חמשת הפרסים המקוריים המוענקים מקרן נובל ניתנים על פיצוואתו שלאלפרד נובל,כימאי ותעשיין שהמציא את הדינמיט והתעשר מכך. אף שנובל כתב מספר צוואות במהלך חייו, על האחרונה שבהן חתם כשנה בטרם מותו במועדון השוודי בפריז, ביום27 בנובמבר1895. פיתוחיו של נובל נגעו ישירות בפיתוח וייצורחומרי נפץ והוא חש אי נוחות גוברת לנוכח השימוש הצבאי בהמצאותיו. מסופר כי אחד הגורמים לצוואתו האחרונה היה ידיעה שפורסמה על מותו בעיתון צרפתי, זאת בטרם עת ובטעות, כאשר הלך לעולמו אחיו לודוויג. אותה ידיעה שגויה על מות נובל הופיעה תחת הכותרת "סוחר המוות מת" (צרפתית: Le marchand de la mort est mort).[3]
נובל ציווה לתת 94% מכל רכושו, סך הכול 31 מיליון קרונות שוודיות, לייסוד קרן להענקת חמישה פרסים שנתיים, וכך כתב בצוואתו:[4]
בכל רכושי הנותר הניתן למימוש ינהגו כדלהלן:
הכספים יושקעו על ידי מנהלי עזבוני בהשקעות בטוחות אשר יהוו קרן. הריבית על קרן זו תחולק מדי שנה כפרסים לאלה, אשר בשנה שקדמה לקבלת הפרס, הנחילו את התועלת הרבה ביותר לבני האדם. סכום הריבית יחולק לחמישה חלקים שווים, אשר יוענקו באופן הבא: חלק אחד לאדם אשר תרם את התגלית או ההמצאה החשובה ביותר בתחום הפיזיקה, חלק אחד לאדם אשר תרם את התגלית או ההמצאה החשובה ביותר או שיפור בתחום הכימיה, חלק אחד לאדם אשר תרם את התגלית החשובה ביותר בתחום הפיזיולוגיה או הרפואה; חלק אחד לאדם אשר יצר בתחום הספרות את היצירה האידיאלית ביותר, וחלק אחד לאדם אשר עשה את המרב או את העבודה הטובה ביותר לאחווה בין האומות, לביעור או הפחתת הכוח החמוש וכן לקיום וקידום כינוסי שלום.
הפרסים בפיזיקה ובכימיה יוענקו על ידיהאקדמיה השוודית למדעים; הפרס לעבודות פיזיולוגיות או רפואיות על ידי מכון קרולינסקה בסטוקהולם; והפרס לאבירי השלום על ידי ועדה של חמישה אנשים אשר ייבחרו על ידי חבר הנבחרים הנורווגי. זהו רצוני המפורש כי בהענקת הפרסים לא יינתן כל משקל ללאומיות המועמדים, כך שהמתאים ביותר יקבל את הפרס, בין אם הוא סקנדינבי ובין אם לא.
הוועדות והמוסדות האחראים על הענקת הפרסים מכריזים על זוכי הפרס בדרך כלל בחודש אוקטובר מדי שנה. הפרסים מוענקים בטקסים רשמיים הנערכים מדי שנה ב-10 בדצמבר, הוא יום פטירתו שלאלפרד נובל. כחלק בלתי נפרד מהענקת הפרסים נערך "נשף נובל" בבניין עירייתסטוקהולם.
טקס הענקת פרס נובל לשלום נערך בעבר במכון נובל הנורווגי (1905–1946), באוניברסיטת אוסלו (1947–1990) והחל משנת 1991 הוא נערך בבניין עירייתאוסלו. החל משנת 2005 נערכים טקסי הענקת שאר חמשת הפרסים באולם הקונצרטים של סטוקהולם.
בכל פרס יכולים לזכות שלושה אנשים לכל היותר. ניתן לקבל פרס על שני נושאים לכל היותר. על פי חזונו של נובל המענק נועד לממן המשך עשייה ומחקר של הזוכה, אולם בעת האחרונה מוענק הפרס לעיתים קרובות לאנשים אשר פרשו זה מכבר מעשייה בתחומם, דבר שהוליד ביקורת על בחירת זוכי הפרס.
כאשר ישנם מספר זוכים באותו פרס, המענק מתחלק בין הזוכים. כאשר הפרס מוענק לשלושה זוכים קיימת האפשרות לוועדת הפרס לחלק את המענק באופן שווה, או לתת את מחציתו לזוכה אחד ורבע מענק לכל אחד מן הזוכים הנותרים. זוכי פרס לא מעטים תרמו את המענק למטרות מדע, תרבות ופעילותהומניטרית אחרת.
