המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים. הם כונו על שם השנה (בלוח העברי) שבה התרחשו.
מאורעות תר"פ -פרעות תרפ"א -מאורעות תרפ"ט -מאורעות אוקטובר 1933 -מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט

בר גיורא -השומר -ארגון המגן -גדוד נהגי הפרדות -הגדודים העבריים -ההגנה -פלמ"ח -אצ"ל -לח"י -תנועת המרי העברי -משטרת היישובים העבריים -נוטרות -המשמר הנע -הנודדת -פלוגות הלילה המיוחדות (פלוגות אש) -פלוגות השדה -חי"ש -חיל המשמר -התע"ש -כוח המגן העברי -המשטרה המעולה -חיל הספר העבר-ירדני -משטרת המנדט

הרועה -ניל"י - הש"י

ראשית התעופה העברית בארץ ישראל -הקלוב הארצישראלי לתעופה -חברות תעופה עבריות ביישוב -מחלקת הטיס של הפלמ"ח

ראשית הימאות העברית בארץ ישראל (צי עברי,דגל עברי) -אגודת יורדי ים זבולון -בית הספר הימי זבולון -נמל חיפה -בית"ר -בית הספר הימי בצ'יוויטווקיה -נמל תל אביב -החבל הימי לישראל -בית הספר הימי בחיפה -מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי -פלי"ם -צי הצללים.

חומה ומגדל -העלייה לחניתה -גדר הצפון -כביש הצפון -מצודות טגארט -ליל הגשרים -פריצת מחנה עתלית -פיצוץ תחנות הרדאר -הפריצה לכלא עכו -העלייה לביריה -דוד תדהר "הבלש העברי" -צ'ארלס אורד וינגייט "הידיד".צ'ארלס טגארט מקים גדר הצפון ומצודות טגארט.כופר היישוב.אברהם שפירא "זקן השומרים".ברכה פולד

• עלייה
• עליות קדומות לארץ ישראל
  • העליות בשנים 1700–1881
• עליות מראשית הציונות ועד קום מדינת ישראל
  • העלייה הראשונה (1882–1903)
  • העלייה השנייה (1904–1914)
  • העלייה השלישית (1919 -1923)
  • העלייה הרביעית (1924 -1929)
  • העלייה החמישית (1929 -1939)
  • עליית הנוער

המעפילים

• ההעפלה: העלייה הבלתי לגלית, שנועדה להעלות ארצה עולים (שכונו מעפילים) חרף הגבלות ואיסורי שלטונות המנדט.
• עליית אף על פי: ארגון ההעפלה של תנועתבית"ר והאצ"ל. פעלה משנת1934 ועד לשלבים הראשונים שלמלחמת העולם השנייה.
• המוסד לעלייה ב': הגוף המארגן שלההעפלה מטעם הנהגת היישוב וארגון "ההגנה".
• הבריחה: העברה של המוני יהודיםניצולי שואה, החל מסוףמלחמת העולם השנייה, ממזרח וממרכזאירופה אל חופי הים התיכון, שם עלו על ספינות המעפילים שלהמוסד לעלייה ב' בדרכם לארץ ישראל.
• אירועים בולטים: טביעת הספינהפאטריה - טביעת הספינהסטרומה - גירוש מעפיליאקסודוס

• חיים ויצמן: יו"ר הנהלתההסתדרות הציונית העולמית (הנהיג בפועל את היישוב משנת 1921 ועד להעברת הסמכויות בארץ לסוכנות היהודית ב-1929).
• דוד בן-גוריון: מזכ"לההסתדרות הכללית (1921-1935), יו"רהסוכנות היהודית (1935-1948) ויו"רמנהלת העם (1948).
• חיים ארלוזורוב: ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית (1931-1933).
• משה שרת: ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית (1933-1948).
• יצחק בן צבי: יו"ר הנהלתהוועד הלאומי (1931-1944).
• דוד רמז: מזכ"ל ההסתדרות הכללית (1935-1945) ויו"ר הנהלת הוועד הלאומי (1945-1948).

• א"ד גורדון - הרבאברהם יצחק הכהן קוק -ברל כצנלסון -יצחק טבנקין -מאיר יערי -זאב ז'בוטינסקי - הרבמאיר בר-אילן.

