עמנואל עמירן
Emanuel Amiran-Pugaczow

לידה	8 באוגוסט1909 ורשה,פולין
פטירה	18 בדצמבר1993 (בגיל 84) קיבוץ יקום,ישראל
מקום קבורה	קיבוץ יקום,ישראל
מדינה	ישראל
מוקד פעילות	ישראל
מספר יצירות ידוע	600
תקופת פעילות	מ-1928
עיסוק	מלחין מורה מקים תזמורת צה"ל המפקח על הוראת המוסיקה במשרד החינוך
שפה מועדפת	עברית
בת זוג	רחל קרליבך
ילדים	אפרים, ליאור, חגי
מספר ילדים	3
פרסים והוקרה	1970: פרס מילא על מפעל חיים 1985:פרס אנגל למוזיקאים ישראליים יקיר העיר תל אביב-יפו

עמנואל עמירן-פּוּגָצ'וֹב (בפולנית:Emanuel Pugaczow‏;8 באוגוסט1909 –18 בדצמבר1993) היהמלחיןישראלי ודמות מפתח בזמר העברי.

עמנואל פוגצ'וב נולד בוורשה, להורים ילידיאוקראינה. אביו,שניאור זלמן פוגצ'וב, הקים וניהל בוורשהבית ספר עברי ראשון.

ב-1914 חזרה המשפחה לרוסיה, שם המשיך האב בעבודתו החינוכית-עברית, ביסדו את בית ספר "תרבות" במוסקבה.השפה העברית, התנ"ך ויסודות התרבות היהודית היוו את המהות החינוכית של בני המשפחה משחר ילדותם.

את הנגינה בפסנתר וראשית לימודי המוזיקה החל עמירן במוסקבה בגיל 10 לערך, וקיבל עידוד רב לכך על ידי הפרופסורדוד שור והמלחיניםיואל אנגל וויינברג. את המוזיקה ל"בת יפתח", שחיבר בגיל 12, השמיע עמירן למשוררחיים נחמן ביאליק כשזה התארח בבית הוריו.

בשנת1921, לאחר סגירת בית הספר "תרבות" על ידי היבסקציה ושחרורם של הציונים שנאסרו בעת אספתם הארצית בדירת פוגצ'וב, עזבה המשפחה את מוסקבה מתוך רצון להגיע לארץ ישראל. בדרכה לארץ שהתה המשפחה כשנה בוורשה ולאחר מכן שנתיים בברלין, שם המשיך עמירן את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון.

עםעליית המשפחה לארץ ישראל ב-1924 עבד עמירן במטעי הטבק במזכרת בתיה, כפועל בנין בתל אביב ובבית חרושת ביפו. תוך כדי לימודיו הכלליים המשיך גם בלימודי המוזיקה.

בשנים 1928–1930 עבד עמירן ב"כפר ילדים" בגבעת המורה, שאותו ייסד וניהל אביו. ב"כפר ילדים" הוא שימש הן כמורה למוזיקה והן כשומר בלילות, ובמקביל נהג לנסוע מדי שבוע במכוניות שהובילו כדי חלב לירושלים, שם השתלם אצל פרופסורשלמה רוזובסקי.

מ-1930 הורה עמירן בתל אביב, בבתי ספר ובגני ילדים וכן בסמינרגבעת השלושה ובבית המדרש לגננות שבהנהלתיחיאל היילפרין. במוסד זה המשיך את מפעלו המוזיקלי של קודמו,יואל אנגל.

הפסקה בעבודתו המוזיקלית והחינוכית חלה עם נסיעתו ללונדון להשתלמות נוספת בקומפוזיציה ובחינוך מוזיקלי ב"קולג' טריניטי למוזיקה" (Trinity College of Music) אצל סר גרנוויל בנטוק ואלק ראולי, וב"קולג' טוניק סולפה" (Tonic Solfa College).

