 סמל העיר עפולה  סמליל ממותג של העיר - בשימוש מתחילת2023 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
     | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה | ישראל ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | אבי אלקבץ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 144מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1925 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | עיר 50,000–99,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ספטמבר2025 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -אוכלוסייה | 67,788 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מתוכם,תושבי ישראל | 66,923 תושבי ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג אוכלוסייה ארצי | 31 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +5.0% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -צפיפות אוכלוסייה | 2,322 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג צפיפות ארצי | 99 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 29,200 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 68 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הכרמל מוגדלת)   עפולה (למפת הכרמל רגילה) עפולה (למפת ישראל רגילה) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] | 5 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 155 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] | 0.3912 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 156 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל עפולה נכון לשנת2022 באתרהלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| www.afula.muni.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עֲפוּלָה היאעיר במחוז הצפון בישראל. היא מכונה "בירת העמק" משום שהיא שוכנת במרכזעמק יזרעאל, עלכביש 65, בין העריםחדרה וטבריה. כינוי נוסף לעיר הוא "עיר יזרעאל"[4]. עפולה נוסדה בשנת 1925 והוכרזה רשמית כעיר ב-25 בפברואר 1973[5][6][7].
העיר נקראה בראשיתה "עפולה", על שםתחנת הרכבת עפולה והכפר "אל-פולה"[8] ששכן באזור. אולם המייסדים חיפשו לה שם עברי והתלבטו בין השם יזרעאל, על שם "עמק יזרעאל", לבין "ארבל" – כהצעתו שלישעיהו פרס[9], על סמך השערה שבמקום היה כפר בשם ארבל, ובחרו בשם "יזרעאל"[10]. כנגד כוונה זאת יצאאברהם יעקב ברור שטען שאסור לקרוא לעפולה "יזרעאל" שכן יזרעאל המקורית נמצאת בכפר זרעין שבתל יזרעאל[11][12]. למרות המחאות, ב-1 בפברואר 1926 אישרה ממשלת המנדט את השם יזרעאל[13]. אולם תושבי הארץ המשיכו להשתמש בשם "עפולה"[14] במקביל לשם הרשמי "עיר יזרעאל"[15]. בעיתונות, במקרים רבים, כתבו "עיר יזרעאל (עפולה)"[16] או "עפולה (עיר יזרעאל)"[17]. בשנת 1938 כתבזאב וילנאי שמקור השם עפולה הוא ערבי, אולם ייתכן שמקורו עברי, במילה "עפל", המוזכרת גם בכתבי המארות המצרים מן המאה ה-19 לפני הספירה וברשימותיו של הפרעהתחותמס השלישי[18]. אף על פי שאין עדות ברורה ליישוב בשם זה בעמק יזרעאל, הועלתה ההשערה שהפסוק המספר עלגיחזי עוזרו שלאלישע הנביא שחי באזורשונם,”וַיָּבֹא אֶל הָעֹפֶל וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיִּפְקֹד בַּבָּיִת” מתייחס ליישוב בשם עפל בעמק יזרעאל[19][20]. בסוף 1940, עם הקמת מועצה מקומית חדשה לעפולה, נקראה המועצה בשם "עיר יזרעאל עפולה"[21] או "עיר יזרעאל (עפולה)"[22]. עם הפיכתה של עפולה לעיר שונה שמה ל"עפולה" בלבד[7].
תל עפולה, הנמצא בלב העיר, כולל עשר שכבות המעידות על יישוב כמעט רציף של העיר למןהתקופה הכלכוליתית המאוחרת ועד לתקופה האיובית במאה ה-13. האתר פתוח לציבור, והשרידים הנראים לעין כולליםסרקופגים מעוטרים מהמאה השנייה ועדלמאה הרביעית לספירה ששימשו כקירות במבנהצלבני שהיה השכבה העליונה בין עשר שכבות התל. בתל עפולה נמצאו שרידי מצודה המוקפת בחומה בנויה מסרקופגיםרומיים שהובאו למקום מאתרי קבורה רומיים, אשר נבנתה על ידי הערבים או שהייתה מצודה צלבנית מבוצרת.
