עם הכיבוש הערבי של האזור והתפשטות האסלאם צפונה כונה האזור שבחלק הדרומי שבין הנהרות בשם עיראק הערבית,[6] שם התבססו הערבים, בניגוד לצפון האזור שבו עדיין ישבו עמים אחרים כגון הכורדים והאשורים. השם עיראק שימש גם לתיאור אזורים שלא נמצאים בגבולות עיראק המודרנית, אלא במרכז ובמערב שטח איראן המודרנית.[דרוש מקור] את שמם של אזורים אלו ניתן לתרגם ל"עיראק הזרה" או "עיראק הרחוקה"[דרוש מקור]. השם תיאר את המישורים מדרום להרי חמרין ולא כלל את השטחים הצפוניים והמערביים של עיראק המודרנית.[דרוש מקור]
השם "אל-עיראק" משמעותו בערבית "מצוקי סלע", ועל פי אחת הגרסאות הוא מתייחס אל הרכסים הבוהקים שנתגלו לעיני בני שבטי ערב שהגיעו מהמדבר אל עמק הפרת והחידקל[7].בערבית מודרנית משמעות השם עיראק (عراق – עראק) היא "חוף", "גדה" (של ים, נהר וכו')[דרוש מקור]. משמעות אחרת היא "לחות"[דרוש מקור] – בניגוד ליובש בחצי האי ערב. יש המייחסים את השם לעיר העתיקה אוּּּרוּכּ, היאארך השומרית הקדומה.
במקרא כונה האזור הדרומי שבין הנהרות הפרת והחידקל בשם "בבל" על שם ממלכה ועיר מדינה בעלת שם זה ששלטה באזור, ואילו האזור הצפוני שבין הנהרות כונה בשם "ארם נהריים". בתרגום השבעים, שכתיבתו מתוארכת למאה השלישית לפנה"ס, תורגם השם "ארם נהריים" מעברית ליוונית קוינה ושם האזור מכונהמסופוטמיה (מסו – μέσος – "אמצע", פוטמיה – ποταμός – "נהרות").
האזור שבין נהרות הפרת והחידקל היה האזור בו התפתחה תרבותם שלהשומרים, האכדים, הבבלים והאשורים. הקהילות האלו יצרו את הכתבים העתיקים ביותר ופיתחו את המדעים הראשונים, ביניהםמתמטיקה,משפטים ופילוסופיה. הציוויליזציות שחיו במקום, בזכות עדיפותן הטכנולוגית, הרחיבו את שליטתן על עמי האזור.
ב-1920 היו בעיראק 1,146,685 סונים, 1,494,015 שיעים, 87,488 יהודים, 78,792 נוצרים, ו-42,302 אחרים; סה"כ 2,849,282 תושבים[9].
לאחר מות פייסל הראשון ב-1933 מלך על עיראק בנוגאזי עד שנת1939. שנים אלו התאפיינו בחוסר שקט פנימי בשל ניסיונות חוזרים ונשנים של הצבא לתפוס את השלטון, בשל התקוממויות שיעיות נגד המיעוט הסוני השולט ובשל מרידות כורדיות. את גאזי ירש בנופייסל השני, אולם לאור העובדה כי היה בן ארבע בלבד במות אביו, כיהן דודו,עבד אל-אילאה, כעוצר עד שמלאו לפייסל 18 שנים.
עיראק נטלה חלק בהתקפת מדינות ערב עלישראל במלחמת העצמאות, בשנת1948. כ-17,000 חיילים עיראקים השתתפו במלחמה, וכ-500 נהרגו בקרבות. גם במלחמת ששת הימים השתתפה עיראק בלחימה בחזית הסורית, וב"מבצע מוקד" פגעה ישראל בצורה קשה בכוחה האווירי. במלחמת יום הכיפורים השתתפה עיראק פעם נוספת, וכ-300 מחייליה נהרגו.
ב-1990 פלשה עיראק לכווית, ובעקבות כך פתחה נגדהארצות הברית ומדינות נוספות במלחמת המפרץ וגירשה את צבאה מן השטח הכבוש. במהלך המלחמה שיגרה עיראק עשרות טיליסקאד על מדינת ישראל, ייתכן שכתגובה להפצצת הכור עשר שנים קודם לכן.
