| נתונים כלליים | |
|---|---|
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בניו יורק (24 בינואר 2021–ZIM) |
| מייסדים | ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל הסוכנות היהודית החבל הימי לישראל |
| תקופת הפעילות | 7 ביוני 1945 – הווה (80 שנה) |
| חברת אם | החברה לישראל |
| מדינה | ישראל |
| מיקום המטה | חיפה,ישראל |
| משרד ראשי | אנדריי סחרוב 9,חיפה,ישראל |
| בעלות | קנון הולדינגס (32%) |
| ענפי תעשייה | ספנות |
| מוצרים עיקריים | הובלת מטענים במכולות |
| שווי שוק | 2.67מיליארדדולר (15 בפברואר 2026) |
| הכנסות | 10.72 מיליארדדולר (2021)[2][2] |
| רווח תפעולי | 7.36 מיליארדדולר (2021)[2] |
| רווח | 4.65 מיליארדדולר (2021)[2] |
| הון עצמי | 4.56 מיליארדדולר (2021)[2] |
| סך המאזן | 9.84 מיליארדדולר (2021)[2] |
| יו"ר | יאיר סרוסי |
| מנכ"ל | אלי גליקמן(החל מ-2017)[1] |
| עובדים | כ-4,400 (2022) |
| www | |




צים שירותי ספנות משולבים בע"מ, המוכרת בשם המקוצרצים היא חברהישראלית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק, ופועלת בתחום הספנות. החברה נמנית עם עשר החברות הגדולות בעולם שעוסקות בהובלתמכולות דרך הים, והיא מפעילה כ-130 אוניות משא (נכון לשנת 2022)[3].
צים חברת השיט הארץ-ישראלית בע"מ הוקמה ב-7 ביוני1945 על ידיהסוכנות היהודית, שהחזיקה ב-45% מהון המניות,ההסתדרות – ב-45%, והחבל הימי לישראל – ב-10%[4]. בין הדוחפים להקמתה של חברת ספנות לאומית במדינה שבדרך ניתן למנות אתדוד בן-גוריון ואתדוד רמז, לימיםשר התחבורה הראשון שלמדינת ישראל[5].
בין החתומים על מסמך הבקשה לרישום החברה במרשם החברות המנדטורי היודוד בן-גוריון,אליעזר קפלן,ברנרד יוסף, בר כוכבא מאירוביץ,דוד רמז, גוסטה שטרומפף – רכב (בשם חברת "נחשון"), ואחרים. מאמר בעיתון "משמר" מ-1945 טען כי שם החברה הוא ראשי תיבות של "ציימימסחרי"[6], אולם גרסה זאת מעולם לא קיבלה גושפנקה רשמית. את שם החברה טבעדוד רמז בהשראת שני פסוקים מהתנ"ך:במדבר,כ"ד,כ"ד: "וְצִים מִיַּד כִּתִּים, וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ-עֵבֶר" ויחזקאל,ל',ט': "בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַלְאָכִים מִלְּפָנַי בַּצִּים, לְהַחֲרִיד, אֶת-כּוּשׁ בֶּטַח;". בשני המקרים המילה מפורשת כ"אניות גדולות"[7].
כיוון שבמהלךמלחמת העולם השנייהירדו למצולות אוניות סוחר רבות מאוד, החיפוש אחר אוניות ארך זמן, ורק ב-1947 נרכשה האונייה הראשונה של צים, בשותפות עם חברת "האריס אנד דיקסון" שמושבה בלונדון – ה"קדה", שופצה ושמה שונה ל"קֶדְמַה". "קדמה" הגיעה לראשונה לנמל תל אביב ב-27 ביולי 1947[8].
