 | |||||
| לידה | 20 במרץ1916 ונסנס,עמק המארן,צרפתצרפת  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 29 באוגוסט2007 (בגיל 91) פריז,צרפתצרפת | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | התעוררות הרפובליקה,איחוד דמוקרטים למען הרפובליקה,Union for the New Republic | ||||
| השקפה דתית | הכנסייה הקתולית | ||||
| פרסים והוקרה |
| ||||
| חתימה |  | ||||
| |||||
| |||||
| שירות ביטחוני | |||||
| השתייכות | הכוחות המזוינים של צרפת | ||||
| דרגה | קולונל | ||||
| פעולות ומבצעים | |||||
| מלחמת העולם השנייה | |||||
  | |||||
פייר ז'וסף אוגוסט מסמר (בצרפתית:Pierre Joseph Auguste Messmer) ;20 במרץ1916 –29 באוגוסט2007) היה פוליטיקאיצרפתי, אשר כיהן כראש ממשלת צרפת תחתהנשיאז'ורז' פומפידו בשנים1972–1974. לפני כן, כיהן כשר הכוחות המזוינים בשנים1960–1969.
נולד בעיר ונסנס שבעמק המארן. הוא למדמשפטים ולאחר מכן שירת כפקיד בכיר במושבות הצרפתיות באפריקה.
בפרוץמלחמת העולם השנייה התגייס לצבא ועבר קורס קצינים מזורז. שירת כקצין זוטר ביחידתקלעים סנגלים. לאחרתבוסת צרפת ב-1940, עזב את המדינה והפליג לבריטניה. בבריטניה הצטרף אל אחת היחידות שללגיון הזרים הצרפתי, שהייתה חלק מכוחותצרפת החופשית. כקצין בלגיון הזרים השתתף מסמר בלחימה נגד האיטלקים באריתריאה, בקרבות נגד כוחות וישי בסוריה, בקרבות בלוב, בקרב ביר חכים, בקרב אל-עלמיין השני ובקרבות בתוניסיה. ביולי1943 נשלח מטעם צרפת החופשית לאיים האנטילים. במרץ1944 נסע ללונדון, שם צורף למטה של גנרלמארי-פייר קניג. פייר מסמר השתתף בנחיתת בעלות הברית בנורמנדי ובשחרור פריז. הוא השתתף בלחימה עד נובמבר 1944, אז שב לפריז לשרת במטה של גנרל קניג, המושל הצבאי של פריז. על חלקו במלחמה עוטר בעיטורים צרפתים הבאים:אות לגיון הכבוד,אות מסדר השחרור,צלב המלחמה,מדליית הרזיסטנס,מדליה קולוניאלית. כמו כן קיבל אתאות לגיון ההצטיינות מטעם צבא ארצות הברית.
באוגוסט1945 נשלח פייר מסמר להודו-סין. זמן קצר לאחר הגעתו נפל בשבי של לוחמיוייט מין. כעבור חודשיים הצליח להימלט מהשבי ולהגיע להאנוי, שהייתה נתונה לשליטה צרפתית. מסמר השתחרר מהשירות הצבאי ועבר לשרת באדמיניסטרציה שלהמושבות הצרפתיות. ב־1946 מונה למזכיר כללי של ועד בין משרדית לענייניהודו-סין. בשנים1950–1952 היה מושל מחוז ארדר באפריקה המערבית הצרפתית. ב־1952–1954 מילא תפקיד של מושלמאוריטניה. ב־1954–1956 היה מושלחוף השנהב. ב־1956–1958 היה הנציב העליון שלקמרון הצרפתית. בתקופת עבודתו בקמרון הוא התחיל את תהליכידה-קולוניזציה במושבה, התחיל בשילוב אוכלוסייה מקומית במנגנוני שלטון והקים ויחידותמיליציה מתושבים מקומיים. כל זה כדי לנסות להפריד בין האוכלוסייה לבין ארגוני המורדים. ב־1958 מונה לנציב עליון שלאפריקה המשוונית הצרפתית.
בסוף1959 שב מסמר לצרפת. בפברואר1960 מינה אותו הנשיאשארל דה גול לתפקידשר הכוחות המזוינים. במסגרת התפקיד הוא התמודד עםמרד הגנרלים ב-1961 ועם ארגון מחדש של הצבא הצרפתי, לאחר נסיגתו מרוב המושבות באפריקה. הוא פיקח מקרוב על הצטיידות הצבא בנשק גרעיני. במהלךמלחמת ביאפרה פעל מסמר רבות למתן סיוע לכוחות המורדים בשלטון המרכזי בניגריה. בשנת1968 הוא שכנע את הנשיא דה גול לא להפעיל את הצבא לדיכוימרד הסטודנטים. לאחר התפטרות דה גול הוא המשיך בתפקיד השר עד להיבחרותו שלז'ורז' פומפידו, אז עזב את התפקיד.
בשנת1971 הוחזר על ידי פומפידו לממשלה, הוא מונה לשר המושבות. ביולי1972 מינה אותו פומפידו לעמוד בראשות הממשלה. בבחירות לאספה הלאומית במרץ1973, הובל מסמר את מפלגת השלטון לניצחון. המפלגה זכתה ב-55% מהמושבים בפרלמנט. במהלך כהונתו של מסמר כראש ממשלה, חלה ז'ורז' פומפידו, לכן במקרים רבים תפקד פייר מסמר כנשיא לכל דבר. ביוני1974 אישר מסמר את התוכנית לבניית 13תחנות כוח גרעיניות בצרפת (כלקח ממשבר האנרגיה העולמי ב-1973). לאחר מותו של פומפידו הציעו לו מקורביו לרוץ לתפקיד הנשיא, אך הוא דחה את ההצעה, כדי לא לפגוע בסיכויו שלואלרי ז'יסקר ד'אסטן. לאחר שאחרון נבחר לנשיא, עזב את ראשות הממשלה והוחלף בז'אק שיראק.פייר מסמר המשיך להיות חבר באספה הלאומית עד שנת1988 (הוא היה חבר באספה משנת 1968). במקביל, כיהן כראש עריית סארבור (Sarrebourg) מ-1971 עד1989.
בשנת1992 הוא נבחר לתפקיד נשיא הקרן למורשתו של שארל דה-גול. מילא את התפקיד עד שנת1997. בשנת1999 נבחר להיות חבר באקדמיה הצרפתית. בשנת2001 מונה לעמוד בראש "מוסד צרפת החופשית" (Fondation de la France libre), ארגון העוסק בפעילויות הנצחה ושימור של מורשת הצרפת החופשית.
פייר מסמר מת מסרטן בבית חולים צבאי בפריז ב-29 באוגוסט 2007. טקס ההלוויה שלו נערך בארמון האינווליד והשתתפו בו הנשיאניקולא סרקוזי, נשיא לשעבר ז'אק שיראק, ראש הממשלהפרנסואה פיון, ראשי הצבא ופוליטיקאים בכירים בעבר ובהווה.
