פיגוע (נקרא גםפעולת איבה,מעשה טרור אופעילות חבלנית עוינת[1]) הוא פעולהאלימה אשר מכוונת כלפי קבוצה או קהילה מסוימת. פיגועים הם אמצעיטרור מרכזיים. פיגועי טרור מתאפיינים במתווים שונים כמוירי,דקירה,התאבדות וכיוצא באלה. ישנם פיגועים הנחשבים לפשעי שנאה ולא לפעולות טרור.
ארגוני ביון פועלים לסיכול פיגועים. בין נגדארגוני טרור ובין נגדמפגעים בודדים הפועלים על דעת עצמם.[2][3][4]
פרק זה טעוןשכתוב. אנאתרמו לוויקיפדיהועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא חלקי ומלא שגיאות, כמו גם התעלמות מ-11 בספטמבר והאינתיפאדה השנייה.עם תום כהונתמרגרט תאצ'ר כראש ממשלתאנגליה, החלה הימנעות גוברת והולכת בתקשורת הבריטית ובעיקר בבי. בי. סי. מהמונחיםטרוריסט (מחבל) וטרור, וכך גם מתקפות טרור, ופורסמו הוראות מפורטות כיצד ומתי להשתמש במונחים אלו.[5] מעט אחר כך הצטרפו למגמה זו כלי התקשורת הלאומיים בארצות הברית.
גם בתקשורת בישראל, הוחלפו מושגים המגדירים את הצדדים בסכסוך הלאומי כשלנו ושלהם (כמו "כוחותינו שבו בשלום" שהוחלף ל"אין נפגעים לכוחות הביטחון"), וכן החלו להימנע מהגדרת המוצא הלאומי, הדתי או הקהילתי של אנשים מושאי המידע בחדשות. זאת כדי להימנע מהסתה נגד קהילות אלו או תיוגם וביזויים בהכללות.[6] במסגרת זו, אם לא היה מדובר במאורע פומבי מתועד, ובמיוחד אם היה רק נפגע בודד, בדרך כלל המעשה הוגדר כ"אירוע" או "פשע על רקע לאומני". באותן שנים, המשטרה ומשרד הביטחון ובעקבותיהם בתי המשפט החלו להימנע במקרים רבים מקביעת "רקע לאומני" לפשעים, בעיקר לתופעתאונס כפשע שנאה או פיגוע. כך קרה שאזרחים הפגינו בעד פרסום תקיפה כפיגוע בעוד התקשורת הודיעה על פשע פלילי. המגמה התהפכה בידי עורכת הדיןרוני אלוני־סדובניק בעקבות משפט המחבל שאנס ורצח את הילדהליפז חימי בת ה-9[7] בשוק שלבית שמש ביום העצמאותה'תשס"ו (2006). בתקשורת פורסם שהמדובר באדם מעורער בנפשו שהלך אחר יצרו. במשפטו הודה שהדבר נעשה כדי לפגוע ביהודים. על השינוי ביחס המשפטי פורסם אחרי אונס ורצחאורי אנסבכר ממנו דווקא התנערו לכאורה התומכים בפעולות איבה בנימוק שאינם מערבים אונס או רצח תינוקות.[8][9][10][11]
החל מהטבח במערת המכפלה שערךברוך גולדשטיין בפוריםה'תשנ"ד (1994) בו רצח 29 מתפללים מוסלמים ופצע 125, החלו בתקשורת להגדיר גם פגיעות של יהודים, ובמיוחד של יהודים המאורגנים במסגרות ימניות קיצוניות, כמו פשעים שלנוער הגבעות, כפיגועי טרור. וראוטרור יהודי בישראל. במשך שנים הציבור הרחב בישראל ראה הבדל מהותי בין ארגוני החבלה המוסלמיים והערביים לפעולות חבלה של יהודים, אך בשנת 2018 בעקבות רצח עיישה א-רבי בזריקת אבן ומעצר נרחב של נערים מישיבה ביישוב יצהר, היו שטענו שהבדל זה נסדק וכבר אינו מובהק.[12][13]
