| פינחס הורג אתזמרי וכזבי מאת יוס ואן וינגה | |||
| מקום קבורה | גבעת פינחס (לפי מסורות מסוימות מהמאה ה-14) | ||
|---|---|---|---|
| עיסוק | כהן גדול,מצביא | ||
| ילדים | אבישוע | ||
| אב | אלעזר בן אהרן | ||
| אם | אישה מבנותפוטיאל | ||
פִּינְחָס הואדמות מקראית, היה בנו שלאלעזר ונכדו שלאהרן הכהן. בחטא בעל פעורפעל כקנאי והרג אתזמרי בן סלוא וכזבי בת צור, וקבל על כך שכר מה'. פינחס מוזכר פעם אחת גם בספר יהושע כמי שעשה שלום בין השבטים ומנע מלחמה בין שבטי ארץ ישראל המערבית לשבטי עבר הירדן[1], וכן בספר שופטים, כמצביא שהנהיג את בני ישראל לתקוף אתשבט בנימין בפרשתפילגש בגבעה ובספר תהילים המתאר את מעשה פנחס כצדקה[2].
יש המשערים שהשם פינחס מקורו בכינוי המצרי פא-נחסי שמשמעו "השחור". פא-נחסי היה שמו של הכהן הגדול המצרי בתקופת פרעהאחנתון שהגיע מנוביה (סודאן) וצבע עורו היה שחור[3]. אפשרות נוספת - שמו במצרית פא-נ-חאסי pa-n-ḥas.j שפירושו: זה שהוא מועדף, מהולל, בעל התשבחות, בהתאם להתייחסות אליו בתנ"ך[דרוש מקור].
פינחס היה בנם שלאלעזר הכהן ושל אישה מבנותפוטיאל[4].
פינחס התפרסם בעקבות מעשה הקנאות שלו לה', כשהרג אתזמרי בן סלוא, מנשיאי משפחותשבט שמעון[5], ואתכזבי בת צור, בתנשיא מדין. בכך עצר את המגפה שהשתוללה בעם כעונש עלחטא בעל פעור בשיטים[6]. עד אז, לא קודש פנחס ככהן, כיוון שנולד לפני משיחת אהרן ובניו לכהונה. בעקבות המעשה, הוכרז פנחס ככהן וכן קיבל הבטחה שהכהונה תימשך לו ולזרעו:”הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם”[7]. לאחר מכן, פיקד פינחס על 12,000 הלוחמים שנלחמו במדין כנקמה על החטא בשיטים[8].
אביו היה ראש משמרת הקודש במשכן עד מותאהרן (אביו של אלעזר), ולאחריו – החליפו בתפקידהכהן הגדול[9]. בעקבות שינוי התפקידים הזה, התמנה פנחס לראש משמרת הקודש. מינוי זה אמנם אינו מופיע בתורה, אך בדברי הימים מתואר פינחס כראש השומרים הלויים באוהל מועד[10]. תפקיד זה מסביר מדוע דווקא פינחס היה זה שהרג את זוג החוטאים, שבאותה עת באו אל פתח המשכן[11].
לאחר מות אביו אלעזר[12], ייתכן שירש את תפקיד הכוהן הגדול, ואכן בספר שופטים הוא מוצג ככוהן העומד לפני ארון ברית האלוהים[13].
בנו של פינחס היה אבישוע[14], ושושלתו מילאה תפקידי כהונה רמים בימיבית המקדש הראשון ובעתשיבת ציון[15].
פרשה בתורה נקראת על שמו -פרשת פינחס שבספרבמדבר.
בספרי הנביאים, נזכר פינחס בשני אירועים שונים:
בני ראובן, גד, וחצי שבט המנשה, תושביעבר הירדן המזרחי, בנומזבח ליד הירדן, ונחשדו עקב כך במעל בה'. פינחס היה העומד בראש המשלחת שבאה להוכיח אותם על המעל ולברר את הדברים. כאשר שמע מתושבי עבר הירדן על כוונותיהם הטהורות, הורה לעם שאיתו שלא להילחם נגדם, ובכך מנע מלחמה פנימית בעם ישראל[16].
לאחר מעשהפילגש בגבעה, נלחמו בני ישראל נגד שבט בנימין. בתקופה זו, שימש פנחס ככהן בבית אל, המקום בו שהה ארון הברית באותם ימים. בני ישראל פנו אליו כדי שישאל את ה' האם לצאת למלחמה נגד בנימין, או לחדול ממנה[13].
