פירוש חלומות,פתרון חלומות אוניתוח חלומות (לועזית:אוניירולוגיה) – הוא תהליך הענקת משמעות לחלומות. החלום הוא תופעה כלל-אנושית חוצה תרבויות. בני האדם עסקו עוד מימי קדם בחקר ובפירוש החלום ובעת העתיקה רווחה האמונה כי חלומות יכולים להיות נבואיים. תאוריותפסיכואנליטיות מניחות שחלום הוא תוצר של תהליך נפשי, המייצג את אישיותו או את נפשו של האדם.
בתרבויות העולם הקדום, ובהןיוון העתיקה ומצרים העתיקה, נחשבו החלומות לאמצעי תקשורת עם העל-טבעי או לביטוי של התערבות אלוהית, שרק יחידי סגולה או כוהני דת היו מסוגלים לעמוד על משמעותם. גם בתרבות הפרסית הקדומה הופיעו חלומות כתופעה נבואית המבשרת אירועים הרי גורל, ירידה או עלייה לגדולה, למשל בספר המעשים של ארדשיר.
הומרוס מזכיר פותרי חלומות ב"איליאדה".[1]פינדארוס מספר שבלרופון קם בבוקר וממהר למצוא פותר חלומות שיפתור את שחלם בלילה.
בתרבות המערב, הטקסט החשוב הראשון על פירוש החלומות היה הטקסט "אוניירוקריטיקה"(אנ') ("ביקורת חלומות") מן המאה השנייה, מאתארטמידורוס. בטקסט זה הובאו פירושים לתימות שונות המופיעות בחלום.
בספרבראשית מתוארים שני חלומותיו שליוסף, שמשמועתם התפענחה בקלות בידי אחיו ואביו. בהמשך היה יוסף פותרחלומותיו הנבואיים שלפרעה, שמכנה את יוסף בשם "צפנת פענח" - כלומר מפענח הצפונות.[2] פתרון חלומותיו שלו ופתרון חלומות פרעה שינו כליל את מהלך חייו של יוסף. בספר דניאל מסופר עלדניאל כפותר החלומות שלנבוכדנצר מלךבבל.
בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) על פי האמור "חלום שלא נפתר - הריהו כאגרת שלא נקראה" (ברכות נ"ה), קיימת תורת חלומות משוכללת. תופעה זו רווחה מכיוון שהתלמוד מתאר עשרים וארבעה פותרי חלומות שהיו בירושלים. עניין רב מודגש בתלמוד לסמליות של החלום, ויש בו מספר רב של דוגמאות לפיענוח חלומות. דבר הבולט לגישתם של חכמי התלמוד בפענוח הסמלים, כי סמלים לא מיניים מפורשים כתכנים מיניים, למשל חלום שבו האדם מוהל עץ זית בשמן זית מורה עלגילוי עריות, ואילו סמלים מיניים מפורשים כתכנים לא מיניים, כמו למשל אדם החולם כי קיים יחסים עם אמו צפוי לתבונה יתירה. גישה זאת נובעת מהתפיסה שכל סמל צריך לסמל דבר ששונה מהמשמעות הרגילה שלו. סיפורי חלומות ופתרונותיהם מופיעים במקומות נוספים בתלמוד הבבלי, בתלמוד הירושלמי[3] ובמדרשאיכה רבה.[4] עם פותרי החלומות נמנים התנאיםרבי עקיבא,רבי יוסי בן חלפתא ובנורבי ישמעאל ברבי יוסי.
סיפורי חלומות אחדים, כגון סיפורו שלבר הדיא כפותר חלומותיהם שלאביי ורבא, מלמדים שלחלומות זהים ייתכנו פתרונות שונים. גישה זו מובאת לקיצוניות בדבריו שלרבי בנאה: "עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה."[5] בריטב"א מובא שהסיבה לכל החלומות הולכים אחר הפה היא שלפי איך שפתרו לאדם את החלום כך הוא מתנהג וממילא זה מה שקורה.
הפסיכואנליזה הקדישה לחלומות ולמשמעותם חשיבות גדולה במפנה המאה העשרים, וביקשה להמיר את התוכן הגלוי והברור לעין של החלום במשמעויות חבויות המלמדות על נבכי נפשו של החולם. אחת היצירות הקנוניות ופורצות הדרך בתחום היא ספרו שלזיגמונד פרויד משנת1900, "פשר החלומות" (Die Traumdeutung). אףקרל גוסטב יונג, תלמידו של פרויד ויריבו, עסק במשמעויותיו החבויות של החלום כביטוי לסמלים וקונפליקטים אוניברסלים המשותפים לכל בני האדם.
אריך פרום, בספרוהשפה שנשכחה כתב כי שפת החלום היא שפת הסמלים. זוהי השפה האוניברסלית היחידה שפיתח המין האנושי, המשותפת לכל התרבויות, ולכל אורכה של ההיסטוריה. בשפה זו המושגים השולטים אינם של חלל וזמן אלא של עוצמה פנימית (intensity) וסמיכות מחשבות (association). זו שפה שבה מובעות חוויות פנימיות, הרגשות ומחשבות כאילו היו מאורעות בעולם החיצון. שפה זו שבאמצעותה אפשר להבין מיתוסים, חלומות ואגדות עם, נשכחה על ידי האדם המודרני, ונדחקה לקרן זווית, עד תקופתו של פרויד.
זיגמונד פרויד (1939-1856) הוגה תורת הפסיכואנליזה – פרסם בשנת 1900 את ספרו "פשר החלומות" (תורגם לעברית ב-1959). בניגוד לציפיותיו, לא זכה הספר להכרה המיידית שלה ציפה מהקהילה האקדמית הרפואית, אך למרות זאת ספרו הביא למהפכה בתפיסת החלום.
