השם פקיסטן מורכב מראשי התיבות של המחוזות המרכיבים אותה:
פנג'אב
אפגניה (מחוזות הגבול הצפון-מערביים)
קשמיר
סינד
בלוצ'יסטן
הרעיון הוצע על ידיסטודנט בשםצ'אודהארי ראהמט עלי(אנ') (Choudhary Rahmat Ali), מייסד "התנועה הלאומית הפקיסטנית". בשפתאורדו פירוש המילהפקיסטן הואארץ הטוהר. פירוש הסיומתסטן הוא, כבארצות אחרות באזור בעלות סיומת זו (אפגניסטן, קזחסטן וכדומה) –ארצם של, כלומר ארצם של האנשים הטהורים.
הארץ המוכרת כיום בשם "פקיסטן" הייתה בעברה חלק מאפגניסטן והודו. בעת העתיקה עבר באזוראלכסנדר הגדול בעת המסע שלו לעבר הודו. צבאו מרד בו והוא נאלץ לחזור לבבל.
ההיסטוריה של פקיסטן המודרנית מתחילה בקולוניה הבריטית של הודו. בתקופה זו דרשו המוסלמים מדינה משלהם והתנגדו לשאיפות הבריטים לפיתוח המדינה וקביעת קו הגבול בינה לבין אפגניסטן. התנגדות זו הובילה לסדרה של קרבות שהתחוללו בשלהיהמאה ה-19.[8]
כבר ב"הצהרת לאהור"(אנ') מ-1940 אימץ ג'ינה את רעיון הקמת מדינה מוסלמית נפרדת. הליגה המוסלמית קיבלה את רוב קולות המוסלמים בבחירות שנערכו בהודו בשנת1946, וג'ינה פתח בגל שביתות ומחאות על מנת להוביל להקמת מדינה מוסלמית בחלק שלהודו. גל המחאות שהוביל הידרדר לאלימות. כישלון הקואליציה של מפלגת הקונגרס והליגה המוסלמית, הביא את הצדדים לפנות אל הבריטים בבקשה לאשר את חלוקת הודו. כך, הוביל ג'ינה לחלוקת הודו לשתי מדינות נפרדות: הודו ופקיסטן.
פקיסטן הכריזה על עצמאותה ביום בו הסתיים השלטון הבריטי בהודו,14 באוגוסט1947.[1] בחודש שאחרי החלוקה, התבצעו חילופי אוכלוסין רוויי דמים בין המדינות, שבהם נהרגו כחצי מיליון אנשים, והתחוללטרנספר של כ-4 מיליוןהינדים ומוסלמים, שעברו משני צידי הגבול.
ג'ינה כיהן כמושל הכללי הראשון של פקיסטן, הוביל את מאמצי השיקום של מיליוני פליטים, ועיצב את מדיניות המדינה המוסלמית החדשה עד מותו בשנת1948.
עד1971 הורכבה פקיסטן משני אזורים המנותקים זה מזה, אשר הופרדו על ידי הודו שהייתה בניהם:פקיסטן המערבית, ממערב להודו ופקיסטן המזרחית, ממזרחה. ב-1971 התמרדה פקיסטן המזרחית ובעזרת כוחות הודיים הפכה למדינה עצמאית, היאבנגלדש. בשנת 1971 ביצע השלטון הצבאי הפקיסטנירצח עם באזרחיה ההינדים והמוסלמים של בנגלדש הידוע כ"רצח העם הבנגלי". חבלקשמיר (שבו רוב האוכלוסייה היאמוסלמית) הוא אזור הנתון במחלוקת בין הודו לפקיסטן עוד מתקופת הכרזת העצמאות של שתי המדינות, לאחר שמרביתו הועבר לריבונות הודית. כמעט מיד לאחר הכרזת העצמאות פתחו פקיסטן והודו במלחמה על קשמיר, ולאחר מכן נלחמו עליו שוב ב-1965 וב-1971, והשתתפו בעימות מוגבל נוסף ב-1999 (מלחמת קרגיל). על אף שפקיסטן הפסידה ברוב הקרבות, גורל האזור טרם הוכרע. מצב זה גורם לאי-יציבות מתמדת בין הודו לפקיסטן, שהוחמרה לאחר ששתי המדינות השיגו יכולותגרעיניות. בשנות ה-2000 נעשו מספר ניסיונות ליישב את הסכסוך בדרכי שלום, אך אלו לא נחלו הצלחה.
