה מעשרת הרוגי מלכות, ובהםרבי עקיבא.
אספסיאנוס העלה את העיר לדרגתקולוניה בעלת זכויות מוגבלות, ומאוחר יותר העניק להאלכסנדר סוורוס את התואר "מטרופולין". בתקופה הרומית התיכונה שבה והתחזקה בה הקהילה היהודית, והיא הפכה למרכז יהודי חשוב.
בתקופה הביזנטית הייתה קיסריה המטרופולין של "פלשתינה פרימה" ומרכזנוצרי חשוב. בין השאר חיו בהאבות הכנסייהאוריגנס (אשר כתב בעיר את "הקספלה" –תרגום התנ"ך ליוונית בחמש גרסאות), ואוזביוס (אשר כתב בעיר את "האונומסטיקון" – רשימת יישובי ארץ ישראל, ואת "תולדות הכנסייה"). לעיר הייתה חשיבות גדולה בעיני הנוצרים, מאחר שבה, על-פי המסורת הנוצרית, התנצרעובד האלילים הראשון, הקנטוריון קורנליוס. בנוסף, ישבו בה יהודים ובתוכםרבי אושעיא ואחריורבי אבהו דקיסרין. לדעת חלק מחוקרי התלמוד נערכה בעיר קיסריהמסכת נזיקין מהתלמוד הירושלמי[6]. בראשיתהמאה ה-5 חולקה הארץ לכמה מחוזות, וקיסריה נבחרה לבירתה של "פלשתינה פרימה". במאה ה-6 נולד בקיסריהפרוקופיוס, שהפך לסופרו של הקיסריוסטיניאנוס הראשון.
.jpg)
יחד עם כלארץ ישראל, נכבשה קיסריה במאה ה-7 על ידי המוסלמים. ב-1101 נכבשה בידיבלדווין הראשון, מלך ירושלים. הנוסעבנימין מטודלה (1168–1170) מספר שמצא בקיסריה עשרה יהודים ו-200שומרונים[7]. בסוףהמאה ה-12 עברה השליטה בקיסריה בין הצלבנים לצלאח א-דין לסירוגין. העיר בוצרה בידילואי התשיעי, מלך צרפת בסביבות 1250, אך ב-1265 נפלה בידי הממלוכים בהנהגת הסולטאןביברס וחרבה על ידיהם יחד עם שאר ערי החוף בארץ ישראל.
במחצית הראשונה שלהמאה ה-17 ביקר בקיסריה הפרנציסקניאז'ן רוז'ה, ומצא בה כמאה משפחות של מוסלמים ושבע או שמונה משפחות יהודיות, שהתגוררו בבתים דלים במזרח העיר ועסקו במסחר בכותנה, שמן וחיטה[8].
היישוב בקיסריה התחדש בשלהיהמאה ה-19, כאשר קבוצה של גרמניםטמפלרים ניסו להתיישב במקום במסווה של חפירותארכאולוגיות. יהוסף שווארץ, חוקר ארץ ישראל במאה ה-19, סבר שקיסאריה (קיסרי) ועקרון המקראית עיר אחת הן – כפי שכתב בספרו "תבואות הארץ". בשנים1880–1882 הוקם היישובקיסאריה על ידי 50 משפחותבוסניותמוסלמיות מהעירמוסטאר בבוסניה והרצגובינה, שנאלצו לעזוב את בתיהם עקב הכיבוש האוסטרו-הונגרי של ארצם. המתיישבים הקימו במקום עיירה מודרנית עם בתים מרווחים ורחובות מצטלבים, במתכונת היישובים בבוסניה והרצגובינה. היישוב כלל שני מסגדים, ח'אן, שוק, בית מושל (מודיריה), נמל, מחסנים ומשרדי מכס[9].
בראשית תקופת המנדטהרברט סמואל הציע את שיקום נמל קיסריה ההרודיאני כנמל המודרני הראשון של ארץ ישראל המיועד לספינות קיטור. מתוך שיקולים של תחבורה יבשתית נבחר לבסוףמפרץ חיפה.
