"תג מחיר" הוא כינוי לפעולותטרור,אלימוּת וונדליזם של פעיליימין רדיקלי ישראלים[1][2]. פעולות אלו, שבהן הופיע הביטוי "תג מחיר" בגרפיטי, החלו במהלך2008, במסגרתן מבוצעות פעולות אלימות נגדפלסטינים ורכושם (כדוגמתיידוי אבנים, פגיעה במסגדים,שרפתשדות ומטעים והשחתת רכוש), הצתות ופעולות הפוגעות ברכוש השייך למשטרת ישראל אוצה"ל (בעיקרכלי רכב ולפעמים בסיסים), ובכמה מקרים איום וגרימת נזק לפעילישמאל ישראלים, לערבים ישראלים[3][4][5] או לגורמים נוצרים.
פעולות אלו מבוצעות בדרך כלל בעקבותפיגועי טרור נגד יהודים[6], בתגובה להריסתמבנים בלתי מורשים במאחזים על ידי משטרת ישראל או צה"ל, ובעקבותמעצרים מנהליים וצווי הרחקה כנגד פעילינוער הגבעות[7][8]. קיימים גם אירועים שבהן נטען כי הם אירועי תג מחיר אבל בדיעבד התברר כי הם ניסיונות זיוף של פלסטינים או תאונות ואסונות שהוצגו כפעולות תג מחיר לצרכים פוליטיים.
הביטוי "תג מחיר" נטבע לראשונה בסביבות יולי2008, לאחר עימותים של קבוצות מתנחלים עם פלסטינים וכוחות צה"ל על רקע פינוי מבנה מגורים במאחזעדי עד. הביטוי נטבע בתחילה ככינוי לפעולות מחאה נגד הריסת בתים בהתנחלויות ובמאחזים, ובהןחסימות כבישים (שאינן חוקיות) ופעולות אחרות (שאינן בהכרח לא חוקיות)[9][10]. בתקופה זו הועלתה הערכה שבסוגים השונים של פעולות "תג מחיר" לקחו חלק בין כמה מאות עד לכ-3,000 איש, הפועלים לרוב כבודדים או בקבוצות קטנות[11]. בהמשך נזנח השימוש בביטוי למשמעות זו, וכיום הכוונה במשמעות הרווחת היא למעשיונדליזם ופעולות אלימות, בעיקר נגד ערבים ולעיתים אף נגד הצבא.
לקראת סוף שנת2009, עם החלטת ממשלת ישראל עלהקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, נרשמו כמה חשדות לפעולות תג מחיר כנגד פלסטינים על רקע החלטה זו[12], וחשד להצתת שטיח במסגד בכפריאסוף[13]. עם זאת, ב-2009 חלה ירידה בהיקף התופעה ביחס לשנים קודמות[14]. ב־2010 חלה עלייה חדה במספר האירועים שנחשדו כתג מחיר, ובדו"ח סיכום משטרתי נכתב כי פעולות תג מחיר הפכו לפעולות חשאיות מבעבר[15]. ב־2011 פורסם כי לפי ניתוח השב"כ, פעילותם של מבצעי "תג מחיר" שינתה את אופייה מפעילות ספונטנית לפעילות מתוכננת, תוך שמירה על חשאיות ואיסוףמודיעין[16].
דו"חמשרד האו"ם לתיאום העניינים הומניטריים (OCHA) מינואר2010, העלה חשש כי רבע מיליון פלסטינים המתגוררים ב-86 יישובים יהיו חשופים לפעולות תג מחיר, אם תתחיל ישראל בפינוי מאחזים בגדה המערבית[17].
בדצמבר2011 פרצו פעילי ימין לבסיסחטיבת אפרים בסמוך לקדומים,הבעירו צמיגים(אנ'),יידו אבנים וגרמו לנזקים לרכוש במקום. כמה מהם תקפו את רכבו שלמח"ט אפרים, אל"םרן כהנא, ופצעו אותו ואת סגנו באופן קל מאוד. פעולות אלו נעשו בעקבות הכנות לפינוי מאחז באותו לילה. בעקבות האירועים עצרה המשטרה מספר צעירים שגרו בשכונתקריית משה בירושלים, לאחר שקיבלוצווי הרחקה ונאסר עליהם להיכנס לשטחייהודה ושומרון, בחשד שאספו מידע אודות הכנות כוחות צה"ל לפינוי מאחזים וארגנו פעולות תג מחיר ופעולות מחאה נוספות.
החל מראשית2012 אירעו מספר אירועים הנחשדים להיות תג מחיר כנגד כנסיות ומנזרים נוצריים, בהם הכנסייה היוונית בעמק המצלבה ומנזר השתקנים. האירועים כללו ריסוס כתובותגרפיטי עם המילים 'תג מחיר' ובגנות הנצרות, גרימת נזק למבנים וניקובצמיגיהן של מכוניות שחנו בסמוך[18][19][20].
בעקבותמעצרים מנהליים וצווי הרחקה מנהליים מיו"ש שחולקו לפעילי נוער הגבעות בין קיץ 2015 ל-2017 בוצעו פעולות תג מחיר שבהן רוססו כתובות המכילות את המילה "מנהלי" (כגון "תג מחיר מנהלי").
