קטיים הם עופותמדברייםלהקניים, הידועים במעופם למרחקים בחיפוש אחר מקווימים. הם נוהגים לשתות כמות רבה של נוזלים, בבוקר או לפנות ערב. הם מתאספים בלהקות ליד מקווי המים, כאשר בכל להקה מספר תצפיתנים שתפקידם להתריע מפני אויבים, בשעה שהיתר מרווים את צמאונם. הם גם טובלים את בטנם וחזם במים, הנוצות מסוגלות לקלוט כ־20 מ"ל נוזלים, כמות שנשמרת לשמש נוזלים לגוזלים, אסטרטגיית גידול צאצאים שמבטיחה את הישרדותם בתנאי המדבר הקשים. משפחה ייחודית זו נפוצה רק ב"עולם הישן" -אפריקה ואירואסיה. את עיקר מזונם מוצאיםמיניה על האדמה.
המין הגדול ביותר הואקטה גדולה (Pterocles orientalis) שמשקלה עד 615 גרם. הקטה חיה במדבר ובאזורים חמים.
הם מזכירים בצורתם ובהתנהגותם מינישכווים מסוג Tetrao, ובעבר קוטלגה כסוג במשפחה זו. חוקר הטבעתומאס הנרי האקסלי (ה"בולדוג" שלדרווין) חקר בשנת1867 את שלדי העופות, וקבע אותם כסדרה נפרדת בשם Pteroclomorphae המקורבת לתרנגולאים. אולם היבטים מורפולוגיים והתנהגותיים רבים, קישרו אותה דווקא למשפחת היוניים: הכנפיים ארוכות ומחודדות, הם נוהגות לעוף במהירות ולמרחק רב בין אתרי הקינון לאתרי ההזנה. עם השנים נזנח הרעיון של סדרה נפרדת, והיא חברה כמשפחה לסדרת היונאים.
מחקר שהתפרסם בשנת1967 והתבסס על תצפיות רבות בהתנהגות המינים, מצא קשר קרוב אל החופמאים. בלטו מספר התנהגויות שהבדילו אותם מהיוניים: הן אינן שותות בצורה דומה, קולותיהן שונים, צורת הקינון שונה, הביצים מנוקדות ולא לבנות, הגוזל מסוגל לנוע תוך זמן קצר מהבקיעה. דה ג'ואנה (ראש המרכז לחקר הציפורים בספרד), שוב קיטלג את המשפחה כסדרה נפרדת בשם קטאים (Pterocliformes), הנמצאת בין החופמאים ליונאים. סדרה זו משויכת לקבוצהדמויי יונאים בה מצוים היונים.