ערך זה עוסק בדבר חיוני ליצור חי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראוצורך (פירושונים).
צֹרֶךְ הוא כל דבר שאדם אובעל חיים זקוק (או חש שהוא זקוק) לו לשם המשך קיומוהפיזי ורווחתו הנפשית. מקובל לראות צרכים כתופעהאוניברסלית, כלומר, כל בני האדם חולקים את אותם צרכים, גם אם צרכים שונים מופיעים אצל אנשים שונים בזמנים שונים ובעוצמות שונות.
בשפת הדיבור לעיתים נעשה שימוש במילה "צורך" לצורך הבאתרצון עז או אופן הפעולה המתבקש ממצבחברתי מסוים על פי הנורמות והערכים המקובלים בה.בתחום הלוגיקה, צורך משמש לתיאורסיבתיות. בהקשר זה הצורך הואתנאי הכרחי, כלומר דבר או מצב הדרוש (מַתְנֶה) לקיום של דבר או מצב אחר (מוּתְנֶה). למשל – בשביל שתיווצר אש יש צורך בחמצן. ערך זה יתמקד בצרכים פזיולוגיים ורגשיים.
צרכים פיזיולוגים של האורגניזם יכולים להשפיע על ההתנהגות שלו. זאת בשל מנגנון ההומאוסטאזיס, אשר פועל לצורך ויסות ואיזון המערכות הביולוגיות של הגוף[1].למשל, מצבירעב וצמא יובילו לחיפוש אחרמזון ומים.
באופן זה,גירויים שמובילים להנאה שמקורה פיזיולוגי יכולים לשמש לצורךחיזוק. גירויים מסוג זה מכונים חיזוקים ראשוניים. ניתן להצמיד את הגירויים הראשוניים לגירויים נייטרליים בתהליך שללמידה על מנת להפוך אותם לחיזוקים משניים[1]. לדוגמה:כסף אוציון.
צורךפסיכולוגי הוא תנאי לרווחה פסיכולוגית. למשל, צורך בהתקשרות בטוחה, צורך בביטחון, צורך ביחסים חברתיים. החלוקה הזו היא אמנם מלאכותית משום שכל ההתנהגויות והמצבים שפסיכולוגיה עוסקת בהם הם חלק מהטבע, ועם זאת, בפסיכולוגיה מתייחסים לצורך לעיתים קרובות לא רק כאל תנאי, אלא גם כאל סוג שלהנעה. כלומר, למשל, לא רק שאדם צריך ביטחון בשביל רווחה פסיכולוגית, אלא גם שהצורך הזה מניע אותו לחפש ביטחון.
לפיתאוריית ההיקשרות שלג'ון בולבי, הצורך הפסיכולוגי הבסיסי הוא התקשרות, ואם נוצרת התקשרות לא בטוחה, הצורך הבסיסי הוא להשיג התקשרות בטוחה.
בשנים האחרונות בונה חוקרת האישיות, הפסיכולוגיתקרול דוואק מודל אישיותי-התפתחותי-מוטיבציוני שבו היא מתארת את ההתפתחות האנושית כנשענת על שבעה צרכים רגשיים. צרכים אלה מחולקים לשלושה צרכים בסיסיים: צורך בקבלה (Acceptance), צורך ביציבות בת-ניבוי (Predictability), וצורך בתחושת מסוגלות (Competence), שעל גביהם נבנים שלושה צרכים נוספים: צורך באמון (Trust), צורך בשליטה (Control), וצורך בהערכה עצמית (self-esteem/status). למעשה, כל שני צרכים בסיסיים יוצרים צורך מתקדם יותר, וכל הצרכים יחד מאפשרים את בניית הצורך בעצמי אחיד (self-coherence) – בעל זהות ומשמעות[2].
היות שצרכים פיזיים הם תנאי לחיים, וצרכים פסיכולוגיים הם תנאי לרווחה נפשית, לעיתים קרובות צרכים מלווים בפחד – מודע או לא מודע – מאי מילוי התנאי – פחד ממוות או פחד מסבל נפשי כלשהו. למעשה, ניתן לראות צורך בביטחון פסיכולוגי כצורך בצמצום רמת הפחד.
בגלל ההשלכות הרגשיות המשמעותיות של צרכים, גישות פסיכולוגיות ופילוסופיות שונות נוקטות עמדות שונות כלפיהן: גישות מסוימות, כגון אלה הקיימות בדתות רבות, דוגלות בהתגברות על צרכים, התכחשות להם או הדחקתם, בין השאר כדי להימנע מההשלכות הרגשיות הלא נעימות שלהם, ומהתלות שהם יוצרים אצל האדם במושא הצורך. גישות אחרות כגוןהדוניזם,תקשורת לא אלימה, דוגלות בהיפך – שאיפה למילוי מרבי של צרכים, כדי ליהנות מההשלכות הרגשיות החיוביות שלהם, ולהגיע לאושר. עמדה זו הופכת למקובלת יותר ויותר עם היחלשות הדתות ועם העידן הפוסט-מודרני שמתנער ממוסר מוחלט.
