עיתונַאי הואאדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבוראמצעי התקשורת וכותב, מכין אומגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
במקומות שונים בעולם קיימיםקודים אתיים שונים לעיתונאים המכוניםאתיקה עיתונאית. קודים אתיים אלה כוללים לרוב עקרונות משותפים כמו אמירתאמת,דיוק, אובייקטיביות, הוגנות, נייטרליות ואחריות ציבורית – כל אלה נוגעים לתהליך איסוף המידע ולפרסומו לציבור. לדוגמה "אמנת האתיקה העולמית לעיתונאים" של הפדרציה הבין-לאומית של העיתונאים (IFJ) כוללת סעיפים לפיהם העיתונאי מחויב להגן עלחופש העיתונות, ולהבדיל בין עובדות לפרשנות מבלילהסתיר מידע חיוני. עליו לוודא כי מקורות המידע שלו מהימנים, לתקן טעויות אם פורסמו, להימנע מניגודי אינרטסים, ולתת זכות תגובה.[1]
כתב: עיתונאי האחראי על השגת ידיעות חדשותיות ופרסומן בעיתון.
פרשן: עיתונאי בעלהתמחות בתחום מסוים, מתמקד בניתוח המצב ובהסברתו לקהל הרחב שלא בקיא בכל המתרחש. לדוגמה: פרשןצבאי, פרשןפוליטי, פרשןכלכלי. לעיתים כתב בתחום מקצועי מסוים מספק גם ידיעות חדשותיות וגם ניתוח שלהן – לדוגמה כתב תחבורה, כתב בריאות, כתב חינוך או כתב פשע יכולים להביא גם ידיעה חדשותית וגם את הפרשנות לגבי ההשלכות שלה.
עיתונאי חוקר: עיתונאי שמבצעתחקיר עיתונאי במטרה לחשוף מידע שאינו ידוע לציבור או מידע שגופים שונים – כמו ממשלות, תאגידים, מפלגות או אישים שונים מנסים להסתירו. עבודתו של עיתונאי חוקר חושפת בדרך כלל התרחשויות שהוסתרו בכוונת תחילה, בעקבות מידע על אירועים או תופעות הנראים על פניהם כמסתירים מחדלים או עבירות פליליות. עבודתו נעשית בחשאי כדי להגיע אל הפעילויות המרכזיות בנושאי התחקיר. תחקיר עיתונאי יכול לגרום להפלת ממשלות או לשינוי חקיקה – כך לדוגמה פרשתפרשת ווטרגייט שהובילה להתפטרותריצ'רד ניקסון או תחקיר שהיווה רקע לספרהג'ונגל שהוביל לחקיקת חוקי רגולציה על המזון. התחקיר הוא כלי חשוב בהשגת יוקרה של כלי תקשורת, עם זאת העסקת עיתונאים חוקרים היא יקרה שכן תחקיר יכול להתקיים במשך חודשים.
פובליציסט: עיתונאי המפרסם מאמרי דעות, שתפקידם לעורר דיון ולהוות במה לדעות שונות, הפובליציסט מבטא את דעותיו האישיות.
כתב צבע: עיתונאי האחראי על "כתבות שטח" או "כתבות צבע" עבור מוספי העיתון ומגזינים שונים. כאשר הכתב מספק בדרך כלל כתבותקוריוז (למשל כתבות על טיפוסים צבעוניים ומוזרים) הוא נקרא "כתב צבע".
צלם: עיתונאי האחראי על צילום תמונות של אירועי חדשות ופרסומן בעיתון.
עורך: עיתונאי האחראי על עריכת העיתון, קביעת הכתבות והמאמרים שיפורסמו, עיצובי העמודים, עריכה לשונית וגרפית, קביעת הכותרות וכדומה. ייתכנו גם עורכי משנה כמו גם עורכים בעלי התמחות מסוימת לדוגמה עורך מדעי שאחראי על הדיוק בדיווחים שיש בהם נגיעה למדע, או עורך לשוני שאחראי על שמירת סטנדרט לשוני בעיתון.
אין חובה בהכשרה מקצועית ספציפית כדי להיות עיתונאי, אך פועלות מסגרות שונות להכשרת עיתונאים ולקידומם המקצועי. מסגרות אלה כוללות:
השתלמויות פנימיות באמצעי התקשורת, לשם הכשרת עובדים לעצמם. בישראל עיתונאים רבים מתחילים דרכם עוד בשירות הצבאי, בגלי צה"ל ובעיתוןבמחנה, ומקבלים שם הכשרה לתפקידם.
לימודים בבתי ספר מקצועיים, המעניקים מיומנות בסיסית לעבודת עיתונאי.
לימודים לתואר ראשון בתקשורת במכללות ובאוניברסיטאות.
בישראל מעניקהלשכת העיתונות הממשלתית תעודת עיתונאי, המאפשרת כניסה לאירועים ממשלתיים הפתוחים רק לאנשי תקשורת, ויש בה יתרונות נוספים מבחינתו של העוסק בתקשורת המונים. ללשכת העיתונות הממשלתית אין מעמד חוקי מחייב, וקבלת תעודת עיתונאי ממנה אינה מהווה תנאי לעיסוק בעיתונאות בישראל.
עיתונאים בישראל מאוגדים במסגרתארגון העיתונאים. ככל חברות באיגוד מקצועי, גם החברות בארגון העיתונאים היא וולונטרית.
בין העיתונאים יש המועסקים במשרה מלאה באמצעי תקשורת מסוים, ויש המועסקים כפרילנסרים, הנותנים שירותיהם לאמצעי תקשורת אחדים.
מרבית העיתונים נותניםקרדיט לעיתונאי על כל ידיעה או מאמר שמסר לפרסום (יוצא דופן בולט הוא השבועוןהאקונומיסט, שמרבית תוכנו מתפרסם ללא קרדיט), ושמו של העיתונאי מתנוסס בראש הכתבה. שותפים נוספים לכתיבת הכתבה, כגוןעורך שיזם את כתיבתה,עורך לשוני שסגנן אותה ואחרים, אינם מקבלים קרדיט לכתבה הספציפית, אך לעיתים הם מוזכרים באזור קרדיטים כללי בעיתון.