תושבי הכפר ישבו על אדמות שהחכירה להםפיק"א ורוב בתיו היו רכוש יהודי. במהלךמלחמת העצמאות, ב-12 בינואר 1948, החלו תושבי הכפר להתפנות ממנו, מתוך פחד.ההגנה חששה שהצבא הבריטי יתפוס את הכפר וישתמש בו כבסיס לפעולות נגדההעפלה, ובתחילת פברואר החליט מטה הארגון לכבוש את הכפר ולהרוס את בתיו. ב-9 בפברואר יצאו אותו תושבים נוספים. ב-15 בפברואר נכבש הכפר והתושבים שנותרו בו ברחו או נצטוו לעזוב. ב-20 בפברואר כיתרה את הכפר יחידה של הפלמ"ח והרסה את בתיו. נהרסו 30 בתים ושישה נותרו לעמוד על תלם, משום שחומרי הנפץ אזלו. 20 התושבים האחרונים שנותרו בכפר גורשו ממנו. קיסריה הייתה הכפר הראשון שתושביו גורשו באופן יזום על ידי "ההגנה"[10]. הכפר היה היישוב הראשון שנכבש בידי הצד היהודי באותה מלחמה.
היישוב המודרני שלקיסריה כיום הואיישוב קהילתי אמיד הכלול במועצה אזורית חוף הכרמל.
ממצאים ארכאולוגיים מתקופה זו נתגלו בכמה משטחי החפירה. צפונית לתל של מגדל סטרטון נחשף קטע של חומה שמשולבים בה שני מגדלים עגולים, דומים לאילו אשר נחשפו בשומרון ויוחסו לתקופה ההלניסטית.
העיר של הורדוס (קיסריה) הוקמה על גביחורבות מגדל סטרטון, המקום זה נזכר לראשונה בפפירוסים של זנון שספינתו עגנה במקום. על פי הפפירוסים המקום היה מתאים לעגינה[11]. עדות שנתן יוסף בן מתתיהו. הורדוס ראה בשטח המישורי פוטנציאל למימוש עקרונות תכנוניים אדריכליים (תכנון היפודמי) שהיו מקובלים באותה תקופה. הורדוס הקים את נמל קיסריה אדיר המידות וזאת כצורך להקמת נמל נוסף בין דור ליפו. הבניה בקיסריה היא באבניכורכר מקומיות אשר את מראן הלבן קיבלו מכיסוי הטיח – מכאן מבינים את תיאורו של יוסף בן מתתיהו, אשר תיאר את העיר כבנויה מאבן לבנה. העיר של הורדוס הייתה מתוכננת היטב עם מערך של תעלות ניקוז מתחת לרחובות. התיאטרון עשויאבן, מה שמייחד אותו מן התיאטרונים עשוייהעץ שהיו נפוצים באותה תקופה.
ב-2025 התגלה בחפירות בקיסריה העתיקה סרקופג שבור בן 1,700 שנים עשוי משיש ועליו מגולפת תחרות שתייה בין דיוניסוס, אל היין, להרקולס, הגיבור המיתולוגי. ליד שתי הדמויות המיתולוגיות גולפו גם דמויות מיתולוגיות כמו מנאדות, סאטירים, הרמס, פאן, וגם נמרים ואריות. הסרקופג שוחזר והורכב על ידי מומחים לשימור ברשות העתיקות. החוקרים הארכאולוגים שגילו את הסרקופג אומרים שהמקום, מחוץ לחומות העיר העתיקה, היה הרבה יותר רחב ועשיר ממה שחשבו[12][13]. באתר רשות העתיקות הוסיפו כי משתאות היו חלק מתרבויות העולם העתיק. הם נערכו כביטוי לעושר ומעמד, כמפגן כוח פוליטי של השליט, וגם מפולחן דתי ומתוך הוללות[14]
ערך מורחב –הנמל התת-ימי בקיסריהמטרתו העיקרית של נמל קיסריה הייתה לשמש כמקום עגינה לספינות הרומאיות שהובילודגן מאלכסנדריה שבמצרים, לרומא. בריכת הנמל הייתה מחולקת לשלושה אזורים עיקריים: הנמל הפנימי, המרכזי והחיצוני. סירות וספינות קטנות עגנו באזורים הפנימיים, וספינות גדולות עגנו בנמל החיצוני.