חפירות ארכאולוגיות בוצעו גם בתל הקטן שעליו נמצא מגדל המים הישן של עפולה[23][18]. בחפירות בשנת 1950 נמצאו במקום מבנה מהתקופה הרומית בארץ ישראל ובתוכה כלי בית וכלים חקלאיים[24] וכן קברים מהתקופה הכנענית עם שלדי אדם, כלי חרס, צור וקישוטים, וממצאים מהתקופה הכלקוליתית בארץ ישראל[25].
בשנת 1926 נמצאו עתיקות מהתקופה הרומית על יד הכביש למרחביה[26].
הכפר אל-פולה המזוהה בעפולה או במרחביה הסמוכה מוזכרת בכתבייאקות אל-חמאווי מהמאה ה-13[27].
בתקופה העות'מאנית הייתה במקום אחוזה פיאודלית שלמשפחת סורסוק העשירה מביירות שכללה כמה בניינים וכונתה "אל פולה". המשפחה רכשה את השטח כחלק מאדמות עמק יזרעאל בשנות ה-70 שלהמאה ה-19 ותושביו הפכו לאריסים.
בשנת1905 הקימו הטורקים באל פולה, בסיוע גרמני, תחנת רכבת שלרכבת העמק. בשנים1912–1915 נסללהמסילת השומרון מעפולה דרךג'נין אלשכם ואלטולכרם.
בשנת1917 שימש המקום כבסיס לצבא הטורקי, ובקרב מגידו בספטמבר1918 נכבש על ידי הבריטים. בשנת1922 הוקם בית ספר לרגליגבעת המורה, וב-1923 הוקם במורדות גבעת המורהבית החולים "העמק". במפקד האוכלוסין בארץ ישראל של שנת 1922 נמנו בעפולה 471 מוסלמים, 62 נוצרים, 2 בהאים ו-28 יהודים (24 מתוכם גברים)[28].
העיר העברית עפולה נוסדה בשנת1925 על ידי חברה ציונית מיישבת בשםקהילת ציון אמריקאית. החברה רכשה את אדמות עפולה כיחידה אחת מהכשרת היישוב עבורה רכשיהושע חנקין את האדמות מהפאודלאליאס סורסוק שישב בביירות[29]. האריסים שעיבדו עבורו את הקרקע ישבו בכפר זעיר בשם "אל-פולה" שמיקומו היה בלב השטח העירוני של עפולה כשזו נבנתה. בכפר, שבתיו היו בקתות חימר רעועות, התגוררו כחמש מאות תושבים. עם מכירת אדמות עפולה לחברת קהילת ציון, פונו מהן האריסים הערבים תמורת פיצוי נמוך.המועצה המוסלמית העליונה בירושלים הציעה לממשלת המנדט הצעה חלופית, לפיה תימכרנה האדמות לאריסים באותו מחיר שהוצע על ידי חברת קהילת ציון, שישולם על ידי המועצה המוסלמית. המועצה שכרהעורך דין, אך עד שזה הכין את הצעתו, נסתיימה עסקת רכישת האדמות על ידי חברתקהילת ציון.
חברת קהילת ציון אמריקאית הועידה לעפולה תפקיד של מרכז עירוני שיעניק שירותים מסחריים ותרבותיים לקיבוצי ומושביעמק יזרעאל. החברה שכרה את שירותיו של האדריכל ומתכנן הערים הידוע מגרמניהריכרד קאופמן, שתכנןתוכנית מתאר מקומית מפורטת לעפולה[30], לרבות חלוקת שטחה לגושים וחלקות, שאומצה במרוצת הזמן ברישום שנעשה בלשכת רישום המקרקעין המנדטורית בשנים1938 עד1940 ואשר בשינויים שהזמן גרמם ממשיכה לחול עד היום.
האדריכל קאופמן חילק את אזורי העיר המתוכננת לאזורי מגורים, אזורי מסחר ושירותים ואף לשטחים המיועדים לתרבות ואמנות. מכאן נוצרה האגדה המפורסמת על "האופרה של עפולה". החברה מכרה את המגרשים למתיישבים מיועדים בשני מקומות, בארצות הברית ובפולין. רוב רוכשי המגרשים בארצות הברית לא באו להתיישב בעפולה וראו ברכישת מגרש בה משהו שבין תרומה להתיישבות הציונית לבין השקעה לאחרית הימים. יהודי פולין שקנו מגרשים בעפולה אכן באו להתיישב בה, והם היו ראשוני המתיישבים בעיר שנוסדה במקום בשנת1925. רבים מרוכשי המגרשים בפולין נספו בשואה ועם גל העלייה מארצות חבר העמים בשנות התשעים הגיעו גם יורשים של אחדים מהם שדרשו את ירושתם. כבר בשנת 1926 כונן במקוםמועצה מקומית, תוך קביעה שבמיסים ישתתפו כל בעלי המגרשים בין אם הם יושבים במקום ובין אם לאו[31].
