בשנת 2000 זכתה הלהקה לחשיפה בינלאומית לאחר הוצאת הסינגל "Yellow" ובהמשך אלבומה הראשוןParachutes, שהיה מועמד ל"פרס המרקיורי". אלבומה השני של הלהקה,A Rush of Blood to the Head, שיצא בשנת2002, המשיך את קו ההצלחה של הלהקה וזכה בפרס "אלבום השנה" של המגזין "NME". כעבור שלוש שנים הוציאה הלהקה את אלבומה השלישי,X&Y, שהיה לאלבום הנמכר ביותר בעולם בשנת2005. בשנת2008 יצא אלבום האולפן הרביעי של הלהקה,Viva la Vida or Death and All His Friends, שהופק על ידי המפיק הבריטיבריאן אינו, שזכה במספר פרסים במסגרת טקס "פרסי גראמי". אלבומה החמישי של הלהקה,Mylo Xyloto, זכה להצלחה מסחרית רבה כשנבחר לאלבום הרוק הנמכר ביותר באנגליה ב-2011, על אף שקיבל ביקורות מעורבות. אלבומה השישי של הלהקה,Ghost Stories, שיצא בשנת 2014, זכה אף הוא להצלחה מסחרית מחד ולביקורות מעורבות מאידך. אלבום האולפן השביעי של הלהקה,A Head Full of Dreams, יצא בדצמבר2015. נלווה אליו מסע הופעות עולמי ארוך וגורף פרסים שנפרס לאורך של שנתיים, עם למעלה מ-100 הופעות. הטור גרף מעל לחצי מיליארד דולרים של רווחים ונחשב לטור השלישי הכי רווחי בהיסטוריה.
האלבום השמיני של הלהקה,Everyday Life, יצא בנובמבר 2019 והשמעת הבכורה שלו התקיימה בהופעה של הלהקה בירדן.
במהלך שנות פעילותה זכתה הלהקה בעשרות פרסים, לרבות שבע זכיות ב"פרס גראמי" ומכרה למעלה מ-90 מיליון תקליטים ברחבי העולם, נתון שמיצב אותה כאחת מהלהקות המצליחות בעולם. בדצמבר2009 זכתה הלהקה במקום הרביעי ברשימת "האמנים הטובים ביותר של שנות האלפיים" בדירוג של קוראי מגזין "הרולינג סטון". ביחד עם עבודתה המוזיקלית, מזוהה הלהקה במעורבותה החברתית והפוליטית כפי שבאה לידי ביטוי, בין היתר, במגוון אירועי צדקה בהם נטלה חלק, דוגמת "לייב 8", "Band Aid 20", “global citizen” ועוד.
כריס מרטין וג'ון באקלנד נפגשו לראשונה בספטמבר1996 במהלך לימודיהם ב"קולג' האוניברסיטאי של לונדון".[1] הם ניגנו יחד במשך מספר חודשים עד שהחליטו להקים להקה (שנקראה בתחילה "Pectoralz").[2]
בשנת1997, לאחר הצטרפותו של הבסיסט גאי ברימן אשר היה חברם לספסל הלימודים של מרטין ובאקלנד, שינתה הלהקה את שמה ל-"Starfish". בהמשך, מינה מרטין את חברופיל הארווי לתפקיד מנהל הלהקה. הרכב הלהקה, שלא השתנה עד היום, הושלם עם הצטרפותו של המתופף (וזמר הליווי) ויל צ'מפיון. צ'מפיון, ששולט במספר כלים מוזיקליים, ביניהם פסנתר, גיטרה ובס למד לתופף רק לאחר הצטרפותו ללהקה.[3] עוד באותה שנה, הציע מרטין לסטודנט בשם טים רייס אוקסלי להצטרף ללהקה בתור נגן הקלידים וזאת לאחר שהתרשם מיכולת הנגינה שלו בפסנתר. אוקסלי סירב להצעה, בשל העובדה כי כבר היה חלק מהרכב אחר בשם "קין" – אשר יפרוץ אף הוא לתודעת הציבור בבריטניה מספר שנים לאחר מכן.[4]
בשנת1998 שינתה הלהקה את שמה ל"קולדפליי". קיימת השערה ששם זה הוצע ללהקה על ידי סטודנט בשם טים קרומפטון, אשר ההרכב בו הופיע נשא בתחילה שם זה אך הוא החליט להחליפו לשם אחר.[5][6] הופעתה הראשונה של הלהקה נערכה במסגרת פסטיבל להקות חובבות במנצ'סטר שבאנגליה.