לאחרמלחמת עיראק, נוהלה המדינה בידי קואליציה של המדינות שפלשו לעיראק בראשותארצות הברית. בשנת2005 הועברה השליטה האזרחית לממשלה העיראקית הזמנית שמונתה לאחר בחירות כלליות לפרלמנט זמני, שהתקיימו לראשונה בתולדות המדינה.ע'אזי אל-יאוור נבחר לכהן כנשיא הזמני של עיראק לאחר העברת השלטון לממשלה הזמנית מידי ארצות הברית, ששלטה בה כשנה. אל יאוור כיהן בתפקיד מיוני2004 ועד הבחירות באפריל 2005. בשנת2006 הוקמה ממשלה עיראקית קבועה בראשות המפלגה השיעית הנתמכת על ידיאיראן. מאז נפילתמשטרו שלסאדם חוסיין סובלת עיראק מפיגועים קשים בתדירות גבוהה, בעיקר על רקע המאבק בין השיעים לסונים על השליטה במדינה. על פי הערכות שונות נהרגו בין השנים 2004 ל-2008 בין 77 אלף ל-85 אלף בני אדם ונפצעו מעל ל-120 אלף[10]. רבים מתושבי עיראק נמלטו מארצם, וכך נוצרה בעייתפליטי עיראק.
בדצמבר2011 עזבו את המדינה אחרוני החיילים האמריקנים שהיו מוצבים בעיראק.
ביוני2014 פתחו מורדים סונים מארגוןדאעש במתקפה כוללת נגד הממשלה במספר גזרות ברחבי עיראק והשתלטו על שטחים נרחבים במדינה, וכך למעשה החלה מלחמת האזרחים השנייה בעיראק שהייתה סכסוך בין ממשל עיראק בתמיכת מיליציות שיעיות, כורדיות וטורקמניות לבין מיליציות סוניות ובראשן המדינה האסלאמית, שהכריזו על הקמת ח'ליפות אסלאמית בשטחים שהיו תחת שלטונם במערב המדינה. העימות התמזג עםמלחמת האזרחים בסוריה וקבוצות משני הצדדים חדרו לסוריה כדי לסייע. ב-9 בדצמבר 2017, הכריז חיידר אל-עבאדי, ראש ממשלת עיראק, כי כוחות הצבא הצליחו להשתלט באופן מלא על הגבול עם סוריה השכנה ובכך לגרש את שאריות לוחמי המדינה האסלאמית משטח המדינה.
גם לאחר דעיכת המאבק של דאעש, התקשתה עיראק לחזק את המשילות שלה על שטחה. ארגוני מיליציה חמושים ואף ארגוניעולם תחתון התנקשו בעשרות שופטים ומנעו ממערכת הצדק הרשמי של עיראק את האפשרות לפעול נגדם באופן מסודר[11]. במקביל גורמי מודיעין במערב מצביעים לפרקים על הגברת ההשפעה האיראנית על עיראק, כולל מקרים כמו השפעה על מינויים פוליטיים[12].
לאחר הפלת שלטון סדאם חוסיין ניסתהארצות הברית ובעלות בריתה לכונןמשטרדמוקרטי רב-מפלגתי במדינה, על בסיספדרטיבי. מאמצים אלה נתקלו בהתנגדות מצד קבוצות חמושות שונות: נאמני המשטר הישן, קיצונים דתיים, ותנועות רדיקליות שלמוסלמיםשיעים וסונים. השלטון האמריקאי החליט להקים את הפרלמנט המקומי שנקראמועצת הנבחרים של עיראק.
ב-15 באוקטובר2005 יותר מ-63 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה בעיראק הגיעו לקלפיות, ו-78 אחוזים מהם תמכו בנוסח החוקה. מרבית המתנגדים היו מהאזורים הסוניים של עיראק. בהתאם לחוקה החדשה, עיראק ערכה בחירות לפרלמנט ב-15 בדצמבר 2005, שבהן כ-70 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה מימשו את זכותם. מרבית העיראקים משְלוש העדות הגדולות בחרו במחוקקים שלהם בהתאם לעדתם.