ב-1945 יסד וניהל יחד עם פרופסורליאו קסטנברג אתהמדרשה הממלכתית למחנכים למוזיקה בתל אביב.ב-1948, בשמשו כקצין האחראי על נושא המוזיקה בצה"ל, הקים ביוזמה משותפת עם מפקדחיל התותחנים,שמואל אדמון, אתתזמורת התותחנים בבסיס החיל בצריפין.אהרן שפי,חצוצרן ואיש החיל, היה המדריך-המנצח הראשון. תזמורת זו, יחד עם תזמורתאלכסנדרוני, בניצוחו שלאוטו גרוניך והתזמורת הסימפונית שלגבעתי, בניצוחו שלשמעון מישורי, היוו את היסודות לתזמורת צה"ל, אותה יסד עמירן יחד עם רב-סרןיעקב נעים. התרועות "הנפת הדגל" ו"אבל" הולחנו על ידו.

לאחר קום המדינה, עבד עם המשורררפאל ספורטה על החוברת "מנורה וענפי זית" ובה שירים ראשונים לעצמאותה של ישראל. ב-1949 נתמנה למפקח-מרכֵז ראשון על החינוך המוזיקלי במשרד החינוך והתרבות. בתפקידו זה פעל בהתמדה לארגון ושיפור הוראת המוזיקה בגני הילדים ובבתי הספר, בקונסרבטוריונים ובאקדמיות למוזיקה. ב-1952 התמנה בנוסף למנהל המוזיקה במדור לאמנויות של משרד החינוך והתרבות.^[1]

עמירן פעל למימוש יוזמתו של מפקד הגדנ"ע דאז,עקיבא עצמון, בהקמתתזמורת הגדנ"ע, ואף קבע את שמה. כן המריץ את הקמת תנועת "הנוער המוזיקלי" בישראל ושימש כיו"ר הנהלתה שנים רבות.

החל משנת 1951 הנהיג עמירן את כינוסי המקהלות השנתיים בבתי הספר בכל הארץ – מפעל חינוכי שקידם את תרבות הזמרה; כמו כן את ימי "ההשתלמות והנופש" בזכרון יעקב (בית דניאל) למורי המוזיקה, כולל מורי נגינה וריתמיקה.

ביוזמתו הוקם הסניף הישראלי של IMC‏ (International Music Council) המועצה הבינלאומית למוזיקה, המסונף לאונסק"ו.במשך 10 שנים היה חבר ההנהלה העולמית של ISME‏ (International Society of Music Educators), ארגון בינלאומי למחנכי מוזיקה, ואף שימש שנתיים כסגן נשיא הארגון.

היה בין מייסדיאקו"ם וחבר הנהלתה במשך שנים רבות.

משנת 1950 עמד עמירן בראשועד נאמנים, שמונה על ידי משרד החינוך והתרבות ופעל בחסותו, ואשר הפעיל את AMLI‏ (Americans for Music Libraries in Israel), אגודה של תורמים אמריקאים שסייעה רבות בהקמת ספריות למוזיקה וסיפקה בקביעותכלי נגינה רבים למוסדות חינוך ומוזיקה. הודות לה הוקמו תזמורות – כולל תזמורת נוער – בכל חלקי הארץ.

בשנת1970 זכה עמירן בפרס מילוא, "על מפעל חייו ובשל היותו יוצר הדפוסים לשיר העם הישראלי".^[2]בשנת1985 זכה בפרס אנגל.

עמנואל עמירן פוגצ'וב נפטר בשנת 1993, והובא למנוחות בבית העלמיןבקיבוץ יקום .

יצירותיו של עמירן הן רבות ומסוגים שונים:

• למעלה מ-600 שירים שחלקם הפכו לנכס זמרתי, כולל עשרות שירים שהיו לריקודי עם ("שאבתם מים בששון", "כי מציון", "דודי צח ואדום" ועוד).
• מוזיקה לתיאטרון (הבימה,האוהל,המטאטא); מוזיקה לחגיגות (העדלאידע בפורים החל מ-1930, ביכורים בחיפה, שמחת בית השואבה בירושלים וכן מסכתות לקיבוצים).

