ערך זה עוסק במין של שועל. אם התכוונתם לסגנון מוזיקלי, ראו
פאנק.
פֶנֶק[2][3][4] אושועל המדבר[דרוש מקור][מפני ש...] (מערבית:فَنَك[3], תעתיק: פַנַכּ; אנגלית fennec;שם מדעי:Vulpes zerda;שם נרדףFennecus zerda) הוא המין הקטן מכל השועלים ומכל המינים במשפחת הכלביים[3][4].
משקלו הממוצע של פנק בוגר הוא כ־1 ק"ג.[3] מזונו העיקרי הואחרקים.[3] אזורי המחיה הטבעיים שלו הםמדבריותצפון אפריקה (סהרה),חצי האי ערב וחצי האיסיני. גרעיני רבייה של הפנק הוקמו גם בערבה ובנגב על ידיגיורא אילני.
קרובו האבולוציוני הקרוב ביותר של הפנק הואשועל צוקים, אולם הפנק שונה באופן מהותי משאר מיני השועלים, הן גנטית והן התנהגותית. לפנק 32 זוגות כרומוזומים, לעומת 35 ו־39 בשאר מיני השועלים. הפנק חי בלהקות, בעוד שאר מיני השועלים הם חיות מתבודדות.
לפנק דרכים רבות לשרוד במזג אוויר המדברי העוין. ביום הוא מתחפר במהירות בחולות ויוצר שם מנהרות המשמשות הגנה הן מטורפים והן מהשמש. הוא צד את טרפובלילות. מזונו מורכב מכל הבא ליד, ומאחר שאינו יכול להיות בררן במדבר, הוא צד אף בעלי חיים הקרובים לגודלו, כגון נחשים ועקרבים. מזון שאינו נאכל בו־במקום נשמר במחילות.
סימן ההיכר של הפנק הוא אוזניו הגדולות במיוחד. בנוסף להיותו בעל חוש שמיעה מצוין, משמשות האוזניים לקירור גופו, בשל היותן משטח נרחב הבא במגע עם האוויר. הפנק כמעט ואינו מקרר את גופו כדרך הכלביים (על ידיהלחתה – אידוי מים מדרכי הנשימה), ומחקרים הראו כי בשיטה זו הוא חוסך נוזלים רבים. עיניו הגדולות והחומות ואפו הקטן משווים לו מראה גורי.
הפנק מסוגל לקפוץ ממצב מנוחה לגובה מטר. כך הוא יכול לתפוסחרקים במהירות, בלי להבריח אותם בתנועות מיותרות.
עונת הייחום מתרחשת בחודשים ינואר–פברואר. הזכר מגן על השטח באגרסיביות רבה ומונע כניסת זרים לתחומו. הוא חופר את המחילות בסביבות חודש מרץ, מעט לפני הולדת הצאצאים (2–5 גורים בהמלטה). הזכר הוא שמביא מזון לאם ולוולדות בזמן ההמלטה ולאחריה.
- ^פנק באתר הרשימה האדומה שלIUCN
- ^פֶנֶק במילון בעלי חיים: נכר (תשל"ב), 1972, באתרהאקדמיה ללשון העברית לפיFennecus zerda
- ^12345"פֶנֶק" באנציקלופדייתהחי והצומח של ארץ ישראל, כרך 7 – "יונקים", בעריכתה. מנדלסון ויורם יום טוב,הוצאת משרד הביטחון, 1988, עמ' 199–200
- ^12פֶנֶק, אנציקלופדיהאביב חדש, כרך 14, עמ' 131, באתר "כותר"
.jpg)
.jpg)
.jpg)
