קייב (באוקראינית:Київ -IPA: [ˈkɪjiu̯]ⓘⒾ) היאעיר הבירה והעיר הגדולה ביותר שלאוקראינה. העיר נמצאת בצפון המדינה על גדות הנהרדנייפר, שחוצה אותה לאורכה. בעבר שימשה העיר כבירתרוס של קייב, המדינה הראשונה של העמים הסלאבים. בשנת 2022 חיו בה באופן רשמי 2,952,300 תושבים[1], אך ישנן הערכות שבפועל האוכלוסייה גדולה יותר[2]. מבחינה מנהלית העירייה מנותקת ממחוז קייב שסובב אותה.
קייב היא מוקד חשוב של תעשייה, מדע, השכלה ותרבות במזרח אירופה, ובית למספר רב של תעשיותהיי טק, מוסדות להשכלה גבוהה ומוקדים היסטוריים בעלי חשיבות עולמית. בעיר יש תשתית רחבה ומאוד מפותחת של תחבורה אזרחית, במיוחד מערכתהרכבת התחתית של העיר הנקראתקייבסקיי מטרופוליטן.
חפירות ארכאולוגיות מצביעות על התיישבות במקום לפני 15,000 עד 20,000 שנה. האגדה מספרת כי העיר נוסדה ביןהמאה ה-5 למאה ה-6 על ידי שלושת האחים קִיי, שצ'ק וחוריב (ברוסית ובאוקראינית:Кий, Щек, Хорив בהתאמה) ואחותם ליביד (באוקראינית: Либідь; ברוסית: Лыбедь) על גדות נהר הדנייפר (Днепр), וכי הם קראו לה על שם אחיהם הבכור קיי. כזכר לסיפור ייסודה של העיר באגדה, ישנו פסל על גדות הנהר ובו מופיעים ארבעתם עלרפסודה. בשונה מבאגדה זו, נהוג להניח שקייב נוסדה בידי הכוזרים במטרתם להגן על דרכי המסחר באזור, ושם העיר הוא כוזרי ומובנו בכוזרית "יישוב על גדת נהר": "קי" בכוזרית פירושה "גדת נהר" ו"ייב" הוראתה "יישוב".
קייב בנויה משני צידינהר הדנייפר שזורם דרומה לים השחור. גאוגרפיית קייב שייכת לאזור הגאולוגי שלפולסיה אך ייחוד מבנה הקרקע מייחד אותה מהאזור הסובב אותה. החלק העתיק יותר (החלק המערבי) מיוצג על ידי מספר רב של גבעות מיוערות, עמקים ונהרות קטנים. הרמה היא חלק מהאזור הרחב יותר הנקרא "Prydniprovska" שמתחבר לגדה המערבית של נהר הדנייפר. העיר התרחבה מזרחית לנהר רק במאה ה-20.חלקים נרחבים של עמק הדנייפר יובשו מלאכותית על ידי הטמנת חול והם מוגנים על ידיסכרים.הדנייפר יוצר מערכת של פלגים, איים ונמלים בתוך תחומי העיר. העיר היא אזור מפגש של נהרות הדסנה עםמאגר המים קייב (בצפון) ומאגר המים קניב (בדרום).
קייב היא בירת אוקראינה, והיא העיר הגדולה והמטופחת ביותר במדינה. רחובותיה רחבים, הבתים העתיקים (יחסית) במרכז העיר שמורים היטב. השדרה המרכזית רחבה וציבור גדול מתכנס בה בימי חופשה וחגים לטיול או להפנינג.בעיר מקומות היסטוריים רבים, פארקים מפוארים וגדולים ואטרקציות רבות.