• אהרן אהרנסון (ניל"י) -אליהו גולומב (ההגנה) -ישראל גלילי (ההגנה) -משה סנה (ההגנה) -יצחק שדה (הפלמ"ח) -יגאל אלון (הפלמ"ח) -מנחם בגין (אצ"ל) -אברהם תהומי (אצ"ל) -דוד רזיאל (אצ"ל) -אברהם שטרן (יאיר) (לח"י) -יצחק שמיר (לח"י)

• עקיבא אריה ויס: מיוזמי ומקימי שכונתאחוזת בית שממנה צמחה העירתל אביב. עמד בראש האגודה בשנים1906–1910, מיום הווסד האגודה ועד השלמת בניית בתיה הראשונים.
• מאיר דיזנגוף: ראש עירייתתל אביב בשנים1922–1925 ו-1928 -1936.
• דוד בלוך-בלומנפלד: ראש עיריית תל אביב בשנים1925–1928.
• משה שלוש: ראש עיריית תל אביב בשנת1936 (נבחר אך לא אושר על ידי שלטונותהמנדט הבריטי).
• ישראל רוקח: ראש עיריית תל אביב בשנים1937–1955.
• אברהם קריניצי: ראש עירייתרמת גן בשנים1926–1969.
• שבתי לוי: ראש עירייתחיפה בשנים1940–1951.
• עובד בן עמי:מייסדנתניה וראש העירייה1929–1957.

(בשמותיהן כיום)

• תל אביב, העיר העברית הראשונה.
• פתח תקווה, "אם המושבות", המושבה הראשונה שהוקמה בתהליךהיציאה מחומות ירושלים.
• ראשון לציון -נס ציונה -רחובות -ראש פינה -זכרון יעקב -חדרה -כנרת (מושבה) -כפר תבור -כפר סבא -רמת גן -עפולה, בירת העמק -הרצליה -מטולה -אילניה -יסוד המעלה -משמר הירדן -גדרה -מגדל העמק -מגדל -מנחמיה -פוריה עילית -פרדס חנה -קריית אתא -כפר יונה -בני ברק -הוד השרון -נהריה -שבי ציון -יסוד המעלה -כפר תבור -יבנאל -מנחמיה -גבעת עדה -בת שלמה -קריית חיים -קריית ביאליק -קריית מוצקין.

הקואופרציה במרחביה -הקיבוץ המאוחד -הקיבוץ הארצי -חבר הקבוצות והקיבוצים -הקיבוץ הדתי.

(בשמותיהם כיום)

דגניה א' -דגניה ב' -כפר גלעדי -נהלל -יגור -עטרות -נען -גבעת ברנר -באר טוביה -כפר מל"ל -כפר ורבורג -כפר יהושע -כפר יחזקאל -תל עמל (ניר דוד), ראשון ישובי המגדל וחומה -חניתה -טירת צבי -נגבה -ניצנים -רוחמה -יד מרדכי -רמת רחל -חניתה -בלפוריה -גבת -גבע -רמת הכובש -מעלה החמישה -קריית ענבים -עין שמר -מרחביה (קיבוץ) -מרחביה (מושב) -כנרת (הקיבוץ) -כפר רופין -11 הנקודות בנגב -קריית ענבים.

קרן קיימת לישראל -הסוכנות היהודית -המשרד הארצישראלי -קרן היסוד -יק"א -פיק"א -קהילת ציון אמריקאית -רסקו -הכשרת היישוב