פרויד טען כי החלום הוא ביטוי לפנטזיות ודחפים שהתרבות אינה מאפשרת לנו לבטא, אשר מודחקים בחיי הערות, עקב החרדה שתתעורר בנו אילו נהיה מודעים אליהם. אילו יופיעו המשאלות והקונפליקטים שלנו באופן ישיר בשינה הן יפגעו ביכולת לישון ולכן מתרחשת מלאכת החלום - תהליך נפשי המביא לעיוות והסוואת תוכני החלום האמיתיים ובכך שומר על רצף השינה. החלום, אם כן, הוא הצורה הסמלית, שלובשים הדחפים והמאווים, על מנת לפתור את הקונפליקט הפנימי בין הדחפים הפרימיטיביים (תוקפנות ומין) למעצורים התרבותיים.
במאמר An Outline of Psychoanalysis משנת 1940, שפורסם לאחר מותו, טען פרויד כי "החלום, אם כן, הואפסיכוזה, עם כל האבסורדים, האשליות והשגיאות של פסיכוזה."
על מנת לפרש את החלום, טען פרויד, השאלה שעל החולם לשאול את עצמו, היא "מדוע אני חולם זאת?", אחר כך יש לעשות הפרדה בין התוכן הגלוי והסמוי של החלום באמצעות פירוקו לגורמים והעלאת אסוציאציות לכל גורם (לדוגמה: בחלום אשר הופיע לוויתן, על החולם לשאול את עצמו מה לוויתן מבטא עבורו).
כלפי גישתו שלזיגמונד פרויד הופנו ביקורות רבות, כאשר הביקורת העיקרית התרכזה בטענתו של פרויד שלסמלים מסוימים בחלומות, יש תמיד אותה משמעות עצמה. לדוגמה: פרויד טען כי נחש המופיע בחלום לעולם מייצג איבר מין זכרי, אצל כל בני האדם. עם זאת, טען פרויד כי יש מקום חשוב גם לאסוציאציות האישיות של כל אדם בפירוש חלומותיו. ביקורת נוספת כלפי גישתו שלפרויד היא של חוקרים רבים בתחום החלומות שהדגישו כי לחלום תפקידים נוספים מלבד ביטוי תכנים לא מודעים.
קארל גוסטב יונג,פסיכואנליטיקאי, מבכירי תלמידיו שלפרויד, שגישתו לפשר החלומות נחשבת עד היום לאחת הגישות החשובות ביותר בתחום, הגה את הרעיון שלתת-מודע קולקטיבי. הוא טען שמרבית החלומות עוסקים בבעיות שבהן בני האדם עוסקים בהיותם ערים. החלום ע"פיונג, מבטא צדדים לא מפותחים ומוזנחים באישיות, והסמליות שבחלום נועדה לגלות יסודות ודחפים שטרם התבהרו בתודעתו של החולם. בניגוד לפרויד שראה את הסמלים בחלום כניסיון להסוואה של דחפים. כמו כן, טעןיונג, ש 95% מהחלומות עוסקים באנשים אחרים כגון: פרטנרים לתחרות, לתוקפנות או למין, ורק חלומות מעטים עוסקים בחולם לבדו. עיקרון מנחה בשיטת הטיפול שליונג לפתירת חלומות, היה לחקור קבוצות בעלי אותו נושא ולא כפי שנהג לפענח פרויד, כל חלום בפני עצמו.
אנרי ברגסון פילוסוףצרפתי (1941-1859), טען כי החלומות הם זיכרונות שכוחים שצצים כתוצאה מגירויים פיזיים מפינות נידחות של המוח. תוכן החלום, אם כן, זהה לתוכן החוויות בזמן ערות, אך מקבל צורה שונה. בשעת החלום יש ניתוק שלמנגנון התפיסה מהערכה ושפיטה של המציאות, לכן האדם מגיב ומדמיין באופן שונה ומעוות, לאותם חוויות אשר חווה בשעת ערות ומודעות.
ב-1953, פרסם אחד מגדולי חוקרי החלומות, הפסיכולוגקלווין הול, מאמר שהיה לאחד מאבני היסוד של הגישה הפסיכולוגית המודרנית לפשר חלומות.[דרוש מקור] מחקרו של הול נחשב לחדשני בתחום, מכיוון שהוא השתמש במחקר אמפירי – איסוף נתונים. במשך למעלה מ-30 שנה, אסף וניתח הול אלפי חלומות של אנשים ממגוון רקעים שונים (בניגוד לפרויד ויונג שעסקו בחלומות מטופליהם בלבד), כאשר הוא התמקד בכלחלום באופן מפורט.
הטענה המרכזית של הגישה, היא שהחלום הוא מחשבה, רעיון או מושג מופשט, המתבטאים באמצעותדימויים, בייחוד דימויים חזותיים (חשיבהציורית). החלום הוא ביטוי סמלי לנושאים מורכבים המטרידים את האדם בזמן ערות. הול טען שיש קשר רציף בין הערות לשינה, בכך שהחלום הוא תוצר של המחשבה המודעת הגלויה, ולא כפי שטענו פרויד ויונג שהחלום הוא תוצר של התת-מודע. עוד מסקנות שהול הגיע אליהן, הן שבדרך כלל בעיה מרכזית של אדם חוזרת במספר רב של חלומות, בצורות ובביטויים שונים, ושישנה קביעות בנושאי החלומות ובמינון של הסמלים שבהם.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:פרוש חלומות |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:פירוש חלומות |
פתרון חלומות, דף שער בספרייה הלאומית