כמו כן בקייב מוקמת האנדרטה בבאבי יאר (Бабий Яр) לזכר יהודי קייב שהובלו למוות על ידי הכוחות הנאצים במלחמת העולם השנייה. פסל ענק לכבודאמא מולדת (Родина Мать)
החל מימי שלטונו שליארוסלאב הראשון, נסיך קייב בראשיתהמאה ה-11 הוקפה העיר, בירתרוס של קייב בחומה שהגדירה את תחומי העיר. ראשיתה בשער הזהב של קייב (השער הדרומי), ממנו נמתחה החומה אל כיכר העצמאות של ימינו (מאידאן נזאלז'נוסטי), שם ניצב שער ליאדזסקי ("שער הפולנים"). משם נמשך קו החומה במעלה הגבעה, לאורך רחוב קוסטולנה לכיווןמנזר כיפת הזהב של מיכאל הקדוש. משם המשיכה החומה לאורך תוואי רחוב ז'יטומיר של ימינו עד ל"שער היהודים" ומשם לאורך תוואי רחוב ירוסלביב ואל של ימינו חזרה לשער הזהב. במרכז המתחם הוקמהקתדרלת סופיה הקדושה.
אזור היסטורי של קייב וראיון מנהלי המשתרע למרגלות גבעת וולדימיר ומצפון לה. זהו אחד מאזוריה העתיקים של העיר, ערש חיי המסחר והמלאכות של העיר עדיין קיימים בו הרבה מסממניו ההיסטוריים והאדריכליים. אחד מאזורי העסקים, המסחר והתחבורה העיקריים של קייב. בעוד שדרומו ומרכזו משמרים את האווירה ההיסטורית, בצפונו נמצאאזור תעשייה.
בעיר פועלת המועצה העירונית המחוקקת (Київська міська рада), ובה 120 חברים. עיריית קייב היא גוף ההוצאה לפועל והארגון המנהל את ענייני העיר ובראשה עומד ראש העירייה, המכונה ראש האדמיניסטרציה העירונית (באוקראינית: Київська міська державна адміністрація).
ראש עיריית קייב הואראש הרשות המבצעת של העיר קייב והוא ראש השלטון המקומי החשוב ביותר באוקראינה. העומד בראשות העיר קייב הוא אזרח אוקראיני הנבחר בבחירות ישירות על ידי תושבי קייב לתקופת כהונה בת 4 שנים. ראש העירייה הנוכחי הואויטלי קליצ'קו, שנכנס לתפקידו ב-5 ביוני 2014 לאחר שזכה ב-57% מהקולות בבחירות לראשות העיר שנערכו ב-25 במאי 2014.
מרבית הרבעים נקראים בשם שכונות, אישים ומיקומים היסטוריים בעיר.
העיר מחולקת למעשה לשניים. הגדה הימנית של נהר הדנייפר והגדה השמאלית (ובה מספר איים גדולים המסופחים לרבעים שבגדה השמאלית).
הגדה הימנית (Правий Берег) ממוקמת בחלקו המערבי של הנהר ובה האתרים ההיסטוריים של העיר ומרבית מבני הממשל והעסקים.
הגדה השמאלית (Лівий Берег), הממוקמת בחלקו המזרחי של הנהר סופחה לעיר רק במהלךהמאה ה-20 והיא ברובה אזורי מגורים. אזורי תעשייה גדולים ושטחים ירוקים פזורים משני צדי הנהר.
הרפורמה בחלוקה המנהלית של העיר שיצאה לדרך באוקטובר 2001 צמצמה את מספר הרבעים מ-14 לעשרה: שבעה בגדה הימנית של הדנייפר ושלושה בגדה השמאלית של הנהר. לרבעים הוענקו שמות גאוגרפיים וגבולות הרבעים עברו בצירי התנועה הראשיים.
החלוקה המנהלית לאחר 2001: Г — רובע הולוסייב Дар — רובע דרניציה Дес — רובע דסנה Дн — רובע דנייפר О — רובע אובולון Печ — רובע פצ'רסק Под — רובע פודול Св — רובע סביאטושין Сол — רובע סולומינקה Ш — רובע שבצ'נקו
עלאכיפת החוק ושמירת הסדר בעיר אחראיתמשטרת קייב (רשמית, מינהל משרד הפנים בקייב)[4]. משטרת קייב אחראית על סידורי האבטחה במקומות הציבוריים לרבותהרכבת התחתית של קייב שבה פועל כוח שיטור נפרד. מערכת הרכבת התחתית של קייב נחשבת בחלקיה השונים לבונקר צבאי ועל כן בכניסותיה מותקנות מערכות אזעקה באמצעות לייזר נגד מסתננים.
