Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

ספרדית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "קסטיליאנית" מפנה לכאן. לערך העוסק בניב של השפה הספרדית שמדובר בעיקר בספרד עצמה, ראוספרדית-קסטיליאנית.
ספרדית
Español
Castellano
מדינותאורוגוואי,אל סלוודור,אקוודור,ארגנטינה,ארצות הברית,בוליביה,בליז,גינאה המשוונית,גואטמלה,הפיליפינים,הרפובליקה הדומיניקנית,הונדורס,ונצואלה,מקסיקו,ניקרגואה,ספרד,פוארטו ריקו,פנמה,פרגוואי,פרו,צ'ילה,קובה,קולומביה,קוסטה ריקה.
אזוריםספרד ומושבותיה לשעבר,דרום אמריקה,אמריקה המרכזית.
דובריםכ־570 מיליון
שפת אם470 מיליון
כתבאלפבית לטיני
משפחה

הודו־אירופית

איטלית
רומאנית
מערבית
איברו-רומאנית
איברית מערבית
ספרדית
לאום
המדינות בהן השפה מדוברת
אורוגוואיאורוגוואיאורוגוואי
ארגנטינהארגנטינהארגנטינה
בוליביהבוליביהבוליביה
אקוודוראקוודוראקוודור
אל סלוודוראל סלוודוראל סלוודור
גינאה המשווניתגינאה המשווניתגינאה המשוונית
גואטמלהגואטמלהגואטמלה
הרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקנית
פוארטו ריקופוארטו ריקופוארטו ריקו
הונדורסהונדורסהונדורס
ונצואלהונצואלהונצואלה
ניקרגואהניקרגואהניקרגואה
ספרדספרדספרד
פנמהפנמהפנמה
פרגוואיפרגוואיפרגוואי
פרופרופרו
צ'ילהצ'ילהצ'ילה
קובהקובהקובה
קולומביהקולומביהקולומביה
קוסטה ריקהקוסטה ריקהקוסטה ריקה
מקסיקומקסיקומקסיקו
ארגוןהאו"ם,האיחוד האירופי,איחוד מדינות דרום אמריקה,ארגון מדינות אמריקה,האיחוד האפריקאי,האיחוד הלטיני
מוסדReal Academia Española - האקדמיה המלכותית הספרדית (פועלת בשיתוף עם אקדמיות מקומיות ב-21 המדינות דוברות הספרדית)
קוד שפהesעריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1esעריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2spaעריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3spaעריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גםשפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דוברי הספרדית בעולם

ספרדית (בספרדית:Español אֶספָּנְיוֹל; בניביםדרום אמריקאיים נהגה אֶפָּנְיוֹל) אוקסטילית (Castellano קַסְטֶיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצתהשפות הרומאניות במשפחתהשפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.

הספרדית היא השפה הרומאנית המדוברת ביותר. עם כ-570מיליון איש דובריה ברחבי העולם, ספרדית היא שפת הדיבור השלישית בתפוצתה בעולם (מבחינת מספר הדוברים הכולל, כשפת אם וכשפה זרה), לאחרמנדרינית ואנגלית. ספרדית משמשת כשפת אם בפי כ-470 מיליון דוברים ובפי השאר כשפה זרה. כשפת אם היא השנייה המדוברת ביותר בעולם.[1] ספרדית מדוברת בפי 40 מיליון איש בספרד ומלבדה היא מדוברת בלמעלה מ-20 מדינות, רובן בדרום אמריקה ובמרכזה. היא גם אחת השפות הרשמיות שלהאומות המאוחדות.

המסמכים המוקדמים ביותר בהם הספרדית הופיעה בכתב מתוארכים למאה ה־11 לספירה. אוצר המילים הספרדי מכיל בעיקר אוצר מיליםלטיני אך גםאוצר מיליםערבי ובכללשמי רב, אלה השתרשו מגלי הגירה לאורך ההיסטוריה. הספרדית התפתחה מהלטינית הוולגארית שדוברה במושבות שלהאימפריה הרומית. בימי הביניים המוקדמים הושפעה מהערבית וגם מהבסקית. היא התפשטה בכל רחביחצי האי האיברי בתקופת הרקונקיסטה ובכל רחביאמריקה הלטינית בתקופתהאימפריה הספרדית.

שמות השפה

[עריכת קוד מקור |עריכה]
האזורים בהם נקראת השפה Español או Castellano
הדיאלקטים של הספרדית האיברית

השמות העיקריים של השפה הספרדית הם Español ו-Castellano.

מקור השם Español (אספניול) בשם España, שמה העצמי של ספרד. המונח הספציפי בצורתו הסופית לקוח כנראה מהשפה האוקסיטנית.