• יהושע חנקין: סוחר קרקעות המפורסם כגואל אדמות הארץ. עסק ברכישת קרקעות וסייע להתיישבות יהודית בארץ התקופת היישוב.
• מנחם אוסישקין: יושב ראשהקרן הקיימת לישראל בתקופת היישוב.
• ארתור רופין: מאבות ההתיישבות בארץ בתקופת היישוב. הקים אתהמשרד הארצישראלי שניהל את פעולות ההתיישבות של התנועה הציונית.
• אוטו ורבורג: מדינאי ציוני שהיה ממקימי המשרד הארצישראלי ביפו וממקימי חברת הכשרת היישוב.
• פרנץ אופנהיימר: מאבות ההתיישבות הקאופרטיבית. על פי שיטתו נוסדההקואופרציה במרחביה.
• אברהם הרצפלד: מהפעילים המרכזיים של הקמת נקודות התיישבות ברחבי הארץ בתקופת היישוב. לימים חבר כנסת.
• שלמה לביא: מאבותהתנועה הקיבוצית. אבי רעיון הקבוצה הגדולה (שהפכה במרוצת הזמן לקיבוץ). לימים חבר כנסת.
• לוי אשכול: איש התיישבות, כלכלה וביטחון בתקופת היישוב, מייסדמקורות והעומד בראש הקמת11 הנקודות בנגב. לימים ראש ממשלת ישראל.
• ריכרד קאופמן: אדריכל ומתכנן ערים. אבי התשתית התכנונית של מושבים וקיבוצים בתקופת היישוב. כן תכנן את העיר עפולה וחלקים משכונות הגנים בירושלים.
• שבתאי לוז'ינסקי: פעילהמוסד לעלייה ב', מייסד חברתאבן.
• אריך מנדלסון: אדריכל בעל שם עולמי שתכנן מבנים עירוניים בעלי ערך בתקופת היישוב.
• יוסף ויץ. מראשיקרן קיימת לישראל ומהפעילים המרכזיים בהתיישבות וברכישת קרקעות בתקופת היישוב ובימי ראשיתהמדינה.
• שמחה בלאס: המתכנן העיקרי של מפעלי מים ביישוב (ובהם מפעלי מים אזוריים, מפעלימקורות וקו המים ל-11 הנקודות). לימים ראש המתכננים שלהמוביל הארצי, יוזם שיטת ההשקיה בטפטוף וממציא הטפטפות.
• אלכסנדר ברוולד - צייר ואדריכל, מתכנן בנייןהטכניון הישן.

• תחיית הלשון העברית
• אליעזר בן-יהודה
• מלחמת השפות
• גדוד מגיני השפה
• ערכים ב"ויקיפדיה" הקשורים לתחיית הלשון העברית

• קול ירושלים: השידור העברי של רדיו המנדט. החל בשידוריה ב 30 במרץ1936.
• קול ישראל.

תחנת השידור של ארגוןההגנה: החלה בשידוריה ב 13 במרץ1940.קול ישראל תחנת הרדיו הממלכתית שלמדינת ישראל היא המשכה הישיר.

• קול ציון הלוחמת: תחנת השידור של האצ"ל. החלה בשידוריה בשנת1939 והייתה ככל הנראה תחנת השידור המחתרתית הראשונה בעולם.
• קול המחתרת העברית: תחנת השידור של הלח"י. החלה בשידוריה בשנת1941. בין קרייני התחנה נכללהגאולה כהן, לימים חברת הכנסת.

ראו גם:תולדות העיתונות בא"י

הצבי -חבצלת -הלבנון -דואר היום -דבר -הארץ -הירדן -עיתון מיוחד -המשקיף -החרות -הצופה -משמר -הבוקר -ידיעות אחרונות -מעריב -The Palestine Post -קול העם -חדשות הערב -הגה.

• חזית העם:שבועון של האגף הקיצוני של התנועה הרוויזיניסטית. הופיע בין השנים1931 ל1934.
• העולם הזה:שבועון חדשות בתקופת היישוב ובימי המדינה. נוסד בשנת1937 על ידי העיתונאיאורי קיסרי ונקרא בראשיתו "תשע בערב". שמו הוחלף ל"העולם הזה" בשנת1946. השבועון כלל שפע צילומים והתרכז בענייני תרבות, אמנות ואופנה. לאחר קום המדינה נרכש על ידיאורי אבנרי והפך לשבועון פוליטי אנטי ממסדי.

• הגלגל: שבועון בעברית של תחנת השידור המנטורית בעברית "קול ירושלים". הופעתו החלה בבשנת1943 ונמשכה עד לסמוך להקמת המדינה.
• דבר השבוע:שבועון חדשות. הוצא לאור על ידי העיתון "דבר", החל משנת1946. בימי המאבק על הקמת המדינה היה רב תפוצה והביא צילומים בלעדיים מזירות האירוע ומאזורי הקרבות. בשנות השישים הפך למוסף השבת של "דבר". הופעתו חדלה עם סגירת "דבר".
• עיתון מיוחד: שבועון שיצא לאור בין השנים1933 -1952 ועסק בפלילים וברכילות על חיי האישים בארץ ישראל. נחשב לעיתון הראשון בארץ ישראל שעסק בעניינים רכילותיים. "עיתון מיוחד" הוא העיתון הראשון בארץ ישראל שהשתמש בצבע בהדפסתו.

