פְּלוּטוֹקְרַטְיָה (מיוונית: Pluotos - הון, Kratos - שלטון) אושלטון בעלי הון[1] היא שיטתממשל בלתידמוקרטית שבה הכוח השלטוני מצוי בידי בעלי ההון. סוג זה של משטר כוללריכוזיות גבוהה והימצאות השליטה ברוב מוסדות המדינה בידי קבוצה קטנה של האוכלוסייה המשמרת בכך את כוחה הפוליטי והכלכלי. שלטון זה מתאפיין באי שוויון כלכלי גבוה ובאפשרות נמוכה למוביליות חברתית. רעיון זה של שיטת ממשל מופיע לראשונה אצלפילוסופים ביוון העתיקה. כל הרעיון של שלטון ההון עלול להיתמך על ידי המעמדות העשירים בחברה בצורה עקיפה או בחשאיות, אם כי המונח עצמו משמש כמעט תמיד בהקשר שלילי וכגנאי.
המונח משמש בדרך כלל בצורת גנאי וזלזול כדי לתאר או להזהיר מפני מצב פוליטי לא רצוי. לאורך ההיסטוריה, הוגי דעות פוליטיים ומדינאים כמווינסטון צ'רצ'יל, ההיסטוריון הצרפתיאלקסיס דה טוקוויל, המונרכיסט הספרדי מהמאה ה-19 חואן דונוסו קורטס והבלשןנועם חומסקי גינו את הפלוטוקרטים על ההתעלמות מחובותיהם החברתיים, תוך שימוש ציני בכוחם כדי לשרת את האינטרסים האישיים שלהם שהובילו להגדלת העוני וטיפוח סכסוכים מעמדיים, ולהשחתת החברה בגללחמדנותם ונהנתנותם.
ישנם מספר דוגמאות למדינות פלוטוקרטיות לאורך ההיסטוריה:האימפריה הרומית, כמה ערי-מדינה ביוון העתיקה,קרתגו, רפובליקות הסוחרים שלונציה,פירנצה וג'נובה, וכןהאימפריה היפנית טרום מלחמת העולם השנייה (תקופה שכונתה "זאיבצו"). לדעת ההוגהנועם חומסקי והנשיא לשעברג'ימי קרטר, ממשלארצות הברית בתחילתהמאה ה-21 דומה לממשל פלוטוקרטי אך בעל הסתייגויות דמוקרטיות.
דוגמה מודרנית אחת לפלוטוקרטיה היאהסיטי של לונדון. לסיטי יש מערכת אלקטורלית ייחודית עבור הממשל המקומי שלה. יותר משני שלישים מהבוחרים אינם תושבים, אלא נציגים של עסקים וגופים אחרים אשר תופסים מקום בעיר, כאשר קולותיהם מופצים על פי מספר העובדים ברשותם. ההצדקה העיקרית להסדר זה היא כי רוב השירותים הניתנים על ידי תאגיד העיר משמשים כעסקים בעיר. למעשה, כ-450 אלף תושבים שאינם תושבים הם אוכלוסיית העיר, שמספרם עולה על 7,000 תושבי העיר.
דו"ח של הקרדיט סוויס משנת2013 קבע כי "לרוסיה יש את הרמה הגבוהה ביותר שלאי-שוויון בעולם, מלבד מדינות קטנות בקאריביים עם תושבים מיליארדרים".
ברחבי העולם, מיליארדרים "אחראים" קולקטיבית בעבור 1%–2% מכלל עושר משקי הבית, ו-20 המיליארדרים הגדולים בארצות הברית הם הבעלים של 50% מכלל כל העושר ברחבי ארצות הברית. ברוסיה של תחילת המאה ה-21, החזיקו המיליארדרים ב-35% מכלל העושר הארצי, והאוכלוסייה ברוסיה קטנה פי שלושה מזו של ארצות הברית. נכון ל-2018, 26 המיליארדרים העשירים ביותר בעולם החזיקו בהון השווה לזה של 3.5 מיליארד האנשים העניים בעולם, שהם 50% מהאוכלוסייה הכלל עולמית.
בתקופת הפשיזם האיטלקי והגרמני, נקראו מדינות מערביות-דמוקרטיות "פלוטוקרטיות" כחלק ממערך התעמולה והז'רגון הפוליטי שמשטרים אלו ייסדו. קריאות אלו רמזו כי מספר מצומצם של אנשים עשירים במיוחד שולט במדינות ומחזיק בהן ככופר.
"פלוטוקרטיה" החליפה את המושגים "דמוקרטיה" ו"קפיטליזם" כקונספט פשיסטי עיקרי להתנגחות פוליטית בארצות הברית ובבריטניה במהלךמלחמת העולם השנייה. עבור הנאצים, המונח היה לעיתים קרובות מילת קוד עבור "היהודים".[2]