בראשית שנת 2019 דווח כי במהלך השנה הקודמת גדל פי שלושה מספר הפעולות של אלימות יהודים על רקע לאומני ביהודה ושומרון[21].
ערך מורחב –המהומות בחווארהב-26 בפברואר2023, לאחר שמחבל פלסטיני תושב שכםרצח שני יהודים בחווארה, נכנסו מאות פעיליימין קיצוני מהאזור לחווארה ולכפר הסמוךזעתרה, והציתו עשרות בתים מאוכלסים וכלי רכב, זרקו אבנים, הכו אנשים ופגעו בעצים. באותו הזמןנורה למוות פלסטיני בזעתרה הצמוד לחווארה שהותקף באותן מהומות על ידי עשרות מתפרעים נוספים. הפורעים היהודים שהיו רעולי פנים, שרפו והכו במשך שעות ללא התערבות כוחות הביטחון שהיו במקום.
עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם להינצל מהאש[22][23] ועשרות נפצעו, ועוד מאות נפגעו משאיפת עשן[24][25]. הנזק לרכוש כלל 95 מכוניות שרופות ו-75 בתים שניזקו מהאש[26] הנזק שנגרם מוערך בכ-5 מיליון שקלים[27].
כוחות צה"ל ומג"ב חילצו משפחות מבתים בוערים אך לא פעלו להפסקת התקיפה. ב-48 השעות שלאחר המהומות לא אספה משטרת ישראל ראיות פורנזיות ולא נגבו עדויות מהתושבים. לא נערכה חקירה לברור נסיבות הירי שהרג את תושבזעתרה. שני מתפרעים נשפטו ולבסוף הורשעו בכך שתקפו עם אבנים וגרזן משפחה פלסטינית שישבה במכונית. הם נשפטו לעונש מאסר של 3 שנים.
ב־25 ביוני, התרחש עימות אלים בכפר מאלכ שבסמוך לרמאללה, בעקבות כניסתם של עשרות מתנחלים לכפר. המתנחלים הציתו כלי רכב ובתים ויידו אבנים לעבר תושבי המקום. במהלך האירוע דיווחו כוחות צה"ל כי כמה תושבים מתוך הכפר ירו לעברם ויידו אבנים, ובעקבות כך פתחו החיילים באש. מירי זה נהרגו שלושה פלסטינים ונפצעו כמה נוספים. לפי משרד הבריאות הפלסטיני, שבעה בני אדם נפצעו באירוע, בהם אחד באורח קשה. צה"ל מסר כי חמישה מתנחלים נעצרו והועברו לטיפול המשטרה[28].
בליל 28 ביוני 2025 הוקפצו כוחות צה"ל סמוך לכפר מאלכ, לאחר שכ־70 מתנחלים התקבצו במקום. לפי הודעת דובר צה"ל, המתנחלים תקפו את הלוחמים באלימות פיזית, יידו אבנים לעברם, השחיתו רכבי ביטחון, ניסו לדרוס חיילים וחנקו אחד מהם. מספר מתנחלים התנגשו באמצעות רכבם ברכב צבאי במהלך ניסיון חסימה. מאוחר יותר בלילה הושחת רכב צבאי והשלכה של בקבוק תבערה לעבר רכב צבאי נוסף. לא היו נפגעים, אך נגרם נזק לרכבים הצבאיים. שישה מהמתפרעים נעצרו. המתנחלים טענו שלא היו אלימים, אך לפי צה"ל נדרש ירי אזהרה לאוויר. לאחר התקרית נמצאה כתובת גרפיטי על מבנה משטרתי בבית אל ("ירי נקמה"), וכן דווח על ניסיון הצתה סמוך לנקודת משטרה באזור. ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון כ"ץ והרמטכ"ל זמיר גינו את ההתקפות על חיילי צה"ל, כ"ץ קרא קורא לרשויות החוק לאתר ולהעניש את הפורעים, ופונה לרבנים ולמנהיגי ההתיישבות לגנות את המעשה[29][30].
יומיים לאחר מכן, בלילה שבין 29 ל־30 ביוני, התפרעו עשרות פעילי ימין קיצוני בכניסה לבסיסחטיבה מרחבית בנימין הסמוך לבית אל. ההפגנה, שהחלה כמחאה על פציעת נער בן 14 ועל עימותים סמוכים לרמאללה, הידרדרה להתקפות על חיילים, כולל שימוש בגז פלפל, השחתת רכבי צה"ל וניסיון פריצה אל מפקדת החטיבה. המוחים הניפו שלטים ובהם "המג"ד בוגד" ו"מג"ד לכלא", וחלקם ניסו לעקוף את שער הבסיס. לוחמי מג"ב הדפו אותם באמצעותרימוני הלם. במהלך האירוע הוצת מתקן ביטחוני המשמש לסיכול פיגועים, שערכו הוערך בכ־3 מיליון ש"ח[31].