אזכורים על יהודים בקייב נמצאו החל מהמאה ה-10.מכתב קייב המפורסם, המסמך העתיק ביותר הקיים היום שבו מוזכרת העיר בשמה, נכתב בשפה העברית על ידי אנשי הקהילה הכוזרית-יהודית בעיר. בכרוניקות הרוסיות מסופר שיהודים מהממלכה הכוזרית ניסו לייהד את הנסיךולדימיר הראשון, אך הוא בחר להתנצר.בנימין מטודלה ופתחיה מרגנסבורג מזכירים את קייב כעיר גדולה של יהודים. חסרות ידיעות על היישוב היהודי בתקופת הכיבוש המונגולי, אך בכיבוש הליטאי ידוע שוב על קהילה יהודית. בשנת1482 העיר נכבשה על ידי מושלקריםמנגלי-גירי, יהודים רבים נהרגו ואחרים נלקחו בשבי לקרים. ב-1495 כשהעיר חזרה לליטא נגזרה על היהודים גזירת גירוש, שבוטלה ב-1503 על ידי המלךסיגיזמונד. ב-1619 הסוחרים הנוצרים הצליחו ללחוץ על השלטונות, ולהשיג גירוש נוסף ליהודים. ב-1648 גייסותיו שלבוגדן חמלניצקי טבחו יהודים רבים. בשנת1654 לאחר הכיבוש הרוסי נאסר על היהודים להתיישב בקייב, כמו בכל רוסיה של אז, ועדחלוקת פולין לא ידוע על קהילה יהודית במקום.בחלוקת פולין השנייה ב-1793 חודשה הקהילה היהודית על ידי יהודים מבלארוס וליטא והתחילה לגדול במהירות.
במאה ה-19 משפחת ברודסקי ששלטה על תעשיית הסוכר ובנתה ברוסיה מסילות ברזל ממקום מושבה בקייב התפרסמה מאוד ברוסיה. אילי ההון היהודיםישראל ברודסקי ובניואליעזר ואריה לייבוש בנו בעירבית-כנסת מרכזי,הנושא את שמם, בתי ספר למלאכה ובתי חולים. ב-26 באפריל1881 התבצע בעירפוגרום כנגד האוכלוסייה היהודית, מספר אנשים נהרגו, 20 נשים נאנסו ועונו ומאות דירות ועסקים יהודיים חובלו ונבזזו. המשטרה המקומית סייעה למתפרעים. בין18 ל-20 באוקטובר1905 התקיים בעיר פוגרום נוסף נגד האוכלוסייה היהודית, כאשר המשטרה סייעה שוב לפורעים ואף הסיתה נגד היהודים. בשנת1911 התקיים בעירמשפט בייליס, כשיהודי הואשם בעלילת דם. המשפט גרם שוב למעשים אנטישמיים בעיר, אפילו לאחר זיכויו של הנאשם. לאחרמלחמת העולם הראשונה יהודים רבים מבלארוס וליטא מצאו בעיר מקלט. במלחמת האזרחים בין1919 ל-1921 על העיר שלטו גדודים שונים, הנלחמים זה בזה, כשהיהודים הם הסובלים המרכזיים, מאות נהרגו, ואלפים נפצעו באותה תקופה.
בעיר התקיימה קהילהקראית שלקראי מזרח אירופה. על אף שבשלהי המאה ה-19 מנתה הקהילה הקראית בקייב פחות מ-300 נפש, אחת המשפחות הבולטות בה הייתה משפחתם של האחים משה ושלמה קוגן, שעשו הון במסחרטבק. משפחה זו הקימה אתבית הכנסת הקראי בקייב, מבנה מפואר הניצב לא רחוק משער הזהב. בית הכנסת נחנך ב-1902 ותפקד עד תחילת השלטון הסובייטי.