בפברואר2012 הודיעה מפלגתעיראקייה הסונית על החרמת הפרלמנט בשל מחלוקת עם אל-מאלכי השיעי. מספר ימים לאחר מכן, הוציאה הממשלה השיעיתצו מעצר נגד סגןנשיא עיראקטארק אל-האשמי שנמלט תחילה לאזור המצוי בשליטת הכורדים, משם לערב הסעודית, לקטר ולבסוף מצאמקלט מדיני בטורקיה. הוא הואשם באחריות ל-150 התקפות נגד אנשי כוחות הביטחון ואזרחי המדינה בין השנים 2005 ל-2011. בספטמבר 2012 הורשע (לאחר שנשפט בהיעדרו) במעורבות ישירה בהריגת עורכת דין וגנרל בצבא עיראק ונגזר עליועונש מוות בתלייה. אל-האשמי טוען כי מדובר ברדיפה פוליטית על רקע היריבות בין מפלגת השלטון השיעית למפלגתו הסונית.
במערכת הבחירות שנערכה במאי2018 זכתה רשימת "סאאירון" (הברית למהפכות ורפורמה), רשימה שיעית בהנהגת המטיףמוקתדא א-סדר, במספר הרב ביותר של מושבים בפרלמנט[13][14].
באוקטובר2022 בחרה מועצת הנציגים אתעבד א-לטיף רשיד לנשיא, ומוחמד שיאע א-סודאני מונה לראש הממשלה. מאז שנכנס לתפקיד, פיקח ראש הממשלה א-סודאני על תקופה של יציבות יחסית מבחינה פוליטית, ביטחונית וכלכלית.בכירי ממשלה ציינו את הגברת הדיפלומטיה האזורית, שיפור היחסים הבין־לאומיים, ויוזמות לגיוון הכלכלה – כגון פרויקט "דרך הפיתוח עיראק–אירופה" – כסימנים מרכזיים להתאוששות.
באוגוסט2023 הקים א-סודאני את קרן הפיתוח של עיראק, שמטרתה לחזק את המגזר הפרטי ולממן פרויקטים בעלי חשיבות חברתית וסביבתית רבה.בפברואר2025 הגיעה הקרן להיקף של 7 מיליארד דולר בהשקעות זרות ישירות, וחתמה על מזכרי הבנות עם מספר מדינות, ובהן בריטניה ויפן.במאי 2025, הודיע משרד התכנון העיראקי כי שיעור האבטלה בעיראק ירד מ־17% בשנת 2022 ל־13% בשנת 2025.בדו"ח שפורסם ב־24 ביולי 2025 והוגש למועצת הביטחון של האומות המאוחדות, נקבע כי ארגון דאעש נמצא במצבו החלש ביותר בעיראק מאז שהופיע לראשונה.
בשנת2019, בהסתמך על מאות מסמכימודיעין, פרסםהניו יורק טיימסתחקיר שחשף מעורבות עמוקה שלמשמרות המהפכה האיראניים בפוליטיקה העיראקית, הכוללת מינוי בכירים בפוליטיקה העיראקית על ידי גורמים איראניים ופיקוח עקבי על קבלת ההחלטות בעיראק. על פי התחקיר, מעורבות זו של איראן בפוליטיקה העיראקית החלה עם עזיבתצבא ארצות הברית את עיראק בשנת2011, שהותירה אחריה ואקום ביחסי הכוחות הפנימיים בעיראק, שאותו מילאו גורמים בשליטה איראנית[12].
לאחר שנחשפה, עוררה המעורבות האיראנית בעיראק מחאה ציבורית[15].
הממשל והתקשורת המקומית נמצאים במתח, סביב ניסיון הממשל להשפיע על התקשורת ועל הנושאים שבהם היא עוסקת. החוקה עיראקית מגינה לכאורה עלחופש העיתונות, אולם ישנם חוקים המגבילים אותו בפועל.חוק הפרסומים משנת 1968 קובע עד 7 שנות מאסר בגין "העלבת הממשלה", וחקיקה משנת 1969 מוציאה אל מחוץ לחוקלשון הרע והשמצות, כאשר הניסוח של שני החוקים מעורפל ומאפשר מרחב תמרון לממשלה. בשנת 2010 הקימההמועצה השיפוטית העליונה של עיראק בית משפט מיוחד להעמדה לדין שלעיתונאים[16].