• רפסודיה אלגית (1935)
• "להט", טוקטה לפסנתר (1974)
• "קלידון", עשרים וששה קטעים למתחילים (1964).
• "רון פסנתר", שישה-עשר קטעים למתקדמים (1964).

• "השומר",פואמה סימפונית לתזמורת מלאה, 1935
• "פרק סימפוני", עיבוד לתזמורת של הטוקטה לפסנתר, "להט".
• "מחול שבעת הצעיפים", מתוך המוזיקה למחזה "אהבת חיטרא" מאתרבינדרנת טאגור.

• עם סתיו (1944).
• עמיר : שירים לעונות השנה ומועדיה / השירים: שרה לוי ; הנעימות: עמנואל פוגצ'וב (1945?).
• יד אל יד : שירי ילדים (שנות החמישים).
• רנו ליעקב : למקהלה מעורבת / מילים: אברהם בר מתתיהו אזרח (1955).
• לאן, יונה, יונה לבנבנה / מילים רפאל ספורטה (1956).
• השיר יהיה לכם / מלים: ישעיה ל' כ"ט לקול ולפסנתר (1958).
• כי מציון : למקהלה / מילים: ישעיה ב'-ג' (1958).
• "אני חבצלת השרון" לקול ונבל (1962).
• ושמרו למקהלה (1962).
• "סומק חיי", מחזור שירי אהבה לקול ופסנתר לפיוטים שלאנדה עמיר-פינקרפלד (1962).
• שמע ישראל למקהלה (1962).
• "סולו המסילה",קנטטה למקהלה מעורבת ותזמורת קטנה (לפסוקים מספר ישעיהו, שמה המקורי "נחמו עמי") (1963).
• אדוני מלך למקהלה (1963).
• ברכו למקהלה (1963).
• יברכך למקהלה (1963).
• לי לך : מזמורים (1970).
• מנורה וענפי זית : שירים, מחולות ומשחקים ליום העצמאות (1970).
• אל המעין : שירים לילדים (1979).
• הר המור : שיר ולחן (1980).
• לי לך : שירים (שנות השמונים).
• "קול קרא לי" למקהלה בשני קולות (1982?).
• קולות שלושה למקהלה בשלושה קולות (1982).
• קולות ארבעה למקהלה בארבעה קולות (1982).
• יין הנבל : למקהלת נשים (או ילדים) ב-2 קולות / עמנואל עמירן-פוגצ'וב ; מילים: זלמן שזר (1987).
• "חלמתי את שירת הזמיר" לקול ופסנתר, למילים שלשאול טשרניחובסקי.
• הגליל הוא שיר : 15 שירים לילדים, לקול ולפסנתר (שנות השמונים).
• עם שחר עורה : 12 שירים לילדים לקול ולפסנתר (שנות השמונים).
• סלו המסילה : 7 שירים לקול ולפסנתר. (שנות השמונים) טקסטים מהמקורות.
• נאוה : 5 שירים לקול ולפסנתר. (שנות השמונים).
• סכה בכרם : 7 שירים לקול ולפסנתר. (שנות השמונים).
• התעני? : 6 שירים לקול ולפסנתר. (שנות השמונים).
• "בוקר עם עדרים" למילים שלשרה לוי-תנאי.
• "אחרי מותי", לשיר של חיים נחמן ביאליק למקהלה ותזמורת.
• "בכל דור ודור", לטקסט מתוך ההגדה של פסח, לבריטון, חליל, כינור, ויולה וצ'לו.

• "המחוללת", קטע לאבוב ופסנתר, 1949.
• "קינה", לקרן אנגלית ופסנתר, 1949. (שני הקטעים עובדו לכלי הסולו בליוויתזמורת כלי קשת.)

