 | |
| סוגה | דרמה משטרתית, פשע |
|---|---|
| יוצרים | Meredith Stiehm |
| בימוי | ג'רי ברוקהיימר |
| שחקנים | קתרין מוריס ג'סטין צ'יימברס דני פינו ג'ון פין ג'רמי רצ'פורד תום בארי טרייסי תומאס |
| ארץ מקור | ארצות הברית |
| שפות | אנגלית |
| מקום התרחשות | פילדלפיה |
| מספר עונות | 7 |
| מספר פרקים | 156 |
| הפקה | |
| מפיקים בפועל | Meredith Stiehm |
| חברת הפקה | CBS Productions,האחים וורנר טלוויזיה,אולפני CBS,בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| הפצה | CBS מדיה ונצ'רס |
| מוזיקה | Michael A. Levine |
| אורך פרק | 44 דק' |
| שידור | |
| רשת שידור | CBS |
| תקופת שידור מקורית | 28 בספטמבר 2003 – 2 במאי 2010 |
| קישורים חיצוניים | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
פשע מן העבר (באנגלית:Cold Case) היאסדרת טלוויזיה מסוגדרמת-פשע משטרתיתאמריקאית. היא שודרה ברשתCBS מ-28 בספטמבר2003 עד 2 במאי2010. הסדרה נסבה סביב חטיבה בדיונית של משטרת פילדלפיה המתמחה בחקירת מקרים קרים, מקרים מהעבר שאינם עוד תחת חקירה פעילה.
התוכנית מתרחשת בפילדלפיה,פנסילבניה, ועוקבת אחר הבלשית לילי ראש (קתרין מוריס), בלשית רצח במשטרת פילדלפיה, המתמחה במקרים מהעבר, או חקירות שאינן פעילות. ראש הייתה שותפה בתחילה של הבלש כריס לאסינג (ג'סטין צ'יימברס) בחמשת הפרקים הראשונים של הסדרה ולאחר מכן עם הבלש סקוטי ואלנס (דני פינו) למשך שאר הסדרה. השניים עובדים תחת סגן ג'ון סטילמן (ג'ון פין) ונעזרים בבלשים אחרים מהחוליה שלהם - ניק ורה (ג'רמי רצ'פורד), וויל ג'פריס (תום בארי), והחל מהעונה השלישית, קאט מילר (טרייסי תומאס).
לרוב התמקד כל פרק בחקירה בודדת. כל המקרים כללו רציחות שבוצעו בפילדלפיה, אם כי חקירות הצריכו מדי פעם נסיעות מחוץ לעיר. מקרים התפרסו גם על פני חלק ניכר מהמאה הקודמת, כאשר חלקם היו בני שנה או שנתיים ואחרים מתוארכים אפילו ל־1910. בדרך כלל, חקירה תתחיל כאשר המשטרה קיבלה הוראה חדשה, או כיוון חדש על מקרה.
במהלך הפרק, הבלשים נהגו לראיין עדים הקשורים לפשע ועל ידי כך להבין מה הוביל את הקורבנות למותם. ראיונות אלו לוו בקטעי פלאשבק עד למועד הרצח שהמחיזו את העדות. באמצעות הפלאשבקים, התוכנית בחנה נושאים רבים הקשורים להיסטוריה של המאה ה-20, כוללגזענות,הומופוביה,טרנספוביה,סקסיזם,הפלות ואכזריותמשטרתית .
התוכנית התאפיינה בליהוק כפול, שבו הדמויות והעדים היו מבזיקים קדימה ואחורה בסצנה המייצגת אותם כפי שהם נראו בזמן הפשע ובימינו. בסוף הפרק, כשהרוצח או הרוצחים נחשפו והתעמתו, ההודאה הוצגה בסצנת פלאשבק המתארת את הרצח. המשטרה עוצרת את הרוצח ומובילה אותו למעצר.