שוברי הגלים שהגנו על הנמל מצפון וממערב נבנו באמצעות תיבות עץ ענקיות שהושטו לתוך הים, ולתוכן יצקואפר וולקני ("פוצולנה") שהתקשה במגע עם המים. התיבות שקעו עם האפר שהתקשה[15], ויצרו בסיס יציב וחזק לבניית הנמל בתוך המים.טכניקה זו הייתה חדשנית מאוד בתקופת בנייתו של הנמל, והשימוש בה מבטא את החזון המפואר של הורדוס בבניית קיסריה כולה. קיסריה לא הייתה עיר נמל במקורה כי אין בה שובר גלים טבעי (כמו בעכו, למשל), ולכן היה צורך להקים שובר גלים מלאכותי שיאפשר עגינה של ספינות וקיום נמל בעיר.
שמו של הנמל, 'סבסטוס', ניתן לו על ידי הורדוס לכבודו של פטרונו הרומי, הקיסר אוגוסטוס ('סבסטוס' הייתה הגרסה היוונית לשמו של אוגוסטוס).
על פי הערכות, נמל קיסריה החזיק מעמד כמאה שנים בלבד לפני ששוברי הגלים התמוטטו. הסיבה לקריסה אינה ידועה במלואה, אך חוקרים משערים כי הסיבה טמונה בשילוב של תחזוקה לקויה וסופות חורף חזקות אשר ערערו את יסודות השוברים.
המקדש נקרא מקדש אוגוסטוס ורומא לכבודו שלאוגוסטוס קיסר. למקדש היה פרונאוס וקלע עמוק. נבנה במרכזו של מתחם מקודש המוקף בקירות. על סמך השרידים הציע נצר כי מדובר במקדש פריפטרלי. נחשפו שרידיו שלגרם מדרגות שעולה מכיוון מערב למזרח. אבני המקדש עשויות כורכר מקומי והוא צופה שכבה עבה של סטוקו משובח אשר נתן ממד של מונומנטליות ופאר. רק בשלב הרומי המאוחר נכנסו למקדש אלמנטים עשוייםשיש. על שרידי המקדש נבנתה בתקופה הביזנטית כנסייה אוקטוגונלית ומאוחר יותר מבנה מוסלמי. בפינה הצפון מערבית של המקדש ניצבנימפאום אשר נחפר לראשונה בשנת1961 על ידי הארכאולוגאברהם נגב ושוב בשנות ה-90 של המאה ה-20 בידי יוסף פורת. לאחר מכן כוסה הנימפאון ונחשף לציבור הרחב רק בשנת2014[16].
ערך מורחב –ארמון הורדוס בקיסריה
זוהה על שונית הבולטת פנימה אל תוך הים. בשרידי החדרים המערביים נחשפהרצפת פסיפס בדגמים גאומטריים (אהוד נצר הציע לתארכה כהרודיאנית, ויש המאחרים זאת). עיקר השרידים השתמרו בחלקו הצפוני, מדובר היה באולם גדול עם מסדרונות משני צדדיו. לארמון היו שני מפלסים. מאוחר יותר שימש מבנה הארמון כמקום מושבם של המושלים הרומאים.
ערך מורחב –תיאטרון קיסריה
תיאטרון קיסריה הוא אחדהתיאטראות הרומיים הקדומים והמפוארים שהתגלו בארץ. הוא נבנה בתקופתו שלהורדוס והיה פעיל במשך מאות שנים עדהתקופה הביזנטית. המיקום נבחר באופן קפדני במיוחד. התיאטרון הכיל 4,000 מושבים בערך. במקורו היה בנוי כולו מאבןכורכר וטיח ומאוחר יותר בימיו שלספטימוס סוורוס שולבו בו עמודישיש ופורפיר. התיאטרון נחשף על ידי המשלחת האיטלקית בסוףשנות ה-50 של המאה ה-20. במקום הוצגו הצגותמימוס ופנטומימה הכללואתלטיקהחיקויים והוצאות להורג.
