 | |
 | |
| 20081011 Carl Zeiss HQ | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | Carl Zeiss |
| תקופת הפעילות | 1846–הווה (כ־180 שנה) |
| חברת אם | קרן קרל צייס |
| חברות בנות |
|
| מדינה | גרמניה |
| מיקום המטה | Oberkochen |
| משרד ראשי | Oberkochen, גרמניה |
| ענפי תעשייה | אופטיקה ועדשות, טכנולוגיה לייצור מוליכים למחצה, מכשור רפואי |
| מוצרים עיקריים | משקפת,coordinate-measuring machine,bilge diving meter |
| עובדים | 29,309 (נכון ל־30 בספטמבר 2018) |
| Zeiss.com | |
  | |
קרל צייס AG (בגרמנית:Carl Zeiss AG), או בקיצורצייס, היא אחת מיצרניות העדשות ומערכותאופטיקה מהגדולות בעולם. מטה החברה נמצא כיום באוברקוכן,גרמניה.
החברה נוסדה על ידי האופטיקאיקרל צייס ב-1846 כבית מלאכה לעדשות בעירינה שבגרמניה. צייס היה מומחה בייצור מדויק של עדשות למטרות מדע ומחקר (ובמיוחד בייצור סדרתי שלמיקרוסקופים). הוא מכר בתחילה את העדשות שלו בהזמנה אישית מבית המלאכה שהקים בסמוך למחלקה לפיזיקה באוניברסיטת ינה. כך יצר קשרים עם הקהילה המדעית ובהמשך חבר למדעניםאוטו שוט וארנסט אבה - ושלושתם הובילו את החברה יחד החל מ-1884.[1]
השילוב בין החוש העסקי והטכני של צייס עם תגליותיהם של שוט בתחום הזכוכית ושל אבה בתחום האופטיקה אפשרו לחברה לייצר מיקרוסקופים ועדשות באיכות גבוהה במיוחד, ובעיקר באופן אחיד, מה שהיה חדשני מאוד ואפשר להשוות בין ממצאים ממעבדות שונות בעולם.
במהלך מלחמת העולם השנייה, כמעט כל חברה גרמנית שיתפה פעולה עם המשטר הנאצי בניגוד לרצונה. עם זאת, מעט מאוד חברות השתמשו בעבודת כפייה לייצור ולרווח שלהן, ו־ZEISS היא אחת מהן.[2]
חברת Zeiss-Ikon AG (שהוקמה בשנת 1926 כחלק מקרן Carl Zeiss) הקימה מחנה משנה במפעלה (Goehle-Werk) ב-9 באוקטובר 1944. הקמת מחנה משנה ב-ZEISS Goehle-Werk הייתה חלק מהתוכנית להקים סדרה של מחנות משנה הקשורים לחימוש בפלוסנבורג בדרזדן (עיר במזרח גרמניה). פלוסנבורג עצמו היה מחנה ריכוז גדול (ראו תמונות למעלה). כ-100,000 אסירים עברו דרך פלוסנבורג ותתי-המחנות שלו.[2]
כ-30,000 איש מתו בפלוסנבורג, מתת תזונה, עבודה יתר או הוצאות להורג, או במהלך צעדות המוות. מחנות המשנה מתייחסים לאותם מרכזי מעצר מרוחקים שהיו תחת פיקודו של מחנה הריכוז הראשי שנוהל על ידי האס אס במסגרת הרייך השלישי. תנאי ההישרדות במחנות המשנה היו, במקרים רבים, קשים יותר מאלה שבמחנות הראשיים.
יתר על כן, ה-Goehle-Werk לא היה מחנה המשנה היחיד שהיה שייך ל-ZEISS. מחנה משנה נוסף, פלוסנבורג, הוקם שבועיים לאחר מכן במפעל השני של ZEISS-Ikon (Werk-Reick). מטרת מחנות המשנה של ZEISS הייתה למלא את צורכי ייצור הנשק.
