נהוג שלא להכניס את העץ ולקשטו עד לערב חג המולד - ה-24 בדצמבר,[1] ולהוציא את העץ וקישוטיו לאחרהלילה השנים עשר (6 בינואר). על פיאמונה טפלה הצבת העץ קודם לתאריך זה עלולה להביא למזל רע. כמו כן, אמונה טפלה נוספת גורסת, שאם קישוטי העץ אינם מורדים בלילה השנים עשר יש להשאירם בכל השנה שלאחר מכן.
עצים מלאכותיים משמשים בעיקר מטעמים של נוחות - הם אינם משירים, הם זולים יותר מעצים טבעיים, וכן ניתן להשתמש בהם מדי שנה בשנה שימוש חוזר. סיבה נוספת לשימוש בעץ מלאכותי הוא מטעמי בטיחות וחשש משרפות. עצים אלה נמכרים לעיתים על קישוטיהם והתאורה הנלווית להם. בארצות הברית 70% מהעצים בהם משתמשים הם עצים מלאכותיים.
עץ עשויסיבים אופטייםעץ חג המולד של מלכת אנגליה בבית אוסבורן. תחריט, פורסם בפילדלפיה, 1850עץ חג המולד הלאומי שמוצב בוושינגטון, ברקע -הבית הלבן
קישוטי העץ כוללים סרטי בד, וכן כדורים צבעוניים העשוייםזכוכית,בדולח ומתכת המצוירים או צבועים ביד. קישוטים נוספים כוללים מנורות או תאורה אחרת, וכן בובות המסמלות את החג (לדוגמה:סנטה קלאוס ובובות שלמלאכים). עצים הניצבים מחוץ לבניין מקושטים לעיתים בקישוטים שבעלי חיים יוכלו לאכול כגון שרשראות שלפופקורן או פרות יער כגוןאוכמניות.
מאחר שבעבר נהגו להאיר את העצים בנרות, הונח העץ על שטיחים מיוחדים לצורך זה. כיום נשאר המנהג להניח את העץ על שטיח מיוחד וכן להניח תחתיוסצנת לידה אוכפר חג מולד.
מנהג הצבת עצי חג המולד מקורו במנהג הפגאני של הצבת עץ המסמל את החיים בשיאו של החורף.פסיפסרומאי שנתגלה בתוניסיה מראה את האל הרומיבקכוס נושא בידו ענף עץ מחט כסמל לחיים. מנהג זה חדר אל הנצרות, ונשאר כמנהג נוצרי המסמל את נצחיותו שלישו על ידי הצבת עץירוק עד בחג המסמל את היוולדו.
המנהג המודרני של הצבת העץ מוזכר לראשונה בגרמניה במאה ה-16, בתיאור העירברמן משנת1570 בה מפורטים קישוטי בית הגילדות של העיר לקראת חג המולד הכוללים עץ אשוח שקושט בפרות, אגוזים, פרחי נייר ובייגלה. מטרת העץ הייתה לשעשע את ילדי חברי הגילדה בחג המולד.תיאור נוסף של העץ מופיע בתיאור מהעירבזל משנת1597.
רק במאה ה-17 החלו להציב את העצים בבתים פרטיים, בדרך כלל בניגוד לעמדתם של הכמרים הפרוטסטנטים. המנהג נותר מקובל בגרמניה בלבד, שהאשוח הוא אחד מסמליה הלאומיים, עד לאחרקונגרס וינה של1815 כשאצולת אירופה נחשפה למנהגיהם של הקצינים הפרוסים. הנסיכההנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג הביאה את המנהג להציב עץ חג מולד לווינה בשנת1816[דרושה הבהרה], והמנהג התפשט באוסטריה תוך זמן קצר.
בבריטניה, עץ חג המולד הראשון הובא על ידי אשתו הגרמנייה של המלךג'ורג' השלישי -שארלוט ממקלנבורג-שטרליץ, אולם המנהג נותר מנהג של משפחת המלוכה בלבד. רק לאחר נישואיה שלהמלכה ויקטוריה לנסיך הגרמניאלברט מסקס קובורג גותה הפך המנהג מקובל בקרב האצולה, ומאוחר יותר יתרת תושבי בריטניה. תמונת משפחת המלוכה עם עץ חג מולד פורסמה בעיתונים רבים, ועזרה להפצת המנהג.
ברוסיה העץ הגיע כחלק מפקודה לשנה החדשה שהונהגה בידיפיוטר הגדול לפיה המדינה עברה משנת 7208לבריאת העולם לשנת 1700 לפיהלוח היוליאני. כעץ חג המולד הוא הופיע רק במאה ה-19 אצל סוחרים גרמנים שגרו בעיר הבירה דאז כשבכנסייה האורתודוקסית ובאוכלוסייה הכפרית המסורת החדשה התקבלה כזרה וסינוד הכנסייה האורתודוקסית הוציא כל שנה איסור על הצבת עצי חג המולד בבתי ספר. האיסור האחרון פורסם לקראת שנת1917.
לאחרמהפכת אוקטובר עץ חג המולד נהיה נדיר בעקבות בעיות כלכליות במדינה ונאסר בשנת1929 כליל יחד עם החג עצמו בעקבות אי הצלחה של הקומסומול ליצור טקס חלופי לו. בסוף שנת 1935 הוחזר העץ לשימוש כ"עץ האשוח של השנה החדשה" (ru:Новогодняя ёлка) ארבעה ימים לפני כניסת השנה החדשה והפך לסמל חג הנובי גוד. לאחר נפילתברית המועצות ממשיכים רוב תושבי רוסיה ומדינות אחרות מברית המועצות לשעבר להציב בביתם עץ כסמל לשנה החדשה ולא כסמל לחג המולד.
היהודים באירופה נהגו להציב עצים בחג השבועות, אלא שבגלל עץ חג המולד הנוצרי, החליטו כמה רבנים (ביניהםהגר"א) לבטל את המנהג. עדות אחת מני רבות מובאת במשנה ברורה סימן תצ"ד סעיף קטן י:
נוהגין להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים, זכר שבעצרת (כלומר, בחג השבועות) נידונו על פרות האילן; והגר"א ביטל מנהג זה משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם.
^באנגלית מכונה "אשוח דאגלס" למרות שאינו אשוח באמת. השם המדעי שלפיו השם העברי הוא ע"ש חוקר הטבע והמנתח הסקוטי ארצ'יבלד מנזיס (15 במרץ1754 -15 בפברואר1842) שגילה אותו. השם באנגלית הוא ע"ש חוקר הטבע והבוטנאי דייוויד דאגלס שהיה הראשון שאסף זרעים שלו