פריגיה (ביוונית:Φρυγία – "פרייה"; בטורקית:Frigya) הייתהממלכה במערב חלקה המרכזי שלאסיה הקטנה שנמצא בימינו במערבטורקיה. הפריגים התיישבו באזור החל מ-1200 לפנה"ס והקימו את ממלכתם במאה ה-8 לפנה"ס. ממלכת פריגיה הותקפה ונהרסה על ידי שבטיםקימריים בתחילתהמאה ה-7 לפנה"ס, ולאחר מכן נכבשה על ידי ממלכתלידיה, שכנתה ממערב, עד לכיבושה בידי הפרסים, באמצע המאה ה-6 לפנה"ס.
הפריגים נזכרו על ידיהומרוס כעם שהתיישב לאורך גדות נהרסקריה (Sakarya, יוונית Σαγγάριος – "סנגריוס"). לאחר מכן הוגדרה פריגיה כשטח שבין הקיזילאירמאק ממזרח ומיסיה (Mysia) ולידיה ממערב.
לאחר התמוטטותהאימפריה החתית בתחילתהמאה ה-12 לפנה"ס, נוצר ריק פוליטי במרכזה ובמערבה של אסיה הקטנה. לתוך ריק זה חדרו שבטים הודו-אירופים וגויי הים, ובהם גם הפריגים, אשר הקימו מאוחר יותר את בירתם בגורדיון (Gordion, Γόρδιον), כ-75 ק"מ דרומית-מערבית לאנקרה, בירת טורקיה כיום. לא ברור אם הפריגים נשאבו אל תוך הריק הקיים או שהאיצו בבואם את מפלת החתים ואת חורבן בירתהחתושש.
מקורותאשורים מהמאה ה-8 לפנה"ס אזכרו את "מִתַ", מלךמשך (Muški, יוונית Μόσχοι – "מוסכי") אותו מזהים עםמידאס הפריגי. מידאס מוכר מהאגדה היוונית לפיה נענהדיוניסוס לבקשתו וכל שנגע בו המלך הפך לזהב. היוונים הבחינו בין ה"מוסכי" בשפתם לבין המושקי האשורים, אך לפי האשורים ולפייוסף בן מתתיהו דובר באותו עם. מחלופת מכתבים שביןסרגון השני לבין שרי צבאו באסיה הקטנה שנמצאה בארכיון המלכותי בנינוה, עולה כי מידאס כרת ברית נרחבת כנגד אשור, יחד עם מלכי כרכמיש,תובל ואררט היאאוררטו. עם זאת, לקראת סוף ימיו של סרגון השני, בשנת 709 לפנה"ס, היה מידאס לבן בריתה של אשור שהייתה בתהליך הרחבתה שלהאימפריה האשורית החדשה.
ממלכת פריגיה העצמאית התקיימה במאה ה-8 לפנה"ס ובשנים הראשונות של המאה ה-7 לפנה"ס, ועמדה בקשרי מסחר עם שכניה ממזרח ועם הממלכות ההלניות ממערב. מלכיה נקראו "מידאס" או "גורדיאס". עם זאת, פלישת הקימרים לאסיה הקטנה הביאה את סופה של ממלכת פריגיה הגדולה, ולפיהרודוטוס נכבשה בירתה בשנת 696 לפנה"ס. חפירות באתר גורדיון אכן אישרו חורבן אלים בסביבות שנת 675 לפנה"ס.
ממלכות פריגיות קטנות המשיכו להתקיים לאחר חורבנה של הממלכה הגדולה, ולקראת סוף המאה ה-7 הונסו הקימרים על ידי ממלכת לידיה שהתבססה כאימפריה אזורית למשך זמן קצר.מדי השתלטה על חלקה המזרחי של פריגיה בשנת 585 לפנה"ס, עת השתלטה על כל מזרח אסיה הקטנה ועל אוררטו.קרויסוס מלך לידיה שלט על חלקה המערבי של פריגיה ונהר הקיזילאירמאק חצץ בין שתי הממלכות. לאחר שקרויסוס תקף את הפרסים סמוך לנהר קיזילאירמאק, חצה אותוכורש וכבש את כל אסיה הקטנה, ופריגיה, כמו לידיה, הייתה חלק מהממלכה האחמנית.
האלה החשובה ביותר לפריגים הייתהאלה אם, אשר כונתה בשפתם "אם ההר" ונודעה ליוונים ולרומאים כ"קיבלי" (Cybele, Κυβέλη). פולחנה התפשט סביבהים האגאי והגיע גם לרומא, שם סגדו לה עדהמאה ה-4. היא תוארה בגלגולה המאוחר יותר כבעלת תסרוקת גלילית (Polos), האוחזת בידה האחתתוף מרים והאחרת נחה עלאריה. הפריגים סגדו גם לאל-האב סבאזיוס,אל השמים, שתואר כנווד רכוב על סוס. היוונים זיהו את סבאזיוס עםזאוס והדמיון בשמותיהם נובע ממקור לשוני אחד.
הפריגים ביססו תרבות מתקדמת כבר בשלהיתקופת הברונזה, והמוזיקה הפריגית הייתה המקור למוזיקה היוונית המסורתית. לפריגים מיוחסת המצאת ה"אאולוס" (αυλός), כלי נשיפה הנראה כשני חלילים מחוברים ואשר תואר פעמים רבות כאחד מכלי המוזיקה של הסאטירים.