הלהקה המשיכה להופיע במועדונים שונים ברחבי לונדון, ובמאי1998 נכנסו לאולפן הקלטות והקליטו במהלך סוף שבוע אחד אתהמיני אלבום הראשון שלהם "Safety", שיועד להפצה כדמו בין חברות התקליטים ויצא ב-25 במאי 1998. הלהקה, שהייתה מרוצה מהתוצאה הסופית, החליטה להפיץ כ-500 עותקים מהמיני-אלבום ולהפיצם בקרב גורמים בתעשיית המוזיקה ותחנות רדיו ברחבי לונדון וכן חברים ובני משפחה, כאשר רק 50 עותקים נשארו למכירה לציבור הרחב.[7] כל השירים שנכללו בדמו, הופצו בהמשך בהוצאות מוזיקליות נוספות של הלהקה.[8]
ב-26 באפריל1999, הוציאה הלהקה את המיני אלבום השני שלה שכלל את הסינגל הראשון שלה "Brothers & Sisters", שהופק על ידי חברת התקליטים הלונדונית "Fierce Panda" והוקלט במשך ארבעה ימים בלבד.[9] השיר שזכה להצלחה יחסית כשהעפיל למקום ה-92 במצעד השירים הבריטי,[10] הגיע לידיעתו של אחד משדרי תחנת הרדיו "Radio 1" של ה-BBC, שניגן אותו באופן תדיר ובכך תרם לחשיפתו. בהמשך לכך, החלו חברות תקליטים להביע עניין גובר בלהקה ובקיץ 1999, חתמה הלהקה על חוזה עם חברת התקליטים "פרלופון".[7]
באוקטובר1999, הוציאה הלהקה את המיני אלבום השני שלה "The Blue Room", שהופץ ב-500 עותקים וזכה לביקורות חיוביות.[11] בין השרים הבולטים בו ניתן למנות את "Don't Panic", "Bigger Stronger" ו-"See You Soon".
במרץ2000 הוציאה הלהקה את השיר "Shiver" שהיה ללהיט הראשון של הלהקה, כשהעפיל לרשימת "40 הסינגלים המצליחים באנגליה". שלושה חודשים לאחר מכן הוציאה הלהקה סינגל נוסף – "Yellow", אשר היה לשיר המצליח ביותר של הלהקה עד לאותו זמן, כאשר הגיע למקום ה-3 ברשימת "הסינגלים הנמכרים באנגליה". במהלך אותו חודש, יצאה הלהקה לסיבוב ההופעות המשמעותי הראשון שלה, שכלל בין היתר הופעה במסגרתפסטיבל גלסטונברי.
ב-10 ביולי2000, יצא אלבומה הראשון של הלהקהParachutes, לאחר עבודה של מספר חודשי הקלטה שהחלה בנובמבר1999. בין השירים הבולטים באלבום ניתן למנות את שני הסינגלים האחרונים של הלהקה ("Shiver" ו-"Yellow"), כמו גם את "Don't Panic" ו-"Trouble". האלבום זכה להצלחה רבה, כשהגיע למקום ה-1 ברשימת "האלבומים הנמכרים ביותר" באנגליה, לאחר שנמכר בלמעלה מ-2 מיליון עותקים. האלבום נחל הצלחה רבה גם בארצות הברית, כשיצא לחנויות בנובמבר 2000, שם העפיל למקום ה-51 ברשימת "200 האלבומים הנמכרים ביותר של מגזין "בילבורד". בספטמבר 2000, הייתה הלהקה בין המועמדות לזכייה ב"פרס מרקורי". בעקבות הצלחת האלבום בארצות הברית, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות ראשון במדינה שנקרא "US Club Tour". עוד באותו חודש, זכתה הלהקה בפרס "הלהקה הבריטית של השנה" ובפרס "האלבום הבריטי של השנה" בטקס "פרסי המוזיקה הבריטית".[12] בתחילת שנת2002, התפטר מתפקידו פיל הארווי, שתיפקד כמנהל הלהקה מראשית דרכה. הארווי שהפך למנהל האומנותי של הלהקה הוחלף בתפקיד על ידי דייב הולמס.
