| חובשים צבאיים מקורפוס אסיה משתמשים בגמל להובלת ציוד,ארץ ישראלמאי1918 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "פאשה 1" "פאשה 2" |
| מדינה | הקיסרות הגרמנית |
| שיוך | |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 28 בינואר1915 –28 באוקטובר1918 (3 שנים ו־9 חודשים) |
| מלחמות | מלחמת העולם הראשונה |
קורפוס אסיה (בגרמנית:Asien-Korps) הוא שמה של יחידה בצבא הקיסרות הגרמנית, אשר לחמה ככוח עזר לאימפריה העות'מאנית במהלךהמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.
לאחר שהאימפריה העות'מאניתהצטרפה למלחמת העולם הראשונה בנובמבר1914, שלחה בעלת בריתההקיסרות הגרמנית כמה משלחות סיוע קטנות אשר כללו בעיקר יועצים ואנשי הנדסה אשר סייעו בבניית כבישים בסיני. בדצמבר 1914 נשלחה גם משלחת סיוע רפואית אשר נועדה לטפל בטיפואיד,טיפוס הבהרות,דיזנטריה וכולרה שפשו בצבא האימפריה העות'מאנית. לאחרכיבוש סרביה ניתן היה לשלוח כמויות גדולות של ציוד ותחמושת לצבא העות'מאני דרך נהר הדנובה ורכבות הבלקן. עד מהרה הוקמה יחידת "קורפוס אסיה", שכללה בעיקר קצינים ומומחים צבאיים במטרה להגביר את יעילות הצבא העות'מאני ולהכשיר אותו בשימוש בציוד שהיה חסר לו. במרץ1916 יצא הכוח, שקיבל את שם הקוד "פאשה 1" לכיווןארץ ישראל, שבה החלחיל המשלוח המצרי להתקדם במהירות לכיבוש הארץ. הכוח כלל גדוד חיל רגלים ופלוגת מכונות ירייה, סוללות ארטילריה, כוחות חיל הנדסה ויחידות מיוחדות להקמה ותחזוקה של מסילות ברזל. באפריל הועברה לבאר שבע פלגת האוויר ה-300 ("פאשה") שלשירות האוויר הגרמני שהייתה מצוידת ב-14 מטוסירומפלר C.IV. מאוחר יותר הוצבו מטוסים גרמניים גם באל עריש ובביר אל עבד, אולם בעקבות התבוסה העות'מאנית במערכה על תעלת סואץ ובקרב רומני צומצמה פעילותם לבאר שבע ורמאללה בלבד.
ב-מרץ1917 בעקבותכיבוש בגדאד בידיהצבא הבריטי, החליטו הגרמנים לתגבר את קורפוס אסיה. באוגוסט יצאה לדרכה משלחת שנייה שקיבלה את שם הקוד "פאשה 2". קורפוס אסיה היה כפוף לקבוצת ארמיות ילדרים של הצבא העות'מאני, אשר מפקדיה היו גרמנים גם כן. לאחרכיבוש ירושלים בדצמבר 1917, נשלחו כוחות נוספים. בסך הכל, כלל קורפוס אסיה את רגימנט הרגלים ה-146 (שכלל את הגדודים ה-701 702 ו-703), גדודיגרים, הטייסות ה-301, 302, 303,304 (הבווארית) וה-305. פלגה הררית ויחידת מודיעין. גםהאימפריה האוסטרו-הונגרית שלחה מספר יחידות ארטילריה לעזרת העות'מאנים.
בעקבותקרב מגידו, קיבלו הכוחות הגרמניים והאוסטרו-הונגריים פקודה לסגת לכיווןסוריה. רבים נפלו בשבי עוד בארץ ישראל (על בסיס שביית יחידה גרמנית כתביוסף חיים ברנר את הסיפור "הגאולה והתמורה"), ורבים נהרגו בדרך.