השם Castellano (נהגה קסטלְיאנו, קסטֶיַאנוֹ, קסטֶזַ'אנוֹ או קסטשאנו בניבים שונים) נגזר משמה שלממלכת קסטיליה ממנה התפתחהספרד. פירוש שמה של ממלכת קסטיליה הוא "ארץ הטירות" שכן בזמן הכיבוש המוסלמי של רוב חצי האי האיברי הייתה הממלכה מוקפת טירות, ועם הרקונקיסטה (הכיבוש הנוצרי) התפשטה לשאר חלקי חצי האי.

לרוב השימוש במונח Español הוא בהשוואה לאנגלית, ערבית,רוסית,גרמנית,צרפתית וכדומה בעוד שהשימוש במונח Castellano הוא בהשוואה לקטלאנית,גליסית,בסקית ועוד שפות אזוריות בספרד. הבחנה זאת נעשית בעיקר בספרד בעוד שבשאר העולם דובר הספרדית ישנה העדפה לאחד השמות.

בארגנטינה,אורוגוואי,פרגוואי,בוליביה,אקוודור וונצואלה יש עדיפות לשם Castellano; בקולומביה,מקסיקו,גואטמלה ופרו ישנה עדיפות לשם Español, ובצ'ילה שני המונחים בשימוש באותה המשמעות כאשר המונח Español נפוץ בתקשורת והמונח Castellano הוא שם המקצוע בבית הספר.

שם השפה בעברית, ספרדית, נגזר מהשם המסורתי לחצי האי האיברי, ספרד. כפי הנראה רצו היהודים בימי הביניים להשתמש בשם עברי לספרד, ושאלו שם זה מספרעובדיה (א, כ), שם הוא מוזכר כיעד ההגליה מירושלים. בעברית מקובל הביטוי "חלומות באספמיה". אספמיה היא למעשה ספרד. מקור השם הוא המלחים שחצו אתהים התיכון ונתקלו בספרד. הם גילו שם ארנבות רבות אותן חשבו לשפנים ולכן קראו למקום "ארץ השפנים" הוא שפניה. שפניה הפך לספמיה בגלגולים שונים ומציין עד היום ארץ רחוקה ומסתורית, כביטוי.

הגיית השפה וכתיבתה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בספרדית 29 אותיות שמתוכן שתיים –K ו-W – הן לא חלק אינטגרלי מהשפה עצמה ומשמשות אך ורק במילים שאולות משפות אחרות, ואות אחת –H – שאינה נהגית כלל.