במהלךמלחמת העצמאות ספינותיהן של חברות ספנות בינלאומיות רבות הפסיקו לפקוד את נמלי ישראל, והחברה סיפקה קשר ימי והובילה מזון, ציוד צבאי וסחורות. עם הקמת המדינה הוחלט להקים "צי סוחר ישראלי", בו הספינות בבעלות ישראלית והימאים ישראלים. זאת כדי להבטיח את הסחר ותנועת הנוסעים לישראל (באותן השנים ענף התעופה היה קטן ורוב מוחלט של תנועת הנוסעים הייתה באוניות)[9]. עם הקמת המדינה הייתה בבעלות "צים" רק ספינה נוסעים אחת, ה"קדמה". בין קיץ 1948 למרץ 1949, רכשה "צים" במהירות ספינות נוספות, חלקם בשותפות עם חברות אחרות בבעלות פרטית של בעלי הון יהודים מבריטניה וארצות הברית, בהן "נגבה", "ארצה" ו"גלילה"[4]. כמה מאוניות "צי הצללים" – אוניותהמעפילים שנעצרו על ידיהמנדט הבריטי – צורפו לצים לאחר קום מדינת ישראל (לאחר שלב ביניים בו טיפלה באוניות חברה בשם "אוניות וספינות", שהתמזגה עם "צים"), בהן היו אוניות המעפילים הגדולות ביותר, פאן יורק ופאן קרסצנט, שעגנו בקפריסין לשם הובלו על ידי הבריטים. צוותי האוניות שמרו על כושר השיט שלהן ומיד עם הכרזת העצמאות הצטרפו גם הן לצים, בשמות חדשים – קוממיות ועצמאות. בנוסף הוקמה חברה נוספת, "קווי ישראל-אמריקה", שהייתה בבעלות משותפת עםמשפחת רקנאטי. בשלב זה היו בצי הסוחר הישראלי 15 ספינות והוקמה חברת ניהול משותפת בשם "שה"ם" (שירותי הים בע"מ)[10][11].
המשימה המרכזית של החברה בשנותיה הראשונות הייתה הבאת מאות אלפי עולים ופליטים לארץ ישראל[12][4]. עם קום מדינת ישראל שונה גם שם החברה ל"צים חברת השיט הישראלית בע"מ".
ב-1951 פרצהשביתת הימאים, על רקע תנאי העבודה הקשים והשכר הנמוך בצי הסוחר הישראלי. בנוסף פרצה מחלוקת על הקמת "איגוד הימאים" בין ההסתדרות (ששלטה בחברה דרך "חברת העובדים") והימאים[13].
ב-1953 החלה צים בתהליך בנייה והתרחבות במסגרתהסכם השילומים עםגרמניה. צים בנתה 36 אוניות חדשות, דבר שאפשר הרחבה דרמטית של הצי והיקפי הפעילות[14].
ב-1957 דרשה הממשלה להיות שותפה בהנהלת החברה, בשלב זה הייתה הבעלות בחברה בידי "חברת העובדים" (50%) ו"הסוכנות היהודית" (50%), אך המדינה הזרימה כספים דרך "חברת השילומים" והלוואות[15]. שנה אחר כך דרשה להיות שותפה בבעלות[16], והוקמה ועדה לבחינת השינוי במבנה החברה[17]. וב-1959 הוסכם שהמדינה תקבל שליש מהבעלות ועל שינוי במבנה הנהלת החברה (בהמשך קיבלה המדינה גם את חלקה של הסוכנות היהודית בחברה כך שהיא החזיקה בשני שלישים)[18]. במקביל פורקו שותפיות של החברה עםקואופרטיבים של ימאים שהפעילו חלק מאוניות החברה[19].
ב-1958 הייתה החברה שותפה בתוכנית להקמת חברתמספנות ישראל[20]. קודם לכן הייתה שותפה בחברת "הימה", שהוקמה על ידי ישראל קירשטיין, אדריכל ימי שיזם את הקמתה עוד בימי המנדט, והייתה בבעלות משותפת עם חברתסולל בונה[21]. "הימה" הפעילה כבר מספנה קטנה בצידו השני שלנמל הקישון ועסקה בהרחבתה באותה עת[22]. תחילה דובר ש"הימה" תפעיל ותנהל גם את מספנות ישראל, בשותפות שווה עם ממשלת ישראל[23], אך לבסוף ממשלת ישראל החזיקה במלוא הבעלות ואף הוחלט להעביר את המבדוק הקיים בנמל חיפה לחזקת מספנות ישראל[24]. פתרון נוסף שהוצע היה למזג את שתי החברות[25]. ביוני 1962 אושר מיזוג "הימה" "מספנות ישראל"[26], והסכם המיזוג נחתם בספטמבר 1962[27].