סעיף 1 לחוק המאבק בטרור נותן 3 תנאים מרכזיים להגדרת מונח "פיגוע", אותו הוא מכנה בשם "מעשה טרור": מעשה שנעשה”מתוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי”,”במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה לאלץ ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית אחרת של מדינה זרה, או ארגון ציבורי בין־לאומי, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה”, וכן מעשה שהוביל או שייעודו היה להוביל לפגיעה חמורה ב”בגופו של אדם או בחירותו, בבטיחות הציבור או בבריאותו, ברכוש, בקודשי דת, בתשתיות, במערכות, בשירותים חיוניים, בכלכלת המדינה או בסביבה”. כדי להגדיר אירוע מסוים כפיגוע טרור, צריכים להתקיים כל שלושת התנאים הללו כברירת מחדל, ובמקרים מסוימים שאותם מציין החוק צריכים להתקיים פחות משלושה תנאים לצורך הגדרת האירוע כפיגוע טרור. עם האירועים הללו נמנים שימוש בכלי נשק, המייתר את התנאי השני, או שימוש בנשק בלתי קונבנציונלי, המייתר הן את התנאי השני והן את התנאי השלישי.[14]
ארגוני החבלה הערביים נוקטים גם בפעילות תקשורתית נרחבת לשם גיוס אהדה למטרותיהם ולעמדותיהם, בין היתר באמצעות הצגת אויביהם באופן שלילי, ושימוש במונח טרור לגבי פעילות צבאית של מדינות העולם החופשי, ובעיקר ישראל וארצות הברית. המונח פיגוע תקשורתי משמש לעיתים להגדרת פעילות זו.[15]
המונח פיגוע משמש גם בהשאלה למעשה מחטף רעיוני, וגם למקרים בהם הנזק הוא פומבי או בהם היקף הנזק נרחב: לדוגמהפיגוע תקשורתי בו עורכים ראיון אוהד כביכול, ולבסוף מפיקים ממנו מידע הפוגע במרואיין, אופיגועפייסבוק בו מפרסמים הודעה מבזה ברשת חברתית מטלפון וחשבון שאינם של הכותבים.[16][17][18]
כאמור, ניתן לסווג את הפיגועים בשתי צורות: על פי רקעם (פיגוע טרור, וכדומה) ועל פי מאפייניהם (פיגוע ירי, פיגוע דקירה, וכיוצא בזה).
פיגוע טרור הוא סוג הפיגוע הנפוץ והמרכזי. מטרתו היא לחולל הרג והרס אקראי ובכך לערער את דעת הקהל ולהטיל אימה, ומתוך כך לשאוף להשיג מטרות לאומיות, פוליטיות או דתיות. דוגמאות בולטות לפיגוע כזה הןפיגועי 11 בספטמבר במגדלי התאומים,טבח השבעה באוקטובר,פיגועי התאבדות בישראל,פיגועי 11 במרץ 2004 במדריד ופיגועי נובמבר 2015 בפריז.
פיגוע על רקע שנאה הוא פיגוע מסוגפשע שנאה, אשר אינו בא בהקשר של מערכה טרוריסטית ידועה. דוגמה לכך היאהפיגוע באוקלהומה סיטי, וכןהרצח בברנוער. אפשר שכך יש לסווג פיגועים שבאו בהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני אך המפגעים היו "זאבים בודדים" בלא קשר לארגון טרור כלשהו, כגוןהטבח במערת המכפלה אוהטבח בנהריים.
ערך מורחב –פיגוע דקירהפיגוע דקירה הוא פיגוע המתבצע באמצעות דקירה בסכין אונשק קר אחר.
פיגוע דקירה אינו מצריך הכנות מורכבות, משום שהפיגוע מתבצע בעזרת אמצעי ביתי נפוץ. לעיתים נשלח המפגע לפיגוע דקירה על ידיארגון טרור, אך פעמים רבות נעשה הפיגוע ביוזמה אישית של מבצעו.
ערך מורחב –פיגוע חומצהפיגוע חומצה הוא פיגוע המתבצע באמצעות התזתחומצה על פניו או גופו של הקורבן.
בדומה לפיגוע דקירה, פיגוע חומצה אינו מצריך הכנות מורכבות, ופעמים רבות נעשה הפיגוע ביוזמה אישית של מבצעו.