לפי המדרש[17] הוא היה אחד משני המרגלים שנשלחו על ידייהושע בן נון לרגל ביריחו לפני כיבוש העיר. נחלתו הייתה בהר אפרים בגבעת פינחס שנקראה על שמו, ושם הואקבר את אביו[12].
חז"ל זיהו את פינחס עם מספרנביאים אנונימיים הנזכרים בספר שופטים. כך למשל, "מלאך ה'" המוכיח את ישראל בבוכים בתחילת תקופת השופטים[18] מזוהה כפינחס[19], וגם "איש נביא" ששלחה' לישראל להוכיחם כאשר זעקו מפנימדין[20] מזוהה עמו[21]. לדעת הרלב"ג הוא גם היה ה"מלאך" שהתגלה אחר כך לגדעון וציווהו לצאת למלחמה במדין.
לפיחז"ל הוא שימש כהן גדול בזמנו של השופטיפתח הגלעדי ובשל חילוקי דעות ביניהם לא הותר הנדר שנדר יפתח להקריב את בתו, דבר שגרר ביקורת חריפה הן על פינחס והן על יפתח היות שכל אחד מן הצדדים ראה בעצמו נעלה יותר מהשני, כך שראוי שהשני יגיע אליו ולא להפך[22].
על-פי המדרש[23] והזוהר[24] "פינחס הואאליהו". על זיהוי זה נוסדו מספר פיוטים, כגון הפיוט "לכבוד חמדת לבבי" אותו נהגו חלק מעדות ישראל לשיר במעמד קיום מצותברית מילה, והפיוט "אליהו הנביא" למוצאי שבת.
הרד"ק בפירושו מייסד עניין זה על הכתוב בספר שופטים”וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם”[13]:
ואמר ופינחס בן אלעזר בן אהרן הכהןמפני שלא יאמינו בני אדם כי אותו פינחס היה לפי שיש לו משנותיו עד הזמן ההוא יותר מג' מאות שנה לפיכך יחסו עד אהרן וחיה זמן רב כי האל יתברך הבטיחו בזה על אשר קנא בשטים, ואמר: 'הנני נותן לו את בריתי שלום' ואמר בריתי הייתה אתו החיים והשלום ועל פינחס אמר. ומקצת רז"ל אמרו כי פינחס זה אליהו ומקצתם אמרו כי אליהו מבני בנימין היה ויש להם סמך בזה בד"ה.
בתוך פירושו, מציג הרד"ק מחלוקת בחז"ל: חלק אומרים ש"פינחס זה אליהו", וחלק המסתמכים על פרשנות מסוימת לפסוק[25] בספר דברי הימים, הטוענת שאליהו היה משבט בנימין, ולכן לא יכול להיות ש"פינחס זה אליהו", שכן פינחס היה מהכוהנים משבט לוי. שיטה זו, ששוללת את הזיהוי של פינחס עם אליהו, נרמזה בברייתא שמובאת בתלמוד[26], והובאה גם בתשובת גאון בשם סדר אליהו רבה[27].
אמנם יש הסוברים שהמאמר "פינחס הוא אליהו" אינו כפשוטו, אלא זהו ביטוי לאופי המשותף לשתי דמויות אלו, שהיא מחד הקנאות לה', כפי שנאמר על פינחס: "בקנאו את קנאתי"[28] ואליהו אמר: "קנא קנאתי לה'"[29] - ומאידך מגמת השלום, כפי שנאמר על פינחס: "הנני נותן לו את בריתי שלום"[30] וכן ש"לא נתכהן פינחס עד שעשה שלום בין השבטים"[31], ובאליהו נאמר: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא...והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם"[32], ועל פי זה נאמר במשנה כי "אין אליהו בא אלא לעשותשלום בעולם"[33].כך, ישנם המסבירים שאליהו הוא משורש נשמתו של פינחס[34] אוגלגול נשמתו של פינחס[35].
יעקב מילגרום מסביר שמעשהו של פנחס נעשה משום שהיה בתפקיד הממונה על העבודה במשכן (ראוספר דברי הימים א',פרק ט',פסוק כ') ועמד בכניסה למשכן בעת מעשהו שלזמרי בן סלוא[36].