בעיר הוקמה שדרה מרכזית, בה ניטעודקלי וושינגטוניה חסונה. השדרה, שנקראה לימיםשדרות ארלוזורוב הייתה המרכז המסחרי והמנהלי של העיר עפולה במשך שנים רבות, עד לשנות ה-80, והדקלים הפכו לסמל ויזואלי המזוהה עם עפולה.
בימיה הראשונים של עפולה, בשנת1928, נוסד בנק מיוחד למימון ההתיישבות בעיר בשם "בנק להתפתחות עפולה בע"מ". הבנק נסגר בשנת1934.
בית קולנוע ראשון[32] הוקם בעפולה בשנת 1936 (בפינת הרחובות יהושוע חנקין ומשה שרת) – קולנוע "קייצי". הופעל על ידי עזרא סואץ ובניו לסירוגין עד שנת 1981[33].
הכוונה המקורית של מקימי העיר להקמת מרכז עירוני משגשג ליישובי העמק נכזבה בראשיתה. העיר לא התפתחה כמצופה ועם קום המדינה היה מספר תושביה כ־2,500 איש בלבד.
מוסד אחד שקיים את התקוות הגדולות שתלו בו מייסדיו הואבית חולים העמק (לשעבר "בית החולים המרכזי בעמק") שהוקם בשנת1923.
ב-14 בנובמבר1942 הגיעה קבוצה שלאנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית לעפולה והתקבלו בה על ידי רבים מתושבי עפולה שהגישו להםארוחה חמה. מעפולה הועברו אנשי הקבוצה למחנה המעצר בעתלית, ממנה שוחררו לבתיהם.
בשנותיה הראשונות של המדינה קלטה עפולה אלפי עולים, רובם מעיראק ומתימן ומיעוטם מרומניה. בתקופת המעברות היו בעיר קטנה זו שלושמעברות גדולות. במשך הזמן נוספו לעיר שלושה אזורי מגורים שיועדו להתיישבותם של העולים ושוכני המעברות: בשטח העירוני של עפולה הוקמה "שכונת גאולים" שחולקה למגרשים גדולים שיועדו למשקי עזר. שכונה זאת הפכה במרוצת הזמן לשכונת יוקרה והיא כיום אזור הווילות העיקרי של העיר.
במרחק של כ-5 ק"מ מעפולה הוקמו על אדמותמינהל מקרקעי ישראל שתי שכונות:עפולה עלית שהוקמה בשנת1951, שהיא שכונה של בתי קרקע ובנייני דירות לא גדולים השוכנת מצפון־מערב לכביש עפולה –טבריה, וממולה שכונתגבעת המורה. השכונה נמצאת במעלה ההר שגובהו 515 מטר מעלפני הים. הוא נקרא בשמו המקראי גבעת המורה, שם המעיד, ככל הנראה, "מורה" מלשון "יורה" (לבה), ביחד עם סלעי הבזלת הרבים בו, כי היה בעידנים רחוקיםהר געש. השכונה הוקמה בשנת1953 והיא מטפסת במעלה ההר מכביש עפולה – טבריה. רוב בתי השכונה הם בניינים מרובי דירות שבהם נקלטו גלי העלייה שהגיעו לעיר במרוצת הזמן. בראשית שנות השבעים הוקמה בצמידות לשכונה זו שכונת הווילות "רוממה" שאוכלסה במסגרת "בנה ביתך".
שטח חקלאי באורך של כ-4 קילומטר הפריד בין שני חלקי עפולה ובמשך שנים רבות דרשה עפולה לחבר את שכונותיה[34]. בשנת 1971 דרשה עפולה לקבל כ-500 דונם לצורך הקמתאזור תעשייה[35].