המלחמה גרמה לכל מפעלי ZEISS-Ikon לעבור לייצור מוצרים הקשורים למלחמה, כגון מכשירים מיוחדים עבור הלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני). עם זאת, מפעל ZEISS-Ikon Goehle-Werk תוכנן מלכתחילה כמפעל מלחמה (מבני תעשייה מבטון מזוין פלדה "חסינים מפני פצצות", עם חלונות קטנים וגרמי מדרגות מזוינים), שיוקדש לייצור תחמושת והוקם בתחילה בשנים 1940–1941.
ב-18 באוקטובר 1944, 200 עובדות הוקצו למחנה ZEISS Goehle-Werk, 300 נשים נוספות הועברו מאושוויץ ב-28 באוקטובר 1944, ועוד 200 הועברו ב-14 בדצמבר.
על פי עדויות האסירים, האסירות נשמרו על ידי חברי אס אס שהיו חמושות באלות גומי, בהן השתמשו. חלק מהשומרים עבדו בעבר ב-ZEISS-Ikon. הנשים שוכנו בקומה אחת של המפעל, והן עבדו שתיים או שלוש קומות מתחת.
מחנה ZEISS Werk Reick, ששכן בחלק הדרום-מזרחי של דרזדן, היה אחד מארבעת מפעלי ZEISS-Ikon AG בדרזדן. כמו מחנה ZEISS-Ikon Goehle-Werk, הוא הפך לאתר של מחנה משנה באוקטובר 1944.
עם זאת, בניגוד למחנות המשנה האחרים עם אסירות בדרזדן, מחנה ה-Werk Reick פחות מוכר. ייתכן שזה בגלל שלא נערך משפט, בניגוד למקרה של ה-Goehle-Werk. פינוי המחנה התרחש באמצע אפריל 1945 לאחר כיבוש בעלות הברית. יתר על כן, היו עדויות לכך שבמהלך המלחמה (1941–1944), ZEISS הפעילה אלפי עובדי כפייה, שהיוו כ-30% מכלל עובדיה. על פי דיווחים, ZEISS גם סיפקה תמיכה כלכלית ישירה לארגוני המפלגה הנאצית הלאומיים והמקומיים (מקור: 6. Carl Zeiss. Die Geschichte Eines Unternehmens. Band 2, 2000).
כיום, החברה מעסיקה מעל 30,000 עובדים בכמעט 50 מדינות ברחבי העולם (כוללישראל), ובעלת הכנסות של מעל 6 מיליארד דולר בשנה.[3][4]
לחברה 4 חטיבות מרכזיות:
החברה מחזיקה בנוסף מספר חברות-בת קטנות ברחבי העולם ותאגיד צייס מחזיק בבעלות על חברת הזכוכיתSchott (על שם אוטו שוט, שותפו של קרל צייס).
לחברה שורשים עמוקים בעיר ינה- דרך קרן קרל צייס היא מחלקת מענקים למחקר אקדמי, מממנת אירועי תרבות וספורט ואף מעניקה מלגות לימוד באוניברסיטה. קבוצת הכדורגל הגדולה בעיר הוקמה כקבוצת פועלים של צייס, ונקראת עד היוםקרל צייס ינה. ארגון העובדים הקים גם את קואופרטיב הדיור קרל צייס שמאפשר דיור זול ומסובסד לתושבי העיר (מבלי קשר להיותם עובדי צייס). מרכז הפיתוח הגדול של החברה ממוקם בעיר ורבים מהעובדים בו גרים בה. צייס גם משתתפת במימון הפלנטריום המקומי (שנקרא על שם קרל צייס) ומוזיאון האופטיקה של ינה.[5][6][7]
בשנת2008 רכשה חברת קרל צייס את חברת Pixer מכרמיאל בסכום של כ-70 מיליון דולר. לאחר הרכישה בחרה צייס להשאיר את מטה החברה בישראל ולהמשיך בפיתוח מוצריה לעיבוד שבבי בישראל בשם קרל צייס.[8][9]
אתר האינטרנט הרשמי של צייס
צייס, ברשת החברתיתפייסבוק
צייס, ברשת החברתיתאקס (טוויטר)
צייס, ברשת החברתיתאינסטגרם
צייס, ברשת החברתיתLinkedIn
צייס, סרטונים בערוץ היוטיוב