המחקר משווה בין מעשהו של פנחס ובין מעשיהם שלשבט לוי לאחרחטא העגל (שמות לב כו-כט). בשני המעשים אדם או קבוצת אנשים הורגים אנשים שעושים מעשים שנתפסים על ידיהם כמעשים שמנוגדים לחוק האלוהי. השוואה זו היא גם ביחס לשכרם - שבט לוי מקבלים להיות עובדי האל במשכן ואילו פנחס מקבל את הבטחתו של האל לכהונה לדורותיו.
מעשהו של פינחס, כשאר סיפורי המקרא, השפיע רבות על התרבויות היהודית והנוצרית היונקות מן התנ"ך, כמו גם נושא לדיונים סוערים בנושאים כמו קנאות ופעילות אלימה,איסור על יחסים בין גזעים, ושאלת ההנהגה האידיאלית. אצלחז"ל הוא בא לידי ביטוי בדין "הבועל ארמיתקנאים פוגעים בו".
במסורת היהודית נתפס פינחס כקנאי אשר כיפר על בני ישראל והצילם בקנאתו מסכנה רוחנית שלהתבוללות ועבודה זרה וקיומית (שכן במעשהו עצר את המגפה שפשטה בישראל עקבחטא בעל פעור), אך בו בזמן גם כתופעה חריגה ושולית, שלא נכנסת אל גבולות ההלכה וההנהגה הנורמטיביים. דיונים בשאלת גבולות הלגיטימיות של פעולות מסוג זה ומרכזיותן, ממשיכים עד היום. ביטוי לכך ניתן לראות בדיונים הלכתיים רבים בנושא שעלו במשך הדורות אצל חכמי ישראל, וכן בעלוני פרשת השבוע כאשר מגיעים לפרשת פינחס, כאשר המאמרים הנכתבים בנושא משקפים את ההבדל בהשקפות הפוליטיות והדתיות-מוסריות שבין העלונים השונים.
מדי פעם משתמשים פעילי ימין רדיקלי בישראל בדמותו של פינחס כדי להצדיק פעילויות קנאות אלימה; כך לדוגמה לפנימצעד הגאווה שאמור היה להתקיים בירושלים ב-2006, התבטא פרופסורהלל ויס כי "כל אמצעי כשר לטאטוא מצעד התועבה מירושלים, כולל מעשה פינחס". לאחר מכן טען ויס כי אמירותיו נועדו לצורכי הרתעה, כדי למנוע את המצעד. כמו כן, בשנת2015 הופצו ברחבי ירושליםפשקווילים בהם הושווההרצח במצעד הגאווה בירושלים למעשה פינחס[37].
בקבלה קיבל סיפור פינחס ממד רוחני-מיסטי, כאשר חלק מן ההוגים לקחו אותו כמשל למלחמת היצר ולדרך לעבוד בה.[דרוש מקור]
דמותו של פינחס משמשת ארגונים גזעניים[דרוש מקור] כגון הקו-קלוקס-קלן ובמיוחד ארגון ספציפי בשם "כוהני פינחס" אשר מפעיל אלימות ורצח נגד אנשים המקיימיםיחסי מין בין גזעיים וכן נגד הומוסקסואלים ומרפאות המבצעות הפלות מלאכותיות, ואשר רואים בסיפור פינחס הוכחה כי מי שמבצע פעולות קנאות אלימות על דעת עצמו יזכה בסופו של דבר לברכת אלוהים ולאישור החברה למעשיו.

בספר יהושע מובאים פרטים על נחלתו של פינחס, שבה קבר את אביו:”וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם”[12].
לפי מסורותיהודיות,שומרוניות וערביות, נמצאתגבעת פינחס בכפרעוורתא שמדרום-מזרח לשכם. עדות כתובה על הימצאות קברו שם נמצאת בספר "כפתור ופרח" של רביאשתורי הפרחי, חכם יהודי מתקופת הראשונים, חוקרארץ ישראל והלכותיה. הוא כותב בספר כי הגיע ל"עוורתא, אשר שם אלעזר ואיתמר ופינחס ושבעים הזקנים"[38].
הנוסע היהודיאברהם משה לונץ בספרו "מורה דרך בארץ ישראל וסוריה" כותב בשנת1891 "הכפר עוורתא היא גבעת פינחס ובו יראו ניום קברי אלעזר הכהן ופינחס בנו." כאן יש הערה כי "על ההר ממולו קבר איתמר"[39].