בנובמבר1972 הוכרזה עפולה כעיר והרשות המקומית שלה הפכה ממועצה מקומית לעירייה. עפולה הייתה אז העיר ה-31 בישראל, השתרעה על שטח של 30,000 דונם, הייתה לה אוכלוסייה של כ-18,650 נפש[36] והיא שירתה אוכלוסייה של כ-110,000 תושבים[37]. שינוי המעמד נחגג בטקס רשמי בינואר 1973[38].
במשך שנים רבות, משנות השבעים שבהן הוכרזה עפולה כעיר ועד לראשית שנות התשעים, היה מספר תושביה של עפולה יציב ועמד על כ-25,000 נפש. בשנות התשעים קלטה העיר עולים מאתיופיה. גל העלייה הגדול מחבר המדינות הביא לגידול ניכר במספר תושבי העיר והגיע בשנת 2005 ל-42,000 תושבים.
ב-2016 החלה מתיחות בעיר כאשר נודע כי קבוצתערבים ישראלים זכו במכרז קרקעות בשכונה חדשה בעיר, לאחר זמן החליט בית המשפט לפסול את המכרז בעקבותחשדות לפגמים ותיאום מחירים[39], לאחר כשנה הפך בית המשפט חלקית את החלטתו והחליט כי בשכונה יגורו יהודים וערבים יחד ורק קבוצה אחת תיאמה מחירים והשאר זכו במכרז באופן הוגן וחוקי[40].
ב-2018 אושרה תוכנית להקמת שכונת מגורים נוספת לעיר. במסגרת התוכנית יוקמו בדרום העיר כ-7,800 דירות,פארק עירוני בשםפארק נחל בוהו בגודל 120 דונם ואף מתחם מלונות קטן. על מנת לתת מענה תחבורתי לתושבי העיר הגרים בה כבר כיום ובעתיד לתושבים נוספים, התוכנית כוללת הקמתכביש טבעת נוסף לעפולה[41].
לפי נתוניהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ספטמבר2025 (אומדן), מתגוררים בעפולה 67,788 תושבים, מתוכם 66,923תושבי ישראל (מקום 31 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה +5.0% בשנה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנתה'תשפ"ב (2021-2022) היה 78.0%.השכר החודשי הממוצע שלשכיר במשך שנת2021 היה 9,078 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[42]
ארבעת חלקי העיר הנכללים בתחום השיפוט של עיריית עפולה:
התעשייה בעפולה מושתתת על תעשייה מסורתית בכ־100 מפעלים, בהם מועסקיםכ־7,500 עובדים (נכון ל-2015).
בעפולה קיימים שני מרכזי מסחר ובילוי פתוחים (פאוור סנטרים) וכןקניון העמקים. כמו כן יש בעיר שוק המשמש למסחר ולבילוי.
אזור התעשייה אלון תבור הוקם ביוזמת עיריית עפולה בשיתוף עםמועצה אזורית עמק יזרעאל מצפון מזרח לעיר, לידכביש 65. עד דצמבר 2009 פעל בעיר מפעל "תדיראן־אמפא" למקררים ומזגני אוויר, שהיה מהבולטים בעיר. כיום קיימים בעיר מספר אזורי תעשייה מרכזיים, בהם "קריית אמיתי" בעיר התחתית, המאופיין ברובו במסחר ותעשייה קלה. אזורי תעשייה נוספים שוכנים בעפולה עילית, בהם מפעל "חוגלה קימברלי", מכבסת "תל-בר", שהיא המכבסה התעשייתית הגדולה בישראל וכן אזור התעשייה "המשולש", בו ממוקמים כמה עשרות מפעלים ובתי מלאכה נוספים.
עיריית עפולה פועלת להקמת פארק לתעשיות עתירות ידע, על קרקע בשטח של כ-400 דונם בסמוך לשכונת רובע יזרעאל, לתחנת הרכבת ולמרכז רפואי "העמק". בנוסף, הוקם בעפולה מרכז חדשנות ויזמות טכנולוגית, אשר יתמקד בפעילותמיזמים ובפרויקטים מסוג החקלאות, המזון, אגרו ביו וביו רפואי.