• "אהבת ציון", אבישר על פיאברהם מאפו, תיאטרוןהבימה
• "אגדת שלושה וארבעה",לאה גולדברג על פיביאליק, תיאטרון הבימה
• "האדמה הזאת", אהרון אשמן, תיאטרון הבימה
• "השומרים", עבר הדני, תיאטרון הבימה
• "תמר אשת ער",יגאל מוסינזון, תיאטרון האוהל
• "שלמה המלך ושלמי הסנדלר",סמי גרונמן -נתן אלתרמן, תיאטרון האוהל
• לילדים: "פינוקיו",לאה גולדברג, "שלושת הדובים" ו"עלי באר",לוין קיפניס
• "עודד הנודד", "מעל החורבות", סרטי קולנוע.

• מזמורי סולפג' למתקדמים (1956).
• פסוקי סולפג' (1956).
• ראשית סולפג' (1956).
• רמזורים ותווי בחינוך מוסיקלי: פרקים בדרכי הוראת המוסיקה בבתי הספר ובגן הילדים, תל אביב: בית המדרש הממלכתי למורים למוסיקה, 1974. (הדרכה למורים ולתלמידים למוזיקה).

מדיה וקבצים בנושאעמנואל עמירן בוויקישיתוף

• עמנואל עמירן, באתרזמרשת
• עמנואל עמירן, באתרMusicBrainz(באנגלית)
• עמנואל עמירן, באתרDiscogs(באנגלית)
• עמנואל עמירן, בארכיוןהבימה
• עמנואל עמירן, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• עמנואל עמירן, באתרמכון למוסיקה ישראלית
• אהרון דולב,האקלים של השיר הישראלי: התנ"ך ונוף הארץ – הם הרקע האמתי לזמרת הארץ – אומר המלחין עמירן,מעריב, 27 במרץ 1964
• עמנואל עמירן-פוגאצ'וב, באתרמכון למוסיקה ישראלית

מפרי עטו:

• בית-ספר קדם-מקצועי למוסיקה – צורך חיוני,דבר, 20 בדצמבר 1957

• ישראלים ילידי פולין
• אנשי העלייה הרביעית
• מלחינים ישראלים במוזיקה הקלאסית
• מלחינים ישראלים
• אנשי חינוך ישראלים
• מורים למוזיקה בישראל
• עובדי משרד החינוך, התרבות והספורט
• מוזיקה של המאה ה-20
• זוכי פרס אנגל
• זוכי פרס מילוא
• אקו"ם
• תיאטרון המטאטא
• יקירי תל אביב-יפו לשנת 1993
• אמנים ואנשי רוח שהונצחו בתל אביב-יפו
• אישים הקבורים ביקום
• ישראלים שנולדו ב-1909
• ישראלים שנפטרו ב-1993

• ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים
• ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: תאריך תחילת פעילות
• ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: תאריך לידה
• ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: תאריך פטירה
• ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: מקום לידה
• ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: מקום פטירה
• ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: מקום קבורה
• ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים
• ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים: עיסוק
• ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר
• ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: בן או בת
• ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: מספר ילדים
• ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: פרס שזכה בו
• ערכים עם קישורי רשת חברתית
• ערכים עם פרופילי קולנוענים-מוזיקאים
• ויקיפדיה: ערכים עם מזהה J9U
• ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BNF
• ויקיפדיה: ערכים עם מזהה GND
• ויקיפדיה: ערכים עם מזהה ISNI
• ויקיפדיה: ערכים עם מזהה LCCN
• ויקיפדיה: ערכים עם מזהה MusicBrainz
• ויקיפדיה: ערכים עם מזהה SNAC-ID
• ויקיפדיה: ערכים עם מזהה VIAF
• ויקיפדיה: ערכים עם מזהה WorldCat-VIAF