שנה לאחר מכן, זכתה הלהקה לראשונה בפרס במסגרת טקס אמריקאי, כשזכתה בקטגוריית "האלבום האלטרנטיבי של השנה" במסגרת טקס "פרסי גראמי" שנערך בלוס אנג'לס.
לאחר ההצלחה שלאלבום הבכורה שלה, חזרה הלהקה לאולפן ההקלטות בספטמבר 2001, והחלה לעבוד על אלבומה השני, שהופק על ידי קן נלסון (שהיה אחראי על מלאכת ההפקה של אלבומם הראשון).
ב-2005 עשתה הלהקה היסטוריה כאשר הוציאה את הסינגל "Speed of Sound" שנכנס היישר למקום השמיני בארצות הברית. בבריטניה הגיע הסינגל למקום השני, כשאת מקומו בפסגה לוקח הרמיקס של רינגטון "הצפרדע המשוגעת". ביוני יצא אלבומה השלישי של הלהקה,X&Y. האלבום נכנס היישר למקום הראשון עם צאתו, בארצות הברית ובריטניה בו-זמנית. בבריטניה נמכרו כמעט חצי מיליון עותקים מהאלבום תוך שבוע. שם האלבום, על פי מרטין, מייצג את המשתנים במשוואה מתמטית. בהמשך יצאו גם השירים "Fix You", "Talk", "White Shadows" ו-"The Hardest Part".
ב-2006 האלבום X&Y הוכרז כאלבום הנמכר ביותר בעולם לשנת 2005, על פי הדיווחים של הפדרציה הבינלאומית של תעשיית המוזיקה. קולדפליי מכרה ברחבי העולם 8.3 מיליון עותקים מאלבומה השלישי, שיצא ביוני 2005.
2006–2010:Viva la Vida or Death and All His Friends
ביוני2008 הוציאה הלהקה את אלבומה הרביעי,Viva la Vida or Death and All His Friends. האלבום הופק על ידי בריאן אינו וחובר בעזרתו של ג'ון הופקינס. ב-29 באפריל 2008 יצא הסינגל הראשון מהאלבום, "Violet Hill". ב-5 במאי 2008 הוציאה הלהקה את הסינגל השני מתוך האלבום, שיר הנושא – "Viva la Vida". על עטיפת האלבום מתנוסס חלק מתוך היצירה המפורסמת, "החירות מובילה את העם", שצייר הצרפתיאז'ן דלקרואה.
בריאיון לתחנת הטלוויזיהBBC טענו כריס מרטין וויל צ'מפיון שאלבום זה מהווה שינוי בדרך הכתיבה שלהם: "כשהיינו בני 19 כתבנו שירים ברמה של בני 19 עכשיו אנחנו בשנות השלושים לחיינו". בראיונות אחרים הם אמרו כי "Viva la Vida or Death and All His Friends" הוא "התחלה", וחלק נפרד משלושת האלבומים הקודמים הנחשבתטרילוגיה בפני עצמה. על אלבום זה קיבלה הלהקה מועמדויות רבות לפרסי גראמי.