עתוננו לילדים קטנים -דבר לילדים -משמר לילדים -במעלה

ברל כצנלסון -משה ביילינסון -איתמר בן אב"י -נח מוזס -עזריאל קרליבך -משה יוסף גליקסון -אורי קיסרי -דוד זכאי -זלמן שזר -הרצל רוזנבלום -אייזיק רמבה -יוסף הפטמן -גרשון אגרון -חביב כנען -ברכה חבס -גרשום שוקן -אלכסנדר זאובר -משה בריליאנט.

אריה נבון -יוסף בס.

• חיים נחמן ביאליק: המשורר הלאומי. חי ויצר בארץ ישראל בשלוש עשרה שנות חייו האחרונות.
• שאול טשרניחובסקי: מאבות השירה העברית. יוצר שירת הטבע שהושפע מתרבותיוון העתיקה. חי ויצר בארץ ישראל ב־12 שנות חייו האחרונות.
• אחד העם: הוגה דעות לאומי. מראשיחובבי ציון. מאבות הספרות והפובליציסטיקה העברית. חי ויצר בארץ ישראל ב־5 שנות חייו האחרונות.

יוסף חיים ברנר -שלמה צמח -ש"י עגנון -רחל -אלכסנדר פן -אברהם שלונסקי -לאה גולדברג -יהודה בורלא -יצחק שמי -אשר ברש -ש. בן-ציון -חיים הזז -משה סמילנסקי -אביגדור המאירי -דבורה בארון -אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) -נתן אלתרמן -אורי צבי גרינברג -ס. יזהר -משה שמיר -יגאל מוסינזון -יעקב אורלנד -חיים גורי -הכנענים -אהרון בן אור (אורינובסקי).

• הוצאת דביר – נוסדה שנת1922 בחו"ל על ידיחיים נחמן ביאליק. לאחר שביאליק עלה ארצה בשנת1924, עברה ההוצאה לארץ ישראל.
• הוצאת אמנות
• הוצאת שטיבל
• הוצאת מצפה
• הוצאת שוקן – נוסדה בברלין בשנת1931 על ידיזלמן שוקן. עברה לארץ ישראל בשנת1935.
• ספרית פועלים – נוסדה בשנת1939 על ידיהקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
• הוצאת הקיבוץ המאוחד – נוסדה בשנת1940 על ידיהקיבוץ המאוחד.
• מחברות לספרות – נוסדה בשנת1940 על ידיישראל זמורה. לאחר גלגולים אחדים היא כיום הוצאתכנרת זמורה-ביתן דביר.
• עם עובד – נוסדה בשנת1941 על ידיברל כצנלסון כהוצאת הספרים שלההסתדרות הכללית.
• הוצאת ראובן מס – נוסדה ב-1927 בברלין על ידיראובן מס. עם עלייתו לישראל ב-1933 המשיך בה בפעילות ההוצאה לאור.
• הוצאת יזרעאל.

• אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו,דוד תדהר, תל אביב, 1947
• אנציקלופדיה נעורים

• נחום גוטמן: בעל "בארץ לובנגולו מלך זולו".
• מרים ילן-שטקליס: בעלת "המסע אל האי אולי"
• ימימה אבידר טשרנוביץ: בעלת "שמונה בעקבות אחד"
• מירה לובה: בעלת "אי הילדים"
• לאה גולדברג: בעלת "ידידי מרחוב ארנון"
• אנדה עמיר-פינקרפלד: בעלת "סחרחרות פלא"
• לוין קיפניס. בעל "כתר הנרקיס"
• אליעזר שמאלי:בעל "ילדי היורה"