נכון לשנת 2015, מונה מערכת החינוך העירונית 11,217 תלמידים הלומדים ב־22 בתי ספר (7 בתי ספר ממלכתיים דתיים ו-15 בתי ספר ממלכתיים) ו-76 גנים, מתוכם 20 בחינוך הממלכתי דתי.
בשנת 2010 הוקמה בעירהישיבה הגדולה עפולה. בנוסף, קיימת בעירישיבת ההסדר "חיבורים עפולה", שלוחה שלישיבת ההסדר בית שאן. בשנת 2025 נפתחה בעיר ישיבת "אהבת שלום" שלחסידות ויז'ניץ.[44]
על בסיסו של בית קולנוע שנסגר הוקם בעיר מבנה היכל תרבות עירוני ולצידו גלריה עירונית. בנוסף, בעיר פועלים גם ספרייה עירונית וקונסרבטוריון ובו התזמורת הייצוגית של עפולה, כיתות לימוד, אודיטוריום,אולפן הקלטות ופעילות של חבורות זמר.
קבוצת הכדורסל שלהפועל עפולה משחקת בליגת העל בכדורסל. קבוצת הכדורגל שלהפועל עפולה משחקת בליגה הלאומית בכדורגל.
פארק עפולה נפתח בתחילת אוקטובר2007 כחלק מרובע יזרעאל, בין עפולה עילית לעפולה התחתית, באזור הסמוך לבית החולים "העמק". הפארק משתרע על שטח של כ-120 דונם והואנגיש כולו לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים.
בפארק ישאמפיתיאטרון גדול ובו 2,400 מקומות ישיבה וכן כ-10,000 נוספים במדשאות פתוחות למופעים, פסטיבלים והצגות,אגם, מסלול היקפי של שבילי הליכה ורכיבה עלאופניים באורך של 1.5 ק"מ, מגרשי ספורט, מתקני כושר שדה,פינת חי, רחבת משחקים רב תכליתית מקורה, המשלבת פארק חבלים ייחודי,בית קפה, מדשאות ושולחנות לפיקניק.
ב-24 ביוני 2019 הודיעה העירייה על סגירת הפארק במהלך יולי–אוגוסט בפני מי שאינם תושבי העיר[45]. ארגוןעדאלה עתר נגד ההחלטה. לאחר שבית המשפט המחוזי בנצרת הבהיר לעירייה כי המהלך בלתי חוקי[46], הכריזה העירייה על פתיחת הפארק לציבור הרחב החל מ-16 ביולי[47].
ב-5 ביוני 2025 ייפתח בעפולה מתחם הקולנוע של רשת "מובילנד".[48]
החל משנת2015, את התחבורה הציבורית העירונית בעפולה מפעילה חברתסופרבוס אשר זכתה במכרז ההפעלה לאשכול עפולה, קודם לכן פעלה בעיר חברתקווים ולפניהאגד. בעפולה עוברים שלושה צירי תחבורה עיקריים:כביש 60 (מגיע מכיוון אזור יהודה והשומרון וממשיך לנצרת),כביש 65 (כעורק תחבורתי חשוב המחבר ביןמישור החוף לגליל) וכביש 71 (מחבר בין עפולה לבית שאן).בינואר2021 נפתחהתחנה מרכזית עפולה החדשה[49].
באוקטובר 2016 נחנךקו העמק מחיפה לבית שאן, בעפולה הוקמהתחנת רכבת אשר משרתת את העיר וסביבתה, מהתחנה יוצאות רכבות לכיוון בית שאן ולכיוון חיפה פעם בשעה ובשעות שיא פעמיים בשעה.
עפולה היא העיר המאמצת שלחטיבת כפיר. ב-7 בספטמבר2010 נחנך מולבית חולים העמק אתר ההנצחה החטיבתי של חטיבת כפיר, והצומת המוביל אל האתר, ואל מרכז הקניות שמצפון לו, נקראה "צומת כפיר".