בשנות ה-80 קיבלה פקיסטן עזרה רבה מארצות הברית וקלטה מיליוניפליטים אפגניים (בעיקרפשטונים) שברחו מאפגניסטן עקב הפלישה הסובייטית אליה. מספר עצום של פליטים (הגבוה ביותר בעולם) גרם לזעזוע קשה בפקיסטן. השפעת האסלאם העמיקה בזמן שלטונו של הדיקטטור גנרלמוחמד זיא אל-חאק. הוא הרחיב גם את מאגר הנשק הלא-קונבנציונלי של מדינתו. הגנרל נהרג בהתפוצצות מטוס שבו טס בשנת1988, ופקיסטן חזרה למשטר דמוקרטי.
המשטר הדמוקרטי החזיק מעמד 10 שנים על ידי שני נשיאים:בנזיר בהוטו ונוואז שריף, שניהם נבחרו פעמיים. שניהם הואשמו בשחיתות רבה. הצמיחה הכלכלית התמתנה לקראת סוףשנות ה-90. הגורמים הנוספים למשבר הכלכלי היו המשבר הכלכלי שפקד את אסיה והסנקציות שהוטלו על פקיסטן לאחר ניסויי הנשק הגרעיני בשנת1998. הניסוי הפקיסטני היה התגובה לניסוי הודי דומה. שנה לאחר מכן העימות בקשמיר איים לסחוף את המדינה למלחמה נוספת עם הודו.
בבחירות של1997 חזר נוואז שריף להנהיג את המדינה, תוך שהוא נהנה מרוב מוחלט בפרלמנט. הוא התכוון לשנות את החוקה, על מנת לבטל חלק מההגבלות שחלו עלהרשות המבצעת. השחיתות הגוברת בממשל והתנהגותו הרודנית של הנשיא גרמה להפיכה צבאית נוספת, הפעם תחת הנהגתו שלפרבז מושארף.
מושארף החל בצעדים לדמוקרטיזציה, תוך כדי שהוא מוותר על תפקידו כרמטכ"ל, אך היה זה ויתור סמלי בלבד, והוא המשיך לשלוט על הכוחות המזוינים של פקיסטן. שלטונו היה נתון לאיום מצד פונדמנטליסטים אסלאמים שניסו להתנקש בחייו מספר פעמים בשל תמיכתו בארצות הברית בפלישה לאפגניסטן לאחרפיגועי 11 בספטמבר.
בדצמבר2007 נרצחה מנהיגת מפלגת האופוזיציהבנזיר בהוטו במהלךפיגוע התאבדות בתום עצרת תמיכה בה. בעקבות הרצחה של בהוטו פרצו מהומות ברחבי פקיסטן על ידי תומכיה של בהוטו, שהאשימו את הנשיא מושארף במותה. בנה בן ה-19, בילוואל ובעלהאסיף עלי זרדארי מונו לראשיה החדשים של המפלגה. בבחירות של2008 ניצחה מפלגת האופוזיציה של בהוטו המנוחה וכוחו הפוליטי של מושרף נחלש משמעותית. הקואליציה השלטת החלה בצעדים לסילוקו מהשלטון עד שבאוגוסט 2008 הודיע מושרף בנאום מיוחד לאומה על כוונתו להתפטר מתפקידו. יושב ראש הסנאט שימש כנשיא בפועל עד הבחירות בספטמבר 2008, בהן נבחר לנשיאות אסיף עלי זרדארי, אלמנהּ של בהוטו וראש מפלגת העם.
פיתוח תוכנית גרעין החל בפקיסטן בשנות ה-70 של המאה ה-20, בעקבות פיתוח תוכנית דומה על ידיהודו השכנה, לאור היריבות ארוכת השנים שבין שתי המדינות, שכללה שלוש מלחמות. במאי1998 ערכה פקיסטן ניסוי פיצוץ גרעיני מוצהר ראשון. פקיסטן לא הצטרפה לאמנה הבין-לאומית למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT). בנוסף לפיתוחנשק גרעיני עוסקת פקיסטן גם בפיתוח אמצעי שיגור, כגוןטילים בליסטיים וטילי שיוט בעלי יכולת נשיאת ראשי קרב גרעיניים. דו"חות מחקר עדכניים ב-2011 הצביעו על האצת פיתוח הטילים הללו. סוגי הטילים הבולטים שפיתחה הם ה"גאורי" שמגיע לטווח של 1,300 קילומטרים (ומתבסס על הדגם של הטיל הצפון קוריאני שעליו מתבסס גם ה"שיהאב 3" האיראני), ה"גאורי 2" שמגיע לטווח של 2,000 קילומטרים, וה"שאהין 2" שמגיע לטווח של 2,500 קילומטרים.