ביום יציאתו נמכרו בארצות הברית בלבד כ-360 אלף עותקים, ועוד 720 אלף במהלך השבוע הראשון. באנגליה נמכרו 125 אלף עותקים ביום יציאתו, וכ-302 אלף עותקים בשלושת הימים הראשונים לאחר יציאתו. Viva la Vida or Death and All His Friends הוא האלבום שהורד הכי הרבה פעמים דרך רשת האינטרנט.[דרוש מקור]
בדצמבר2008 הוציאה הלהקה את החלק השני של האלבום בדמות המיני אלבום "Prospeckt's March" הכולל 8 שירים מהאלבום האחרון שלא נכנסו לאלבום עצמו. המיני אלבום נמכר במהדורה מהודרת ביחד עם Viva la Vida.
בסוף שנת2009, במצעד העשור שנערך בתחנת הרדיוגלגלצ נבחרה קולדפליי ללהקת העשור עם מעל ל-14,000 קולות. קולדפליי הייתה הלהקה עם מספר השירים הגבוה ביותר באותו מצעד, תשעה שירים.[15]
ב-2 ביוני 2012, הוציאה קולדפליי ביחד עם ריהאנה את השיר "Princess Of China", מעריצי קולדפליי כעסו על כך שהלהקה שיתפה פעולה עםריהאנה, בטענה שהיא והשירים שלה ממוסחרים, ומנגד קולדפליי דווקא שמחו שהקליפ זכה ל-14 מיליון צפיות תוך שבועיים.
במהלך סיבוב ההופעות של האלבוםMylo Xyloto רואיינו חברי הלהקה והודו כי כבר הם עובדים על אלבום חדש, נפוצה שמועה בעקבות ריאיון עם חברי הלהקה בהופעה באוסטרליה שהלהקה תיקח הפסקה מפעילות בין השנים 2013 עד 2015 אך שמועה זו הופרכה כאשר ראיינו את סולן הלהקה, כריס מרטין.
ב-9 באוגוסט 2013 הודיעה הלהקה רשמית שתוציא ב-26 באוגוסט 2013 שיר חדש בשם "Atlas" אשר צורף לפסקול הסרט 'משחקי הרעב - התלקחות' שהיה אמור לצאת ב-22 בנובמבר 2013, אך הוצאת הסינגל נדחתה ל-8 בספטמבר2013 מסיבה לא ידועה.
ב-25 בפברואר 2014 פורסם שיר חדש מתוך האלבום החדש שהוכרזGhost Stories בשם "Midnight".
ב-3 במרץ פורסם שיר נוסף מתוך האלבום, בשם "Magic". בנוסף חשפה הלהקה כי אלבומה החדש "Ghost Stories" יכלול תשעה שירים ויפורסם ב-19 במאי 2014, הלהקה גם צירפה את עטיפת האלבום. האלבום עסק בעיקר בפרידה של מרטין מאשתו, השחקניתגווינת' פלטרו.
ב-5 בדצמבר2014 סולן הלהקה כריס מרטין, הודיע כי הלהקה תוציא במהלך שנת2015 אלבום שביעי במספר שייקראA Head Full of Dreams (ראש מלא חלומות). יחד עם הודעתו של מרטין על האלבום השביעי הופצה השמועה כי מדובר באלבום אחרון וסופי של הלהקה שלמעשה יוביל לפירוקם, אך שמועה זו הופרכה על ידי מרטין.
ב-27 בנובמבר 2015, יצא הקליפ של סינגל החמישי מהאלבום, "Adventure Of A Lifetime".
ב-16 במאי 2016, יצא הקליפ של הסינגל "Up & Up" שנערך על ידי הישראליםוניה היימן וגל מוג'ה.
בדצמבר2015 הודיעה ליגת ה-NFL כי קולדפליי תופיע במופע המחצית של סופרבול 50 שיתקיים בפברואר 2016 ביחד עם הזמרתביונסה והזמרברונו מארס.
בסוף חודש פברואר 2017 שהתה הלהקה בישראל וברשות הפלסטינית בביקור שהוגדר על ידם כביקור היכרות ולימוד.
ב־2018 ביצעה הלהקהגרסת כיסוי לשירו שלאלטון ג'ון "We All Fall in Love Sometimes", גרסת כיסוי שנכללה באלבום ההוקרה "Revamp: Reimagining the Songs of Elton John & Bernie Taupin"(אנ').
