ערך זה עוסק בסוג צמחים. אם התכוונתם למערכת הפעלה עתידית, המפותחת על ידי חברת "גוגל", ראוגוגל פוקסיה. פקסיה | |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי הפרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | הדסאים |
| משפחה: | נר-הלילה |
| סוג: | פוקסיה |
| שם מדעי | |
 Fuchsiaלינאוס, 1753 | |
פקְסִיָּה (שם מדעי: .Fuchsia Plum. ex L) היאסוג שיחים או עצים ירוק-עד ממשפחתנר-הלילה. הסוג מונה 107מינים שמרביתםשיחים או עצים קטנים, ורבים מהם משמשים כצמחי נוי בשלפרחיהם הצבעוניים[1][2].
הבוטנאי הצרפתישארל פלומיה הוא שהגדיר את הסוג בסוףהמאה ה-17, וכינה אותו פקסיה, על שם הרופא הגרמנילאונהארט פוקס (Fuchs; 1501–1566), ממייסדי מדע הבוטניקה.
רוב מיני הפקסיה נפוצים בטבע באמריקה הדרומית והמרכזית, מרביתם באזוריאקלים טרופי אוסובטרופי, אולם קיים גם מין,פקסיית מגלן (Fuchsia magellanica), הנפוץ בארץ האש בעלתאקלים ממוזג, ותפוצתה מדרוםצ'ילה ומרכזה ועד דרום ארגנטינה. מינים נוספים מוצאם בניו זילנד ובאיי החברה (שבהם האיטהיטי). הצמחים גדלים ביערות, באזורים מישוריים או בהרים עד רום 3,000 מ'.
מרבית מיני הפקסיה הם שיחים או עצים ירוקי-עד. גודל הצמח במינים השונים נע מ-20 סנטימטרים ל-4 מטרים, למעט המיןFuchsia excorticata המצוי בניו זילנד, שהואעץ, היכול להגיע לגובה 15 מטרים[3].
העלים פשוטים, מסורגים, נגדיים או מסודרים בדורים של עד 5 עלים, בעלי לוואים קטנים ובדרך כלל נשירים[4].
הפרחים ערוכים אחד אחד בחיק של עלים רגילים או באשכולות או גם במכבדים, בדרך כלל ראוותנים, בעלי עוקצים ארוכים ומשולשלים על פי רוב כלפי מטה, לפעמים זקופים. צבעם אדום או אגמן ובהם על פי רוב חלקים לבנים. הפרחים על פי רוב מושלמים, לפעמים לא מושלמים, כלומר האבקנים או השחלה אינם מתפקדים.
הפרחים דו-מיניים, בעליעטיף כפול,שחלה תחתית מעליה קבוע צינור הפרח הבנוי מהעטיף ומכלול האבקנים שנושר לאחר הפריחה כיחידה אחת.
הפרחים דמוייפעמון תלוי, שהאבקנים ועמוד העלי בולטים מתוכו כלפי מטה. הן הגביע והן הכותרת צבעוניים, ושונים זה מזה, בדרך כלל בגוונים שונים שלאדום,סגול אוורוד, אך קיימים גם מינים בעלי פרחיםלבנים ובגוניצהוב וכתום. הפרחים הצבעוניים מושכים אליהםציפורים יונקותצוף (מיניקוליבריים), המסייעות בהאבקתם.
הגביע בעל 4 אונות מפושקות.
הכותרת בעלת 4 עלים. קטנים, מפותלים ורעופים או מתפשטים, נושרים כיחידה אחת לאחר הפריחה.
אבקנים 8, על פי רוב בלתי שווים ובולטים במידה ניכרת מתוך הכותרת. הזירים דקיקים ומפורדים, המאבקים דמויי סרגל או מוארכים, בעלי שתי לשכות, שנפתחות בסדק לאורכם.
השחלה תחתית. עמוד השחלה דק וארוך מאוד והוא בולט במידה רבה מתוך הכותרת. הצלקת בת כמעט 4 אונות עד 4 אונות שלמות
הפריענבה בת 4 מגורות ובחלק מהמינים הוא טוב למאכל אדם.
הפריחה בקיץ ובסתיו, ובאזורים הטרופיים במשך כל השנה.
פקסיית כלאיים (Fuchsia ×standishiiJ.Harrison) - צמח נוי ביתי זקוף, שהוא בן כלאיים (מכלוא) בין פקסית מגלן (Fuchsia magellanica), שמוצאה מדרום אמריקה הדרומית והמין Fuchsia fulgens שמוצאה מדרום מערב מקסיקו ומרכזה[5]. פקסיית כלאיים היא בן שיח זקוף, קירח או שעיר מעט. הענפים נוקשים מעט. העלים דמויי ביצה אורכם 4 עד 10 ס"מ, שפתם משוננת. אורך צינור הפרח 15 עד 25 מ"מ והוא אינו ארוך יותר מהאונות. הגביע אדום, עלי הכותרת ארגמניים, ורודים או לבנים, אורכם 15 עד 25 מ"מ. האבקנים בולטים בהרבה מחוץ לפרח. הפרי ענבה שחורה. פקסיית כלאיים היא צמח חצי צל, וצל מלא, עמיד בקרה, רגיש לשרב (זקוק להשקיה מרובה), ולמליחות. גדל בקרקע קלה ופורייה. הריבוי באמצעות ייחורים בחורף ובאמצעות זרעים באביב[4]. הפריחה באביב, בסתיו ובחורף.
בזכות פרחיהם הקישוטיים,בויתו מינים רבים של פוקסיה והופצו כצמחי נוי ברחבי העולם. כיום משווקים עשרותזנימכלוא שפותחו על ידיגננים ושתלנים, ושונים זה מזה בצבעי הפרחים וגודלם, ובמבנה הצמח - מטפסים, שיחים זקופים או כאלה שענפיהם שמוטים, המתאימים לשתילה בעציצים תלויים. הפוקסיה נפוצה בשימוש כצמחמרפסת ופאטיו, אך נשתלת גם בגינותמוצלות. הריבוי נעשה באמצעותייחורים אוזרעים. בזכות השימוש התרבותי בצמח, הפך המונח 'ורוד פוקסיה' גם לשמו של הצבע הוורוד-עז האופייני לפרחיו.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:פוקסיה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:פוקסיה |
 טקסונומיה בוויקימינים:Fuchsia |
פוקסיה, באתרITIS(באנגלית)
פוקסיה, באתרהמרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי(באנגלית)
פוקסיה, באתרהאנציקלופדיה של החיים(באנגלית)
פוקסיה, באתרGBIF(באנגלית)
פוקסיה, באתרהאינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים(באנגלית)