• התיאטרון הארץ ישראלי (התא"י): תיאטרון עברי שנוסד בברלין בשנת 1923 בניהולו שלמנחם גנסין. עם שחקני התיאטרון נמנהשמעון פינקל שעבר לאחר מכן להבימה. התיאטרון על שחקניו עלה בשנת1925. התיאטרון התפרק בשנת1927.
• הבימה: התיאטרון הלאומי. נוסד במוסקבה בשנת1919. שחקני התיאטרון עלו לארץ בשנת1926. התיאטרון נכנס למשכנו הקבוע "בית הבימה" בשנת1946. דור מייסדיו וביניהםאהרון מסקין,חנה רובינא ויהושע ברטונוב היו מגדולי שחקני התיאטרון בארץ ישראל בתקופת היישוב.
• האהל: "תיאטרון פועלי ארץ ישראל" שפעל בחסותה שלההסתדרות הכללית. נוסד בשנת1925 על ידי הבמאימשה הלוי. פעל במשך כל תקופתהיישוב ובשני העשורים הראשונים שלהמדינה. העלה בעיקר מחזותתנכיי"ם ועבריים. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה הצגתהחייל האמיץ שוויק בגילומו שלמאיר מרגלית, שהוצגה מאות פעמים במשך עשרות שנים.
• התיאטרון הקאמרי: התיאטרון העירוני של תל אביב. מהגדולים והחשובים בתיאטראות ישראל. נוסד בשנת1944 על ידי הבמאייוסף מילוא וארבעה שחקנים. כעבור זמן לא רב הצטרפו אליו מי שהיו לימים גדולי שחקניויוסף ידין וחנה מרון. בשנת1948, בעת מלחמת העצמאות, העלה את המחזה "הוא הלך בשדות" שהיה המחזה הראשון שהביא לבמה את דמותו של הצבר והוקדש לנופלים במערכה.
• הקומקום: התיאטרון הסאטירי הראשון בארץ ישראל שהוקם על ידיאביגדור המאירי בשנת1927 ונסגר לאחר זמן קצר.
• המטאטא: תיאטרון סאטירי. נוסד בשנת1928. מלבד הבלטת הצדדים הסאטיריים של חיי היישוב, יצר סאטירה חריפה על שלטונותהמנדט הבריטי. בין שחקניו בלטויעקב טימן,בצלאל לונדון ושמואל רודנסקי, שלימים עבר להבימה. התיאטרון נסגר בשנת1954.
• לי-לה-לו: תיאטרון מוזיקלי. שם שיחקה ושרה, בין היתר,שושנה דמארי.

• מוזיאון תל אביב לאמנות – נוסד בשנת1932 ב"בית דיזנגוף".
• המשכן לאמנות על שם חיים אתר – נוסד בעין חרוד בשנת1937.
• מוזיאון רוקפלר – נפתח בירושלים בשנת1938 ושימש כמוזיאון הרשמי שלהמנדט הבריטי ובו שכנו משרדי מחלקת העתיקות המנדטורית.
• בית הנכות בצלאל – נוסד על ידיבוריס ש"ץ ונוהל על ידימרדכי נרקיס. על אף שנות פעולתו הקצרות (1925–1929) שימש אוסף האומנות במוזיאון כבסיס להקמת אוסף האומנות שלמוזיאון ישראל בשנת1965.

• האורקסטרה של ראשון: התזמורת הראשונה בארץ ישראל בתקופת היישוב. פעלה בשנותיה הראשונות של המושבהראשון לציון. הייתה למרכז תרבותי ביישוב. שמה הפך למיתוס.
• האורטוריה הארץ ישראלית: הרכב שהופיע משנות העשרים באורטוריות, בהן היו רוב השירים והטקסטים בשפה העברית והושם דגש על נושאיםיהודיים ותנכיי"ם.
• התזמורת הפילהרמונית הישראלית

התזמורת מן הנודעות בעולם נוסדה בתקופת היישוב בשנת1936 על ידי נגנים נודעים מעוליגרמניה, שעלו בימי העלייה החמישית. שמה מייסודה היה "התזמורת הסימפונית הארצישראלית" ובשנת1946 שונה ל"תזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית" בימי המדינה הפכה ל"תזמורת הפילהרמונית הישראלית".

