| שער הגיליון לפני האחרון של המגזין, גיליון 1627 מה-21.10.2020 | |
| תדירות | עיתון שבועי |
|---|---|
| פורמט | שבועון |
| מו"ל | ידיעות אחרונות |
| בעלים | קבוצת ידיעות אחרונות |
| עורך ראשי | ליאת לוי-קופלמן |
| תאריכי הופעה | 1989 –28 באוקטובר2020 (כ־31 שנים) |
| שפה | עברית |
| מערכת | רחוב המסגר 9,תל אביב-יפו |
| תפוצה | שבועון הבידור הנפוץ ביותר בישראל |
| מדינה | ישראל |
| אתר השבועון (שייך ל-ynet) | |

פנאי פלוס, אוPplus[1], הואאתר אינטרנטולשעבר גםשבועוןישראלי מבית "ידיעות אחרונות", שסקר את עולם הבידור והטלוויזיה בישראל ובעולם. למגזין היו מספר מדורים: כתבות, קולנוע, מוזיקה, תרבות, אוכל, תשבצים ועוד. המדור הנחשב כמאפיין ביותר את המגזין היה מדור צילומי הפפרצי "מחיר התהילה" - במדור זה, שפיתח זן חדש של מדורירכילות בתקשורת הישראלית, מוצגות דמויות פופולריות בחיי השגרה שלהן, לעיתים ללא ידיעתן[2]. מדי שנה היה מוציא גיליונות נושא מיוחדים, כגון "היפים והנכונים" ו"שיק או שוק", שעדיין יוצאים באינטרנט.
החל מנובמבר2020 הוא פועל כאתר אינטרנט בלבד דרך אתרynet, ואינו מודפס כשבועון[3].
השבועון "פנאי פלוס" החל להופיע בשנת1989 כמוסף של השבועון "לאשה". תחילה היה בעיקר מדריך לשידורי הטלוויזיה, ואחר כך שווק כמגזין עצמאי[4].
בשנים1994–2005 ארגן השבועון את "פרס מסך הזהב", בו ניתנו פרסים על הישגים בתחום הטלוויזיה[5].
בשנת 1999 הקימהתמי מוזס-בורוביץ', יחד עםעופר נמרודי (אז בעל השליטה בעיתון מעריב), את שבועון הטלוויזיה "רייטינג", שהתחרה ב"פנאי פלוס". עד שנת 1998 הייתה מוזס-בורוביץ' בעלת מניות בקבוצת "ידיעות אחרונות", אז מכרה את מניותיה לאיש העסקיםאליעזר פישמן ומיד פתחה את השבועון המתחרה. "רייטינג" התמקד בעיתונות צהובה וזכה תחילה להצלחה רבה[6]. הוא שווק ללקוחות רשתקלאבמרקט בה הייתה שותפה מוזס-בורוביץ' והחל לפגוע בתפוצה של "פנאי פלוס". בשנת2005 מכרה מוזס-בורוביץ' את חלקה ב"רייטינג" לקבוצתמעריב החזקות[7]. בשנים הבאות דעכה תפוצתו והוא נסגר ב-2011[6].
ב-5 בדצמבר 2007 לא הופץ השבועון כמתוכנן עקב צואיסור פרסום על אחת הכתבות[8]. בשבוע האחרון של נובמבר בשנת 2008 חגג השבועון את הגיליון ה-1,000.
במרץ 2014 השיק המגזין "פנאי פלוס" אתאתר האינטרנט שלו, שנקרא "Pplus", והחליף אתמדור הרכילות באתר "ynet". את האתר ערך תחילהאייל גיבלי.
ב-11 במאי 2018 חגג השבועון את הגיליון ה-1,500.
בתחילת אוקטובר2020 פורסם על סגירתו הצפויה של השבועון בסוף החודש, והגיליון האחרון אכן יצא ב-28 באוקטובר[9]. הסגירה הייתה על רקע המשבר הכלכלי החריף שאליו נקלעה קבוצת "ידיעות אחרונות" בעקבות התחרות עם החינמון "ישראל היום"[10][11].
מדי שנה מאז 2005, ובהשראת רשימת "50 האנשים הכי יפים בעולם" של המגזין "פיפל", מפורסם ב"פנאי פלוס" דירוג 50 האנשים "היפים והנכונים" בתעשיית הבידור הישראלית. האישים שדורגו במקום הראשון בכל שנה הם:
במהלך השנים כתבו בפנאי פלוס עיתונאים צלמים וכותבים שונים, בהם יצחק בירן, שמואל יערי, חנוך גריזיצקי, חגית גינזבורג, שי פרץ, הדס בשן, יעקב בר און,נחום מוכיח, אפרת שלום,יסמין אבן, אהרן מורג,רון לוונטל ויובל אברמוביץ'. העיתונאי נמרוד דביר שימש ככתב העיתון באמריקה ולאחר חזרתו לארץ מונה לעורך מדורי התרבות במגזין ולבסוף לסגן עורך העיתון[12][13].
העורך הראשון של השבועון היהדוד פז. לאחריו החליפו בתפקיד יגאל גלאי[14]. בין השנים 2004 ל-2010 ערכה את השבועון נירית וייס[15]. בין השנים 2010 ל-2013 אור קניספל[16], ומאז 2013 עורכת העיתון הייתהליאת לוי-קופלמן.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
| אקטואליה | מעריב סופהשבוע •זו הדרך •בראשית | |
| בידור ופנאי | לאשה | |
| המגזר החרדי | משפחה •בקהילה •שעה טובה •יום ליום •הדרך •העדה •כפר חב"ד •בית משיח •המחנה החרדי •החומה | |
| התנועה הקיבוצית | הזמן הירוק •ידיעות הקיבוץ | |
| המגזר הדתי-לאומי | בשבע •מקור ראשון (מוצש) •שביעי | |
| ילדים ונוער | מעריב לנוער •אותיות וילדים •זרקור | |
| רשתותמקומונים | רשת שוקן •ידיעות תקשורת •קו עיתונות (דתי-חרדי) •השקמה | |
| מקומונים | העיר •כל העיר (ירושלים ומודיעין) •Time Out תל אביב •כלבו – חיפה והצפון •ערב ערב באילת •השבוע באשדוד •צומת השרון •מלאבס – פתח תקווה | |
| בערבית | כל אל-ערב •א-סנארה •אלמיתאק •אח'באר א-נקב •פנורמה •חדית' א-נאס | |
| בשפות אחרות | נובוסטי נדלי (רוסית) •אוי קלט (הונגרית) | |
| שבועונים מהעבר | צוהר •הארץ שלנו •דבר השבוע •דבר לילדים •העולם הזה •הפועל הצעיר •להיטון •כולנו •משמר לילדים •עיתון מיוחד •פנים אל פנים •קונטרס •רימון •שישי •עולמו של דיסני •רייטינג •ראש אחד •במחנה •פנאי פלוס •מעריב לילדים | |