ב־19 בספטמבר1941 התקדמו הנאצים מזרחה וכבשו את קייב. לפני הכיבוש הצליחו יותר מ-100,000 מתוך 160,000 יהודי העיר להימלט ממנה. ב-28 בספטמבר 1941 פורסמה ברחבי קייב הודעת גירוש לכאורה, ורוב תושבי העיר האמינו שמדובר בגירוש מהעיר התייצבו בשעה היעודה כאמור בהוראות. אלה הופנו אל בית הקברות היהודי ואל באבי יאר ושם נורו למוות. לפי דו"ח של האיינזצגרופן, 33,771 יהודים נטבחו ב-29 וב-30 בספטמבר בבאבי יאר. במהלך השנה שלאחר הרצח הובלו לבאבי יאר והומתו שם בהריגה 15,000 יהודים נוספים שנתפסו בעיר ובסביבתה.
ניסיונות להקים יד-זיכרון לחללי באבי יאר סוכלו בידי השלטונות, והמקום הפך לסמל המאבק נגד האנטישמיות בברית המועצות, בפי אנשי רוח כגון המשורר הרוסייבגני יבטושנקו וויקטור נקראסוב[6].
בשנת1946 היהבית כנסת אחד פעיל בעיר. רופאים יהודיים רבים תושבי העיר פוטרו ממשרתם במשפט הרופאים ב-1953. אחרי המלחמה חזרו אלפי יהודים לקייב המשוחררת ונתקלו באיבת התושבים, שרבים מהם יצאו נשכרים ברכוש מן הטבח הגדול. על אף זאת, תוך 15 שנים צמח בעיר יישוב יהודי בן 154,000, 13.9% מכלל תושבי העיר (על פי מפקד אוכלוסין של 1959).
בשנת1997, אחריהעלייה הגדולה לישראל, התגוררו בקייב כ־110,000 יהודים, יותר משליש מיהודי אוקראינה כולה.לפי נתוני הקונגרס היהודי האוקראיני האוכלוסייה היהודית בעיר מונה כ-110,000 נפש. בתחילתשנות ה-2000 קייב הייתה למרכז החיים היהודיים באוקראינה. בקייב מרוכזים המשרדים של הארגונים היהודיים המקומיים והזרים, ביניהםחב"ד, הג'וינט, הסוכנות היהודית ועוד[6]. כיום חלה התפתחות גדולה במעמדה של הקהילה היהודית בקייב. עם זאת עדיין נחשבת דניפרו למרכז יהודי חשוב.
נכון ל-2019 קיימות הרבה קהילות, ולהם 3 בתי ספר: בית ספר היהודי הראשי בקייב "אור אבנר" שנפתח ע"לב לבייב והרב הראשי לקייביונתן בנימין מרקוביץ' בשנת 2001, השני שמחה, שיסד השליח הרב דב בער קרסיק, ונציגות שלהסוכנות היהודית. והשלישי, נפתח על ידי קהילת "אורח חיים"הרביונתן בנימין מרקוביץ' משמש כרב העיר משנת2000.
קייב היא מרכז כלכלי ותעשייתי מרכזי של המדינה. זוהי העיר הגדולה ביותר באוקראינה במונחים של אוכלוסייה ופעילות עסקית. נכון ל-1 בינואר 2010, נרשמו בקייב כ-238,000 גופים עסקיים.
נתונים רשמיים מראים שבין 2004 ל-2008 כלכלת קייב השיגה ביצועים טובים יותר משאר המדינה, וצמחה בממוצע של 11.5% בשנה. לאחרהמשבר הפיננסי העולמי שהחל ב-2007, כלכלת קייב סבלה מאוד ב-2009: התוצר האזורי הגולמי ירד ב-13.5%. למרות השיא, הירידה בפעילות הייתה נמוכה ב-1.6 נקודות אחוז מהממוצע הארצי. הכלכלה בקייב, כמו שאר אוקראינה, התאוששה במקצת ב-2010 וב-2011. קייב היא עיר בעלת הכנסה בינונית והמחירים כיום דומים להרבה ערים אמריקאיות בינוניות (כלומר נמוכים משמעותית מאשר במערב אירופה).
מכיוון שהעיר מתהדרת בבסיס כלכלי גדול ומגוון ואינה תלויה באף תעשייה או חברה מסוימת, שיעור האבטלה שלה נמוך יחסית ועומד על 3.75% בלבד בין השנים 2005–2008. אף על פי ששיעור האבטלה זינק ל-7.1% ב-2009, הוא נשאר הרבה מתחת לממוצע הארצי של 9.6%.