לפי דוח שלמשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, במהלך חודש אוקטובר 2025 נרשמו לפחות 264 התקפות של מתנחלים נגד פלסטינים בשטחי יהודה-ושומרון. זהו המספר החודשי הגבוה ביותר מאז שהאו״ם התחיל לרשום אירועים אלה בשנת 2006[32].
ב-11 בנובמבר 2025 כ־100 מתנחלים רעולי פנים לקחו חלק פרעות בכפר בית ליד ובשטח תעשייה דיר שרף בשומרון. הם תקפו פלסטינים, פצעו ארבעה, ושרפו כלי רכב ורכוש. צה"ל הצליח לעכב רק שלושה מהמתפרעים, בעוד רובם נמלטו לאזור התעשייה "בראון" לידקדומים. כוחות צה"ל הגיעו לשם כדי לבצע מעצרים נוספים, וחלק מהמתפרעים תקפו את החיילים, ניקבו את צמיגי הג'יפ של סמג"ד 101, וגרמו לעימותים שהובילו למעצר שישה חשודים. בהמשך התברר כי שניים מהעצורים נמלטו בחסות המהומה. מפקד פיקוד מרכז, אלוף בלוט, הגדיר את האירוע כ"מציאות בלתי נסבלת" וקרא להפעיל "יד קשה" מול התופעה[33][34].
ב-17 בנובמבר 2025, עשרות מתנחלים הציתו בית ורכבים בכפר ג'בעה שבאזור בית לחם, סמוך למאחז לא-חוקי שפונה באותו היום. מעשיהם גררו גינוי בממשלה. גורם ביטחוני אמר לחדשות 12: "יש כאן מעבר מתג מחיר חשאי לפרעות המוניות בתוך הכפרים. זה רק עניין של זמן עד ששוב תישרףמשפחה בתוך בית כמו בכפר דומא"[35].
השב"כ מפרסם דוחות פומביים על פעולות טרור מצד ערבים בפורמט חודשי ושנתי מאז שנת 2004[36]. לעומת זאת לא השב"כ ולא רשויות אחרות בישראל מפרסמותנתונים פומביים חודשיים או שנתיים אודות פשיעה לאומנית או אירועי טרור המבוצעים על ידי יהודים.
בתחילת 2019 פרסם העיתונאיעמוס הראל נתונים אודות תקריות המוגדרות כ"פשיעה לאומנית" על ידי מערכת הביטחון — כלומר, יהודים המבצעים מעשי אלימות ופגיעה ברכוש של פלסטינים. תקריות אלה כללו אלימות כולל הכאת פלסטינים, וידוי אבנים ובעיקר פגיעה ברכוש - כתובות תג מחיר, חבלה במכוניות ובבתים וכריתת עצים. מספר התקריות האלימות בשנת 2018 גדל פי 3 לעומת מספרן בשנת 2017[37].
בשנת 2021 דיווח אלישע בן קימון מידיעות אחרונות כי ביחס לשנת 2019 הייתה בשנת 2020 עליה משמעותית במספר אירועי האלימות ופשעי השנאה ביהודה ושומרון המתבצעים על ידי צעירים יהודים. הזינוק החד ביותר נרשם לאחרפרשת מותו של אהוביה סנדק[38].
| שנה | מספר תקריות |
|---|---|
| 2016 | 8[39] או 57[40] |
| 2017 | 79[40] או 140[37] |
| 2018 | 205[40] או 482[37] |
| 2019 | 363[38] |
| 2020 | 507 |
| 2021 | 416 (עד יוני 2021) |
כנגד מבצעי פעולות 'תג מחיר' פועלים מספר גופים:משטרתמחוז יהודה ושומרון, המחלקה היהודית בשב"כ וכוחות צה"ל. ב־2011 הוקם כוח משימה לטיפול בנושא, המורכב מכוחותיס"מ ומפלוגתמג"ב[41].
הניסיונות לעצור את מבצעי פעולות "תג מחיר" ולהעמידם לדין נתקלים בקשיים. עד לאוקטובר2010, נפתחו 97 חקירות שהסתיימו ללאכתבי אישום[42]. על אף הערכת השב"כ כי זהות המבצעים ידועה, לא בוססה תשתית ראייתית לצורך העמדתם לדין[43].תא"לניצן אלון, (מפקדאוגדת אזור יהודה ושומרון עד2011) אמר בסיום תפקידו כי פעולות תג מחיר המבוצעות על ידי מיעוט קיצוני עלולות להוביל להסלמה במצב הביטחוני ביהודה ושומרון. הוא ציין גם כי מערכת הביטחון לא הצליחה די הצורך במניעה התופעה ומעצר המבצעים[44].
פעילות המשטרה כנגד מבצעי פעולות תג מחיר נתקלה בקשיים גם בשל הקושי להגיע במהירות למסגדים שהוצתו בשטחים באחריותהרשות הפלסטינית. חשודים שנחקרו בחשד לביצוע פעולות תג מחיר ניצלו בחקירתם אתזכות השתיקה. דבר זה הוביל לכך שלא הוגשו כתבי אישום כנגד חשודים במספר פעולות תג מחיר, על אף שממצאיDNA שלהם התגלו בזירות האירועים[41].