החל משנת 1902 נוכחמלך שוודיה בטקס הענקת הפרסים בסטוקהולם, להוציא את טקס הענקת פרס נובל לשלום (המוענק באוסלו). בתחילה, הביע המלךאוסקר השני הסתייגות מהענקת הפרס לזרים, אולם לאחר שנוכח בתשומת הלב העולמית הניתנת לשוודיה בזכות הפרס, שינה דעתו.
המסיבה הרשמית לכבוד קבלתפרס נובל לשלום נערכת מדי שנה במלון "גרנד הוטל". מקבל הפרס עומד על המרפסת הצופה למרכז העיר ומנופף לקהל לשלום. בשנת2018, הוענקה למלוןחנוכיית זהב,24 קארט, בגובה של 65 ס"מ על ידי משפחת פיליפסון מארצות הברית שהם במקור מאוסלו.[5]
עד לשנת 1904, אז נוסדה ועדת נובל הנורווגית, העניק נשיא הפרלמנט הנורווגי את פרס נובל לשלום. חמשת חברי ועדת הפרס הם שמופקדים היום על עריכת החיפוש והמחקר על המועמדים, בחירת הזוכים והענקת הפרס. אף שמינוי הוועדה נעשה על ידי הפרלמנט הנורווגי, הוועדה עצמאית בעבודתה ובשיקוליה ואינה חייבת בדיווח לגוף הממנה. חברי ממשלת נורווגיה אינם מורשים להימנות עם חברי הוועדה.
על פי תקנון קרן נובל, כל חתן פרס נדרש לתת הרצאה פומבית בנושא הקשור לנושא הפרס שלו.[6] בצעד של התרסה כנגד החלטת ועדת הפרס, נושא ההרצאה שלאלברט איינשטיין היהתורת היחסות ולאהאפקט הפוטואלקטרי, שבגינו קיבל את פרס נובל לפיזיקה. להרצאת נובל כסוגה רטורית לקח עשרות שנים להגיע לפורמט הנוכחי שלה.[7] הרצאות אלו נישאות בדרך כלל במהלך שבוע נובל (השבוע שלפני טקס הענקת הפרס והמשתה, שמתחיל עם הגעתם של חתני הפרס לסטוקהולם ומסתיים בדרך כלל במשתה נובל), אך אין חובה לשאת אותן בשבוע זה. חתן הפרס מחויב לשאת את ההרצאה רק בתוך שישה חודשים מיום קבלת הפרס, אך חלקן נישאו גם מאוחר יותר. לדוגמה,נשיא ארצות הבריתתיאודור רוזוולט קיבל את פרס נובל לשלום בשנת 1906 אך נשא את הרצאתו בשנת 1910, לאחר תום כהונתו.
ועדת הפרס יושבת בסטוקהולם שבשוודיה, ומעניקה פרסים בתחומים הבאים:פיזיקה,כימיה,פיזיולוגיה אורפואה וספרות. פרס נובל לשלום מוענק בנורווגיה מטעם ועדה הנבחרת בידי הפרלמנט הנורווגי. בשנת1969 נוסף פרס בכלכלה מטעםהבנק של שוודיה. על פי מדיניות ועדת הפרס, רק אדם חי יכול לזכות בפרס. כמו כן הפרסים בתחומים המדעיים (כולם מלבד הפרסים לספרות ולשלום) ניתנים רק לאחר פרק זמן ממושך, לעיתים עשרות שנים לאחר התגלית, אשר במהלכו נבחנת חשיבותם בקהילה המדעית. גם הפרס בתחום הספרות לעיתים מוענק באיחור קל, זאת על מנת לתת לוועדת הפרס את האפשרות לבדוק את ההשפעות השונות שהולידה היצירה בגינה ניתן הפרס.
בהשוואה לפרסים אחרים, תהליך הצעת המועמדות ובחירת הזוכים הוא ארוך וקפדני. זו הסיבה העיקרית שבזכותה זכו פְּרָסֵי נובל להכרה וליוקרה המוענקת להם במשך שנים ברחבי העולם, והם נחשבים לפרסים החשובים ביותר בתחומם.
