 | |
| סר צ'ארלס טיגארט | |
| לידה | 1881 דרי,הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה | 6 באפריל1946 (בגיל 65 בערך) |
| מדינה | הראג' הבריטי |
| השכלה | Portora Royal School |
| פרסים והוקרה | אביר מפקד במסדר האימפריה ההודית |
  | |
סרצ'ארלס אוגוסטוס טגארט (באנגלית:Charles Augustus Tegart;5 באוקטובר1881 –9 באפריל1946) היה קצין משטרהבריטי, מומחה לדיכוי מרידות ולמלחמה בטרור, שעל פי תכנונו ובפיקוחו הוקמהגדר הצפון ותחנות המשטרה הידועות כמצודות טגארט, בימיהמרד הערבי הגדול.
צ'ארלס טגארט,אירי במוצאו, נולד בלונדונדרי שבאירלנד בשנת 1881 כבנו השני של הכומר ג'וזף פולטר טגארט. בגיל 12 התייתם מהוריו. למדמתמטיקה ופיזיקה בטריניטי קולג' שבדבלין, אך הפסיק את לימודיו עקב חסרון כיס. בשנת1901 החל לשרת במשטרתכלכותה שבחבלבנגל בהודו ושירת בה ברציפות במשך כ-30 שנה (למעט בימימלחמת העולם הראשונה בשנים1918–1919 בהן שירת במסגרת "יחידות התעופה המלכותיות" (Royal Flying Corps) בצרפת). טגארט קיבל עיטורים רבים בחייו. ב-1908 קיבל דרגת מפקח, דרגת תת-ניצב ב-1913, ומונה לתפקיד משנה למפקח הכללי של המשטרה בהודו האחראי על המודיעין ב-1918. בין השנים1923–1931 היה טגארט מפקד משטרתכלכותה. טגארט נערץ משום שבתקופתו הייתה רמת הפשיעה בעיר נמוכה. על הישגיו הוענק לו בשנת1926 התוארסר. עם זאת, הלוחמים לחירות בנגל שנאו אותו בהיותו יריב מר ללאומנות ההודית שלא בחל בשימוש באמצעים פסולים ובלתי חוקיים כדוגמת עינוי אסירים.
ב-12 בינואר1924 נעשה ניסיון להתנקש בחייו של טגארט. מהפכן הודי בשם גופינאת סאהא ירה למוות באנגלי בשם ארנסט די אותו חשב בטעות לטגארט ברחוב צ'אוריגי בכלכותה. ניסיון נוסף לרצוח את טגארט נעשה ב-25 באוגוסט1930 בכיכר דאלהאוסי בכלכותה על ידי השלכת פצצה לתוך מכוניתו, אבל טגארט ירה במתנקש בטרם הספיק לבצע את תוכניתו ויצא בלא פגע מתקרית זו.
בשנת1931 פרש טגארט מן המשטרה ונתמנה לחבר במועצת המדינה ההודית, תפקיד אותו מילא בין השנים1932–1936.
טגארט הגיע לארץ ישראל ב-9 בדצמבר1937[1], בשיא תקופת מאורעות המרד הערבי, לבקשת שר המושבות הבריטיויליאם אורמסבי-גור, לאור אי שביעות הרצון של שלטונות המנדט מתפקודמשטרת המנדט, שלא הצליחה ללכוד את רוצחי מושל הגליללואיס אנדרוס. טגארט נתבקש לתאם בין זרועות הביטחון השונות ועל מנת לארגן עבור שלטונותהמנדט את הגנת הארץ מפני המורדים מערביי ארץ ישראל ומפני הכוחות הערביים הבלתי סדירים שחדרו לארץ מצפון, מסוריה ומלבנון[2]. במקביל לבואו החישו הבריטים לארץ תגבורת של כחמשת אלפים שוטרים וחיילים.
בינואר 1938 הגיש טגארט דו"ח בו הוא המליץ על ארגון מחדש וחיזוקמחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט וחיזוק הקשרים בין השלטונות לבין ערביי ארץ ישראל על ידי קיום ביקורים סדירים בכפרים. טגארט גם דרש לשלב ערבים במשטרת המנדט כדי שיוכלו לספק מודיעין על המתרחש בקרב הערבים. בנוסף המליץ לקבל את המלצות פיל על הקמת מצודות וכן המליץ להקים יחידות רכובות של המשטרה שתהיינה מורכבות מבריטים וערבים[3].