שיר הנושא הוא קטע מתוך "נארה" מאת ES Posthumus, עם הקדמה של מלחין הסדרה מייקל א. לוין שמתחילה ביללה מהעולם האחר של הזמרת אליז מוריס. מלבד המוזיקה המקורית של לוין, כל פרק עושה שימוש נרחב במוזיקה המתאימה לפלאשבקים בשנה המדוברת. חלק מהפרקים מכילים מוזיקה של אמן אחד בלבד כמוריי צ'ארלס,U2,רדיוהד,ברוס ספרינגסטין,נירוונה,פרל ג'אם,הדלתות, ג'ון מלנקמפ,ג'וני קאש, בוב סגר,אירוסמית',פינק פלויד,טים מקגרו,בוב דילן,סנטנה,פרנק סינטרהוג'ון לנון. המוזיקה שלפרל ג'אם שימשה בפרק הכפול של העונה השישית, וזו הייתה הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש במוזיקה של אמן אחד לשני פרקים מלאים.
השחקן דני פינו הופיע בתור ואלנס בפרק של הסדרהCSI: ניו יורק "Cold Reveal". הפרק הזה חיבר את פשע מן העבר למספר סדרות ביניהן ל-CSI: ניו יורק,CSI: מיאמי,CSI ,CSI: סייבר, וללא עקבות.[1]
פשע מן העבר שודרה לראשונה בספטמבר 2003 והפכה במהרה לתוכנית העיקרית בלוח הזמנים שלCBS בימי ראשון בערב. לדרמת הפשע הייתה עונה ראשונה מוצלחת, ובעונה השנייה היא קיבלה דירוג ממוצע של 3.5 בקרב אנשים בגילאים 18–49 ו-15.1 מיליון צופים.
בעונה החמישית, התוכנית הגיעה לממוצע של 2.9 רייטינג וקצת פחות מ-11 מיליון צופים ודורגה במקום ה-28. בעונה 6 הרייטינג צנח לממוצע של 2.7 אבל טיפס עד ל-12 מיליון צופים ודורג במקום ה-20; CBS נאלצה לבחור בין חידוש הסדרה "ללא עקבות" לבין "פשע מן העבר". הם בחרו לשמור על "פשע מן העבר". צרות הרייטינג האמיתיות החלו בעונה האחרונה כאשר הרייטינג של התוכנית ירד עוד יותר לדירוג של 2.15 בדמוגרפיה 18–49 ו-9.6 מיליון צופים. אחת הסיבות לכך היא שהתוכנית שודרה בשעה 22:00, הרייטינג ירד ב-25% ל-9 מיליון צופים.[2] ב-22 בנובמבר 2009, CBS עשתה ניסיון אחרון להעלות את הרייטינג על ידי תזמון הסדרה לשעה 21:00. הרייטינג עלה ל-10 מיליון צופים, אבל זה היה קצר מועד מכיוון שב-14 בפברואר 2010, הסדרה חזרה ללוח הזמנים המקורי שלה, בשעה 22:00 והרייטינג ירד. התוכנית סיימה את דרכה במאי 2010 במקום ה-29 ויותר משבועיים לאחר שידור הגמר של הסדרה, CBS הודיעה שהתוכנית לא תחודש לעונה שמינית.[2]
ב-18 במאי 2010, CBS הודיעה על ביטול הסדרה לאחר שבע עונות ו-156 פרקים.[3]
מכיוון שהיה נהוג לסיים כל עונה עםקליף האנגר, הפרק האחרון של עונה 7, "Shattered", הסתיים והשאיר את הצופים תוהים לגבי גורלן של כמה דמויות. ביטול הסדרה הותיר את השאלות הללו ללא פתרון.