כל אחד מזוכי פרס נובל נבחר על ידי ועדה בתחומו. לבחירת הזוכים בכימיה, בפיזיקה ובכלכלה, הוועדה מורכבת מחמישה חברים ונבחרת על ידיהאקדמיה המלכותית השוודית למדעים. את תהליך בחירת הזוכה בספרות מנהלת ועדה בת ארבעה או חמישה חברים מן האקדמיה השוודית, לבחירת הזוכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה נבחרת ועדה בת חמישה חברים על ידי אספת נובל המורכבת מ-50 חברים ממכון קרולינסקה. לבחירת הזוכה בפרס לשלום מתכנסת ועדה בת חמישה חברים של ועדת נובל הנורווגית הנבחרת על ידי בית הנבחרים הנורווגי.
בשלב ראשון, אלפים אחדים של אנשים מתבקשים להציע מועמדים לפרס. פרטי המועמדים נבדקים על ידי ועדות המומחים השונות בתחומיהן ומתבצע תהליך של ניפוי אשר בסופו נבחר זוכה הפרס. ההזמנות להציג מועמדות לפרס נובל לשלום נשלחות לממשלות של מדינות, חברי בתי דין בין-לאומיים,פרופסורים ורקטורים של אוניברסיטאות, זוכי הפרס לשלום בעבר, חברי ועדת נובל הנורווגית, ועוד. המועד האחרון לקבלת מועמדויות לפרס נובל לשלום הוא3 בפברואר של שנת הפרס. המועד האחרון לקבלת מועמדויות לפרסים בפיזיקה, כימיה, רפואה, ספרות וכלכלה הוא31 בינואר של שנת הפרס. הצעת מועמדות עצמית וכן מועמדות אישים שנפטרו אינה מתקבלת. שמות המועמדים נשמרים בסוד ואם לא נבחרו, לעולם לא יקבלו הודעה רשמית מוועדת הפרס כי מועמדותם נשקלה. על פי כללי הפרס, מוטל חיסיון על רישומי ועדות הפרס למשך 50 שנה. למרות זאת, לעיתים מתפרסמות ידיעות על שמות מועמדים בעיתונות, בין אם הן מבוססות ובין אם לאו.
לאחר ניפוי ראשוני של רשימת המועמדים נוצרת רשימה של כמאתיים מועמדים לכל פרס. רשימה זו מועברת למומחים בתחומים השונים ולאחר תהליך ניפוי נוסף נותרת רשימה של כחמישים מועמדים. רשימה זו מוגשת בצירוף המלצות לגוף המחליט המתאים, למשל המליאה של פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, שבה חמישים חברים. חברי המליאה בוחרים את זוכי הפרס בהצבעה. תהליך זה מתבצע לצורך בחירת זוכי הפרסים השונים, בהבדלים מעטים.
בעוד שלא ניתן להציע לוועדת הפרס מועמדים שהלכו לעולמם, בשני מקרים אירע שזוכה הפרס הלך לעולמו בחודשים שבין הגשת המועמדות לבין ההכרזה של הוועדה (בחודש אוקטובר) על זכייתו של המועמד בפרס. כך הלך לעולמו זוכה פרס נובל לספרות בשנת 1931,אריק אקסל קרלפלט וזוכה פרס נובל לשלום,מזכ"ל האו"םדאג המרשלד. החל משנת 1974 נוספה הדרישה כי הזוכה בפרס חייב להיות בין החיים בעת ההכרזה על הזכייה בחודש אוקטובר. במקרה אחדויליאם ויקרי, זוכהפרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו לאחר הכרזת זכייתו, אולם בטרם הספיקו להעניק לו את הפרס. במקרה נוסף בשנת2011 הלך לעולמוראלף סטיינמן שלושה ימים לפני ההכרזה על זכייתו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.[8] לוועדה לא נודע על מותו כך שהיא העניקה לו את הפרס בתום לב.
תהליך בחירה איטי ומורכב זה, עליו עמד אלפרד נובל, הוא שמעניק לדעת רבים את היוקרה והמעמד של פרס זה. למרות זאת, לאורך למעלה ממאה שנות הפרס, היו זוכים אשר עוררו חילוקי דעות ומנגד היו אישים בולטים בתחומם אשר לא זכו להכרה בפרס נובל.
