עוטף עזה הוא הכינוי הנפוץ לאזוריישובי מערב הנגב במדינת ישראל, בחלקו הדרומי שלמישור החוף הדרומי ובחלקו המערבי שלהנגב המערבי, בתחומי המועצות האזוריותמרחבים,חוף אשקלון,שער הנגב,שדות נגב ואשכול. יישובי עוטף עזה ממוקמים קילומטרים ספורים מסביב לרצועת עזה, וכוללים את העירשדרות,מושבים וקיבוצים. בעוטף עזה, על פי הגדרת יישוביאזור קו העימות הדרומי שפרסמהרשות המיסים, מתגוררים כ-70,000 בני אדם[1].
לאורך שנות קיומה של ישראל כמדינה ספגו יישובי האזורפעולות טרור רבות מצד תושבי הרצועה. אלה כללו, נוסף על הסתננויות הפדאיון ואירועיטרור עממי שונים,שיגור רקטות ופצצות מרגמה מהשטח הפלסטיני. בטבח שבעה באוקטובר חדרו מחבלים לחלק מהיישובים וביצעו בהם מעשי טבח.
קו הגבול בין ישראל לרצועת עזה נקבע בהסכם שביתת הנשק בין ישראל ומצרים שנחתם בסוףמלחמת העצמאות, ותוקן בהסכם מפברואר 1950. רבים מהיישובים שבצדו הישראלי של קו הגבול (כגוןסעד ונירים) נוסדו עוד קודם לכן, ואחרים (כגוןשדרות ונחל עוז) נוסדו זמן לא רב לאחר קביעת קו הגבול. עם זאת, הכינוי "עוטף עזה" ניתן להם רק במאה ה-21.
לראשונה נקבעה העדפה בחקיקה ליישובי עוטף עזה בתיקון מפברואר 2006[2] לתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), תשנ"ח-1998.
בשנת2007, לאחר שנים אחדות של התקפות טרור, חוקקההכנסת את חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ח-2007[3], המכיר ביישובים שנמצאים במרחק עד 7 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה (ויישובים נוספים באזור זה שקבעשר האוצר בצו[4]) כיישובי קו עימות ומעניק להם הטבות מיוחדות (באופן זמני, עד לסוף שנת 2008). בהצעת החוק נומק צעד זה:
מאז שנת 2000 ועד היום, אזור שדרות רבתי ויישובי הנגב המערבי סופגים פגיעות של רקטות ופצצות מרגמה. אמנם במשך השנים הללו אישרה הממשלה תכניות סיוע שונות, אולם חרף תכניות אלה נתונים התושבים באזור האמור במצוקה פסיכולוגית, חברתית וכלכלית. כמו כן, עקב המצב הביטחוני, נגרמים למפעלים ולבעלי העסקים באזור זה נזקים כלכליים כבדים. בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצעתתוכנית סיוע לאזור זה לתקופה מוגבלת של שנה עד שנתיים כדי לסייע לשיקומם של התושבים ובעלי העסקים באזור לנוכח המצב הביטחוני הקשה השורר שם עד היום[5].
בצעדי חקיקה נוספים הוארך תוקפן של חלק מההטבות, בשינויים מסוימים[6].
ב-14 ביוני 2007 חתם שר האוצר על צו המכיר ביישובי עוטף עזה כביישובי ספר[7]. הכרה זו העניקה ליישובים זכות לפיצוי עקיף בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים.
ביוני2014 פורסם כיפיקוד העורף החליט על קיצוץ בתיקירכזי הביטחון השוטף (רבשצ"ים) ביישובים בעוטף עזה. ראשי הרשויות בעוטף עזה פנו לשר הביטחוןמשה יעלון במכתב לבטל החלטה זו[8]. זמן קצר לאחר מכן החלמבצע צוק איתן, שלכל אורכו ספגו היישובים בעוטף עזה מטחי רקטות ופצמ"רים. בנוסף, נחשפומנהרות לחימה החודרות מרצועת עזה לישראל, ואירעו כמה מקרים שבהם חדרו מחבלים דרך המנהרות ותקפו את חיילי צה"ל. עקב הלחימה רבים מהתושבים התפנו מבתיהם[9].
במבצע צוק איתן סבלם של תושבי עוטף עזה היה גדול מזה של יתר תושבי ישראל, עקב היותם חשופים לירי רקטות קצרות טווח וליריפצמ"רים נרחב. ירי זה גרם להרוגים אחדים בקרב תושבי עוטף עזה. איום נוסף על תושבי עוטף עזה היהמנהרות לחימה שנחפרו מרצועת עזה לתוך ישראל. מנהרות רבות מסוג זה הושמדו במבצע צוק איתן, וחפירתן והשמדתן נמשכו גם בשנים שלאחר מכן.
