עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל בתדירות קבועה בדפוס, או באופןאלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום. עיתון מודפס בדרך כלל עלנייר זול יחסית. עיתונים המפורסמים באינטרנט נקראים עיתונים מקוונים או אתרי חדשות. עיתונים מתפרסמים בדרך כלל על בסיס יומי או שבועי, אך ישנם מגזינים המתפרסמים במתכונות שונות.
עיתונים מפרסמים בדרך כלל מאמריחדשות וכתבות העוסקות בחדשות בין-לאומיות וחדשות מקומיות. החדשות כוללות: אירועים פוליטיים ואישיים, עסקים וכלכלה, פשע,מזג אוויר קשה ואסונות טבע, בריאות ורפואה, מדע וטכנולוגיה, ספורט ובידור, חברה,אוכל ובישול,אומנות וכדומה. עיתונים מסורתיים מכילים גם מאמרי מערכת וכן מאמרים שלפובליציסטים וטורים אישיים של כתבים ופרשנים.
מלבד חדשות, בעיתונים מפורסם חומר רב נוסף כגון, תחזית מזג אוויר, ביקורות וסקירות של אמנות (ספרות, קולנוע, תיאטרון, אדריכלות ואמנות) ושלשירותים מקומיים (מסעדות, חנויות ועוד).
ככל הידוע, כתבי עת הדומים לעיתונים נמצאו לראשונה ברומא, במחציתהמאה הראשונה לפני הספירה. העיתון הראשון למעשה היה ה"אקטה דיאורנה" (בעברית: "מעשי היום"). הוא נכתב על גביפפירוס,אבן אומתכת על ידי עבדים משכילים ונתלה בחוצותהפורום של רומא, בכיכר המרכזית, וסיקר נושאים שונים. כיום אין ולו עותק אחד שלו, משום שהברברים שכבשו את רומא שרפו את הכנסיות שבהן נשמרו העותקים.העיתון המודרני הראשון בעולם הוא ה"אביסה" (בגרמנית: "איגרת"). הוא יצא לאור בשנת 1809 בעירשטרסבורג שבצרפת. העיר הייתה מצמתי המסחר החשובים באירופה, דבר שהאיץ את התפתחותו של העיתון במקום.
התפתחות הדפוס הביאה לצמיחת ענף העיתונות, בכך שאפשרה לבצע הדפסות המוניות של טקסט קבוע, אם כי הרכבת הגלופות הייתה יקרה, והפכה תיקוני מהדורות לנטל כלכלי. לאחר התפתחות של הוצאה לאור דיגיטלית, ניתן כיום להוציא לאור עיתונים במחזור קטן יחסית, ובפורמט נוח לתיקון.
העיתונים בימינו הם מרכיב מרכזי ביןאמצעי התקשורת, אם כי כוחם ירד עם עלייתה של הטלוויזיה.העיתון אפשר לציבור הרחב לרכושמידע באופן מרוכז ולרוב מהימן; מידע חדשותי, תרבותי, חברתי ואחר. חשיבות העיתון צמחה ועלתה עד כדי הפיכתו לגורם מעצב בחברה ובתרבות האנושית.
שגשוגו של הענף הביא לפריחתם על עיתונים רבים, בגדלים ובתחומי עניין מגוונים.
ביצירת תכניו של העיתון עוסקת מערכת העיתון, שבראשה עומד העורך הראשי. העיסוק ביצירת חומר מערכתי לעיתון קרויעיתונאות.
הכנסותיהם של עיתונים מסחריים נובעות בעיקר מהמודעות המתפרסמות בהם, בעוד שעיקר ההכנסות ממכירת העיתון משמשות למימון משכורות לעובדי העיתון, עלויות הכנת העיתון, והפצתו.
עיתון הפועל שלא על בסיס מסחרי, כגון ביטאון של מפלגה או תנועה, משלים את הכנסותיו ממודעות בהכנסות מתרומות או מתקציב של הגוף שבחסותו הוא פועל.
למחלקת המודעות יש, בנסיבות אלה, חשיבות גדולה בפעילותו של כל עיתון, ומשקלה גדול במיוחד בעיתון מסחרי. עם זאת, מתקיימת הפרדה בין מחלקת המודעות למערכת העיתון, כך שמחלקת המודעות אינה מכתיבה את תוכנו של העיתון (אם כי לעיתים תוכנו של העיתון גורם לגיוס מודעות רלוונטיות לתוכן זה).