בשנות החמישים והשישים היו אוניות הנוסעים תחום הפעילות הבולט של צים, לצד התרחבות מתמדת של קווי המטענים. אוניות הנוסעים היו אמצעי תחבורה נפוץ לפני הופעתה של תחבורה אווירית זולה, והיו פופולריות גם לצורכי תיירות ונופש. לצים היו קווים קבועים בים התיכון ומאוחר יותר לארצות הברית וממנה[5]. חלק מאוניותיה הפליגו לשייטי תענוגות ("קרוּזים") לאיים הקריביים בעונת החורף. ב-1964 הסתיימה בנייתה של אוניית הפאר "שלום", שהפכה תוך זמן קצר לכישלון כלכלי. בהמשך רכשה צים שתי ספינות נוסעים קטנות יותר בשם "נילי" ששימשו גם כספינות מעבורת. ספינות הנוסעים הופעלו במסגרת חברת בת בשם "צים קווי נוסעים" שנסגרה עם הפסקת פעילות הנוסעים בשנות ה-70.

בשנות ה-60 החלה צים להפעיל אוניות מתמחות כמו אוניות צובר, אוניות קירור ומכליות דלק. תחום פעילות חשוב של החברה היה הובלת נפטאיראני לישראל ומוצרי נפט מעובדים מישראל לאירופה. ב-1962 הזמינה החברה 27 אוניות, שיחד עם הצי הקיים הגדילו את מספר האוניות שלה לכ-60[28]. מספר אוניות נבנו ב"מספנות ישראל" בחיפה, בהם "אסתר" הייתהאוניית משא, במעמס של כ-3,000 טון, שטקס השקתה נערך ב-7 באפריל1964[29], והאוניה "חנה" שהושקה בדצמבר 1965[30].
במהלך שנות ה-60, עם התבססותה של צים כחברה ממשלתית והתרחבות צי המטען שלה, הקפידה החברה על הנחלת מסורות ימיות בינלאומיות בקרב צוותי האוניות. ביטוי בולט לכך היה אימוץהפולקלור הימי העולמי, ובמרכזו 'טקס חציית קו המשווה'. צים הנפיקה תעודות רשמיות ומאוירות לימאיה שחצו את הקו, כדוגמת אלו שהוענקו על אוניית המטען 'טבריה' ב-1961. הטמעה זו של מנהגי ימאות עתיקים בתוךצי הסוחר הישראלי הצעיר, תרמה לגיבוש הזהות המקצועית והגאווה של הימאים הישראלים כחלק בלתי נפרד מקהילת היורדים בים העולמית.[31]

בתחילת1970 מכרה המדינה 50% ממניות "צים" לחברה לישראל[32]. חברה שהוקמה על ידי קבוצת בעלי הון יהודיים בראשות זיגמונד ורבורג, הברוןאדמונד אדולף דה רוטשילד, אייב פינברג ואחרים, וביוזמתממשלת ישראל, כדי לעודד השקעות זרות בישראל[33].
בשנות השבעים הוקם שירות המכולות של "צים", והחברה הזמינה שש אוניות – דור ראשון של אוניות מכולה מתמחות. "צים" הייתה מחלוצות ההובלה במכולות, ובהדרגה הפך ענף ההובלה במכולות לתחום הפעילות המרכזי של צים. בתחום זה נמנית צים, מאזשנות השמונים של המאה העשרים, על עשרים החברות הגדולות בעולם[3].
ב-1981 איבדה צים שתי אוניות. ב-8 במרץ התרחש האסון הקשה ביותר בתולדות הספנות המסחרית בישראל כאשר האונייה "מצדה" טבעה בסערה באוקיינוס האטלנטי. ב-25 במאי טבעה האונייה "שקמה" בים האדום, ללא אבדות בנפש. ב-1985רצחו מחבלים שני מלחים של אוניית צים בעירברצלונה שבספרד.
בראשיתשנות ה-80, תקופת שפל בספנות העולמית, עמדה "צים" בפני משבר ועל סף התמוטטות, אך הצליחה להתאושש לאחר צעדי הבראה[34] שבוצעו בהובלת מנכ"למתי מורגנשטרן שכיהן בתפקיד בשנים 1984 - 1997. בשנות התשעים בנתה החברה 15 אוניות מכולה בגרמניה.