בימי הנוכחות האמריקאית בעיראק, שילם הממשל האמריקאי לגופי תקשורת מקומיים כדי לקדם פרסום כתבות המציגות את האמריקאים באור חיובי[17].
עם פרוץהמחאות בעיראק בשנת 2019 נקט השלטון העיראקי בצעדים רבים, חלקם חסרי תקדים, נגד חופש העיתונות וחופש הביטוי, כאשר חסם גישה לאזורים מסוימים, ניתק אתרשת האינטרנט ואסר על סיקור ההפגנות בשידורי הטלוויזיה. אף על פי כן גופי תקשורת מקומיים השקיעו מאמצים לסקר את ההפגנות, וחלקם אף הוציאו מוספים מיוחדים העוסקים בכך[18].
כלכלת עיראק מתבססת על מגזר הנפט, שבאופן מסורתי סיפק כ-95 אחוזים מרווחי היצוא. בשנת1972 הוכרז עלהלאמת תעשיית הנפט. בעקבות מלחמת איראן–עיראק, והנזק שהסבו האיראנים לתעשיית הנפט העיראקית נכנסה הכלכלה העיראקית למשבר. בתגובה המשטר הנהיג מדיניות צנע, לווה רבות ממדינות וארגונים אחרים ומאוחר יותר דחה את תשלום החובות החיצוניים שלו. הפסדיה הכלכליים של עיראק מהמלחמה עם איראן הוערכו כ-100 מיליארדדולר אמריקני לפחות. לאחר תום המלחמה ב-1988 עלה שוב יצוא הנפט מעיראק עם בנייתם של צינורות להובלת נפט ושיקום מתקנים ומשאבות. שילוב של מחירי נפט נמוכים, הצורך לשלם את החובות שנלקחו במהלך המלחמה (כ-3 מיליארד דולר בשנה) ומחיר שיקום המדינה החמירו את המשבר, שגרם בסופו של דבר לפלישה העיראקית לכווית.
ב-20 בנובמבר2004 הסכימו 19 המדינות העשירות בעולם לוותר על 80 אחוזים (33 מיליארד דולר) מתוך כלל חובותיה של עיראק (42 מיליארד) למדינות אלו. סך חובה החיצוני של עיראק שעמד בעת הפלישה ב-2003 על 120 מיליארד דולר, גדל בשנת 2004 בעוד חמישה מיליארד דולר.
בשלהי2005 והמחצית הראשונה של2006 עיראק שינתה את צורת התשלום של חובות נוספים שלה, והפחיתה כ-16 מיליארד מחובה החיצוני. למרות האלימות, ישנם מספר נתונים מעודדים על כלכלת עיראק, בין השאר הגדלת התמ"ג כך שב-2006 עיראק ניצבה במקום ה-58 בעולם.
אקלים עיראק הואסובטרופי כי רוב חלקי הארץ הם מדבר וכמות המשקעים השנתית מגיעה שם ל-100 מ"מ – מדרום לבגדאד יורדים רק כ-30 יוםגשם. הבדלי הטמפרטורה בין הקיץ לחורף גדולים מאוד. עולם החי והצומח: רק בהרים היו בעבר יערות דלים, הארץ מורכבת משלושה רבעים של מדבר ו-5% משטח עיראק חסר כל צמח וחי. במשך 25–50 ימים בשנה נושבות רוחותשמאל הגורמות לסופות חול חזקות.
על פי נתוניהאו"ם לשנת 2022, עיראק היא אחת מחמש המדינות שנפגעו באופן הקשה ביותר ממשבר האקלים, ובמקום ה־39 מבין המדינות הנזקקות למים[19][20]. רצף מתמשך של פגעי אקלים בתחילת המאה ה־21 הגביר תופעות כמו מחסור במים,מדבור וסחיפת קרקע, ולכך הצטרפו נזקיזיהום מים ותשתית בעקבות הסכסוכים המזוינים בתקופות אלו, לצד היעדרה של ממשלה יעילה שתוכל לקדם פתרונות מתאימים[20].