עיתוני חדשות בימינו פיתחו מבנה מובהק במרוצת השנים. עיתון יכול אמנם לעסוק בתחום מצומצם (כגון למשל עיתוניספורט, או עיתוניאופנה) אך עיתונים הממוקדים בתחום צר אינם יוצאים לאור במהדורה יומית. עיתונים יומיים לרוב יעסקו בתחומים הבאים:
חדשות: תיאור ודיווח אובייקטיבי ומתומצת של אירועים שקרו במרוצת היממה שחלפה.
פרשנות: עיתונאים ופרשנים שונים כותבים את דעתם על אירועים שונים – לרוב, מהשבוע החולף. טורים אלו אמורים להיות מובדלים מכתבות וחדשות, היות שהם כתובים מנקודת השקפה של אדם בודד.
כתבות ותחקירים: עיקר עיסוקו של העיתון. כתבים נשלחים למשימות שונות, מראיינים אנשים, מצלמים אירועים, מלקטים פרטי מידע ובונים סיפור עיתונאי מבוסס שחושף בפני הקורא מידע שיש לו משמעות לציבור. כתבות עיתונאיות מחויבות להיות אובייקטיביות, ולהציג את "שני צדדי הסיפור". כאשר כתבה מציגה טענה נגד אדם או ארגון, עיתונאים מביאים בגוף הכתבה את תגובתו של מושא הביקורת.
מידע לציבור: בעיתונים יומיים מתפרסמות הודעות לציבור הרחב (לרוב על ידי גופי שלטון) בנושאים רלוונטיים. כך למשל בהתקרב מועד הבחירות במדינהדמוקרטית, העיתון יפנה חלק מעמוד מסוים בעבור הודעה מטעם הממשלה המודיעה על כך לאזרחים.
לוחות: לוח הוא אוסף של מודעות המרוכזות בדף כלשהו, לרוב ללא מבנהטבלאי מסודר כבשאר העיתון. למשל,מודעות אבל, או לוח תעסוקה. הקהל הרחב יכול לקנות מקום בלוח, בדרך כלל לפי גודל משבצת, ולהכניס בה מודעה מוגבלת במילים. העיתון שומר על הזכות לפסול מודעות, ונחשב כאחראי לתוכנן.
מידע פופולרי: במרבית העיתונים קיימים עמודים ספציפיים אשר מוקדשים לתחומי עניין ציבוריים שאינם עיתונות לשמה, ולא עונים על ההגדרות מעלה. נושאים כמורכילות,אסטרולוגיה, תשבציסודוקו וכו' יכולים להיכלל תחת הגדרה זו. עיתונים הכוללים בעיקר מידע מסוג זה מכונים "צהובונים".
לוח שידורים: מרבית העיתונים היומיים כוללים מידע אודות לוח השידורים של ערוצי הטלוויזיה העיקריים, כמו גם מועדי הקרנה של סרטים.
טבלואיד (tabloid, כלומר "קטן", "מרוכז", מקור המושג בהלחם באנגלית של המלים tablet+oid,השימוש המקורי במאה ה-19 בתחום התרופות): זהו הפורמט הנפוץ יותר. הוא בנוי בצורה מוקטנת ונוחה לאחיזה ודפדוף, טורים עם כותרות גדולות בדרך כלל. זהו הפורמט המשמש את העיתונות הפופולרית בעולם. בישראל זהו הפורמט המאפיין את העיתונים "ידיעות אחרונות", "ישראל היום" ו"מעריב"; ובארצות הברית הוא מאפיין עיתונים כגון "ניו יורק פוסט" ו״דיילי ניוז".
ברודשיט (broadsheet, מהמילים באנגלית: broad – רחב, sheet – דף): בפורמט זה גודל הדפים כפול מזה של הטבלואיד. בישראל היה פורמט זה מזוהה עם העיתונים "דבר" ו"הארץ", אך החל מ-2007 מודפס "הארץ" בפורמט ברלינר, וחלקים שלו, כמו המוסף הכלכליTheMarker, מודפסים בפורמט טבלואיד, ואילו "דבר" נסגר ב-1996. היומונים "המודיע" ו"המבשר" נדפסים גם כיום בפורמט זה כסממן שמרני. בארצות הברית הוא מאפיין עיתונים כגון "הניו יורק טיימס", "וושינגטון פוסט" וה"וול סטריט ג'ורנל".
