| ערך מחפש מקורות |
רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |
| ערך מחפש מקורות |
רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
במדע המדינה,עצמאות היא מצב שבומדינה ריבונית להכרעותיה בתחומים שונים, הגם שאין ולא תיתכן מדינה שאינה תלויה בגורם חיצוני לקיומה הכלכלי, ובקושי קיימות מדינות שניתן לומר עליהן שהן תלויות בעצמן בלבד לצורכי הגנה על גבולותיהן. ריבונות פירושה קיום חופשי של מערכות להכרעות פנימיות בתחומים כמו מדיניות מטבע, מיסוי, שכר, סביבה, שמירה על הסדר הציבורי וקיוםשלטון החוק. מכאן שעצמאות היא תמיד יחסית.
עצמאותה של מדינה נמדדת על פי מספר מדדים: מידת עצמאותה בתחומי מדיניות החוץ והביטחון; מידת עצמאותה הכלכלית; עצמאותה הניהולית; ומידת ההכרה הבין-לאומית בעצמאותה. מדען המדינה והסוציולוגמכס וובר, הגדיר מדינה כארגון בעל מונופול על האלימות, כלומר, במקרה של מדינה דמוקרטית או רפובליקנית, מדינה היא ארגון שרק בידיו הסמכות, הרשות והכלים למנוע מאזרחים מימוש חירויות.[1]
רוב המדינות מציינות את היום בו הושגה עצמאותן במובן השליטה על מדיניות החוץ והביטחון.
מדינות רבות נוהגת לציין את ייסוד עצמאותן באמצעותהכרזה. בין מדינות אלו ניתן למנות אתישראל ואתארצות הברית.
צריך להבדיל בין המושג "עצמאות" לבין המושג "אוטונומיה". באוטונומיה (בניגוד לעצמאות) יש ריבונות חלקית של ישות מסוימת, עם שליטה כללית של ישות רחבה יותר.
במהלך ההיסטוריה היו ארבעה גלים גדולים של יצירת מדינות עצמאיות:
- ^מכס וובר, הפוליטיקה בתורת מקצוע, תל אביב 1962.