הירידה הדרסטית באדמות החקלאיות ובמקורות מים גרמו בתורן לפגיעה במגוון הביולוגי, לפגיעה בתוצרת החקלאית של עיראק, ולגידול בדיונות החול שהובילו לסופות אבק רחבות היקף שאף פגעו בחיי אדם. לאורך השנים הולכים ומתייבשים מקורות מים שונים בעיראק, ובשנת 2022 התייבש לגמריאגם סאווה(אנ'). היעלמותם של מקורות המים גרמה, נכון לתחילת שנת 2022, להגירה של אלפי משפחות[20].
נוסף לנזקים הקשורים בתהליכים אקלימיים, מצבה הגאופוליטי של עיראק מחריף את הבעיה עוד יותר. כ־85% ממימי הפרת והחידקל, שני מקורות המים המתוקים העיקריים של עיראק, נובעים משטחן שלאיראן וטורקיה, שבונותסכרים על הנהרות. במשך שנים רבות, כ־10%–15% ממימי הפרת החידקל היו מגיעים מאיראן, אולם נכון לשנת 2022, סכרים שבנתה איראן עצרו את הזרימה של המים לעיראק כמעט לחלוטין. טורקיה, שממנה מגיעים רוב המים, בנתה סכרים כבר בשנות ה־70, ומספרם הגיע בשנת 2022 לכ־770 סכרים. סכרים אלה מונעים את ההזרמה של מרבית המים שהיו אמורים להגיע לעיראק. נכון לשנת 2022 מנסה עיראק להגיע להסכמות בנושא עם שכנותיה איראן וטורקיה, אבל הן מפירות את ההסכמים איתה פעם אחר פעם[19].
ממשלת עיראק תולה את החרפת הבעיה ברצף חסר מזל של שנים שחונות מהרגיל, ומבצעת מיזמים של חפירת בארות באזורים הנמצאים בסכנת התייבשות[19].
בעיראק חיים למעלה מ-45 מיליון איש[21].תוחלת החיים הממוצעת היא 73.1 שנים: 71.3 לגבר ו-75.1 לאישה. קצב הריבוי הטבעי עומד על 2% לשנה, כאשרשיעור הפריון עומד על 3.3 צאצאים לאישה.
75% מהאוכלוסייה הםערבים; הקבוצות האתניות הגדולות האחרות הן הכורדים (המהווים כ-20%), האשורים, הטורקמנים, הפרסים, הארמנים ואחרים (המהווים כ-5%) המתגוררים בצפון המדינה.ערבית וכורדית הןשפות רשמיות,סורית (הדומה לארמית) וטורקמנית הן שפות רשמיות באזורים בהם מרוכזות קבוצות אתניות אלו.
97% מהתושבים בעיראק הםמוסלמים. לטענת רוב המקורותהמערביים, כ-65% מהמוסלמים הםשיעים, ואילו הסונים מהווים 35%. עם זאת, האוכלוסייה הסונית בעיראק טוענת ברובה כי הנתונים הללו שגויים.בין האוכלוסייההסונית בעיראק יש למנות את הכורדים אשר נאבקים לעצמאות מדינית בחבל ארץ הנקראכורדיסטן שבצפון עיראק. לפי הערכות שונות הכורדים הם בני העם הגדול בעולם ללאמדינה עצמאית.קבוצות דתיות נוספות בעיראק הן האשורים, שמרביתםנוצריםקתולים וחלקם חברים בכנסייה האשורית, והם רובם של הנוצרים בעיראק. כמו כן היזידים בני העדההכורדית, וקבוצות מיעוט נוספות דוגמתבהאים ויארסאנים – המאמינים בזרמים שהתפתחו מתוך האסלאם, ואינם מוכרים בעיראק כדת נפרדת. מקום הדת בחברה מעוגן היטב בחקיקה, והתבטאויות פומביות היוצאות נגד הדת עלולות להוביל לעונש מאסר[22].
הסוציולוג עלי טאהר אל־חמוד מבחין ביןאתאיזם, הנדיר מאוד בעיראק, לבין תפיסותחילוניות שקיימות במידה מסוימת בדור הצעיר של חלק מהזרמים הדתיים, כהתנגדות לקיום מנהגי הדת[22].