בעבר הזוכים בפרס נובל היו מקבלים פרס כספי של 10 מיליוןקרונות שוודיות (שווי ערך לכמיליוןאירו), אולם ב-11 ביוני2012 דווח כי סכום הפרס יעמוד על שמונה מיליון קרונות, עקב תשואות נמוכות על כספי הקרן בשנים שקדמו להחלטה.[9] כאשר ישנם מספר זוכים בפרס של תחום מסוים, הפרס הכספי מתחלק ביניהם.[10]
הזמן החולף בין השלמת ההישג המוכר כבולט בתחומו ובין הענקת פרס נובל על הישג זה, משתנה מתחום לתחום. פרסי נובל בספרות מוענקים בדרך כלל על עבודת חיים של יצירה ספרותית נרחבת ולא על יצירה ספרותית בודדת ויוצאת דופן. לאור זאת, לא ניתן לטעון לשיהוי בתחום פרס זה.
הפרסים בתחומים המדעיים ניתנים להישגים אשר חשיבותם נבחנה לאורך זמן. במציאות, משמעות הדבר היא כי השיהוי שבין התגלית או ההישג המדעי לבין מועד הענקת הפרס הוא כ-20 שנה ואף הרבה יותר. לדוגמה, מחצית מפרס נובל בפיזיקה לשנת 1983 הוענקה לסוברהמניאן צ'נדראסקאר על מחקריו בתחום המבנה וההתפתחות של כוכבים, שאותם ביצע בשנות ה-30. החסרון הבולט בשיטת בחירה זו של זוכים היא שחלק מן המדענים הבולטים בהישגיהם, אינם מאריכים ימים כדי שמועמדותם תישקל בוועדת הפרס. לאלברט איינשטיין הוענק פרס נובל לפיזיקה בשנת1921, שש עשרה שנה אחרישנת הפלאות שבה הוא פרסם את מאמריו על תורת היחסות הפרטית, התנועה הבראונית ואפקט הפוטואלקטרי, וזמן רב אחרי ההכרה הרחבה בגדולתו של איינשטיין. ההשהיה במתן הפרס נבעה ככל הנראה מכך שחברי הוועדה חששו להעניק פרס נובל על תורה (תורת היחסות) שהייתה עדיין שנויה במחלוקת. משום כך לבסוף הוענק לאיינשטיין הפרס לא על תורת היחסות אלא על האפקט הפוטואלקטרי.ארנסט רתרפורד היה מועמד מספר שנים רצופות לקבלת פרס נובל לפיזיקה (על פיסטיבן ויינברג לרתרפורד היו לפחות שלוש תגליות שכל אחת מהם לבדה הייתה ראויה לפרס נובל בפיזיקה) אך בגלל השיהוי בהחלטת הוועדה לחלוקת פרסי נובל לפיזיקה הוענק לו פרס נובל לכימיה.
מן העבר השני, פרס נובל לשלום מוענק לעיתים קרובות בתוך שנים ספורות מעת האירועים או ההישגים שעליהם ניתנת ההכרה בפרס. לדוגמה,יצחק רבין,שמעון פרס ויאסר ערפאת זכו בפרס נובל לשלום לשנת 1994, שנה אחת בלבד לאחר שחתמו עלהסכמי אוסלו ובטרם נבחנה הצלחתם. דוגמה נוספת היא זכייתו שלברק אובמה בפרס נובל לשלום לשנת 2009 כמה חודשים לאחר שנבחר לנשיאות, עבור "מאמציו לחזק את הדיפלומטיה הבין-לאומית ושיתוף הפעולה בין העמים", ובטרם רשמה כהונתו הישגים של ממש. בעקבות כך הוועדה הבוחרת ספגה ביקורת קשה על הבחירה, עד כדי כך שהיא נאלצה לכנסמסיבת עיתונאים שבה הגנה בתוקף על הבחירה הזו.[11]
מהטמה גנדי היה מועמד לקבלת פרס נובל לשלום ארבע פעמים בין השנים 1937 ו-1948, אולם לא זכה לקבל את הפרס. על פי מחקר שנעשה, נראה כי בשנת 1948 היה זוכה בפרס, אולם הוא נרצח טרם סיום הליך הבחירה. ועדת הפרס שקלה להעניק לו את הפרס אף לאחר מותו, אולם בסופו של דבר החליטה שלא להעניק את פרס נובל לשלום באותה שנה.[12]
האיסור על מתן הפרס לאישים שהלכו לעולמם, מונע הכרה בחברי צוות מחקר שנפטרו לפני הענקת הפרס. כך, הביופיזיקאיתרוזלינד פרנקלין, שתגליותיה סיפקו את הבסיס להבנת מבנה ה-DNA בשנת 1953, הלכה לעולמה בשנת 1958, ארבע שנים בטרםפרנסיס קריק,ג'יימס ווטסון ומוריס וילקינס (שהיה שותפה של פרנקלין למחקר) זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה.[14] את ההכרה שאינה ניתנת על ידי ועדת הפרס, נותנים לעיתים הזוכים עצמם. בטקס קבלת פרס נובל לכלכלה צייןדניאל כהנמן את חלקו של שותפו למחקר,עמוס טברסקי, שנפטר לפני ההחלטה על הענקת הפרס.[15]
במקרים אחדים של הענקת הפרס לחוקרים על תגליות, הוועדה התעלמה מתגליות דומות שנעשו על ידי אישים אחרים עוד קודם לכן. כך, הענקת פרס נובל לכימיה לשנת 2000, עבור גילוי ופיתוחפולימרים מוליכים (שנעשו בשנת 1977), התעלמה מתגלית מוקדמת בהרבה של פולימרים מורכבים מוליכים שנעשתה בשנת 1963.