לאחר שנים אחדות של רגיעה בעקבות מבצע צוק איתן, במהלכן הוכנו תוכניות לפינוי יישובי עוטף עזה בשעת חירום[10], ב־30 במרץ2018 החלוהעימותים בגבול ישראל-רצועת עזה – סדרתהפגנות המוניות ברצועת עזה, ליד הגבול הישראלי. רבות מהן כללוהפרות סדר אלימות. במסגרת ההפגנות התעמתו פעילים ומחבלים פלסטינים עם כוחות צה"ל בסמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה. אלפי פלסטינים התקרבו לגדר, תוך שחלקםיידו אבנים, והשליכובקבוקי תבערה ומטעני חבלה. האירועים נמשכו מאז, וכללו גם שיגורעפיפוני תבערה מרצועת עזה לישראל במטרהלהצית שטחים ישראליים מעבר לגדר. כתוצאה מכך התרחשו מאות שריפות בעוטף עזה, ונשרפו אלפידונמים שלשדות ועציחורש וכן מתקנים חקלאיים. באוגוסט 2018 נורו מאות רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה[11].
קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.במהלךטבח שבעה באוקטובר אלפי מחבלים מהחמאס פלשו אל שטחי העוטף, וניסו לחדור ליישובים. היישובים שחוו את הפגיעה הקשה ביותר היובארי,כפר עזה וניר עוז. בהם המחבלים עשו מעשי טבח, חטיפה, התעללות, ביזה, והרס בהם נהרגו ונחטפו מאות תושבים. ביישובים אחרים כיתות הכוננות וכוחות צה"ל שהיו במקום הצליחו להרוג את המחבלים ולהציל את התושבים[12].
לאחר המתקפה, פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל, וכלל יישובי העוטף פונו מתושביהם לבתי מלון ולקיבוצים מחוץ לאזור הדרום. ואת מקומם תפסו כוחות צבא לאורך המלחמה. מפעלים גם ביישובים שנפגעו קשה מהמתקפה, החלו לחזור לפעילות. כמו מפעל "כפרית" בכפר עזה, ובית הדפוס בבארי[13]. הממשלה החלה לעודד חזרה של התושבים החל ממרץ 2024 לחלק מהישובים שאין מניעה ביטחונית או שיקומית לחזור אליהם, כשנה לאחר פרוץ המלחמה כ-75% מתושבי העוטף חזרו לבתיהם[14].
| מפת עוטף עזה |
|---|
 |
ברשימת יישובי אזור קו העימות הדרומי, שפרסמהרשות המיסים, נכללים היישובים הבאים:[15]
| אקלים בעוטף עזה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 18 | 18.8 | 21.7 | 26.4 | 28.3 | 30.6 | 32.4 | 32.3 | 31 | 28.2 | 24.5 | 20.2 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 9.1 | 8.1 | 9.7 | 12 | 15 | 18.1 | 20.5 | 21.1 | 19.6 | 16.9 | 12.8 | 9.5 | |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 102 | 83 | 43 | 9 | 2 | 0 | 0 | 0 | 0 | 16 | 58 | 75 | |
| מקור:Israel Weather | |||||||||||||
האקלים השורר באזור העוטף הואצחיח למחצה ומאופיין בקיץ חם וחורף נעים. כמות המשקעים הממוצעת בשנה היא כ-300 מ״מ. בעונת החורף צומחים באזורדשאים ופרחים.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:עוטף עזה |
גילי מלניצקי,עד המלחמה הבאה, נשארים החיים עצמם, באתרTheMarker, 10 באוגוסט 2017 עדן סולומון,ניר חסון, רן שמעוני,חן מענית,לצד קדחת השיפוץ והבנייה, בקיבוצי העוטף עדיין שולטת הטראומה, באתרהארץ, 3 באוקטובר 2025
מתקפות פדאיון על יישובים בעוטף עזה, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים,1956טלי חרותי סובר,תושבי עוטף עזה עזבו בגלל המנהרות - והמדינה לא הפעילה את תוכנית הפינוי, באתרTheMarker, 3 באוגוסט 2014בר פלג,בין מס רכוש לבין המחשבות על פינוי: יום הלחימה של תושבי עוטף עזה, באתרהארץ, 9 באוגוסט 2018