• האופרה הארצישראלית: האופרה הראשונה בארץ ישראל בתקופת היישוב. נוסדדה על ידימרדכי גולינקין פעלה משנת1923 עד לשנת1940.
• האופרה הישראלית נוסדה בשנת1947 על ידיאדיס דה פיליפ ונקראה גם היא כשם קודמתה האופרה הארץ ישרלית. המשיכה לפעול בימי ראשיהמדינה תחת השם הואפרה הישראלית.
• האופרה העממית הארץ ישראלית: אופרה בתקופת היישוב שפעלה בארץ ישראל בשנות ה-40. הציגה בין היתר את האופרה העברית הראשונהדן השומר.

• אמני במה ובידור:חנה רובינא -אהרון מסקין -שמעון פינקל -מאיר מרגלית -שמואל רודנסקי -יוסף ידין -חנה מרון -יעקב טימן -אלכסנדר יהלומי -רפאל קלצ'קין

• מלחינים:יואל אנגל -נחום נרדי -חנינא קרצ'בסקי -פורדהאוס בן ציסי -מרק לברי -משה וילנסקי -דניאל סמבורסקי -אלכסנדר ארגוב -מרדכי זעירא -דוד זהבי
• פזמונאים:מרדכי זעירא -חיים חפר -לוין קיפניס
• זמרים:ברכה צפירה -אסתר גמליאלית -שושנה דמארי -יוסף גולנד -טובה פירון
• ציירים:נחום גוטמן -ראובן רובין -אנה טיכו -זאב רבן -אבל פן -יוסף זריצקי -ישראל פלדי -ציונה תג'ר -לודוויג בלום -פרנץ קראוס -הרמן שטרוק -צבי שור
• פסלים:בוריס ש"ץ -אברהם מלינקוב -זאב בן-צבי -בתיה לישנסקי -חנה אורלוף -משה ציפר -יצחק דנציגר

• אורה חדשה: חברת הסרטים הראשונה בארץ ישראל. נוסדה ב-1914 על ידיעקיבא אריה ויס.
• חברת מולדת: חברת סרטים מיסודו שלנתן אקסלרוד שפעלה במשך חמש שנים מסוף שנות העשרים. הפיקה סרטי פרסומת קצרים לתעשייה הארץ ישראלית. כן הפיקה סרטי תעודה קצרים על אירועים ביישוב כהנחת קו צינור הנפט מעיראק לחיפה, הקמתתל מונד והנחתאבן הפינה לנתניה. כן הפיקה החברה יומן חדשות ארץ ישראלי ראשוןיומן מולדת, שהופעתו לא הייתה סדירה, אלא הופק לכבוד אירועים ביישוב, העדלאידע, הקמת יישובים וביקורי אורחים מחו"ל.
• ויהי בימי: קומדיה קצרצרה שהפיק נתן אקסלרוד בשנת1932 על רקע חגיגות העדלאידע והייתה הסרט העלילתי הראשון בארץ ישראל.
• עודד הנודד: הסרט העלילתי הראשון בארץ ישראל באורך מלא. הופק בשנת1933 כסרט אילם על ידי נתן אקסלרוד. זכה להצלחה קופתית גדולה.
• יומן אגא: יומן חדשות שהופק על ידיברוך אגדתי בשנים1931–1934. הופיע במועדים בלתי קבועים.
• זאת היא הארץ: סרט תיעודי שהפיק ברוך אגדתי, שהורכב מקטעים שצולמו עבור יומן אגא שבניהולו וכן מקטעים שצולמו במיוחד עבור הסרט.
• יומן כרמל: יומן חדשות שבועי שנוסד על ידי נתן אקסלרוד בשנת1935, באמצעות חברת "סרטי כרמל" שיסד. בשנת1936 הפך ליומן מדבר. תיעד את כל המתרחש ביישוב. צילומיו מהווים מקור רב ערך לתולדות היישוב.
• בית במדבר: סרט שהופק בשנת1947 אודות המאבק של חלוציבית הערבה בתנאי הטבע הקשים והאדמה המלוחה, והפיכת היישוב לפורח.
• דמעת הנחמה הגדולה: סרט דוקומנטרי אודות יישובים ואתרי נוף בארץ ישראל. הופק בשנת1947 צולם ובוים על ידי במאי סרטים שהגיע ארצה עםצבא אנדרס.