לאחר פלישתארצות הברית לאפגניסטן השכנה ובזמןמלחמת אפגניסטן ובמיוחדקרב טורה בורה ולאחריו, ברחו בכירי ארגוני הטרור האסלאמיסטייםאל-קאעידה והטליבאן אל פקיסטן, שם נהנו מתמיכה של אזרחים רבים. בכך החליפה פקיסטן את אפגניסטן כמקום מקלט ובסיס פעולה לארגוני טרור אלה, שביצעו פיגועים נגד השלטונות של שתי המדינות ונגד כוחותמדינות המערב באפגניסטן. בתגובה, נהגה ארצות הברית לתקוף יעדים לאורך הגבול של פקיסטן עם אפגניסטן, בעיקר באמצעותמטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים. בתחילת שנת2009 נחתם הסכםהפסקת אש בין הטליבאן בפקיסטן לצבא הפקיסטני שלפיו הטליבאן מפסיק לבצע פיגועים, ובתמורה מוחלים חוקי השריעה על עמק סוואט המרוחק כעשרותקילומטרים מהבירה וממתקניגרעין.
לאחר לחץ אמריקני שנבע מהחשש שהטליבאן ינסה להשתלט על מתקני הגרעין, פקיסטן פתחה בתחילת חודש מאי אותה שנה במתקפה לכיבוש עמק סוואט ולחיסול מעוזי הטרור במדינה. הצבא הפקיסטני הצליח להכריע את כוחות הטליבאן ולהבריח אותם עד לצפון מערב המדינה, שם ככל הנראה הסתתרואוסאמה בן לאדן ושאר בכירי הטליבאן ואל-קאעידה. על מנת להכריע סופית את הטליבאן, הצבא הפקיסטני החל להתכונן לקראת הקרבות בצפון מערב המדינה, ובין היתר יצר קשרים עם השבטים המקומיים, אך לבסוף הוחלט שלא להמשיך עד הסוף את המתקפה, וזאת בשל חיסולו של ראש הטליבאן בפקיסטן,בייטוללה מחסוד, ב-5 באוגוסט על ידי כלי טיס בלתי מאויש אמריקני. בסיום המתקפה הפקיסטנית פורסם כי נהרגו בין כ-1,000 ל-3,000 מחבלי טליבאן וכעשרותחיילים פקיסטנים, בנוסף לנזק רב שנגרם למיליוני אנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם ולהפוך לפליטים.[9] בנוסף לכך, כתוצאה ממותו של בייטולה מחסוד, פרצוקרבות בין פלגים שונים בטליבאן על מנת לתפוס את מקומו של מחסוד. בקרבות נהרגו עשרות חיילי טליבאן.[10]
ב-17 באוקטובר 2009 החל הצבא הפקיסטני במתקפה נוספת, הפעם בקנה מידה גדול הרבה יותר, שכלל כ-30,000 חיילים, על כ-10,000 לוחמי טליבאן שנמצאו במעוזים בצפון מערב פקיסטן, וזאת לאחרפיגועים רבים נוספים שביצעו, שבהם נהרגו יותר מ-200 אנשים תוך שבוע. בין היתר, הצליחו מחבלי טליבאן להשתלט גם על מבנה של המטה הכללי של הצבא בפקיסטן. בין המטרות של המתקפה, הייתה תפיסה או חיסול של המפקד החדש של הטליבאן בפקיסטן,חכימוללה מחסוד, ובמידה מועטה יותר, תפיסה או חיסול של מפקדי אל קאעידה שברחו מאפגניסטן.