בשנת1961 התגלה לוחשחם בהריסות התיאטרון הרומי, המקדיש את ה"טיבריום" לפרפקטפונטיוס פילאטוס. אין לדעת מהו אותו טיבריום, ומניחים כי המדובר במבנה שנועד לפאר את שמו של הקיסרטיבריוס. כתובת זו מוצגת כיום במוזיאון ישראל בירושלים.
עם חשיפתו, בוצעו בתיאטרון עבודותשימור, שיקום ופיתוח נרחבות, שהכשירו אותו לארח קהל רב ולאפשר קיום אירועי תרבות בקנה מידה גדול, תוך שמירה על ערכיו ההיסטוריים והארכאולוגיים. מספטמבר 1961 מתקיימות בתיאטרון (המכונה לעיתים בטעות "אמפיתיאטרון" בפי העם[17]) הופעותפופ ורוק של אמנים שונים, כאשר ההופעה שחנכה את המקום הייתה הופעתו של הצ'לן הקטלאניפבלו קזאלס[18].
התיאטרון מכיל כ-4,000 מושבים, והופעה בו נחשבת לאבן דרך משמעותית בקריירה של אמנים ישראלים.[19][20][21]
ערך מורחב –ההיפודרום המערבינבנה בימיהורדוס, ומשתרע לאורך קו החוף. במקור היה מוקף ספסלי אבן סביב. לאורך הקירות המקיפים את הזירה (הארנה) נחשפוציורי בעלי חיים – נראים תיאורים של מחזות ציד, זאת אולי בהשראת הפעילות שנהגו בו. בקצה הצפוני של הזירה נחשפו עמדות הזינוק ומכאן למדים כי המקום שמש גם כהיפודרום /קירקוס; הוצע לקרוא למבנים מעין אילו בשם "היפוסטדיום", שילוב של היפודרום ואצטדיון כאחד.
לאחר שארץ ישראל עברה לשלטון הנציבים הפכה קיסריה לבירתפרובינקיהיהודה. בתקופה זו העיר התרחבה ונבנו בה מבני ציבור מגוונים. העיר התפשטה מזרחה, ובתקופה זו נוספו מבנישוק גדולים. המקדש המשיך לשמש כמקדשרומא ואוגוסטוס ונקרא בשם "סבסטיאון". תופעת המחסנים גדולי המידות גם כן נפוצה בתקופה זו. הארמון שלהורדוס הוסב לשמש כמקום מושבם של המושלים הרומיים ובתקופה זו נוספו לו חדרימשרדים שונים, כמו כן נוסף לארמון בית מרחץ שברצפתו לבנים הטבועים בטביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס[22]. מדרום לארמון נפרס שטח שעליו נבנווילות של אנשים אמידים שהתעשרו מבעלות על אדמות (באזור השרון). מצפון לכל אחת מן הווילות היה רובע של מחסנים אשר שייך היה לבעל הווילה. נמצאו בנוסףאסמי תבואה תת-קרקעיים.
בהשראתו של הקירקוס מקסימוס (ראו:המלוכה הרומית וספורט ברומא העתיקה) נבנה הקירקוס בקיסריה בימיו שלאדריאנוס. המבנה המשיך להיות בשימוש עדהמאה ה-6. מידותיו המשוערות היו 450X 70 מ'. הקירקוס נועד למרוצי מרכבות וסביבו פעל מערך ארגוני מסועף (התגבשות קבוצות, מועדונים וכו'). הקירקוס מוקם במזרחהּ של העיר, בשטח נרחב ופנוי שלא נוצל לבנייה. המבנה כלל מערך מושבים (Cavea) מאבן שנשדדו במהלך הזמן. עדוּת לו משמשים מבניקמרונות שנשאו את המושבים. לאורכו של המבנה החוצץ, הספִּינא (Spina), נבנו אגני מים, ובלִבו הוצבאובליסק עשוי אבןגרניט שיובא מאזוראסואן בדרוםמצרים. נחשפו מוטות האבן החרוטיים שהוצבו בפינות הספִּינא לסימון רחבות הסיבוב.