מידי (midi) אוברלינר (berliner): פורמט ביניים. בפורמט זה מודפסים עיתונים רבים באוסטריה ושווייץ; הגארדיאן והארץ החל מ-2005 ו-2007 בהתאמה.
קומפקט (compact): פורמט קטן במקצת מטבלואיד. זהו פורמט חדש יחסית. בבריטניה החל העיתון "The Independent" להופיע בפורמט זה, ואחריו עבר גם העיתון "The Times" לפורמט זה.
לפורמט טבלואיד דימוי של פורמט שנועד לעיתונים עממיים, רבי תפוצה, בעוד שלפורמט ברודשיט דימוי של פורמט שנועד לעיתונים אליטיסטיים. אחד ממקורות ההשפעה על ההבדל הזה היה סוג התחבורה בה השתמשו המעמדות הנמוכים בדרכם לעבודה: הרכבת התחתית או האוטובוס חייבו פורמט קטן. לעומת זאת המעמדות הגבוהים בכרכרה, במונית או ברכב שרד נהוג על ידי נהג פרטי, יכלו להרשות לעצמם לפרוש עיתון על שטח גדול יחסית. דימויים אלה נשחקים בתחילתהמאה ה-21 עם התרחבות מעברם של עיתונים לפורמט טבלואיד, הנוח יותר. לשם שמירת הבידול, עברו עיתונים אליטיסטיים בבריטניה לפורמט קומפקט, הקטן מעט מפורמט טבלואיד.
עיתון אלקטרוני הוא עיתון המופץ באמצעים אלקטרוניים (אתר אינטרנט,דואר אלקטרוני). לעיתונים הכתובים יש, בדרך כלל, גם גרסה אלקטרונית כגון העיתון "ידיעות אחרונות" שהעיתון הדיגיטלי שלו הוא "ynet", אולם, קיימים גם עיתונים אלקטרוניים רבים ללא גרסה כתובה, אופורטלי אינטרנט שמדור החדשות הוא חלק מרכזי בהם. לדוגמה, עיתון "ארשת" או הפורטלים "וואלה!" ו-mako (ובעבר גם "נענע"). לסוג זה של עיתונות ניתן לשייך גם עיתונים שלארגונים המופצים בדואר אלקטרוני או באתרי הארגונים ואשר מיועדים לקדםמוצרים אושירותים מסוימים.
עיתון קיר הוא עלון (בין אם מודפס או בכתב יד) אשר נתלה במקום פומבי וכולל מידע או אף מאמרים המובאים לידיעת ציבור מסוים. עיתוני קיר משמשים אמצעיתקשורת במוסדות שונים, לרבותבתי ספר.
ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות כגון מהפכת האינטרנט מטילות צל על עתידו של הענף. זרימת המידע החופשית, הפורומים, הטלוויזיה הזמינה, מעלה שאלה בדבר נחיצותו ויעילותו של עיתון מודפס המופיע בשעה קבועה ביום, בזמן שהחדשות הופכות לעיתים קרובות את הידיעות בעיתון לאנכרוניסטיות.
כדרך להתמודדות עם בעיה זו, עיתונים רבים בארץ ובעולם פתחו אתרי אינטרנט, המציגים את מלוא תכולתו של העיתון (למשל אתר "הארץ" ו"כלכליסט"), או חלק ממנה (למשל אתר "ynet" הקשור ב"ידיעות אחרונות"). תכולה זו מוצעת לעיתיםחינם, תוך התבססות על הכנסות מפרסום, ולעיתים תמורת תשלום. רוב אתרי האינטרנט בישראל נותנים את המידע השוטף חינם, אך בחלק מהם נדרשת הרשמה או תשלום עבור תכנים מסוימים או עיון בארכיון דוגמה לאתר שבו מנוי דיגיטלי מאפשר גישה לכל התכנים הוא "הארץ", ומחוץ לישראל, העיתון "Wall Street Journal".
ב-2011 טען פרנסיס גארי, ראש הסוכנות לקניין רוחני באו"ם שעד2040 ייעלמו העיתונים המודפסים בעולם כולו[1]. אך השימוש בהם מתמעט. כך למשל בסקר החברתי של הלמ"ס מ-2022 נמצא שרק 6% מהישראלים מתחת לגיל 65 צורכים עיתונות מודפסת, לעומת 15% מבני ה-65 ומעלה[2]. עם זאת, תחזיות דומות על העלמות עולם הדפוס כולו (למשל כותרת בעיתון מ-1972: "תם העידן הגוטנברגי") התגלו כחסרות שחר.