פרס נובל לשלום מוענק בכל שנה לאנשים בעלי חזון שפעלו למען השלום והתגברו על מעגליאלימות, עימותים, או דיכוי באמצעות הנהגהמוסרית. כמו כן, הפרס מוענק גם למנהיגי מדינות שנטשו את דרך המלחמה והחליפו אותה במשא ומתן במטרה להגיע לשלום או אישים שפעלו למען מטרותהומניטריות כמוזכויות אדם ומודעות סביבתית.
בניגוד לשאר פרסי נובל, המוענקים בסטוקהולם, בירתשוודיה, פרס נובל לשלום מוענק באוסלו, בירתנורווגיה, שם נמצא גםמרכז נובל לשלום. ההפרדה נעשתה על פי קביעה מפורשת שלנובל בצוואתו שוועדת הפרס תיבחר על ידי הפרלמנט הנורווגי. לפי ועדת הפרס, סיבה אפשרית להחלטתו של נובל לקבוע את נורווגיה כמרכז הפרס היא שבניגוד לשוודיה, לנורווגיה לא הייתה מסורת מלחמתית.
למרות יוקרתו הרבה, פרס נובל אינו מכסה את כל תחומי המדע ונעדרים ממנו תחומי הגות חשובים. תחומים כמו אסטרונומיה ומתמטיקה, מדעי כדור הארץ, מדעי החיים, או מדעי הכלכלה אינם כלולים בפרס. בחלק מהתחומים צמחו במהלך השנים פרסים שנועדו להשלים את פרס נובל לתחומים נוספים.
פרס נובל לכלכלה – או בשמו הרשמי "פרס בנק שוודיה למדעי הכלכלה לזכרו של אלפרד נובל", הוא פרס המוענק מדי שנה לכלכלנים בולטים על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים. אף שהפרס מוכר יותר כ"פרס נובל לכלכלה", הוא אינו חלק ממורשתו של אלפרד נובל ומוענק מאז שנת 1969 ביוזמת הבנק המלכותי השוודי, הבנק המרכזי במדינה, לציון 300 שנה להיווסדו.
למרות שמה של המתמטיקה כמלכת המדעים קיימות מספר סיבות אפשריות בגללן לא הועיד נובל פרס על הישגים במתמטיקה. צוואתו של נובל עוסקת בפרסים על המצאות או תגליות שלהן התועלת הרבה ביותר לאנושות, לכן כנראה חשב על עידוד הישגים מעשיים ולא תאורטיים. ייתכן שהסיבה שלא מוענק פרס במתמטיקה היא כיוון שמתמטיקה לא נחשבה כתחום מדעי מעשי כתחומים האחרים אשר בהם מוענק הפרס.[16] סיבה אפשרית אחרת היא כי בעת שנובל כתב את צוואתו היה כבר בנמצאפרס יוקרתי לעוסקים בתחום זה – הפרס הסקנדינבי למתמטיקאים. אחת השמועות הידועות, אך חסרות הביסוס, היא שנובל לא רצה כי המתמטיקאי השוודי הנודעמיטַג-לפְלר יזכה בפרס, כיוון שניהל רומן עם הפילגש של נובל (נובל לא נישא מעולם) או בגרסה אחרת שנובל היה מאוהב במתמטיקאית הרוסייהסופיה קובלבסקי, והיא הייתה מאוהבת במיטַג-לפְלר, ולכן הוא החליט שפרס נובל לא יוענק למתמטיקאים.