ניתן להבחין בפסיפס שהיה חלק מקומפלקסבית הכנסת. בית הכנסת בקיסריה מוזכר בספרו שליוסף בן מתתיהו "מלחמת היהודים" עםספר התורה שהיה בתוכו. לפי הכתוב – פה ניצתה האש שהבעירה חיש מהרה את כליהודה באש המרד נגד הרומאים.היהודים בתקופה הרומית המאוחרת היוו אחוז ניכר מאוכלוסיית העיר והם השתלבו במערך הכלכלי כסוחרים, חקלאים וכו'. חיכוכים עם האוכלוסייה השכנה יצרו לעיתים מחלוקות חריפות ביניהם, אך ישנן גם עדויות המדברות על יחסים טובים עם השכנים הנוכרים דוגמתאוסביוס, מאבות הכנסייה, אשר למד כמה מענייני דתם של היהודים מפיו של "עברי".
בקיסריה מכלול של בתי מרחץ מהתקופה הביזנטית, בית המרחץ נבנה זמן רב לאחר הפסקת פעולתו של התיאטרון של הורדוס והיווה גאווה רבה. לפני כניסת הרוחצים לבית המרחץ, היו נכנסים לפָלָאֶסְטְרָה בה היו מתעמלים. לאחר הטבילה בבית המרחץ באו המתרחצים שנית לפלסטרה כדי לקבלעיסויים למיניהם והתארגנות לקראת יציאה.
מדובר באולם מלבני מוקף חדרים מכל עבריו הממוקם במרכז העיר ממזרח להיפוסטדיום. מבנה זה היה חלק ממכלול קריית הממשל. נחשף בופסיפס שלאופוס סקטילה המוקף בספסלי אבן, ששימשו, כך משערים, כמקומות המתנה. פירושו של דבר הוא שמדובר על מערך בירוקרטיה שהוא סממן מובהק של השלטון הביזנטי. תרגום הכתובת שבפסיפס: "אם תציית לשלטונות המס, אזי אין לך ממה לחשוש". כל המבנה נבנה על רצפה מוגבהת ומשערים כי משמעות הדבר עונה על הצורך להוריד את רמת הלחות במבנים שנשאו מסמכים הרגישים לרטיבות.
ערך מורחב –אספקת המים לקיסריה
על מנת לקיים חיים, דואג כל יישוב בעולם לאספקת מים. זו הסיבה העיקרית לכך שחלק ניכר מהיישובים הוקמו על גדות נהרות או ליד נביעות מים.ביישובים אחרים נקדחו בארות, נבנו בורות לאיסוף מי גשמים, או, כפי שנעשה בקיסריה, הוקמו אמות מים להעברת מים ממקורות מים מרוחקים אל היישוב.
עד ימיו של הורדוס היישוב בקיסריה היו קטן יחסית, ובורות מי תהום סיפקו די מים לצרכיו. עם התרחבותה של קיסריה ועליה ברמת חיי תושביה (למשל בניית בתי מרחץ) נוצר צורך בהובלת מים ממעיינות מרוחקים. לשם כך, במהלך השנים, נבנו מספר מפעלי מים להבאת המים אל העיר:
כיום, עיר הנמל קיסריה וסביבתה מוגנת באמצעותגנים לאומיים. אלו הם:
קיסריה נחשבת לאתר תיירות חשוב בעולם:
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 מדריך למטייל בוויקימסע:קיסריה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:קיסריה |
אתר האינטרנט הרשמי של קיסריה
יובל מלחי, קיסריה למשפחה המטיילת,חלק א',חלק ב', באתר "קטעים בהיסטוריה", 9 במאי 2016רן לוי,תעלומת הנמל העתיק של קיסריה, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
משה גלעד,הפרויקט הגדול הבא – האם קיסריה תתחרה בקרוב באקרופוליס בכמות התיירים?, באתרהארץ, 14 באוגוסט 2018משה גלעד,חוף האקוודוקט הוא מקום שכמותו קשה למצוא, באתרהארץ, 18 באוגוסט 2021משה גלעד,מה הופך את קיסריה לאתר הכי פופולרי בישראל?, באתרהארץ, 21 בדצמבר 2022