על פי הערכות גורמי החוק, מבצעי הפעולות באים ברובם מחוץ ליהודה ושומרון, בגילאי 12 עד 23, הפועלים בקבוצות קטנות עצמאיות, ללא יד מכוונת. מבצעי הפעילות השתמשו במידור על מנת להסתיר את פעולותיהם.
במהלך2011 החלה משטרת ישראל בביצוע פעולות התקפיות שונות בניסיון ללכוד את המבצעים. כוחות החלו בביצוע מעקב אחר חשודים בפעילות ומארבים הוצבו בסמוך ליעדים שבהם הם עלולים לפעול.צווי הרחקהמנהליים משטח יהודה ושומרון הופעלו כנגד 41 פעילים (בהם 12 מתושבייצהר) שכלפיהם הצטבר מידע מודיעיני כי הם ממבצעי הפעולות (זאת בהתבסס על השלטון הצבאי החל על יהודה ושומרון, המאפשר לאלוף הפיקוד להוציא צווים אלו). פעולות אלו הובילו, לדברי מפקד משטרתמחוז ש"י, ניצבעמוס יעקב, לירידה משמעותית במספר אירועי תג מחיר במהלך 2012, בהשוואה ל־2011[41]. בפברואר 2012 הודיעה משטרת מחוז ש"י על הקמת יחידה חדשה למלחמה בפשיעה לאומנית של יהודים כנגד ערבים[45].
משטרת ישראל דיווחה שבמשך תקופה של כשנה וחצי, מתחילת 2012, נפתחו 788 תיקי "תג מחיר", נעצרו 276 חשודים והוגשו 154כתבי אישום[46]. באפריל2014 העריכהמחלקת המדינה של ארצות הברית, בהיסמכה על דיווחים של סוכנויותאו"ם וארגונים חוץ-ממשלתיים, כי במהלך שנת2013 בוצעו כ-400 אירועי תג מחיר[47].
בעקבותפיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי ערכו ישראלים פעולות נקם של פגיעה ברכוש ביישובים פלסטיניים בשומרון. בעקבות אירועים אלה פרסמו ב-24 ביוני2023 הרמטכ"להרצי הלוי, ראש השב"כרונן בר ומפכ"ל המשטרהקובי שבתאי הודעה משותפת שתחילתה: "בימים האחרונים מתבצעות בשטחי יהודה ושומרון תקיפות אלימות של אזרחים ישראלים נגד פלסטינים חפים מפשע. המתקפות הללו נוגדות כל ערך מוסרי ויהודי והן גם טרור לאומני לכל דבר, ואנו מחויבים להילחם בהן"[48][49].
בינואר 2012 אמרראש השב"כיורם כהן כי השב"כ מתייחס לפעילי תג מחיר כארגון טרור מבחינת נוהלי עבודתו[50].
ב-2013 פסק בית המשפט שריסוס גרפיטי לאומני אינו מהווה "תג מחיר"[51].
ביוני 2013 הסמיךהקבינט המדיני-ביטחוני אתשר הביטחון להכריז על פעילי "תג מחיר" כ"התאחדות בלתי מותרת"[52], זאת לאחר שראש השב"כ,השר לביטחון פנים, ושרת המשפטים המליצו להכריז על פעילי "תג מחיר" כארגון טרור[53] והפרקליטות פקפקה בתועלת המעשית של צעד זה[54].
בנובמבר 2014 הורשעו בהסדר טיעון שני תושביחוות גלעד בהצתת כלי רכב בפרעתא[55].
בפברואר 2016 הורשע משה חיים אורבך בעבירות של מעשההמרדה, החזקת פרסום המסית לאלימות או לטרור והחזקת פרסום גזעני, לאחר שנתפס ברשותו מסמך, שכותרתו "מלכות הזדון", הקורא לפעולות "תג מחיר" באוכלוסייה הערבית[56]. נגזרו עליו 15 חודשימאסר בפועל ושישה חודשימאסר על תנאי[57].
לאחר שנחקקחוק המאבק בטרור ביוני 2016, נעשה בו שימוש במשפטיהם של נאשמים בפעולות "תג מחיר", וקבוצות מנוער הגבעות שביצעו מעשים אלה הוגדרו כארגון טרור.
במרץ 2018 נגזרו עונשי מאסר של שנתיים וחצי עד חמש שנים על שלושה נאשמים שהורשעו בפעולות "תג מחיר", ובהן עבירות של חברות בארגון טרור,הצתה, תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, חבלה בכוונה מחמירה, השחתת פני מקרקעין ממניע גזעני[58]. מורשעים אלה ושני מורשעים נוספים ערערו לבית המשפט העליון, אך זה דחה את ערעורם (פרט למורשע אחד שקיבל הקלה בעונשו). בפסק הדין נקבע כי מעשיהם של שניים מהמערערים "מהווים מעשי טרור במסגרת ארגון טרור, הן לפי ההגדרות הרחבות שלפקודת מניעת טרור והן לפי ההגדרות הממוקדות שלחוק המאבק בטרור"[59][60].
