Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

פנאי פלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנאי פלוס
Pplus
שער הגיליון לפני האחרון של המגזין, גיליון 1627 מה-21.10.2020
שער הגיליון לפני האחרון של המגזין, גיליון 1627 מה-21.10.2020
תדירותעיתון שבועי
פורמטשבועון
מו"לידיעות אחרונות
בעליםקבוצת ידיעות אחרונות
עורך ראשיליאת לוי-קופלמן
תאריכי הופעה198928 באוקטובר2020 (כ־31 שנים)
שפהעברית
מערכתרחוב המסגר 9,תל אביב-יפו
תפוצהשבועון הבידור הנפוץ ביותר בישראל
מדינהישראלישראלישראל
אתר השבועון (שייך ל-ynet)
סמליל פנאי פלוס בשנות התשעים

פנאי פלוס, אוPplus[1], הואאתר אינטרנטולשעבר גםשבועוןישראלי מבית "ידיעות אחרונות", שסקר את עולם הבידור והטלוויזיה בישראל ובעולם. למגזין היו מספר מדורים: כתבות, קולנוע, מוזיקה, תרבות, אוכל, תשבצים ועוד. המדור הנחשב כמאפיין ביותר את המגזין היה מדור צילומי הפפרצי "מחיר התהילה" - במדור זה, שפיתח זן חדש של מדורירכילות בתקשורת הישראלית, מוצגות דמויות פופולריות בחיי השגרה שלהן, לעיתים ללא ידיעתן[2]. מדי שנה היה מוציא גיליונות נושא מיוחדים, כגון "היפים והנכונים" ו"שיק או שוק", שעדיין יוצאים באינטרנט.

החל מנובמבר2020 הוא פועל כאתר אינטרנט בלבד דרך אתרynet, ואינו מודפס כשבועון[3].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

השבועון "פנאי פלוס" החל להופיע בשנת1989 כמוסף של השבועון "לאשה". תחילה היה בעיקר מדריך לשידורי הטלוויזיה, ואחר כך שווק כמגזין עצמאי[4].

בשנים19942005 ארגן השבועון את "פרס מסך הזהב", בו ניתנו פרסים על הישגים בתחום הטלוויזיה[5].

בשנת 1999 הקימהתמי מוזס-בורוביץ', יחד עםעופר נמרודי (אז בעל השליטה בעיתון מעריב), את שבועון הטלוויזיה "רייטינג", שהתחרה ב"פנאי פלוס". עד שנת 1998 הייתה מוזס-בורוביץ' בעלת מניות בקבוצת "ידיעות אחרונות", אז מכרה את מניותיה לאיש העסקיםאליעזר פישמן ומיד פתחה את השבועון המתחרה. "רייטינג" התמקד בעיתונות צהובה וזכה תחילה להצלחה רבה[6]. הוא שווק ללקוחות רשתקלאבמרקט בה הייתה שותפה מוזס-בורוביץ' והחל לפגוע בתפוצה של "פנאי פלוס". בשנת2005 מכרה מוזס-בורוביץ' את חלקה ב"רייטינג" לקבוצתמעריב החזקות[7]. בשנים הבאות דעכה תפוצתו והוא נסגר ב-2011[6].

ב-5 בדצמבר 2007 לא הופץ השבועון כמתוכנן עקב צואיסור פרסום על אחת הכתבות[8]. בשבוע האחרון של נובמבר בשנת 2008 חגג השבועון את הגיליון ה-1,000.

במרץ 2014 השיק המגזין "פנאי פלוס" אתאתר האינטרנט שלו, שנקרא "Pplus", והחליף אתמדור הרכילות באתר "ynet". את האתר ערך תחילהאייל גיבלי.

ב-11 במאי 2018 חגג השבועון את הגיליון ה-1,500.

בתחילת אוקטובר2020 פורסם על סגירתו הצפויה של השבועון בסוף החודש, והגיליון האחרון אכן יצא ב-28 באוקטובר[9]. הסגירה הייתה על רקע המשבר הכלכלי החריף שאליו נקלעה קבוצת "ידיעות אחרונות" בעקבות התחרות עם החינמון "ישראל היום"[10][11].

גיליון "היפים והנכונים"

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מדי שנה מאז 2005, ובהשראת רשימת "50 האנשים הכי יפים בעולם" של המגזין "פיפל", מפורסם ב"פנאי פלוס" דירוג 50 האנשים "היפים והנכונים" בתעשיית הבידור הישראלית. האישים שדורגו במקום הראשון בכל שנה הם:

המקום הראשוןתאריך הוצאת הגיליון
נינט טייב4 באוגוסט2005
בר רפאלי21 בספטמבר2006
אסי כהן11 בספטמבר2007
עפר שכטר25 בספטמבר2008
מארינה מקסימיליאן בלומין17 בספטמבר2009
עוז זהבי9 בספטמבר2010
ירון ברובינסקי29 בספטמבר2011
איתי תורג'מן13 בספטמבר2012
עידן רייכל5 בספטמבר2013
מורן אטיאס25 בספטמבר2014
שלומית מלכה14 בינואר2016
גל גדות22 בדצמבר2016
רותם סלע ואסי עזר8 בפברואר2018
רותי ברודו28 בפברואר2019
איתי לוי8 באפריל2020
נועה קולר4 במרץ2021
מיה לנדסמן12 ביוני2022
נועה קירל29 במרץ2023

עיתונאים וכותבים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

במהלך השנים כתבו בפנאי פלוס עיתונאים צלמים וכותבים שונים, בהם יצחק בירן, שמואל יערי, חנוך גריזיצקי, חגית גינזבורג, שי פרץ, הדס בשן, יעקב בר און,נחום מוכיח, אפרת שלום,יסמין אבן, אהרן מורג,רון לוונטל ויובל אברמוביץ'. העיתונאי נמרוד דביר שימש ככתב העיתון באמריקה ולאחר חזרתו לארץ מונה לעורך מדורי התרבות במגזין ולבסוף לסגן עורך העיתון[12][13].