מספר מתמטיקאים זכו בפרס נובל בשטחי עשייה אחרים. זוכים רבים בפרס נובל לפיזיקה היו גם מתמטיקאים, וזאת מכיוון שעיסוק בפיזיקה דורש יכולות מתמטיות גבוהות, ולעיתים אף יש צורך בפיתוח כלים מתמטיים חדשים. בקטגוריה זו ניתן למנות, בין היתר, אתאלברט איינשטיין (1924),פול דיראק (1933),ריצ'רד פיינמן (1965),מקס בורן וולתר בותה (זכו במשותף ב-1954).
ארבעה מתמטיקאים זכו בפרסי נובל שאינם בתחומי הפיזיקה או הכלכלה.
חוסה אצ'גרי, שהיה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת מדריד, זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1904. לזכייתו לא היה קשר ישיר לעבודתו כמתמטיקאי, אך חוקרי ספרות טוענים כי המבנים במחזות שחיבר מושפעים ממספר רעיונות מתמטיים.
ברטרנד ראסל זכה בפרס נובל לספרות (1950). ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי הפרס הוענק לו עבור כתביו המהווים “ניצחון לאידיאלים האנושיים ולחופש המחשבה”. בין כתבים אלה מוזכרים “יסודות הגאומטריה” (1897), “סקירה ביקורתית של הפילוסופיה של לייבניץ” (1900), “יסודות המתמטיקה” – היצירה המונומנטלית שכתב יחד עם וייטהד בין 1910 ל-1913 “מבוא לפילוסופיה מתמטית” (1919), ומספר ספרים שעוסקים בלוגיקה, יחד עם עוד כתבים רבים בתחומים רבים נוספים.
הרברט א. האופטמן, ד”ר למתמטיקה שעבד במכון למחקר רפואי בעיר בפאלו, ניו-יורק, זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1985, במשותף עם עמיתו, הכימאיג'רום קרל. השניים פיתחו יחדיו אלגוריתם ששילב שיטות גאומטריות והסתברותיות, שבעזרתו ניתן לקבוע את המבנה המולקולרי של חומרים תוך שימוש בקרני רנטגן. שיטה זו, כאשר יושמה בשנות השמונים באמצעות מחשב, קיצרה את משך הזמן שנצרך לקביעת המבנה המולקולרי של מולקולה ביולוגית פשוטה משנתיים ליומיים. כך ניתן היה לקבוע את המבנה המולקולרי התלת־ממדי של ויטמינים, הורמונים וחומרים אנטיביוטיים בקלות, ובעזרת הידע שהתגלה ניתן היה להמשיך לפיתוח תרופות חדשות.
בשנת 1998 זכה בפרס נובל לכימיה מתמטיקאי נוסף,ג’ון א. פופל. גם פופל זכה בפרס עבור פיתוח שיטות חישוביות חדשות, בתחום הכימיה הקוואנטית. פופל חיפש ומצא שיטות לפתרון משוואות שרדינגר, המשוואות היסודיות של תורת הקוואנטים. משוואות אלה נחשבו קודם לכן לבלתי פתירות, פרט למספר מקרים פרטיים פשוטים. התכנה שפיתח ליישום שיטותיו נושאת את השם המחייב “גאוסיאן”, ומשמשת כיום ככלי עבודה בסיסי של כימאים קוונטיים.
מספר פרסים בתחום המתמטיקה דומים במאפייניהם לפרס נובל.מדליית פילדס מתוארת לעיתים כ"פרס נובל במתמטיקה", אולם היא שונה מפרס נובל בכך שהיא מוענקת רק אחת לארבע שנים, לחוקרים שגילם צעיר מ-40. לעיתים מוזכרפרס קרפורד, המוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית מאז שנת 1982. עוד מוזכריםפרס אבל, המוענק על ידי ממשלת נורווגיה מאז שנת 2001,פרס שאו במדעי המתמטיקה המוענק מאז שנת 2004, ופרס קרל פרידריך גאוס אשר הוצג לראשונה על ידיהאיחוד המתמטי הבין-לאומי והחברה הגרמנית למתמטיקה בקונגרס הבין-לאומי למתמטיקאים בשנת 2006, על מחקר מעשי וישומי במתמטיקה.
מספר פרסי נובל הוענקו לתגליות יישומיות ולא לתגליות מדעיות בסיסיות. אולם, כמה מן התגליות המשמעותיות ביותר בתחום ההנדסה אינן מתאימות לאף לא אחת מן הקטגוריות של הפרס. אחד הפרסים הבולטים ביותר בתחום ההנדסה הואפרס דרייפר.