במשפטו של הקטין א' מפרשתהפיגוע בדומא נקבע כי קבוצה אלימה מנוער הגבעות היאארגון טרור. על פי עדותו של א' המתוארת בפסק הדין, הוא היה שייך לקבוצה ובה כ-100 חברים מ"נוער הגבעות" המבצעים פעולות "תג מחיר" ביישובים פלסטיניים, בהן פעולות תקיפה, גניבה והצתת מבנים ורכבים באופן העלול להביא לפגיעה בגוף ובנפש. הנאשם הבהיר כי מטרתה של הפעילות האלימה היא לערער את הסדר והביטחון הציבורי. בין החברים בקבוצה נמנו גםרוצחי מוחמד אבו ח'דיר ומציתי כנסיית הלחם והדגים. לדברי השופטים, קבוצה זו עונה על ההגדרות של ארגון טרור, ודבריו של א' מוכיחים מעבר לספק סביר כי יש להרשיעו בעבירה של חברות בארגון טרור, לפי הגדרתו בחוק המאבק בטרור[61].
א' ביקש לערער על הרשעתו בחברות בארגון טרור, אך ערעורו נדחה. בנימוקים לדחייה כתב השופטיוסף אלרון: "דפוסי הפעילות של המערער וחבריו זהים לאלו של ארגוני טרור אחרים, המבקשים לקדם סדר מדיני וחברתי חדש בהתאם להשקפת עולמם, תוך ביצוע פעולות אלימות כלפי הציבור."[62]
פעולות תג מחיר עוררו גם תגובה בינלאומית מצד ממשלות זרות. ב-1 בפברואר 2024 הוציא נשיא ארצות הבריתג'ו ביידן צו נשיאותי שהגדיר את הדבר כאיום על היציבות במזרח התיכון ועל האינטרסים הלאומיים של ארצו. הצו הטילעיצומים שאסרו על כניסתם של מתנחלים שהשתתפו בפעולות תג מחיר לתחומי ארצות הברית וכן הטיל מגבלות על חשבונות הבנק של אותם מתנחלים. בהמשך הצטרפו לעיצומים גם ממשלות קנדה, צרפת, בריטניה, ניו זילנד ועוד מדינות באיחוד האירופי, שהגבילו את כניסת המתנחלים שהוכללו בעיצומים לתחומ. חלק מהמדינות אף הטילו עיצומים כלכליים.
בחודשים מרץ עד מאי 2024 הורחבו העיצומים למתנחלים נוספים, שלטענת מטילי העיצומים, השתתפו גם הם בפעולות תג מחיר וכן על מספר חוות חקלאיות מהן יצאו המתנחלים.
אחד המניעים לפעולות תג מחיר הוא רצון להרתיע את ממשלת ישראל מפעולות כנגד ציבור המתנחלים, כדוגמת פינוימאחזים והריסתבנייה בלתי חוקית. איתי זר מחוות גלעד צוטט אומר לכתב עיתונות: "בכל פעם שיתבצע פינוי כלשהו... - נגיב"[63]. במאמר שפרסם זר במאי2010 כתב כי חסימת כבישים במטרה לשבש את הפעילות הסדירה של כוחות הביטחון ולמנוע הריסת בתים היא פעילות מחאה לגיטימית. עם זאת, הוא קרא "להתנער ממעשים שוליים ולא נשלטים" ואמר כי הוא "נגד תג מחיר"[64].
מניע נוסף לפעולות תג מחיר הוא טענה של אנשי ימין כי הדבר נועד להרתיע פלסטינים מפגיעה ביהודים ובחיילי צה"ל[דרוש מקור]. כנגד טענה זו, יש טענות הפוכות. בחוות דעת שהגיש משרד החוץ לבית המשפט, בשנת 2016, נכתב כי פשעי שנאה מצד יהודיים בישראל מחריפים את קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל ומגבירים את האנטישמיות. על פי המשרד, בעולם מאמינים שלישראל אין מוטיבציה למצוא ולהעמיד לדין אשמים בפשעי שנאה. וכי פשעים אלה הם "פיגוע תדמיתי"[65] כמו כן חלק מהפעולות האלימות גרמו בעצמן לפגיעה במתקני ביטחון ואף לפגיעה בחיילי צה"ל.
מניע אחר הוא התססת האוכלוסייה הערבית והפלסטינית, במטרה לאלץ את גורמי הביטחון והאכיפה להפנות משאבים מרובים לשמירת הסדר הציבורי במדינה ובאזור[66]. מניע זה מציג גישה הפוכה מהמטרה הראשונה, שכן הוא מתמקד ביצירת חיכוך והסלמה במקום בהרתעה.