| עונה | פרקים | שודרה לראשונה (ארצות הברית) | |||
|---|---|---|---|---|---|
| הפרק הראשון | הפרק האחרון | ||||
| 1 | 23 | 28 בספטמבר 2003 | 23 במאי 2004 | ||
| 2 | 23 | 3 באוקטובר 2004 | 22 במאי 2005 | ||
| 3 | 23 | 25 בספטמבר 2005 | 21 במאי 2006 | ||
| 4 | 24 | 24 בספטמבר 2006 | 6 במאי 2007 | ||
| 5 | 18 | 23 בספטמבר 2007 | 4 במאי 2008 | ||
| 6 | 23 | 28 בספטמבר 2008 | 10 במאי 2009 | ||
| 7 | 22 | 27 בספטמבר 2009 | 2 במאי 2010 | ||
| שנה | פרס | קטגוריה | מועמד(ים) | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 2004 | האגודה האמריקאית למלחינים, מחברים ומוציאים לאור | סדרות טלוויזיה מובילות | פשע מן העבר | זכייה |
| פרסי התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה | פרק בודד יוצא מן הכלל – (בסדרה ללא דמות הומוסקסואלית קבועה) | לפרק "A Time to Hate" | מועמדות | |
| פרסי ASC | הישג יוצא דופן בצילום בסדרות רגילות | לפרק "A Time to Hate" | מועמדות | |
| 2005 | האגודה האמריקאית למלחינים, מחברים ומוציאים לאור | סדרות טלוויזיה מובילות | פשע מן העבר | זכייה |
| פרס אמי | בימוי אמנותי יוצא מן הכלל לסדרת מצלמה אחת לפרק "Factory Girls" | קורי קפלן, סנדי גצלר וטימותי סטפק | מועמדות | |
| ADG פרס הצטיינות בעיצוב הפקה | סדרת טלוויזיה עם מצלמה אחת | לפרק "Factory Girls" | מועמדות | |
| פרסי CDG | עיצוב תלבושות יוצא מן הכלל לסדרת טלוויזיה – תקופה/פנטזיה | פשע מן העבר | מועמדות | |
| פרסי התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה | פרק בודד מצטיין – (בסדרה ללא דמות הומוסקסואלית קבועה) | לפרק "It's Raining Men" | מועמדות | |
| פרסי התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה | פרק בודד מצטיין – (בסדרה ללא דמות הומוסקסואלית קבועה) | לפרק "Daniela" | מועמדות | |
| 2006 | האגודה האמריקאית למלחינים, מחברים ומוציאים לאור | סדרות טלוויזיה מובילות | פשע מן העבר | זכייה |
| פרסי CDG | עיצוב תלבושות יוצא מן הכלל לסדרת טלוויזיה – תקופה/פנטזיה | פשע מן העבר | מועמדות | |
| פרסי התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה | פרק בודד מצטיין (בסדרה ללא דמות הומוסקסואלית קבועה) | לפרק "Best Friends" | זכייה | |
| פרס NAACP Image | בימוי מצטיין בסדרה דרמטית | פאריס ברקלי | זכייה | |
| 2007 | האגודה האמריקאית למלחינים, מחברים ומוציאים לאור | סדרות טלוויזיה מובילות | פשע מן העבר | זכייה |
| פרסי CDG | עיצוב תלבושות יוצא מן הכלל לסדרת טלוויזיה – תקופה/פנטזיה | פשע מן העבר | מועמדות | |
| פרסי התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה | פרק בודד מצטיין | לפרק "Forever Blue" | מועמדות | |
| 2008 | פרסי התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה | פרק בודד מצטיין – (בסדרה ללא דמות הומוסקסואלית קבועה) | לפרק "Boy Crazy" | מועמדות |
| האגודה האמריקאית למלחינים, מחברים ומוציאים לאור | סדרות טלוויזיה מובילות | פשע מן העבר | זכייה | |
| פרסי ALMA | שחקן מצטיין בסדרת טלוויזיה דרמה | דני פינו | מועמדות | |
| 2009 | האגודה האמריקאית למלחינים, מחברים ומוציאים לאור | סדרות טלוויזיה מובילות | פשע מן העבר | זכייה |
| 2010 | פרסי אימג'ן | השחקן הטוב ביותר, טלוויזיה | דני פינו | זכייה |
דיסק פסקול יצא בשנת 2008 על ידי Lakeshore Records, ובו מוזיקה אגבית שהלחין מייקל א. לוין מארבע העונות הראשונות, וכן את השיר 300 Flowers, ששר רובין קירמסה.[4]
פשע מן העבר, ברשת החברתיתפייסבוק
"פשע מן העבר", במסד הנתונים הקולנועייםIMDb(באנגלית)
"פשע מן העבר", באתרRotten Tomatoes(באנגלית)
"פשע מן העבר", באתרMetacritic(באנגלית)
"פשע מן העבר", במסד הנתונים הקולנועייםKinoPoisk(ברוסית) "פשע מן העבר", במסד הנתונים הקולנועייםIMDb(באנגלית){{cite web}}: (עזרה){{cite web}}: (עזרה){{cite web}}: (עזרה)