ב-1992 העבירה "חברת העובדים" את מניותיה ב"צים" למדינה תמורת 10 מיליון דולר[35]. בשלב זה הבעלות התחלקה בין "החברה לישראל" (50%) ומדינת ישראל (50%). במקביל הועלתה תוכנית, שלא בוצעה, להנפקה ראשונה לציבור של מניות החברה בבורסה[36][37].
בתקופתממשלת נתניהו הראשונה הוחלט להפריט את החברה, במסגרת תוכנית כוללת שלהפרטה בישראל של רוב החברות הממשלתיות[38]. אולם ביצוע התוכנית התעכב[39]. לאחר רכישת "החברה לישראל" על ידיקבוצת האחים עופר ב-1999[40], הואצו הצעדים לקראת הפרטת החברה[41]. באוקטובר 2000 אישרהועדת הכספים לרשות החברות הממשלתיות לפתוח בהליכי ההפרטה של החברה. האישור ניתן על תנאי, ולפיו מכירת מניות המדינה לרוכשים תתבצע רק לאחר שיובא לוועדה הסכם חתום בין ההנהלה לעובדים על הבטחת זכויותיהם. מדובר היה במכירת 49% ממניות החברה שבידי המדינה במכירה פרטית למשקיע או לקבוצת משקיעים כמקשה אחת, למעט "מניית זהב", שתישאר בידי המדינה. לחברה לישראל, שהחזיקה בכמות זהה של מניות, ניתנה זכות סירוב ראשונה[42]. המכירה הייתה אמורה להתבצע באמצעות מכרז בינלאומי[43]. ואושר לחברה לישראל להשתתף בו[44].
ביצוע ההפרטה התעכב כשלוש שנים, עקב התנגדות של מספר שרי ממשלה וגורמי ביטחון להפרטת החברה, עקב החשיבות שלה להפעלת קווי הובלה ימית לישראל בעתות חרום. באוקטובר2003, ועדת השרים לענייני הפרטה בראשות שר האוצר,בנימין נתניהו, דנה בהצעה לאשר פיצול של "צים" לשני תאגידים נפרדים, אם יתבקש על ידי הרוכש, כצעד לקידום ההפרטה. לרוכש יתאפשר להפריד את פעילות צים לשתי חברות. האחת תתמקד בהובלה ימית שעיקרה הסחר מישראל אל ישראל ("צים ישראל") והשניה תתמקד בתחום הספנות וההובלה הימית הבינלאומית ("צים בינ"ל)[45]. על מנת להבטיח את האינטרסים הביטחוניים החיוניים של מדינת ישראל, הוחלט שתוצמד מניית זהב לצים ישראל[46]. במקביל להליכי ההפרטה האחים עופר הרחיבו את פעילותה מחוץ לישראל, כך שהיא הייתה כ-80% מפעילותה הכוללת[47]. הם גם החכירו לחברה שש אוניות שרכשו[48].
בינואר2004 המדינה מכרה את החזקותיה בצים לחברה לישראל מקבוצת האחים עופר, תמורת 115 מיליון דולר, המשקף שווי של 236.6 מיליון דולר. בעקבות המכירה נשמעה ביקורת חריפה מצד גורמים רבים בטענה שצים נמכרה במחיר נמוך בהרבה משוויה[49][50]. לאחר ההפרטה שונה שם החברה ל"צים שירותי ספנות משולבים בע"מ".
על פי הסכם ההפרטה, מדינת ישראל מחזיקה ב"מניית זהב" בצים, המונעת את מכירתה ללא אישור ממשלתי. כמו כן החברה מחויבת להחזיק לכל הפחות 11 ספינות שתפקודנה אתחופי ישראל בכל אירוע קיצון. במהלך שנת 2014 נעשו ניסיונות למשא ומתן בין החברה לממשלה לוויתור על מניית הזהב[51].