לפי נדב שרגאי, למבצעים "תפישת עולם פשטנית". לדבריו, "הנוער שנוטל בה חלק רואה ברביצחק גינזבורג, נשיא ישיבת עוד יוסף חי שביצהר, ברבדוד דודקביץ, רבה של יצהר, וברב יצחק שפירא, אף הוא מיצהר את מוריו הרוחניים"[67]. עם זאת, בפברואר 2010 צוטט הרב גינזבורג ב"גלי צה"ל" כמי שקורא להימנע מפעולות אלימות כנגד הפלסטינים[68] הרב דודקביץ' הביע גם הוא הסתייגות מפעולות תג מחיר[69]. באפריל2014 נשא הרב גינזבורג דרשה ביצהר הכוללת התייחסות שממשילה את מעשי תג מחיר להשתוללות העובר בתהליך הלידה. הנמשל הוא תהליך הלידה שעובר הנוער ביצהר. הם נולדים מתוך הציונות הדתית, המאמינה במדינה, אל עבר תהליך גאולי שבו הקב"ה נמצא מעל המדינה. הרב קרא להתבגר, ולעלות שלב לשימוש בכח הדיבור[70][71]. כמה ימים לאחר מכן הבהיר כי הוא מתנגד לפגיעה בחיילי צה"ל[72].
על רקע הסיקור התקשורתי לפעולות תג מחיר ביהודה ושומרון, נעשו ניסיונות להסוות מעשי אלימות שונים תחת פעולות תג מחיר. כך למשל תכננו עבריינים להציג רצחאימאם ביפו כפעולת "תג מחיר", רצח שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל[73][74]. במרץ 2012 הודו נערים ערבים מבית זרזיר בגרימת נזק ובריסוס כתובות "מוות לערבים" על קירות בית ספרם לצורך פרובוקציה[75].
בכמה מקרים הראו המתנחלים צילומים בהם לטענתם נראיםפלסטינים כורתים עצי זית, למטרת זיוף של פעולת תג מחיר[76][77][78][79].
ב-12 בנובמבר2014 נשרףמסגד באל מוע'ייר סמוך לרמאללה. פלסטינים טענו שמדובר בהצתה שביצעו פעילי ימין קיצוני במסגרת פעולות "תג מחיר". התקרית גררה גינויים לישראל בתוך ישראל ומחוצה לה. חוקרי שריפות בדקו את העניין ובדו"ח שפרסמו ב-11 בדצמבר 2014 קבעו שלא מדובר בהצתה אלא בשרפה שנוצרה עקבקצר חשמלי בתנור ספירלה שגרם לשרפת המבנה. כמו כן קבע הדו"ח שפלסטינים ניסו לשבש ראיות בזירת האירוע על מנת ליצור את הרושם הכוזב שמדובר בהצתה[80].
ב-3 באוקטובר2015 הפיצו הפלסטינים דיווח לפי מתנחל ישראלי ירה בילד פלסטיני בן 6 בקלקיליה. על פי גרסת צה"ל הילד נפצע בעת ששיחק בנשק חם עם חבריו[81].
בראשית2016 התלונן פלסטיני כי ביתו הוצת בפעולת 'תג מחיר' על ידי ישראלים, אך חקירת משטרה העלתה סתירות וספקות בעדויות, ולבסוף הוגש כנגד המתלונןכתב אישום בחשד לשיבוש חקירה ומסירת ידיעה כוזבת[82].
במאי 2018 טען ארגון "חננו" שהמשטרה הפעילה סוכן אשר שידל קטין לבצע פעולות תג מחיר. לפי המשטרה מדובר באסיר המרצה עונש מאסר בגין מעורבות באירוע תג מחיר, שלא שימש מעולם כסוכן משטרתי[83].
ההתייחסות הציבורית ל"תג מחיר" היא ברובה של גינוי ברור.
אישים רבים משני קצות הקשת הפוליטית בישראל גינו את מבצעי "תג מחיר", בהםנשיא מדינת ישראלשמעון פרס[84],ראש הממשלהבנימין נתניהו[85],יושב ראש הכנסת,רובי ריבלין, שאמר: "בשנים האחרונות אנו רואים פגיעה ברכוש ערבי בתופעה המכונה 'תג מחיר' שמהווה טרור ולא יותר. זה טרור יהודי, אין לכנותו בשם אחר"[86],יושבת ראש האופוזיציהציפי לבני[87]. וחבר הכנסתניצן הורוביץ[84].
יושב ראשהרשות הפלסטינית,מחמוד עבאס, אמר על הצתתמסגד בבורקה כי הפעולה היא הכרזת מלחמה שלהמתנחלים על הפלסטינים, וקרא להתערבות של הקהילה הבינלאומית[88].
מנהיגי המתנחלים גינו את פעולות תג מחיר. בין המגנים יושב ראש מועצת יש"עדני דיין[12], חבר הכנסת לשעבראליקים העצני[89],פנחס ולרשטיין[90].
בדצמבר 2011 הוקם ארגון בשם "תג מאיר" היוצא נגד פשעי שנאה שמבצעים יהודים בישראל נגד מי שאינם יהודים, ובפרט אירועי תג מחיר.
