| משגר בשיגור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ייעוד | משגר לוויינים וחלליות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משפחה | פרוטון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצרן | מרכז חרוניצ'ב למחקר מדעי וייצור בתחום החלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ארץ ייצור | ברית המועצות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סטטוס | לא פעיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתרי שיגור | LC-81 LC-200קוסמודרום בייקונור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגורים | 310 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הצלחות | 275 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כישלונות | 24 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| חלקיות | 11 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור ראשון | 10 במרץ 1967 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור אחרון | 30 במרץ 2012 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען ל־LEO | 19,760 ק"ג (בוצע שיגור של 22,776 ק"ג) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרוטון K (ברוסית:Протон K) היה משגר לוויינים כבד שפותח בברית המועצות וניצולו נמשך ברוסיה. זה היה הדגם השני מסדרת משגרים "פרוטון". המשגר נוצל לשיגור לוויינים כבדים לרבות תחנות החלל מדגל "סאליוט", מודולים שלתחנת החלל מיר ומודולים שלתחנת החלל הבין-לאומית. הוא היה מיועד לשיגור חלליות מאוישות מדגםTKS, אך לאחר ביצוע טיסות לא-מאוישות הפרויקט בוטל.
שיגור הבכורה של המשגר במתכות תלת-שלבית התקיים בשנת 1966. בהמשך בוצעו שיגורים עם מאיץ. כל השיגורים בוצעו מכן שיגור מס' 81/23 ו-200 בקוסמודרום בייקונור. בסך הכול בוצעו 310 שיגורים מהם 275 מוצלחים. המשגר יצא משירות בשנת2012 והוחלף על ידי משגרפרוטון M מאותה סדרה.
לאחר קבלת ניסיון עם שיגורים של משגרפרוטון שהיה דגם ראשון בסדרה הוחלט לבצע שדרוג. השדרוג כלל החלפת מנועים והוספת השלב השלישי. השיגור הראשון בוצע בשנת1966. לאחר 66 שיגורים מוצלחים הוחלט להוסיף למשגר מאיץ כשלב הרביעי. תפקידו היה להעביר את המטען למסלול גבוה יותר. במהלך השירות בוצעו שיגורים עם מאיצים מדגים שונים.
המשגר היה מיוצר במפעל שלמרכז חרוניצ'ב למחקר מדעי וייצור בתחום החלל. חלקים בנויים היו מועברים לקוסמודרום בייקונור להרכבה סופית. מאיץ פותח על ידיתאגיד הטילים והחלל אנרגיה. דגמים ראשונים נבנו על ידיו ובהמשך הייצור עבר למפעל בקרסנויארסק. הדגם הנפוץ ביותר היה דגם Blok DM-2 שנוצל ב-109 שיגורים.
משגרי הפרוטון מתודלקים ב־UDMH (דימתילהידרזין אסימטרי) ודו חנקן ארבע־חמצני(אנ') (N2O4). אלודלקים היפרגולים(אנ') שבוערים במגע ביניהם, ובכך נמנע הצורך במערכת הצתה. את הדלקים ניתן לאחסן בנפרד בטמפרטורת החדר בניגודלדלקים קריוגניים(אנ') (לרובמימן וחמצן נוזליים) שרותחים לאיטם, וכך הטיל יכול לעמוד בלתי מתודלק בכן השיגור לזמן ארוך ביותר. עם זאת, דלקים היפרגוליים הםקורוזיביים ורעילים ביותר, עד כדי כך שיש צורך בטיהור השטח בו נפלו השלבים הראשון והשני.