אוכלוסיית עיראק מרוכזת בחלקים הצפוניים, המרכזיים והמזרחיים של המדינה, כאשר רבים מהמרכזים העירוניים הגדולים נמצאים לאורך חלקים נרחבים של נהרות החידקל והפרת. חלק גדול מהאזורים המערביים והדרומיים מיושבים קל או לא מיושבים. כ-71.6% מאוכלוסייתה של עיראק גרים ביישובים עירוניים (נכון לשנת 2023).הערים הגדולות בעיראק: 7.711 מיליון תושבים בבגדאד (בירה), 1.792 מיליון במוסול, 1.448 מיליון בבצרה, 1.075 מיליון בכירכוכ, 958,000 בנג'ף, ו-897,000 בארביל (נכון לשנת 2023).
שיעור העיור בעיראק הוא בקצב שינוי שנתי של 2.91% (הערכה לשנים 2020–2025)[23].הערים העיקריות של עיראק מפורטות להלן מבחינת חשיבות ומספר תושבים. נתוני האוכלוסייה הם משנת 2018.
אחד מהגורמים ליציבות של הקהילה היהודית בבבל, הייתה העובדה שהאזור נשלט מהמאה השלישית לספירה ואילך על ידיהאימפריה הסאסאנית הפרסית, שמנעה את ניסיונות הפלישה של הביזנטים והערבים, ונתנה אוטונומיה דתית ותרבותית ליהודים תחת שלטונה. שנים הללו, ותחת התנאים הנוחים יחסית בבבל פרח בה הלימוד התורני, ובתקופת האמוראים (מחתימת המשנה במאה השלישית ועד לסוףהמאה החמישית לספירה) נכתבה בה אחת היצירות המרכזיות של העם היהודי –התלמוד הבבלי, המסכם דיונים הלכתיים ואגדתיים שנערכו בישיבות המפוארות של בבל –ישיבת סורא,ישיבת פומבדיתא,ישיבת נהרדעא ועוד.
הקהילה שגשגה כמרכז יהודי עדימי הביניים, עם פלישת המונגולים והרדיפה הדתית שניהלו.[דרוש מקור] במהלך שלטון האימפריה העות'מאנית, השתפר מצבם של היהודים, אך הקהילה לא הצליחה לחזור לתקופת תור הזהב שלה.
במאה ה-19 השתתפו היהודים במנהל, ועסקו בעיקר במסחר. ב-1908 קיבלו רשמיתשוויון זכויות וחופש דת. כמה צירים יהודים נבחרו כנציגי עיראק לפרלמנט הטורקי. בימיפייסל הראשון, כאשר הבריטים שלטו למעשה, הובטחו זכויות היהודים, 5 נציגים יהודים נבחרו לפרלמנט והם שותפו במוסדות השלטון, במנהל ובמסחר.
בעיראק שהייתה תחתמנדטבריטי מ-1920,מעמדםהמשפטי שלהיהודים היה זהה למעמדהמוסלמים, ובמפקד של 1920 בעיראק היו 87,488 יהודים. ניתנו ליהודים 5 מושבים בפרלמנט, זכות לנהל מערכותחינוך ודת עצמאיות וכן להתקבל למוסדות-חינוך ממלכתיים ולמשרות ממלכתיות. כמו כן, בתקופה זו היה יהודי בשםששון חזקאל שכיהן בשנים 1920–1923 כשר האוצר של עיראק, אשר תרומתו לפיתוח כלכלת עיראק ניכרה למשך שנים רבות. מעמד זה נשמר גם כאשר קיבלה עיראק עצמאות ב-1932 תחת שלטוןפייסל הראשון. אולם כשהוא מת, וגאזי מלך עיראק החליפו ב-1933, החלהאפליה ומעמדם הורע, ורבים מהם נושלו ופוטרו ממקומות עבודותיהם. בנוסף, החלה הפצתתעמולה אנטישמית ואנטי-ציונית מצד הנאצים והמופתי של ירושלים, עד שבאה לידי ביטוי אף בפרעות פיזיות. בחג השבועות בשנתתש"א, התחוללפוגרום ביהודי בגדאד הידוע בשם "הפרהוד", על רקע דיכוימרד רשיד עאלי אל-כילאני. בפוגרום נרצחו 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים ורכוש רב נבזז. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ־50,000 בני אדם[24]. הפּרעות שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק ולתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ והיוו את תחילת קיצה של הקהילה היהודית העתיקה ביותר מחוץ לארץ ישראל.