ב-26 בספטמבר 2019, הכריזו הלהקה שיופיעו בפסטיבל "Global Citizen" שבניו יורק, בשנת 2020. במהלך חודש אוקטובר הודיעו חברי הלהקה שיוציאו את אלבום האולפן השמיני שלהם והכפול שיקראEveryday Life, האלבום יצא ב-22 בנובמבר 2019.
כל חברי הלהקה הגיעו מבתים מבוססים כלכלית באופן יחסי, בני המעמד הבינוני, שהוריהם עודדו אותם לעסוק במוזיקה. כריס מרטין החל לנגן בפסנתר בגיל צעיר ובגיל 15 החל להופיע עם הרכבי רוק משתנים, כאשר אחד מהזמרים המועדפים עליו היהטום וייטס. ג'וני באקלנד החל לנגן בגיטרה בגיל 11, בהשראת הנגנים המועדפים עליו, לרבותג'ימי הנדריקס ואריק קלפטון. גאי ברימן, נחשף בגיל צעיר למוזיקת הפאנק והחל לנגן בגיטרה בס בתקופת נערותו. ויל צ'מפיון, ששולט במגוון כלים בהם בס וגיטרה, לא חשב על קריירה כמתופף עד שהצטרף הלהקה, אז החל לנגן עלכלי הקשה באופן בלעדי.
מאז יציאת האלבום השני של קולדפלי,A Rush of Blood to the Head, קולדפליי החלה לתרום באופן פעיל למספר מטרות חברתיות ופוליטיות. הלהקה תמכה במבצע "עשו סחר הוגן" של חנויות יד שנייה והארגון ההומניטרי הבינלאומי "אמנסטי". כמו כן, הלהקה הופיעה במגוון תוכניות צדקה כמו Band aid 20,Live 8, והאגודה למען נוער חולה סרטן.
הלהקה אישרה את השימוש במוזיקה שלהם בסרטים, טלוויזיה ונקודות קידום כמו הטריילר של "פיטר פן". לעומת זאת, קולדפליי התנגדה מאוד לשימוש במוזיקה שלהם בתעשיית המסחר. הלהקה דחתה חוזים של מיליוני דולרים מחברות ענק אשר רצו להשתמש בשירים "Yellow", "Trouble", ו-"Don't Panic". "לא היינו יכולים לחיות עם עצמנו אם היינו מוכרים את משמעויות השירים בצורה כזאת", אמר מרטין.
כריס מרטין תומך אישית בגן בוסתן אברהם ביפו שהוא גן ילדים יהודי-ערבי מעורב דו-שפתי שבו הילדים לומדים על תרבויות ודתות ומציינים את חגיהן. מרטין מגיע לישראל לביקורים פרטיים תקופתיים בגן, לאחרונה ב-2019.[32]
סולן הלהקה מרטין התבטא נגדמלחמת עיראק ב-2003, ותמך במתמודד הדמוקרטי לבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2004ג'ון קרי. נגן הבס גיא ברימן אמר: "אתה יכול לגרום לאנשים להיות מודעים לנושא מסוים. זה לא הרבה מאמץ בשבילנו, אבל אם זה יכול לעזור לאנשים אז נעשה את זה."
ב-1 ביוני2011 הזמינה קולדפליי את מעריציה בדף הפייסבוק שלה להאזין לשיר "Freedom for Palestine", שבוצע על ידי מספר אמנים כאקט של תמיכה בפלסטינים.[33] בקליפ השיר ניתן לראות אילוסטרציות שלצה"ל מפציץ באזור מגורים והורג אזרחים ושל חייל מפיל אשה פלסטינית כשתינוק בידיה. לאחר מספר ימי מחאה, פייסבוק הסירה את המודעה עם השיר.[34][35]
^השירים "Bigger Stronger" ו-"Such a Rush" מופיעים במיני אלבום "The Blue Room" שיצא באוקטובר 1999. השיר "No More Keeping My Feet on the Ground" מופיע בצד ב של הסינגל "Yellow", שיצא ביוני 2000.
.jpg)