רבניהציונות הדתית גינו או הביעו הסתייגות מפעולות "תג מחיר"; הן מסיבות מוסריות של פגיעה בחפים מפשע, הן מסיבות הלכתיות של "איסור גזל הגוי" והן מסיבות מעשיות של החלשת התמיכה במאבק וסיכון מפעל ההתנחלות[67] וכן בשל שהטיפול בסכסוך הערבי בישראל אינו מסור לידיהם של יחידים אלא מסור כולו לשיקול דעתה של המדינה וצבאה שהם נציגי הציבור[91]. בין המגנים הרבניםיובל שרלו[92],חיים דרוקמן[93],נחום אליעזר רבינוביץ[94],זלמן ברוך מלמד[95],שלמה אבינר[96],מנחם פרומן[97],חנן פורת[98],אלחנן בן נון[99],בני לאו[100],שמואל ריינר[101],חיים נבון[102] ויעקב פילבר[91]. ב-2014 פורסמה קריאה של מאה רבנים מהציונות הדתית נגד מעשים אלו.[103]
מספר אישי ציבור התבטאו באופן שפורש לעיתים כתמיכה ב"תג מחיר" או בפגיעה בפלסטינים. הרב יצחק שפירא קרא לנקוט בדרך תגובה של "ערבות הדדית", והסביר כי "כשנפגע מישהו במקום אחד צריכה להיות תגובה בכל מקום"[104]. דברים דומים אמרה גםדניאלה וייס ביולי 2008[105]. וייס סוברת כי "תג מחיר" הומצא על ידי גורמי ממשל ישראלים כדי לפגוע בתדמית של ההתיישבות ביהודה ושומרון, ואמרה כי "תג המחיר" היחיד שמקובל עליה, הוא הקמת מאחז וגבעה חדשה במקום כל מאחז וגבעה שמפונים[106]. הרבאליעזר מלמד כתב בנובמבר 2008 בטורו בעיתון "בשבע", כי מדיניות זו התבררה כ"יעילה ביותר"[107]. בהזדמנות אחרת הסביר כי הביע תמיכה בהפגנות רחבות היקף על ידי ועדי המתיישבים בצמתים, שנועדו להעסיק כוחות צבא רבים ככל האפשר, אך מעולם לא הביע תמיכה בפגיעה של אנשים פרטיים בערבים או ברכושם[108]. לאחררצח משפחת פוגל באיתמר כתב: "איננו שואפים לנקם פרטי, אלא לנקמה ממלכתית שצה"ל וכל מערכות השלטון יובילו"[109].
צבי האוזר, ששימש כיו"רועדת החוץ והביטחון בשנים 2020–2021, טען בוועדה כי יש לשמור על פרופורציות כשמציגים נתונים על פעולות תג מחיר, שכן מהצד הערבי ישנם כ-3,000 אירועים בשנה[110].
ארגון חוננו שקם בשנת 2001 מעניק סיוע משפטי וציבורי לרבים מבין החשודים והנאשמים בפעולות תג מחיר. העמותה ייצגה את החשודים הראשונים שהואשמו בבית המשפט בפעילויות 'תג מחיר' והובילה לשחרורם ממעצר של מעל לשנתיים ולזיכוי מלא. מאז ייצגה העמותה חשודים נוספים בפעולות 'תג מחיר'.
במשך כ-20 שנה, העמותה העניקה סיוע משפטי לנאשמים ומורשעים בפעולות פשיעה לאומנית ופעולות טרור. בין היתר ייצגה העמותה את המורשעים הבאים:
בעמותת חוננו מכהנים שורה של בעלי תפקידים ואישים ציבוריים המזוהים עם הציונות הדתית ועם ההתיישבות. העמותה נוסדה בשנת 2001 על־ידי שמואל מידד (זנגי), המשמש גם כמנכ״ל הארגון[115]. לפי אתר העמותה, מידד פעל לספקסיוע משפטי ליהודים שהועמדו לדין בגין מעורבות בטרור יהודי בישראל. במסגרת זו העניק תמיכה משפטית וציבורית לחבריהמחתרת היהודית שחבריה רצחו מספר פלסטינים בפיגועים וזממנו לפוצץ אוטובוסים פלסטיניים ולפוצץ אתכיפת הסלע. בנוסף פעל מידד למען האחים קהלני[115], שני תושביקריית ארבע שהורשעו בניסיון רצח של פלסטיני בשנות ה־90 ונידונו לעונשי מאסר ממושכים[115].
בעמותת חוננו פועלת מועצה ציבורית הכוללת רבנים, אנשי אקדמיה ואמנים, שמרביתם מזוהים עם הציבור הלאומי‑דתי. בין הרבנים הבולטים במועצה ניתן למנות את הרב ישראל שליסל, יו״ר ועד העמותה[116], את הרבדב ליאור, ששימש רבה של קריית ארבע, ואת הרבשמואל אליהו, רב העיר צפת, וכן את הרבאליעזר ולדמן והרב חייםדרוקמן. הרבנים הללו נחשבים לדמויות בעלות השפעה ציבורית רבה בציונות הדתית ובקרב מתנחלים. לצדם חברים במועצה גם אנשי ציבור נוספים, ביניהם המשפטן פרופ’אליאב שוחטמן, פרופ’ישראל אומן וד״רחגי בן ארצי, וכן הזמראריאל זילבר[116]. חברי המועצה מספקים לעמותה תמיכה ציבורית, בעיקר בקרב מגזר הלאומי‑דתי היהודי בישראל.