נכון ליולי 2019, המשכורת החודשית הממוצעת נטו בקייב הגיעה ל-16,249הריבניה (560/EUR/630 USD)
קייב היא המרכז הבלתי מעורער של עסקים ומסחר באוקראינה, ביתן של החברות הגדולות במדינה כמו,נפטוגז וקייבסטאר. בשנת 2010 היוותה העיר 18% מהמכירותהקמעונאיות הארציות ו-24% מכלל פעילות הבנייה. נדל"ן הוא אחד היסודות בכלכלת קייב. מחירי הדירות הממוצעים הם מהגבוהים בארץ ומהגבוהים במזרח אירופה. קייב גם מדורגת במקום גבוה בתחום הנדל"ן המסחרי, מכיוון שכאן נמצאים בנייני המשרדים הגבוהים ביותר במדינה (כגוןגוליבר,פארוס) וכמה ממרכזי הקניות הגדולים באוקראינה (כגון Ocean Plaza ,Dream Town).
התעשיות העיקריות בקייב כוללות תעשיות קלות ומזון, ייצור כימי, הנדסת מכונות, תרופות, מטלורגיה, ייצור מטוסים, דפוס, כולל הוצאה לאור, הדפסה והעתקה של מדיה מוקלטת. המכון לתחבורה נפט ממוקם גם בקייב.
אוניברסיטת קייב על שםטאראס שבצ'נקו[7] פועלת משנת1834, והיא אחת מהאוניברסיטאות הגדולות והיוקרתיות בקייב ובאוקראינה בכלל. בעיר קיימת אוניברסיטה ציבורית ותיקה למקצועות הרפואה על שם בוגומולטס הפועלת משנת 1841. כמו כן ב-1992 הוקמה בעיר "האוניברסיטה הרפואית בקייב" - מוסד פרטי להשכלה גבוהה. בעיר פועלת גםהאוניברסיטה הלאומית למדעי התעופה(אנ') משנת 1933, ובאוניברסיטה "פוליטכניון"(Igor Sikorsky Kyiv Polytechnic Institute) למקצועות ההנדסה לומדים כ-36 אלף סטודנטים מכל העולם. בעיר קיימות אוניברסיטאות ייעודיות למשפטים, ספורט, ועוד. בסך הכל כיום יש בעיר כ-70 מוסדות שונים להשכלה גבוהה בכל הדיסציפלינות.
בעיר פועלות מספר מוסדות תרבות לרבות מספר תיאטראות. שידורי טלוויזיה החלו בשנת1956 והערוץ הראשון מהווה יורש של הערוץ שהחל לשדר אז.
כדורגל הוא הספורט הפופולרי ביותר בקייב. הקבוצה הבולטת בעיר היאדינמו קייב שזכתה גם בהצלחות בינלאומיות. באצטדיון בעיר התקיים טקס הפתיחה של משחקייורו 2012.
בתחומי העיר נבנו מספר גשרים מעל הדנייפר. חלקם גשרים למכוניות ואחרים לרכבות. מתוכו בניית מערך גשרים חדש שבנייתו החלה בשנת1993. המערך צריך לכלול 3 גשרים ובנייתו הייתה צריכה להסתיים בשנת2008. בשנת2015 בית משפט חייב את החברה המבצעת "מוסטובוד" בבעלותולדימיר פרודיבוס להחזיר לקופת העיר כסף ששולמו. בשנת2018 בניית הגשר חודשה אך נכון לשנת2022 טרם הסתיימה.
רפובליקה אוטונומית:קרים1 • ערים בעלות מעמד מיוחד:קייב •סבסטופול1
הערות:1מחוז זה נכבש בידי רוסיה וסופח אליה באופן חד-צדדי.2מחוז חרסון נכבש בידי רוסיה וסופח אליה באופן חד-צדדי, אך כעבור חודשיים חזר חלקו הצפוני של המחוז לשליטה אוקראינית.
.jpeg)