במסגרתמבצע חנית נפטון ב-2 במאי 2011, חיסלכוח מיוחד אמריקאי של כ-40 לוחמים מצוות 6 של יחידתאריות הים את אוסאמה בן לאדן בשטחה של פקיסטן, במתחם מבוצר בעיראבוטאבאד, כ-50 קילומטר צפונית לעיר הבירה הפקיסטניתאסלאמאבאד. האחוזה המבוצרת הייתה גדולה פי שמונה מהבית הממוצע בעיר זו, מוקפת חומות וגדרות תיל, במרחק של פחות מקילומטר מבסיס שלצבא פקיסטן, האקדמיה הצבאית לקצינים.[11]
ב-10 ביולי 2011 הודיעה ארצות הברית על עיכוב העברת 800 מיליון דולרים לצבא פקיסטן, בעקבות החלטת פקיסטן לגרש משטחה מאמני-צבא אמריקנים, וכן עקב היעדר טיפול פקיסטני משביע רצון לדעתה של ארצות הברית בגורמי הטרור של הטליבאן ואל-קאעידה. הסיוע יינתן לדברי ארצות הברית, רק אם היחסים בין שתי המדינות ישתפרו, ואם פקיסטן תפעל באופן תקיף וחמור יותר למגר את הטרור בתחומה.[12]
ארצות הברית הכריזה על סיום המלחמה באפגניסטן בשנת 2014.
ב-10 באפריל2022, כחלק שלהמשבר החוקתי הפרלמנט בפקיסטן הדיח אתעימראן ח'אן מתפקידו כראש הממשלה בהצבעת אי-אמון. בכך המשיך חאן מסורת פוליטית ארוכת שנים: ב-75 שנות קיומה של פקיסטן, שום ראש ממשלה בה לא השלים את כהונתו. עם זאת, הוא היה הראשון שהודח בהצבעת אי-אמון.[13] אחד נתלה (זולפיקר עלי בהוטו), שנייה (בנזיר בהוטו, בתו של התלוי) יצאה לגלות לפני שחזרה הביתה ונרצחה ושלישי הושלך לכלא לפני שהורשה לצאת לגלות. צבא פקיסטן חזר והתערב, שלוש פעמים בהפיכה מלאה, פעמים אחרות באיומים ובלחץ.[13] הוא הוחלף בשהבז שריף.[14]
ב-9 במאי2023 נעצר ראש הממשלה לשעבר עימראן ח'אן והוגשו נגדו עשרות אישומים. לטענתו, זוהי הדרך של השלטון החדש למנוע ממנו לחזור לחיים הפוליטיים. בעקבות מעצרו קראה מפלגתו של ח'אן, PTI, לצאת ולהפגין ברחובות.[15] מעצר זה חולל מחאות אלימות שבהן נהרגו 8 בני אדם ו-2,800 נעצרו.[16]
פקיסטן היארפובליקה אסלאמית ודמוקרטיה פרלמנטרית ופדרציה, אך בפועל היא בעלתמשטר סמכותני (לפימדד הדמוקרטיה לשנים האחרונות). ביקורת עיתונאית על הממשלה או הצבא אסורה, ועיתונאים במדינה מתמודדים עם איומים ואלימות רבים מצד השלטונות לכאורה. בשנת2013 נרצחו 6 עיתונאים עקב התנגדותם לממשלה, וארגון "עיתונאים ללא גבולות" הגדיר את פקיסטן במקום 158 מתוך 180 במדד חופש העיתונות. לצבא חלק משמעותי בשלטון במדינה, ובמדינה התרחשו התערבויות והפיכות צבאיות רבות על ידו. מיעוטים דתיים רבים נרדפים במדינה תוך כדי העלמת עין של השלטון (כגוןשיעים,סופים,אחמדים,הינדואים ונוצרים) כאשר מיליציותסוניות מעלימות עין מכך. בשנים האחרונות התרחשו רציחות של מיעוטים במדינה, כגון הפשטונים,הזארים,פנג'אבים ומוהאג'ירים.
ראש המדינה הואנשיא פקיסטן הנבחר אחת לחמש שנים על ידי הפרלמנט הארצי ונציגים מן מחוזות המדינה. תפקידו בעיקר סמלי והוא המפקד הרשמי שלהכוחות המזוינים של פקיסטן (בפועלראש ממשלת פקיסטן הוא זה שממנה בעלי תפקידים בצבא).ראש הממשלה הוא אומנם הסמכות הביצועית העליונה, אך הוא חייב להיוועץ עם הנשיא על מרבית ממהלכיו. סמכות נוספת של הנשיא היא חנינת אסירים. לפי החוקה, הנשיא חייב להיות מוסלמי. הפרלמנט יכול להדיח את הנשיא ברוב של שני שלישים מחבריו.