בזמןגרמניה הנאצית השלטון הנאצי אילץ את הזוכים הגרמניםריכרד קון,אדולף בוטנאנדט וגרהרד דומק לסרב לקבל את הפרס. הם קיבלו את המדליה והתעודה (אך לא את הפרס הכספי) לאחר התמוטטות השלטון הנאצי.
עד וכולל שנת 2020, הפרס ניתן 603 פעמים. אולם, מכיוון שבחלק נכבד מהמקרים, פרס אחד חולק בין מספר שותפים, זכו בפרס 962 אישים או ארגונים (934 אישים סה"כ ו־28 ארגונים שזכו בפרס נובל לשלום), עם מספר מקרים שקיבלו את פרס נובל יותר מפעם אחת, לכן, 930 אישים סה"כ ו־25 ארגונים סה"כ.
מאז שנוסד פרס נובל, חמישה מן הזוכים בו קיבלו את הפרס פעמיים:
מארי קירי זכתה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1903 על תגלית הרדיואקטיביות, ובפרס נובל לכימיה בשנת 1911, על גילוי היסודות הכימייםפולוניום ורדיום.
לינוס פאולינג זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1954 על תיאור טבעם של הקשרים הכימיים, ובפרס נובל לשלום בשנת 1962 על פועלו כנגדניסויים גרעיניים מעל פני הקרקע. פאולינג הוא היחיד שזכה בשני פרסי נובל ללא שותפים.
נוסף על שני הזוגות לבית קירי שהוזכרו, זכו עוד שני זוגות בפרס נובל משותףקארל וגרטי קורי זכו בפרס ברפואה ב-1947 וב-2014 זכו בפרס ברפואהמיי-בריט ואדוורד מוסר.[19] בנוסף, בני הזוג מירדאל זכו בנפרד בפרסי נובל:אלווה מירדאל זכתה בפרס לשלום ב-1982, ובעלהגונאר מירדאל בפרס לכלכלה ב-1974.
מלאלה יוסופזאי הייתה בת 17 בלבד כאשר זכתה בפרס נובל לשלום לשנת 2014 והיא הזוכה הצעירה ביותר בפרס נובל מאז היווסדו.[20] עד לאותה שנה החזיק בתוארויליאם לורנס בראג אשר היה בן 25 בלבד כאשר זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1915, יחד עם אביו. העובדה שזכה בגיל כה צעיר אפשרה לקרן נובל לחגוג לראשונה יובל שנים לזכייה בפרס במעמד הזוכה. הטקס נערך בסטוקהולם ב-1965 ובראג היה אז בן 75.
מתוך 934 פרסי נובל שהוענקו לאנשים (ולא לארגונים) עד כה (2020) רק 57 פרסים חולקו לנשים – אישה אחת,מארי קירי, קיבלה שני פרסים – בפיזיקה ובכימיה. שתי נשים זכו בפרס לכלכלה, ארבע זכו בפרס נובל לפיזיקה, שבע זכו בפרס לכימיה, שתים עשרה בפרס לפיזיולוגיה ולרפואה, שש עשרה בפרס לספרות (עד 2020)[21] ושש עשרה נשים זכו בפרס נובל לשלום.[22][23]
יהודים ומי שאביהם או אמם היו יהודים, זכו ב-217 פרסי נובל[24] מתוך 984 אישים זוכי פרס נובל עד וכולל שנת2024[25] (ולמעט 28 מוסדות שזכו בפרס נובל לשלוםׂ), שהם 22% מכלל פרסי נובל שחולקו.
בעשורים האחרונים גדל שיעור חתני הפרס ממוצא יהודי: בשנים הכלולות במאה ה-21 לבדן (2001–2024) עומד יחס הזכיות על 24%. אם כוללים רק את ארבעת הפרסים המחקריים, אזי במאה ה-21 לבדה זכו היהודים ב-26%.
השנה שבה זכו הכי הרבה יהודים בפרס נובל הייתה שנת2004, אשר בה זכו שבעה יהודים. היהודי הראשון שזכה בפרס נובל היהאדולף פון באייר (1905). התחום בו יחס הזוכים היהודים לזוכים לא יהודים הוא הגבוה ביותר הואכלכלה, בו כמעט 40% מהזוכים הם יהודים. התחום שבו זכו הכי הרבה יהודים הוא פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה, בו יהודים זכו ב-56 פרסים מתוך 214 פרסים שחולקו בסך הכול.