ב-2012 פרסם העיתונאישחר גינוסרתחקיר עיתונאי ב"ידיעות אחרונות"[117], שטוען לקיום קשר בין פעולות "תג מחיר" לבין הנהגת המתנחלים ביהודה ושומרון וטוען שההתייחסות למבצעי פעולות אלו כ"עשבים שוטים" ו"פעולות של בודדים" מטעה מאחר שקיים מנגנון מאורגן שיוזם ומנהל פעולות אלו.התחקיר מצביע על הנקודות הבאות:
הגיע הזמן לשנות את צורת המאבק! במקום לרכז את המאבק לנקודת המאחז בלבד, יש לפזר אותו על פני נקודות רבות ככל הניתן... חסימה של מספר צמתים, בניית מאחזים וטיולים של בני נוער במקומות לא שגרתיים בו זמנית, תגרום לעומס אדיר על כוחות ההרס ליצירת מאבק רב גזרות, חוסר שליטה של השלטון על הנעשה ובטווח רחוק הבנה שפעולות כאלו בלתי אפשריות
—תחקיר מולד 2012[121]
ב-2012, עם היוודע כוונת "ידיעות אחרונות" לפרסם את התחקיר, תבעו ראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון (בני קצובר,גרשון מסיקה ואיציק שדמי) מהעיתון לפרסם התנצלות וכן לשלם פיצוי כספי של מיליון ש"ח אך העיתון דחה את התביעה[126][127].
ב-2013, בעקבות פרסום התחקיר, פורסם שהמועצה האזורית שומרון וראש המועצהגרשון מסיקה הגישו תביעת לשון הרע נגד "ידיעות אחרונות" בע"מ, עורך התחקיר, העיתונאישחר גינוסר, ועורך העיתון רון ירון על פרסום התחקיר[128]. העיתון הגיב לתביעה בטענה שזותביעת השתקה. במהלך אותה שנה משכו התובעים את תביעתם, עוד לפני תחילת הדיונים, לאחר שהגיעו להסדר פשרה במסגרת גישור.
ב-2014, עם סיום עונת המסיק ביהודה ושומרון, שהתאפיינה באירועים אלימים, פרסם האו"ם דו"ח ביקורת על הגידול בפעולות "תג מחיר" ופגיעות של מתנחלים בפלסטינים שעסקו במסיק. יו"ר המועצה האזורית שומרוןגרשון מסיקה כינה דו"ח זה "עלילת דם". בעקבות אמירה זו פרסם גינוסר כתבה נוספת ב"ידיעות אחרונות", שבה שב וטען לקשר בין פעולות "תג מחיר" לבין הנהגת המתנחלים. לדבריו, מסמך של ועד המתיישבים עודד מתיישבים למנוע פינוי קרוואנים. בנוסף התייחס המסמך לאירוע שבוהוצתו עשרות עצי זית סמוך ליצהר ונחסמו כבישים. לפי גינוסר, המסמך לא גינה את ההצתות, אלא תיאר אותן כ"דוגמה אמיתית לכך שגבולות המאבק נקבעים על ידי המתיישבים."[129].
בשנת 2015 ארגוןמולד הרחיב את התחקיר העיתונאי והציג טענה לפיה כספי ציבור מימונו פעולות "תג מחיר"[121]
ב-2020 התקיים דיון בבית משפט השלום בתביעה של ראשועד מתיישבי השומרוןבני קצובר נגדקשת 12 ותוכנית הסאטירהארץ נהדרת לאחר שבאחד ממערכוניה נקשר שמו לאירועי "תג מחיר". בית המשפט קבע כי קישור קצובר לפעולות "תג מחיר" אינו פוגע בשמו הטוב, שכן בעבר הביע תמיכה בפעולות אלה. התביעה נדחתה, וקצובר חויב בהוצאות משפט[130].
עם הזמן התרחב השימוש במונח "תג מחיר" באופן מושאל, ונעשה בו שימוש באמצעי התקשורת לתיאור כללי של פעולות מחאה אלימות, גם אם לא נעשו למטרת הצבת "תג מחיר" והרתעה[131][132][133], ואף לפעולות אלימות אשר מבוצעות בידי ערבים; כגון הצתת בתי כנסת[134], חילול קברים יהודיים[135], עקירת מטעים[136], וכתיבת כתובות נאצה נגד יהודים[137][138].
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:תג מחיר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:פעולת תג מחיר |
ג'קי חורי, הגר שיזף ונעה שפיגל,מתנחלים הציתו בתים ומכוניות ליד רמאללה, שלושה פלסטינים נהרגו מאש הצבא, באתרהארץ, 25 ביוני 2025ברק רביד,נתניהו ריכך את המלצת השב"כ: תג מחיר אינו טרור, אלא רק התאחדות בלתי מותרת, באתרהארץ, 16 ביוני 2013
ראיון עם בני קצובר: חסימת 20 צמתים הערב, סרטון באתריוטיוב (החל מדקה 1:55)איתי שטרן,"סבא פוגרום" יישאר באוויר: נדחתה תביעת לשון הרע של בני קצובר נגד "ארץ נהדרת", באתרהארץ, 6 בינואר 2020