העורך הראשון של השבועון היהדוד פז. לאחריו החליפו בתפקיד יגאל גלאי[14]. בין השנים 2004 ל-2010 ערכה את השבועון נירית וייס[15]. בין השנים 2010 ל-2013 אור קניספל[16], ומאז 2013 עורכת העיתון הייתהליאת לוי-קופלמן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
מיזמיקרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט:פנאי פלוס

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^אלכסנדר כץ,שינויים ב-Pplus של פנאי פלוס: יעל ביר-כץ תחליף את אייל גיבלי, באתראייס, 18 בנובמבר 2019
  2. ^לורי שטטמאור,כל האמת מאחורי תמונות הפפראצי שאתם רואים בפנאי פלוס, במדור "פנאי פלוס" באתרynet‏, 17 במאי 2018
  3. ^הדור הבא: "פנאי פלוס" עובר לדיגיטל, במדור "פנאי פלוס" באתרynet‏, 30 באוקטובר 2020
  4. ^ירחון עסקי חדש לטלוויזיה ופרסום - "פריימטיים", באתרהארץ, 18 בנובמבר 2002
  5. ^ערוץ 1 דרש להסיר את תוכניותיו המועמדות בתחרות "מסך הזהב" של "פנאי פלוס", באתרהארץ, 19 באוקטובר 2003
  6. ^12נטע הלפרין,עכבר העיר,כבר לא צהוב: פרידה מהמגזין רייטינג, באתרהארץ, 22 בספטמבר 2011
  7. ^בועז גריילסמר,תמי מוזס-בורוביץ' יוצאת מעסקי העיתונות: מוכרת את חלקה בעיתוני "רייטינג" ו"ביג טיים" לקבוצת מעריב, באתרTheMarker‏, 4 בספטמבר 2005
  8. ^יעל גאוני, ‏השבועון "פנאי פלוס" לא הופץ היום כמתוכנן עקב צו איסור פרסום על אחת הכתבות, באתרגלובס, 5 בדצמבר 2007
  9. ^ענת ביין-לובוביץ', ‏מסתמן: קבוצת ידיעות אחרונות סוגרת את פעילות "פנאי פלוס", באתרגלובס, 12 באוקטובר 2020
  10. ^אורן פרסיקו,"ידיעות אחרונות": המצב הכלכלי הורע באופן דרמטי, באתרהעין השביעית, 28 בינואר 2019
  11. ^ענת ביין-לובוביץ', ‏ועד העיתונאים ב"ידיעות אחרונות" עתר נגד הפיטורים בקבוצה, באתרגלובס, 12 בדצמבר 2018
  12. ^שינויים במערכת "פנאי פלוס": שני סגני עורכת חדשים, באתר אולמרקטינג, ‏2007-08-02
  13. ^נמרוד דביר מצטרף ל-nrg-מעריב, באתרוואלה, 3 בינואר 2010
  14. ^שרה זלצר, ‏ארגוני יוצרים מסתייגים ממינוי עורך "פנאי פלוס", יגאל גלאי, ליו"ר הרשות השנייה, באתרגלובס, 29 באוגוסט 2002
  15. ^לי-אור אברבך, ‏עורכת "פנאי פלוס", נירית וייס, פורשת לאחר 5.5 שנים בתפקיד, באתרגלובס, 21 ביולי 2010
  16. ^יניב פוהורילס, ‏אור קניספל מונה לעורך הראשי של "פנאי פלוס" במקום נירית וייס, באתרגלובס, 8 באוגוסט 2010


דגל ישראל
דגל ישראל
שבועונים בישראל
אקטואליהמעריב סופהשבועזו הדרךבראשית
בידור ופנאילאשה
המגזר החרדימשפחהבקהילהשעה טובהיום ליוםהדרךהעדהכפר חב"דבית משיחהמחנה החרדיהחומה
התנועה הקיבוציתהזמן הירוקידיעות הקיבוץ
המגזר הדתי-לאומיבשבעמקור ראשון (מוצש) •שביעי
ילדים ונוערמעריב לנועראותיות וילדיםזרקור
רשתותמקומוניםרשת שוקןידיעות תקשורתקו עיתונות (דתי-חרדי) •השקמה
מקומוניםהעירכל העיר (ירושלים ומודיעין) •Time Out תל אביבכלבו – חיפה והצפוןערב ערב באילתהשבוע באשדודצומת השרוןמלאבס – פתח תקווה
בערביתכל אל-ערבא-סנארהאלמיתאקאח'באר א-נקבפנורמהחדית' א-נאס
בשפות אחרותנובוסטי נדלי (רוסית) •אוי קלט (הונגרית)
שבועונים מהעברצוהרהארץ שלנודבר השבועדבר לילדיםהעולם הזההפועל הצעירלהיטוןכולנומשמר לילדיםעיתון מיוחדפנים אל פניםקונטרסרימוןשישיעולמו של דיסנירייטינגראש אחדבמחנהפנאי פלוסמעריב לילדים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פנאי_פלוס&oldid=41429050"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp