סאטיאגרהאת המלח הייתה פעולתמרי אזרחילא אלים נגד שלטוןהאימפריה הבריטית בהודו, שהתמקד במס המלח שהטיל ממשל זה. המרי החל בצעדת המלח לדאנדי ב-12 במרץ1930. זו הייתה פעולת ההתנגדות הראשונה נגד השלטון הבריטי לאחר פונרה סווארג', הכרזת העצמאות על ידי מפלגתהקונגרס הלאומי ההודי.מהאטמה גנדי הוביל אתצעדת דאנדי מהאשראם שלו באזור עיראהמדאבאד אל הכפר דאנדי בחוף הים (היום במדינתגוג'ראט), כדי להפיקמלח מהים הערבי. הודים במספרים גדלים והולכים הצטרפו אליו במהלך הדרך. בסופו של המסע בן 400 הקילומטרים, ב-6 באפריל1930 הפר גנדי את חוק המלח שאסר על הפקה של מלח מתחרה במונופול הבריטי. דבר זה הצית פעולות נרחבות שלמרי אזרחי נגדהראג' הבריטי בהן השתתפו מיליוני הודים.
בשנת 1927 מינתה ממשלת בריטניה את "הוועדה הסטטוטורית ההודית" לרפורמה חוקתית בהודו בראשותו של סר ג'ון סימון ובהשתתפותקלמנט אטלי (שהפך לאחר מכן לראש הממשלה הבריטי שפיקח על הענקת העצמאות להודו ופקיסטן מאוחר יותר).ועדת סימון לא התקבלה באהדה בהודו ובכירים רבים בהודו לא קיבלו את עבודתה ולא שיתפו פעולה עימה. בוועידה בקולקטה בדצמבר 1928 קידם גנדי החלטה הקוראת לממשלה הבריטית להעניק להודו מעמד שלדומיניון או שיפתח נגדה קמפיין לא-אלים חדש שמטרתו השגתעצמאות מלאה להודו. גנדי מיתן את דעותיהם של אנשים צעירים יותר כמוסובהש צ'נדרה בוס וג'ווהרלל נהרו שרצו לתבוע עצמאות מיידית, אבל גם שינה את עמדתו שלו, למתן אורכה של שנה אחת בלבד במקום שנתיים.
בהתאם להבטחתו, פתח גנדי בסאטיאגרהא חדשה נגד מס המלח במרץ 1930, ששיאה היה צעדת המלח המפורסמת לדאנדי מ-12 במרץ ועד ל-6 באפריל 1930. גנדהי צעד 400 קילומטרים מאהמדאבאד (בירתגוג'ראט) לדאנדי (כפר חוף קטן במדינה זו), כדי להפיק מלח בעצמו. אלפי הודים וכתבי עיתונות מרחבי העולם התלוו אליו במסעו אל הים.
גנדי נעצר ב-5 במאי1930, מספר ימים לפני ביצוע של פשיטה מתוכננת על מפעלי המלח בדהראסאנה (Dharasana) בגוג'ראט. מצעד דנאדי והמאבק העוקב בדהראסאנה משכו את תשומת לבה של התקשורת העולמית אלתנועת העצמאות ההודית, וזו העניקה לנושא כיסוי נרחב בעיתונים וביומני קולנוע.
הסאטיאגרהא נגד מס המלח נמשכה במשך שנה כמעט, ונגמרה כאשר שוחרר גנדי מכלאו, והחלו הדיונים עם המשנה למלךלורד אירווין בוועידת השולחן העגול ההודית השנייה.
יותר מ-80,000 הודים נעצרו כחלק מסאטיאגרהאת המלח. למאבק הייתה השפעה משמעותית בשינוי הגישה של בריטניה והעולם כלפי השאלה של עצמאות הודו, והוא גרם להודים רבים להצטרף לראשונה למאבק, אם כי נכשל בהשגת ויתורים מדיניים משמעותיים מצד הבריטים. המאבק נחשב לאחד הקמפיינים המוצלחים ביותר של גנדי, ובצד הפרסום של המאבק, הוא הקנה פרסום בינלאומי רב גם לגנדי עצמו. בין היתר נבחר גנדהי ב-1930 לאיש השנה של השבועון טיים.