ביוזמתו הוקמה בשנת1938גדר הצפון, כמחסום בפני כניסת הכוחות הערביים מסוריה ולבנון לצפון הארץ[4]. כן הוקמו בכל רחבי ארץ ישראל, על פי יוזמתו של טגארט, כ-60מבצרים שנקראומצודות טגארט. המצודות, ממספר דגמים, הוקמו בשנים 1938 עד1943 בערים חשובות בארץ, בצמתי דרכים ובנקודות אסטרטגיות. למצודות הראשונות שהוקמו היה תפקיד חשוב בדיכוי המרד הערבי, ועשר שנים לאחר תחילת הקמתן היה לחלק מהן תפקיד מכריע במלחמת העצמאות. בנוסף הוקמו ביוזמתו של טגארט עמדות בטון עגולות שהבריטים כינו בשם "פילבוקס" בדרכי הארץ.
במסגרת פעולתו לדיכוי המרד ייבא טגארט מדרום אפריקה כלבים מגזעדוברמן והקים בירושלים מרכז לאימון חוקרים, בין היתר בשיטות שכללועינויים. קיימות טענות בכתב כי חשודים נחשפו לחקירה ברוטלית שכללה מסכת של השפלות, הכאות ושימוש במנהג הטורקי של הכאת האסירים על כפות רגליהם ועל אברי המין שלהם.
טגארט האמין בציונות ועבד בשיתוף פעולה עםהסוכנות היהודית, ואת הקמת גדר הצפון מסר לידי חברתסולל בונה, שעם מנהלהדוד הכהן קשר קשרי ידידות[5].
טגארט שאף לפעול מהר ללא עיכובים בירוקרטיים ועל הקמת גדר הצפון והמצודות הוציא סכום עתק באותם הימים של כשני מיליון לירות[דרוש מקור].
עם סיום הקמתה של גדר הצפון כתב צ'ארלס טיגארט לדוד הכהן:
זהו הישג שיכולים אתם להתפאר בו, הוא הוצא לפועל באזור הררי קשה, עם קווים ארוכים להובלת חומרי הבניין ואספקה לאנשים, הנתונים להתקפות בלתי פוסקות של האויב...אין צורך לדאוג לעתידה של ארץ ישראל כל עוד יש בה אנשים היכולים לקבל על עצמם ולהוציא לפועל משימות כאלה לפי תוכנית ובזמן שנקבע לכך מראש.
ביוני 1938 חזר טגארט לאנגליה[6], אך כעבור שלושה חודשים שב לארץ ישראל, לאחר שנקרא על ידיהנציב העליון,הרולד מקמייקל, לעזר בארגון מחדש של משטרת המנדט ולפקח על המשך עבודות הביטחון שיזם[7][8]. המורדים הערבים פעלו באותה עת גם בטרור אישי נגד אנשי השלטון הבריטי ואף טגארט נתון היה בסיכון. ב-31 בדצמבר1938 הוטמןמארב ערבי לשיירתו של טגארט שנסעה בכביששכם-ירושלים. השיירה כללה את מכוניתו של טגארט ובה טגארט, מזכירו וקצינים בריטיים וכן שתי שריוניותליווי משטרתיות[9]. בסביבות שעה 5:30 אחר הצהרים נחסמה השיירה על ידי מחסום אבנים שהונח על הכביש. כשאנשי הליווי יצאו לסלק את המחסום, נפתחה לעבר השיירה אש מן הגבעות שבצדי הדרך. טגארט, אשר ניצל בעת שירותו בהודו משני ניסיונות התנקשות, לא נפגע גם הפעם. אך ידידו, ג'ורג דורנט סנדרסון, שהיה מפקח משטרה שהגיע לארץ בהמלצתו נהרג מן האש שנפתחה[10].
במאי1939 עזב טגארט את ארץ ישראל[11], וזאת לאחר שנבנתה גדר הצפון והמצודות והפילבוקסים שלאורכה, ולאחר שוועדה בראשותו הגישה את המלצתה לבנייתמצודות טגארט. לאחר עזיבתו ועד שנת1943, נמשכה בניית המצודות על-פי תוכניתו.
צ'ארלס טגארט נפטר בשנת 1946[12].
צ'רלס טגרט, דף שער בספרייה הלאומית