עם העברת השליטה לאחים עופר,עידן עופר התמנה ליו"ר הדירקטוריון, וההנהלה החדשה התוותה לצים מגמה של התרחבות מהירה. בספטמבר 2004 צים חתמה על עסקה עם חברת "זודיאק מריטיים", במסגרתה היא מכרה לה שתי אוניות וחכרה את אותן האוניות חזרה לתקופה של 6 שנים[52]. באוקטובר צים חתמה עם החברות "עופר ספנות" ו"זודיאק מריטיים" על הסכם משותף לרכישת 8 אוניות ממספנה בסין ועוד 4 ממספנה ביפן, בעלות כוללת של 820 מיליון דולר[53]. מכיוון ש"עופר ספנות" ו"זודיאק" שתיהן חברות פרטיות בבעלות האחים עופר, ומכיוון שהקנייה בפועל הייתה מ"זודיאק", עסקה זאת הוגדרה כ"עסקת בעלי העניין הגדולה בתולדות הבורסה בתל אביב"[54]. מתוך 12 האוניות, צים רכשה בעלות מלאה על ארבע מתוכן, ארבע בבעלות משותפת עם "עופר ספנות", אותן התחייבה לחכור לתקופה של 10 שנים, ועוד ארבע בחכירה לתקופה של 10 שנים[55]. ב-2006 צים ועופר ספנות חתמו יחדיו על חוזה לקניית שמונה אוניות מכולה חדשות ממספנה בטיוואן בעלות של כמיליארד דולר[56]. ביולי ובאוקטובר 2007 צים חתמה על שתי עסקאות עם עופר ספנות במסגרתן היא מכרה את חלקה באוניות הללו לעופר ספנות, התחייבה לחכור אותן חזרה לתקופה של 12 שנה החל מ-2010–2011, ובסיום התקופה לרכוש שוב 50% מהבעלות עליהן[57].
אולם ב-2008 שוק הספנות העולמי נכנס להאטה חריפה בעקבותהמשבר הכלכלי העולמי, ועקב כך החברה לישראל הודיעה כי התוכנית האסטרטגית של צים "אינה בת יישום בתנאי השוק הקיימים"[58], וצים ביטלה את הסכם קניית האוניות ממספנה בטיוואן[59]. המשבר הרע משמעותית את מצבה הפיננסי של צים, והיא נאלצה להשבית חלק ניכר מהצי שלה, כשבאותו הזמן היא ממשיכה לחכור אוניות מ"עופר ספנות" ו"מזודיאק"[58][60][61]. ב-2009 נאלצה צים לבקשהסדר חוב עם נושיה, והחברה לישראל נאלצה להזרים לה כספים כדי למנוע מציםלפשוט רגל.
ביולי2014, לאחר שפעם נוספת נכנסה צים למצב פיננסי קשה, חתמה חברת האם החברה לישראל על הסדר חוב עם נושיה של צים, לפיו הנושים יוותרו על חוב של 1.4 מיליארד ש"ח בתמורה לכ-68% ממניותיה של צים[62][63].
ב-7 בינואר2015 הועברו יתרת 32% המניות שבבעלות החברה לישראל לחברתקנון הולדינגס, שפוצלה באותה עת מהחברה לישראל[64].
בינואר 2021 הונפקה צים בבורסה של ניו יורק וגייסה כ-200 מיליון דולר, לפישווי שוק של 1.5 מיליארד דולר[65]. החברה דיווחה על רווחי שיא של 4.65 מיליארד דולר בשנת 2021, הרווח השנתי הגדול ביותר מעולם לחברה ישראלית[66].
במחצית השנה הראשונה לשנת2022 החברה דיווחה על רווחים של כחמישה מיליארד דולר, וחילקהדיבידנדים בסכומים של כשלושה מיליארד דולר. לאחר הדוחות הרבעוניים שפורסמו באוגוסט החברה הודיעה על הפחתת התחזיות לצמיחה ברווחים, המשקיעים הגיבו בפאניקה ומניית החברה נחתכה משיא של 91 דולר בחודש מרץ ל-26 דולר בחודש ספטמבר, כתוצאה מכך החברה נסחרה מתחת להון העצמי שלה ואף נמוך יותר משווי המזומנים אשר היו באותה עת בקופת החברה.

| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
| קנון הולדינגס | ||
|---|---|---|
| החזקות נוכחיות | צים (32%) •קורוס אוטו (24%) •איי.סי. פאואר (100%) •או.פי.סי אנרגיה (75%) | |
| החזקות בעבר | טאואר סמיקונדקטור (39%) | |
| החברה לישראל | ||
|---|---|---|
| החזקות נוכחיות | כימיקלים לישראל (46%) • AKVA Group ASA(נו') | |
| החזקות בעבר | צים (98%) •טאואר סמיקונדקטור (39%) •קורוס אוטו (50%) •איי.סי. פאואר (100%) •בתי זיקוק לנפט | |