ראש הממשלה הוא לרוב מנהיג מפלגת הרוב או המפלגה הגדולה ביותר באספה הלאומית. ראש הממשלה נבחר על ידי הפרלמנט ומייעץ לנשיא המרכיב את הממשלה. החל משנת1994 ישנם כ-33 משרדי ממשלה שונים.
לאורךהמלחמה הקרה פקיסטן החזיקה בעמדות פרו-אמריקניות ואנטי-סובייטיות, אך חיזקה את יחסיה עםרוסיה מאז שנת1999 ויחסיה עם ארצות הברית חוו עליות ומורדות רבים.
פקיסטן מיושבת בצפיפות וסובלת מבעיות פוליטיות ודתיות קשות. היעדר השקעות חיצוניות והעימות היקר עם הודו גורמים למיתון. בשנים האחרונות, עם החבירה לארצות הברית במלחמתה נגד הטרור, מצבה הכלכלי השתפר וההשקעות הזרות חזרו למדינה. עם זאת היא עדיין סובלת מעוני, משיעוראבטלה גבוה (כ-15%) ומאינפלציה (כ-16%). המטבע בפקיסטן הוארופיה פקיסטנית. למרות זאת, פקיסטן נמנית עם ה"Next Eleven" – אחת מאחת עשרה הכלכלות שעתידות, לפי השערות אלו, להיות החזקות במאה ה-21. נכון ל-2010, התמ"ג לנפש בפקיסטן עומד על 2,400 דולר. מוצרי היצוא העיקריים שלה הםטקסטיל ושטיחים,אורז, מוצריעור וכימיקלים.
פקיסטן עוברת כיוםליברליזציה כלכלית, לרבות הפרטת כל התאגידים הממשלתיים, זאת במטרה למשוך השקעות זרות ולהפחית את הגירעונות התקציביים. עם זאת, המדינה ממשיכה להתמודד עם אתגרים כמו אוכלוסייה שגדלה במהירות,אנאלפביתיות גבוהה, חוסר יציבות פוליטית,שכונה עוינת וחובות זרים כבדים.[דרוש מקור]
מקור המים העיקרי של פקיסטן הואנהר האינדוס, שמתחיל בהרי ההימלאיה, זורם כמעט למלוא אורכה של פקיסטן ונשפך לאוקיינוס ההודי בסוף דרכו. בצפון פקיסטן ישנם מספר נהרות גדולים נוספים אשר נשפכים לנהר האינדוס וביניהם תעלות ההשקיה. על נהר ההינדוס נבנה סכר טרבלה הענק. בנייתו התאפשרה בעקבות ההסכם (1960) עם הודו על חלוקת מימי הנהר. בניית הסכר הושלמה ב-1977 אחרי שהערימו למעלה מ-142 מיליוןמטר מעוקב עפר (ובכך הפך הסכר לסכר העפר הגדול ביותר לזמנו). גודל האגם המלאכותי הוא כ-40קילומטר רבוע. האגם, הנהרות והתעלות הללו יוצרים את מערכת ההשקיה הגדולה בעולם.
האזורים הצפוניים וצפון-מערביים של המדינה הם הרריים ובחלק הפקיסטני שלקשמיר נמצאת הפסגה השנייה בגובהה בעולם ה-K2. בדרום מזרח, הגבול עם הודו עובר דרך אזורים מדבריים. מחוזבלוצ'יסטן (מזרחחבל הארץ בלוצ'יסטן), הנמצא במרכז החלק המערבי של המדינה הוא מישורי ומדברי בעיקרו. רובה שלפנג'אב וסינד הם פוריים והחקלאות היא אחד מענפי הכלכלה החשובים בחבלים אלו.
האקלים במדינה מתאפיין בחורף קר ובקיץ חם. הטמפרטורות משתנות באורח קיצוני בין האזורים השונים במדינה. קו חוף הים בדרום מתאפיין במזג אוויר חם בעוד שהרי ההימלאיה בצפון מכוסישלג כל השנה. מדרונות ההרים הפוריים מקבלים כמותמשקעים נאה, בעוד שחלקים נרחבים במערב המדינה הם מדבר צחיח.