בראש כל קהילה יהודית עמד "חכם באשי", אף על פי שבקהילות מסוימות, הארגון היה שונה. (בבגדאד למשל, בראשות הקהילה עמדה מועצה "אזרחית" בת 60 חברים שעסקה בעיקר בעניינימסים ומועצה דתית בהנהגת רב ראשי, שדנה בנושאינישואין,גירושים וירושה). רבים מהילדים נשלחו ללמוד בבית ספר של "כל ישראל חברים" שם קיבלו חינוך כללי ויהודי (שלא ניתן היה לקבלו ב"חדרים", בגללשמרנות דתית).
היהודים מילאו תפקיד חשוב בימיה הראשונים של עיראק העצמאית. אולם התגברות הרדיפה הפוליטית והקמתה שלמדינת ישראל ב-1948 גרמו למרבית יהודי עיראק, שמנו אז כ-150,000 איש, לעזוב את מולדתם. בתקופת שלטוןמפלגת הבעת' האנטי-ישראלית, עזבו מרבית היהודים הנותרים את עיראק בשיתוף פעולה שלהמוסד עם הכורדים. כיום נותרו בעיראק שלושה יהודים בלבד[25], אשר הם גם האחרונים מביןיהדות בגדאד[26].
עיראק הצטרפה לכוחות התוקפים אתמדינת ישראל ב-1948 וצבאה אף הגיע עד למבואות העירכפר סבא. לאחר המלחמה עיראק עמדה בסירובה לדון עם ישראל עלשביתת נשק ולכן מצב המלחמה בין שתי המדינות לא פסק מעולם. יהודים תושבי עיראק אשר בחרו לעזוב לישראל, נשללה מהם אזרחותם ועל תעודות המעבר שניתנו להם במקום תעודות הזהות שלהם נכתב 'אסור לאדם זה לחזור לעיראק'.
לאחר נפילת סדאם, נשאל איאד עלאווי לגבי האפשרות לכינוןיחסים דיפלומטיים עם ישראל, אך הוא דחה אפשרות כזו. למרות זאת, מנהיג הממשלה האזורית של כורדיסטן,מסעוד ברזאני, אמר שלו הממשל העיראקי הפדרלי יאשר קשרים עם ישראל, הוא ישקול פתיחת שגרירות בישראל.
בעיראק המודרנית קיימות מזכרות רבות לעברן המפואר של הציוויליזציות שחיו במקום. עיראק היא בין המדינות העשירות במקדשים ובמסגדים. לאחר הפלישה האמריקנית ב-2003 אוצרות תרבות נבזזו מהמוזיאון הלאומי של עיראק.
בשל החלוקה האתנית והדתית בעיראק, לכל אחד מהאזורים במדינה יש ייחוד תרבותי משלו, החל מהמסגדים הסוניים, שרבים מהם נבנו בתקופת סדאם, דרך המקדשים השיעיים העתיקים וכלה בתרבות הכורדית בצפון המדינה.
עיראק ידועה כמקום המצאת העוּד. רבים מנגניה הטובים של עיראק בעבר היו יהודים, שעזבו לישראל והקימו להקה בקול ישראל. עד נפילת סדאם חוסיין, תחנת הרדיו הפופולרית ביותר הייתה "קול הצעירים". היא שידרה מוזיקה מערבית מודרנית, שקנייתה התאפשרה רק דרךירדן בשל הסנקציות שהוטלו על המשטר. עיראק ניפקה לעולם הערבי מספר כוכבים בולטים בשנים האחרונות, הבולט בהם הואזמר הפופכאט'ם א-סאהר(אנ').
^ד"ר הגר הלל, "המיעוט היהודי בארצות המזרח התיכון 1920–1945 – אוריינטציה ורה-אוריינטציה", בתוך:המזרח התיכון בין מלחמות העולם,האוניברסיטה הפתוחה, ספר ה, עמ' 421.
.png)