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| שופטי ישראל | עתניאל בן קנז •אהוד בן גרא •שמגר בן ענת •דבורה הנביאה •גדעון בן יואש •תולע בן פואה •יאיר הגלעדי •יפתח הגלעדי •אבצן מבית לחם •אילון הזבולוני •עבדון בן הלל •שמשון •עלי הכהן •שמואל הנביא •יואל ואביה בני שמואל | |
| דמויות בולטות נוספות | בני קיני •ברק בן אבינעם •יעל אשת חבר הקיני •אבימלך בן גדעון •יותם בן גדעון •פינחס בן אלעזר הכהן •אלקנה •חנה •פנינה •חפני ופינחס •אשת פינחס •מנוח •אשת מנוח •בת יפתח •משפחת אביעזר •יהונתן בן גרשום | |
| דמויות במגילת רות | אלימלך •בעז •נעמי •רות •ערפה •מחלון וכליון | |
| דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב •יבין מלך חצור •סיסרא •דלילה •אם סיסרא •כושן רשעתים •זבח וצלמונע | |
| אירועים | מלחמת סיסרא •שירת דבורה •פסל מיכה •פילגש בגבעה •מגילת רות | |
| מקומות | גלגל •משכן שילה •נחלות שבטי ישראל •המצפה •מעברות הירדן •חרושת הגויים •קריית יערים •אלון מעוננים •אלון מוצב •תומר דבורה •בית אל •מרוז | |
| עמים | שבעת העממים •כנען •פריזי •יבוסי •אמורי •חיווים •חתים •גרגשי •ארמים •מואב •עמון •עמלק •פלשתים •מדין •בני קדם •הקיני | |
| ספר במדבר | ||
|---|---|---|
| פרשת במדבר | נשיאי השבטים •מפקד בני ישראל במדבר סיני •מחנה ישראל •פדיון בכורות •משא המשכן | |
| פרשת נשא | שילוח טמאים •אשם גזלות וגזל הגר •פרשת סוטה •פרשת הנזיר •ברכת כהנים •נשיאת ארון הברית בכתף •קורבנות הנשיאים | |
| פרשת בהעלותך | הדלקת הנרות במקדש •טהרת הלויים •פסח שני •חצוצרות הכסף ותקיעת הכהנים בחצוצרות •עמוד הענן •מסע המחנות •חובב בן רעואל •פרשת ויהי בנסוע •חטא המתאוננים •קברות התאווה •שבעים הזקנים ואלדד ומידד •צרעת מרים | |
| פרשת שלח לך | חטא המרגלים •חטא המעפילים •נסכים •הפרשת חלה •חטאת עבודה זרה •המקושש •פרשת ציצית •ציצית •לא תתורו | |
| פרשת קרח | מחלוקת קורח ועדתו •פריחת מטה אהרן •שמירת המקדש •מתנות כהונה | |
| פרשת חקת | פרה אדומה •מי מריבה •מות אהרון הכהן •מלחמת מלך ערד •נחש הנחושת •שירת הבאר •מלחמת סיחון •מלחמת עוג | |
| פרשת בלק | משלחת בלק אל בלעם •אתונו של בלעם •משלי בלעם •חטא בעל פעור | |
| פרשת פינחס | מפקד בני ישראל בערבות מואב •בנות צלפחד •מינוי יהושע •קורבן התמיד •קורבן מוסף •מוסף ראש חודש | |
| פרשת מטות | פרשת נדרים •הפרת נדרים •מלחמת מדין •הכשרת כלים •טבילת כלים •פרשת בני גד ובני ראובן | |
| פרשת מסעי | נדודי בני ישראל במדבר •גבולות הארץ •נשיאי השבטים •ערי הלויים •ערי מקלט •רוצח בשגגה | |
| דמויות מרכזיות | משה •אהרן •גרשון,קהת ומררי •אליצפן בן עוזיאל •אלעזר ואיתמר •האישה הכושית •מרים הנביאה •קרח בן יצהר •דתן ואבירם •און בן פלת •סיחון מלך האמורי •עוג מלך הבשן •בלק •בלעם בן בעור •כזבי בת צור •זמרי בן סלוא •פינחס •חמשת מלכי מדין •יהושע בן נון •כלב בן יפונה | |