העיירה מורי, שנבתה על ידי הבריטים בתקופה הקולוניאלית כמחנה לחיילים, נחשבת כאתר נופש פופולרי בצפון המדינה.[18]בשנת 2022, בעקבות סערה קשה, נספו 22 פקיסטנים בדרך למורי. סערת הענק כונתה "חסרת תקדים" ופקיסטן כולה הייתה אבלה. האזור ההררי הייחודי לצפון המדינה הקשה על המטיילים לעלות לעיירה, בליל 8 בינואר התגברה הסערה והפילה עצים על מכוניות המטיילים, כ-1,000 מכוניות נתקעו בשלג ובתנאים הקשים. בבוקר היום למחרת, כשהתבררו ממדי האסון, הוכרז השביל במעלה ההר כאזור אסון.[19]
פקיסטן היא המדינה החמישית בגודל אוכלוסייתה בעולם עם כ-247 מיליון תושבים.שיעור הפריון עומד על 3.4 ילדים לאישה. נתונים אלה, יחד עם הגידול הטבעי הגבוה של פקיסטן (1.8%), עלולים לגרום להתפוצצות אוכלוסין במדינה. אם קצבהגידול הטבעי ימשיך ברמתו הנוכחית, עד שנת2030 תהיה פקיסטן המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, ובשנת2050, המדינה השלישית בגודל אוכלוסייתה בעולם.תוחלת החיים במדינה היא, נכון לשנת2021, 68.6 שנים לנשים ו-64 לגברים.
כ-95% מהפקיסטנים הםמוסלמים. מרביתםסונים, עם מיעוט שיעי שמוערך בכ-10% עד 20% מהאוכלוסייה, וכ-2%אחמדים. יש מספר מצומצם של מיעוטים שונים, בעיקרהינדים (1.6%),נוצרים (1.6%) ומעטסיקים ובודהיסטים.
בתחילת המאה ה-20 חיו בעירקאראצ'י כ-2,500 יהודים ועוד כמה עשרות בעירפשאוור. רובם המכריע עלו לישראל לאחרהקמת המדינה.קהילה יהודית קטנה מתגוררת עדיין בקראצ'י.
השפה הרשמית היאאורדו. אנגלית משמשת בתור שפת הממשלה, העסקים הגדולים והאליטה המשכילה. כל האוניברסיטאות במדינה מלמדות באנגלית. אורדו משמשת כשפתם של פשוטי העם. פרט לשפות אלה, כמעט כל הפקיסטנים דוברים שפות נוספות, כגוןפאשטו (בעיקרפתאנים) ופנג'אבי.
התרבות הפקיסטנית מגוונת מאוד. המקור לרב-תרבותיות נמצא בכיבושים הרבים שעברו על האזור הזה. העמים הכובשים השתנו במהלך השנים וכך תרמו מתרבותם לאזור. בין הכובשים ניתן למנות את: ההונים,פרסים,ערבים,טורקים,מונגולים,אנגלים וכמה עמים נוספים.
למרות היחסים המתוחים עם הודו, הסרטים ההודיים פופולריים מאוד בפקיסטן. הקרנת סרטים אלה אסורה על-פי החוק, אך למרות זאת ניתן למצוא רבים מהם בקלות רבה במדינה.תעשיית הקולנוע המקומית נקראתלוליווד (Lollywood), ומייצרת בערך 40 סרטים באורך מלא מדי שנה. המוזיקה גם היא פופולרית מאוד והרוב אוהבים מוזיקה מקומית או מערבית. יש גם ניסיונות לשלב בין השתיים.
הגלובליזציה הגדילה את השפעת המערב על התרבות הפקיסטנית. רשתותמזון מהיר כמומקדונלד'ס ופיצה האט הקימו סניפים רבים במדינה. בו בזמן קיימות תנועות המתנגדות לגלובליזציה וקוראות לחזרה לערכים הישנים.
פזורה פקיסטנית גדולה חיה בחו"ל, בעיקר בממלכה המאוחדת,ארצות הברית,קנדה ואוסטרליה. מספר לא מבוטל של פקיסטנים חי במזרח התיכון. המהגרים משפיעים על פקיסטן בהבאת רעיונות חדשים ובהשקעות-חוץ דולריות.
ענף הספורט החשוב ביותר הוא הקריקט, ונבחרת פקיסטן אף זכתה פעם אחת בגביע בין-לאומי בענף זה.הוקי שדה נמנה גם הוא עם ענפי הספורט הפופולריים.