נכון לשנת 2013, 876 אישים וארגונים זכו בפרס,[26] בין אם באופן עצמאי ובין אם בשותפות של אחדים מהם בפרס אחד. חלוקת כל הזוכים למדינות, אינה פשוטה מכמה סיבות. ראשית, לחלק נכבד מהאישים הזוכים ישאזרחות כפולה (לאלברט איינשטיין, לדוגמה, הייתה אזרחות גרמנית וגם שווייצרית בעת קבלת הפרס). שנית, לא כל ארגון משתייך בבירור למדינה או למדינות מסוימות. שלישית, במהלך 117 השנים, שבהן חולק הפרס, המסגרות המדיניות השתנו ולכן יש זוכים, שלא קל לשייך אותם למדינה עכשווית. לדוגמה, הזוכהאיוו אנדריץ', נולד בשטחבוסניה של היום, כשהיא הייתה תחת שלטוןהאימפריה האוסטרו-הונגרית ונפטר בשטחסרביה של היום, כשזו הייתה תחת שלטוןיוגוסלביה.
ישנן ארבע מדינות שמקובל לשייך להן יותר מחמישים זוכים: 350 אזרחים וארגונים לארצות הברית, 120 לבריטניה, 104 לגרמניה ו-66 לצרפת. מדינות נוספות, שמקובל לשייך לאזרחיהן וארגוניהן זכיות רבות, נופלות בהרבה ממספר הזכיות של מדינות אלו: 30 לשוודיה, 27 לרוסיה (קשה להפריד בין זוכים של רוסיה לזוכים של שארברית המועצות לשעבר), 26 לשווייץ, 23 לקנדה, 22 לאוסטריה, 20 לאיטליה, 19 ליפן, 19 להולנד, 16 לפולין, 14 לדנמרק, 13 לאוסטרליה, 13 לישראל, 12 להונגריה, 11 לנורווגיה, 11 לדרום אפריקה, ו-11 לבלגיה (סך כל הזוכים בעשרים מדינות מובילות אלה גדול ממספר כל הזוכים, משום שיש זוכים בעלי אזרחות כפולה, המזכים שתי מדינות).
אף שקשה לכמת את הזכיות בפרס לפי מדינות, עדיין ניתן לקבל רושם כמותי מרשימת עשרים המדינות, שמקובל לשייך להן לפחות עשר זכיות. התפלגות הזוכים לפי מדינות רחוקה מלהיות תואמת את התפלגות האוכלוסייה בעולם. בכל רשימת עשרים הזוכות הגדולות, אין ולו מדינתעולם שלישי אחת. מדינותצפון אמריקה ואירופה בולטות במספר הזוכים הגדול בהן. מחוץ ליבשות אלה יש רק ארבע מדינות ברשימה: דרום אפריקה, אוסטרליה, ישראל ויפן. מעבר לזאת, כאשר מסווגים את עשרים המדינות האלו לפי שפותיהן הרשמיות (לאחדות מהן יש יותר משפה רשמית אחת), מגלים, כי לרבות מהן יש שפה רשמית משותפת. מגלים גם, כי מתוך שש השפות הרשמיות שלהאומות המאוחדות, שתיים,ספרדית וסינית, אינן שפתה הרשמית של אף אחת ממדינות אלו (שפה נוספת,ערבית, היא, בהסתייגויות מסוימות,שפה רשמית בישראל). המדינה עם מספר חתני פרס נובל הגבוה ביותר יחסית לגודל האוכלוסייה היאסנט לוסיה, ממנה יצאו שני חתנים:דרק וולקוט בספרות וארתור לואיס בכלכלה.
עשרה אנשים שמוצאם מתת-היבשת ההודית זכו בפרס נובל: שלושה בפיזיקה, אחד בכימיה, אחד ברפואה, אחד בכלכלה, שניים בספרות ושניים לשלום.
אחד עשר אנשים ממוצא סיני, העם שעד תחילת 2023 היה לעם הגדול בעולם, זכו בפרס נובל; שישה מהם בפיזיקה, שניים בכימיה, שניים בספרות ואחד לשלום.
יש שוני בין ההתפלגות הכללית של הפרסים, לבין זו של פרס נובל ספציפי. לדוגמה, אף שבשנת 2009 צרפת הייתה במקום הרביעי במספר הכללי של פרסי נובל, היא הייתה במקום הראשון במספר הפרסים לספרות.[27]
^אם יש שני זוכים, סכום הפרס מתחלק ביניהם שווה בשווה. כאשר יש שלושה זוכים הוועדה יכולה להחליט האם לחלק את הפרס שווה בשווה או לתת 50% לאחד הזוכים ו-25% לשני האחרים.