רבים מבני העיר נפלו חלל במערכות ישראל, ולזכרם הוקמה אנדרטה ממול לבניין העירייה. את האנדרטה תכנן אדריכל ישראל רחום, שנולד בעפולה ופעל רבות לשימור אתריה ומורשתה. בשנת2004 נחנך בעיר ביתיד לבנים. כן מצויות בעיר מספר רב של אנדרטאות לזכר בני עפולה שנספו בפיגועים. בנוסף לאנדרטה בצורת מגן דוד בכיכר מרכזית בעפולה, המנציחה את נספי הטרור, מונצחים בני עפולה והעמק במקומות רבים נוספים – גן ציבורי ליד תחנת האוטובוס המרכזית קרוי "גן השלושה", על שםחיים שטורמן, יהודה אטקין ודוד מוסינזון, שנהרגו בשנת1938, בית הספר "יהודה" בעפולה קרוי על שמו של בן העיר, יהודה מרמלשטיין, שנהרג בפיצוץ מלון המלך דוד, בשנת1946, והנספים בפיגוע התופת בשנת1994 מונצחים במספר אנדרטאות ואבני זיכרון המוצבים במקום הפיגוע, בבתי הספר בהם למדו, בתחנתמשמר אזרחי ובתחנה המרכזית בעפולה.
| אקלים בעפולה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 17.2 | 18.3 | 21.5 | 25.5 | 29.9 | 32.3 | 34.1 | 34.2 | 32.9 | 30.2 | 25 | 19.5 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 5.6 | 5.7 | 7.2 | 10.2 | 14.1 | 18.9 | 21.3 | 21.6 | 19.3 | 15.6 | 11.7 | 7.3 | |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 120 | 91 | 45 | 20 | 4 | 0 | 0 | 0 | 0 | 18 | 50 | 101 | 450 |
| מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי | |||||||||||||
ראשי המועצה המקומית
ראשי העירייה
אינגלהיים אם ריין,אוסנבריק, גרמניה
פרובידנס,רוד איילנד, ארצות הבריתווסטר,מסצ'וסטס, ארצות הבריתסטמפורד,קונטיקט, ארצות הבריתניו הייבן,קונטיקט, ארצות הבריתפרזנו,קליפורניה, ארצות הברית
סנטה פה,ארגנטינה
טפוזלן,מקסיקומועצה אזורית גלבוע,ישראל (במסגרתשותפות ביחד שלהסוכנות היהודית לארץ ישראל, אזור עפולה בקשר עם 12 קהילות יהודיות בדרוםניו אינגלנד שבארצות הברית)| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:עפולה |
 מדריך למטייל בוויקימסע:עפולה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:עפולה |
אתר האינטרנט הרשמי של עפולה
נעמה ריבה,השכונה שתקלקל את התוכנית להשיב לעפולה את כתר פנינת העמק, באתרהארץ, 2 בנובמבר 2017 קים לגזיאל,"עשר שנים היא הייתה מתה": האם עפולה שהפילה את המשקיעים חוזרת למפה?, באתרTheMarker, 31 במאי 2024
טקס הנחת אבן הפינה לבית ספר אזורי עמק יזרעאל בעפולה, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1935
עפולה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומיתנעה שפיגל,עיריית עפולה תמנע מתושבי האזור להיכנס לפארק העירוני לאורך החופש הגדול, באתרהארץ, 24 ביוני 2019נעה שפיגל,בלחץ ביהמ"ש: עפולה חזרה בה מההחלטה למנוע מתושבי חוץ כניסה לפארק העירוני, באתרהארץ, 14 ביולי 2019 יניב קובוביץ,פיגוע דקירה רביעי היום: חייל נדקר בעפולה, מצבו בינוני-קשה, באתרהארץ, 8 באוקטובר 2015| ראשימועצת ועירייתעפולה | ||
|---|---|---|
| כמועצה מקומית | שניאור זלמן הוז (1926–1928) •יעקב קינמון (1928–1930) •פייבוש טבצ'ניק (1930–1931, 1933–1939) •מאיר שפירא ( 1931–1932, 1939–1940) •אפרים מזרחי (1932–1933) •דב ברכאן (1940–1942) •בנימין שיינבוים (1942–1945) •יוסף ברזילאי (1945–1950) •דוד קניאל (1950–1959) •יואש דובנוב (1959–1969) |  |
| כעיר | שמשון שחורי (1969–1979) •עובדיה עלי (1979–1991) •צדוק נאווי (1991–1998) •יצחק מירון (1998–2005, 2013–2018) •אבי אברהם אלקבץ (2005–2013, 2018 ואילך) | |