מוסדות -האוניברסיטה העברית בירושלים -בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי -הטכניון -בצלאל -בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה -גימנסיה הרצליה -בית הספר הריאלי העברי בחיפה -הגימנסיה העברית רחביה -אליאנססמינר לוינסקי

מחנכים -חיים בוגר,ארתור בירם,אלכסנדר דושקין,יצחק הירשברג,יוסף ויתקין,דוד ילין,זיגפריד להמן,בן ציון מוסינזון,צבי נשרי,ישראל סדן,עקיבא ארנסט סימון,רחה פריאר

• תערוכות אמני ארץ ישראל במגדל דוד
• יריד המזרח
• העדלאידע
• כנס מחולות העם בדליה

• הפועל
• מכבי
• המכביה

• כ"ט בנובמבר: ב-29 בנובמבר1947 (מועד שנקרא מאז ואילך בתולדות מדינת ישראל בשם "כ"ט בנובמבר") התכנסה עצרתהאו"ם באתר הנופש בלייק סכסס שבמדינתניו יורק, להצביע על הצעתועדת האו"ם לעניין ארץ ישראל על חלוקתה של ארץ ישראל המנדטורית למדינה יהודית ולמדינה ערבית (תוכנית החלוקה).

• ועדת המצב: ועדה שנוסדה על ידי הנהגת היישוב לקראת הקמת המדינה לשם הכנת הקמתו של מנגנון המדינה, משרדי הממשלה והשירותים הציבוריים שיחליפו את השלטון הבריטי.

• מפקד העם: מערכת לגיוס כללי ביישוב בתקופה שבין הכ"ט בנובמבר ועד להכרזת העצמאות, שנוסדה על ידי הנהגת היישוב וארגוןההגנה. המערכת כוננה שיטת גיוס שכללה פרסום צווי גיוס בעיתונות, הקמת לשכות גיוס, עריכת בדיקות כושר גופני והמגויסים נשלחו לבסיס קלט.

• משמר העם: יחידת מתנדבים שהוקמה בספטמבר1947 בירושלים לשמירת הסדר הציבורי והורכבה מאנשים מעל גיל גיוס ומאנשים שלא התגייסו מסיבות בריאות. משמר העם מילא תפקיד חשוב בזמן המצור על ירושלים בחלוקת מזון, מים ודלק ובשמירה על הסדר בעיר. בו בזמן הוקמה גם יחידה של משמר העם בחיפה

• מועצת העם: הפרלמנט של היישוב שהוקם על ידיההנהלה הציונית ב-12 באפריל1948, לקראת הכרזת המדינה. היו בו 37 חברים בעלי מעמד בהנהגת היישוב שנתמנו לפי מפתח פוליטי וארגוני.

• מינהלת העם: הקבינט של היישוב שהוקם על ידי ההנהלה הציונית ב-12 באפריל 1948, לקראת הכרזת המדינה, לנהל את ענייני היישוב והמלחמה. היו בו 13 חברים בראשותדוד בן-גוריון אשד נבחרו מבין 37 חברימועצת העם, הפרלמנט של היישוב. בישיבת מועצת העם ב 12 במאי 1948 הוחלט ברוב של 6 נגד 4 על הכרזת העצמאות. במגילת העצמאות הוכרז על הפיכת מינהלת העם לממשלה הזמנית של מדינת ישראל.

• המלווה הלאומי: מלווה מרצון עליו החליטה מינהלת העם, לקראת הקמת המדינה, לשם מימון המערכה שעמד בה היישוב מאזכ"ט בנובמבר.

• הכרזת העצמאות: ביום שישי ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, בשעה ארבע אחר הצהריים, ערב תום שלטון המנדט הבריטי, שעתיד היה להסתיים למחרת ב 15 במאי, נתכנסה מועצת העם לישיבה חגיגית במוזיאון תל אביב. דוד בן-גוריון יושב ראש מינהלת העם קרא אתמגילת העצמאות, שהייתה מגילת היסוד של מדינת ישראל. במגילה הוכרז על הקמת המדינה. מינהלת העם הוכרזה כממשלה הזמנית ומועצת העם הוכרזה כמועצת המדינה הזמנית. בזאת תם פרק היישוב בתולדות עם ישראל והחלה תקופת מדינת ישראל. עם ישראל זכה לעצמאות מדינית בארצו לראשונה מזה כ-1800 שנה.