המונח "אחרי מות" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראואחרי מות (פירושונים).
פרשתאַחֲרֵי מוֹת היאפרשת השבוע השישית בספרויקרא. לפיהחלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ט"ז,פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ח,פסוק ל'.
המילים הפותחות את הפרשה מתייחסות למיתתנדב ואביהוא, שתוארה בפרשת שמיני:”וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן...”
בשנים פשוטות קוראים את פרשת אחרי מות ביחד עםפרשת קדושים במהלך חודשאייר. בשנה מעוברת היא נקראת לבדה, בדרך כלל בשבת שאחריפסח, אך לעיתים בשבת הגדול.
הפרשה פותחת בפסוקים:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת. בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ...
לאחר מכן מפורטים התנאים לעבודת הכהן במקדש בכמה היבטים:
השבת בה קוראים את פרשת אחרי מות יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.
יחד עם פרשת קדושים:
בנפרד:
ההפטרה למנהג הספרדים, התימנים והאיטלקים היא ביחזקאל,כ"ב,א'–ט"ז, "הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט", והיא מתארת את תוכחתו שליחזקאל על הפרת איסורי העריות.אשכנזים מפטירים "הלא כבני כושיים" בספרעמוס,ט',ז'–ט"ו
קריאת הפטרת אחרי מות היא נדירה ביותר בגלל שבשנים פשוטות אחרי מות מחוברת ל"קדושים" וקוראים את הפטרת קדושים. בשנים מעוברות המתחילות ביום חמישי קוראים בשבת פרשת אחרי מות את הפטרתשבת הגדול[2] ובשנים מעוברות שבהןפסח יוצא ביום חמישי או בשבת קוראים עם פרשת אחרי מות את הפטרת פרשת קדושים, כי בשבת פרשת קדושים קוראים את הפטרת שבתראש חודש או "מחר חודש".[3] על כן, רק בשנים מסוגזחג (כ-5.8% מהשנים) קוראים את הפטרת אחרי מות "התשפוט התשפוט". גם בשנות זחג נחלקו הדעות איזו הפטרה יש לקרוא באחרי מות. הרביחיאל מיכל טוקצינסקי כתב[4] שהוא בירר אצל בעלי הקריאה שבירושלים את המנהג וכולם העידו שקוראים באחרי מות את "התשפוט" ובקדושים את "הלא כבני כושיים". לעומת זאת, המרדכי, והרמ"א והב"ח והמגן אברהם כולם כתבו להפך[5]. הרבמאיר סטולביץ כתב שבעניין נדיר כזה אין להסתמך על עדות מנהג, שכן אין בירור אמיתי של מה היה המנהג מקדם ולכן יש לקרוא על פי מה שכתבו הפוסקים[6]. בכמה בתי כנסיות ותיקים בירושלים נהגו לקרוא את הפטרת "הלוא כבני כושיים" בשתי השבתות.
בראשונים מובאים מנהגים שונים להפטרת אחרי מות. הרמב"ם[7] וספר האשכול כותבים שיש לקרוא את "התשפוט התשפוט", בעוד רמזי רוקח כותב לקרוא "הלא כבני כושיים". האבודרהם כותב שקוראים בסוף עמוס מ"הנה ימים באים"[8] ושיש קוראים את התשפוט התשפוט.
בעבר, היה המנהג בהפטרת פרשות אחרי מות וקדושים הפוך, שהפטרתפרשת קדושים היא "התשפוט התשפוט", והפטרת פרשת אחרי מות היא "הלא כבני כושיים". המנהג היה להשתדל להימנע מקריאת הפטרת "התשפוט התשפוט", משום שהיא מדברת בגנותה שלירושלים, ולכן כאשר הפרשות היו מחוברות קראו את הפטרת "הלא כבני כושיים", וכן בשנים שבהן קראו בשבת אחרי מות את הפטרת שבת הגדול, הפטרת שבתראש חודש או הפטרת "מחר חודש", קראו בשבת קדושים את הפטרת "הלא כבני כושיים".[9] המנהג היה מבוסס על דעתרבי אליעזר במשנה שלא לקרוא הפטרה דומה המדברת אף היא בגנות ירושלים. (אף כי דעתו לא נתקבלה להלכה).[10]
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:פרשת אחרי מות |
 טקסט בוויקיטקסט:מאמרים ומקורות לפרשה |
הטקסט:
פרשת אחרי מות, באתרויקיטקסטפרשנות:
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית •נח •לך לך •וירא •חיי שרה •תולדות •ויצא •וישלח •וישב •מקץ •ויגש •ויחי |  |
| ספר שמות | שמות •וארא •בא •בשלח •יתרו •משפטים •תרומה •תצוה •כי תשא •ויקהל •פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא •צו •שמיני •תזריע •מצורע •אחרי מות •קדושים •אמור •בהר •בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר •נשא •בהעלותך •שלח לך •קרח •חקת •בלק •פינחס •מטות •מסעי | |
| ספר דברים | דברים •ואתחנן •עקב •ראה •שופטים •כי תצא •כי תבוא •נצבים •וילך •האזינו •וזאת הברכה | |
