מחוז סראטוב (ברוסית:Саратовская область, בתעתיק:סראטובסקאיהאובלסט) הואסובייקט בפדרציה הרוסית. נמצא בשטח שלהמחוז הפדרלי של הוולגה.
נהרוולגה חוצה את המחוז ל-2 חלקים.
המחוז הוקם בשנת1936.
בדרום-מזרח הוא גובל עםקזחסטן.
נכון לינואר2024 במחוז מתגוררים 2,385,163 תושבים.
בימי הביניים בשטח הייתה התיישבות דלה. השטח נכלל בהורדת הזהב. באוזר של עיר סראטוב של כיום במחציתהמאה ה-13 הוקם עיר אובק בו ביקרמרקו פולו בשנת1262 ואבן בטוטה בשנת1334. העיר נחרבה על ידיטימור לנג בסוףהמאה ה-14 ולא נבנתה מחדש.
במשך כ-200 שנים באזור היו יישובים של עמי האזור והתיישבות רוסית דלה. לאחר שחאנות קאזאן נכבשה על ידירוסיה הצארית שטח סופח למדינה הרוסית.
בחלוקתהאימפריה הרוסית לגוברניות שטח פוצל בין הגוברניות השונות עד שבשנת1797 הוקמה גוברניית סראטוב.
בשנת1918 גוברניית סרטוב בוטלה ושטח נכלל ביחידות מנהליות שונות. בשנת1936 הוקם מחוז סראטוב.
במהלךהמאה ה-18 החלה באזור התיישבות גרמנית משמעותית. בתחילת המאה ה-20 הגרמנים היוו כ-35% מאוכלוסיית האזור ובהתאם לכך הוקמה רפובליקה אוטונומית. בתחילת מלחמת העולם השנייהאוטונומיה בוטלה ורוב האוכלוסייה הגרמנית הועברה לסיביר. חלק מהתושבים הגרמנים חזרו לאזור בשנות ה-60. עםנפילת ברית המועצות גרמנים רבים עזבו את האזור והיגרו לגרמניה.
הרשות המחוקקת היא "הדומה של מחוז סראטוב" שכוללת 40 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר לחמש שנים. בספטמבר2022 לתפקיד נבחר רומן בוסארגין.
מבחינה אדמיניסטרטיבית החבל מחולק ל-37ראיונים ועיר בעלי חשיבות מחוזית. בנוסף קיימתעיר סגורה סבטלי בה ממוקמת יחידה של חיל הטילים האסטרטגיים.
נכון לינואר2024 במחוז מתגוררים 2,385,163 תושבים. זאת לעומת 2,7 מיליון בשנת1994. כ-76% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. בעיר הגדולה -סראטוב מתגוררים כ-841 אלף תושבים. בעיראנגלס מתגוררים כ-225 אלף ובבלקובו 185 אלף.
בהתאם לנתונימפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית הרוסים מהווים כ-87,5% מאוכלוסיית המחוז. בנוסף לכך, יש לציין את הקזחים (כ-2.7%),טטרים (כ-1.2%) בעבר, בשטח המחוז הייתה אוכלוסייה משמעותית של הגרמנים. במהלך העשור האחרון הם עזבו לגרמניה ועתה נשארו רק כ-3.3 אלף איש.
סראטוב הייתה מחוץ לתחום המושב המותר לישיבת יהודים, ורק בוגרי הצבא - הקנטוניסטים הורשו לגור בה. על אף היותה ישוב יהודי קטן, הסעירה את רוסיה כולה בין השנים1853–1860עלילת דם שהחלה בעיר. בשנת1912, עם ביטול גזירת תחום מושב החלו יהודים רבים להתיישב בעיר ובפרבריה.
בשנת1998 הגיע לסראטוב הרב יעקב מאיר קוביטשעק, לשמש כשליח חב"ד. בעיר פועלים שני בתי כנסת, בית הספר "אור אבנר", גן ילדים, מקווה טהרה, כולל ערב על ידי רשת כולל תורה, ומגוון פעילויות לכל הגילאים. בית הכנסת העתיק בסרטוב שוחזר ומשמש כבית חב"ד החל מערב ראש השנה תשפ"ב.
בסראטוב נולדורחל המשוררת, וכןרומן אברמוביץ'. ב-2022 הוצב בעיר פסל לכבוד רחל, אך הוא הוסר כעבור כחצי שנה.[1]גםלאה גולדברג שהתה בעיר בילדותה, עת הוריה נמלטו אליה במלחמת העולם הראשונה.
בשנת1959 התגוררו במחוז כ-13 אלף יהודים. בשנת2021 היו כ-1.3 אלף בלבד.
המחוז מתאפיין ברמת פיתוח תעשייה גבוהה. באזור קיימים מספר מפעלים בעלי משמעות כלל-ארצית - בניית מכונות, מקררים, תעשייה פטרוכימית וכו'.
בשטח המחוז ממוקמתתחנת הכוח הגרעינית בלקובו, מהגדולות ברוסיה
מסילת ברזל ראשונה הפעלה במחוז במהלךהמאה ה-19. כיום פועלת במחוז רשת מסילות ברזל מפותחת.
במחוזו עוברות מספר כבישים בעלי חשיבות ארצית R-22מוסקבה-וולגוגרד, R-158 סראטוב-ניז'ני נובגורוד, A298 סראטוב-קזחסטן.
על נהר וולגה הוקמו נמלים להעברת סחורות ונוסעים.
בשנת2019 בסראטוב הוקםנמל התעופה הבין-לאומי גגארין במקום נמל תעופה ישן. בשנת2023 עברו דרכו מעל למיליון נוסעים.
.jpg)