ערך מורחב –פיגוע דריסהפיגוע דריסה הוא פיגוע המתבצע באמצעותכלי רכב, המשמש לדריסתם של קורבנות הפיגוע.
בניגוד לפיגועים אחרים, כגוןפיגוע ירי אופיגוע התאבדות, המצריכים ציוד מיוחד ועל כן מצריכים התארגנות, פיגוע דריסה מצריך כלי רכב, שאותו קל להשיג. לפיכך פיגוע דריסה נערך פעמים רבות ביוזמה אישית של המחבל, ללא ארגון שסייע לו בעריכת הפיגוע.
ערך מורחב –פיגוע יריפיגוע ירי הוא פיגוע המתבצע באמצעות שימוש בנשק חם. ירי זה מתבצע בדרכים שונות, כגון:
עריכתו של פיגוע ירי מצריכהרובה ותחמושת. לעיתים משמש לכך נשק הנמצא ברישיון בידי מבצע הפיגוע, ועתים משמש לכך נשק בלתי חוקי (שהושג בגנבה, בהברחה וכדומה).
במרבית המקרים פיגוע ירי מתבצע בירי מהיר ולא מדויק, אל עבר קבוצת אנשים או אלכלי רכב. לעיתים מתבצע פיגוע ירי על ידיצלף, המכוון במדויק לאדם מסוים.
פיגוע תופת הוא פיגוע המתבצע באמצעותפיצוץ, בדרך כלל שלמטען חבלה. פיגוע תופת יכול להתבצע באמצעות הפעלה מרחוק (באמצעותשלט רחוק או מנגנון השהייה) או באמצעות מחבל מתאבד.
ניתן לבצע פיגועי תופת בכמה שיטות:
על פי מרביתארגוני זכויות האדם, פיגועי התאבדות נגד אזרחים הםפשעים נגד האנושות.
ערך מורחב –פיגוע מיקוחפיגוע מיקוח הוא פיגוע שבו מפגעים חמושים משתלטים בכוח על קבוצת אזרחים והופכים אותם לבני ערובה, במטרה להשתמש בהם כדי להגיע להישגים פוליטיים כנגד משטר מסוים - לרוב כדי לשחרר את חבריהם מהכלא.
בפיגועי מיקוח אזרחים נמצאים ימים רבים בתנאים פיזיים קשים ובלחץ מנטלי גבוה בשל אי הוודאות לגורלם. לעיתים תוך כדי ההשתלטות או פעולות החילוץ נהרגים אזרחים. בדרך כלל הטרוריסטים מאיימים כי אם תביעותיהם לא ימולאו יוצאו האזרחים להורג. לרוב בפיגועים מסוג אלו השלטונות לא נענים לדרישות החוטפים ומפעילים יחידות מיוחדות לשחרר את האזרחים. לעיתים קורה כי הממשלות נכנעות או מתפשרות עם החוטפים.
תחילתם של פיגועי המיקוח המפורסמים היו בשנות השבעים בסדרת פעולות שלארגוני טרור פלסטינים כנגד ישראל, במהלכם נחטפו מספר מטוסים ונשבו בני ערובה גם בפעולות קרקעיות בישראל, באסון מעלות ובמלון סבוי.
ארגוני טרורצ'צ'ניים הצליחו להביא את פיגועי המיקוח לסדרי גודל גבוהים כאשר החזיקו בשני אירועים נפרדים מעל 800 איש כבני ערובה, אבל בכל המקרים הללו לא הצליחו להגיע לתוצאות מכיוון שהמשטרהרוסי בניגוד למשטרים מערביים היה נכון להקריב אזרחים רבים ולא להיכנע לדרישות החוטפים.
המרחב הווירטואלי נעשה כר זמין לפעילויות עוינות שונות, הנעשות על ידי מפגעים בודדים, ארגוני פשע, ואף מתווכחות על ידי מדינות.
חוק המאבק בטרור,ספר החוקים הפתוח, באתרויקיטקסט
יוסי ורטר,נתניהו יצא מגדרו כדי לרכך את לב העמונאים ובתמורה חטף פיגוע תקשורתי, באתרהארץ, 23 בדצמבר 2016