עיצורים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • כאשר מופיעה המילהכנ"ל בצד הלטינו־אמריקאי, השורה מוסבת על מקבילתה בצד האיברי.
העיצורים
הסימון
הגרפי
ניבאיבריניב לטינו־אמריקאי
תעתיקIPAהערך הפונטיתעתיקIPAהערך הפונטי
Bbbנהגה כהגיית בי"ת בתחילת משפט או לאחרm;
כהגיית בי"ת רפה דו-שפתית בשאר המקרים
bנהגה כהגיית בי"ת בתחילת מילה או לאחרm;
כהגיית בי"ת רפה דו-שפתית בשאר המקרים
ββ
Ccθנהגה כהגיית ת"ו רפה לפניe i;
כהגיית כ"ף בשאר המקרים
sנהגה כהגיית סמ"ך לפניe i
kkכנ"ל
Ch/chʧנהגה כהגיית צד"י גרושהʧ
Dddנהגה כהגיית דל"ת בתחילת משפט או לאחרn;
כהגיית דל"ת רפה בין תנועות ולאחר כל עיצור אחר;
כהגיית ת"ו לעיתים בסוף מילה.
d
ðð
t
Fffנהגה כהגיית פ"א רפהfכנ"ל
Ggxנהגה כהגיית כ"ף רפה לפניe i;
כהגיית גימ"ל בתחילת משפט או לאחרn;
כהגיית גימ"ל רפה בשאר המקרים
x ~hנהגה כהגיית כ"ף רפה או ה"א לפניe i
ɡɡכנ"ל
ɣɣ
Gu/guɡנהגה כהגיית גימ"לɡ
Gü/güɡwנהגהגְּוו (כשהו"ו עיצורית)ɡw
Hhאינו נהגה
Iijנהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה אחרתj
Jjxנהגה כהגיית כ"ף רפהx ~ hנהגה כהגיית כ"ף רפה או ה"א
Kkkמופיע במילים שאולות בלבד, אז נהגה כבשפת המקורkכנ"ל
Lllנהגה כהגיית למ"דl
Ll/llʝ ~ʒ ~ʤנהגה לרוב כהגיית יו"ד במעט חיכוך, או זי"ן גרושה או גימ"ל גרושהʎנהגה מעין למ"ד ~ יו"ד כששרירי הלשון מתרחבים ונוגעים בחך קלות[2]
Mmmנהגה כהגיית מ"םmכנ"ל
Nnנהגה כהגיית מ"ם לפניv
nנהגה כהגיית נו"ן בשאר המקריםn
Ññɲנהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירובɲ
Pppנהגה כהגיית פ"אp
Qu/qukנהגה כהגיית כ"ף לפניe i;
נהגהקְוו (כשהו"ו עיצורית) לפניa o u
k
kwkw
Rrrנהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת בראש מילה או לאחרl ו-n;
כהגיית רי"ש לשונית בשאר המקרים
rכנ"ל;
בניבים מסוימים בדרום אמריקה - זי"ן גרושה
ʒ
ɾɾכנ"ל
Rr/rrrנהגה כהגיית רי"ש מתגלגלתrכנ"ל;
באמריקה המרכזית כהגיית כ"ף רפה
x
Sssנהגה כהגיית סמ"ךsכנ"ל;
בניבים מסוימים (בעיקר במקסיקו) כהגיית זי"ן לפני עיצור קולי;
בניבים מסוימים ובאיים הקנריים כהגיית ה"א בסוף מילה ולפני עיצור אחר
z
h
Tttנהגה כהגיית ת"וtכנ"ל
Uuwנהגה כהגיית W אנגלית לפני תנועה אחרתw
Vvbנהגה כהגיית בי"ת בתחילת משפט או לאחרn;
כהגיית בי"ת רפה בשאר המקרים
b
vvכנ"ל; בניבים מסוימים גם לאחרn
Ww-מופיע במילים שאולות בלבד, אז נהגה כבשפת המקור-כנ"ל
Xxksנהגהכְּסְ בין תנועות;
כהגיית סמ"ך לפני עיצור אחר
ksכנ"ל; בניבים מסוימים גם לפני עיצור אחר (בעיקר במקסיקו)
ssכנ"ל;
בניבים מסוימים כהגיית ה"א לפני עיצור אחר (בדומה ל-s);
במילים השאולות משפות מקומיות במקסיקו כהגיית כ"ף רפה (México = מֶכִיקוֹ)
או כסמ"ך
h ~ x
Yyjנהגה כהגיית יו"ד עיצוריתjכנ"ל;
בניבים מסוימים נהגה כהגיית זי"ן גרושה, גימ"ל גרושה או שי"ן ימנית
לפני תנועה אחרת וכיו"ד עיצורית בסוף מילה
ʒ ~ ʤ ~ʃ
Zzθנהגה כהגיית ת"ו רפהsנהגה כהגיית סמ"ך
פונמות בספרדית
וילוניחכיבתר־
מכתשי
מכתשישִנִּישפתי
־שִנִּי
דו־
שפתי
אפיɲnm
סותםgkdtbp
מחוכךʧ
חוכך[ɣ]xʝʃs[ð]θ[v]f[β]
מקורב
(צדי)
w
ʎl
מקישɾ
רוטטr

* פונמה זרה לרוב, לבד מניבים דרום-אמריקאיים
* אלופוני /b g d/ בהתאמה בין תנועות

תנועות

[עריכת קוד מקור |עריכה]
התנועות
הסימון
הגרפי
תעתיקIPAהערך הפונטי
Aa[ä]נהגית כהגיית פתח
Ee[]נהגית כהגיית צירי
Ii[i]נהגית כהגיית חיריק
Oo[]נהגית כהגיית חולם
Uu[u]נהגית כהגיית שורוק
Yy[i]נהגית כחיריק תנועתי רק במילה y (וְ-)
jנהגית כחיריק עיצורי כשהמילה הבאה אחרי y (וְ-) מתחילה בתנועה/באות האלמת h
הדיפתונגים
הסימון
הגרפי
תעתיקIPAהערך הפונטי
Ai/aiנהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)
Ay/ayנהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)
Au/auנהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית)
Ei/eiנהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)
Ey/eyנהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)
Eu/euנהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית)
Oi/oiנהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)
Oy/oyנהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)
  • אותיות המייצגות תנועות עשויות להופיע בליווי סימנים דיאקריטיים: Áá, Éé, Íí, Óó, Úú על־מנת להצביע על הטעם במילה במקרים שמיקומו חורג מחוקי השפה הרגילים. יש שחריגות כאלה הן נפוצות ביותר.
  • בספרדית נעשה שימוש בסימן שאלה הפוך (¿), בראש משפטי שאלה, וסימן קריאה הפוך (¡), בראש משפטי קריאה.

ספרדית ארגנטינאית

[עריכת קוד מקור |עריכה]
הדיאלקטים של השפה הספרדית
הדיאלקטים של הספרדית הארגנטינאית
הדיאלקטים של הספרדית המקסיקנית
הדיאלקטים של הספרדית הפרואנית

לניב הספרדי המדובר בארגנטינה, ואורוגוואי. כמה מאפיינים ייחודיים. ניב זה מכונה ספרדית שלריו דה לה פלטה (Rioplatense).

הבדל בולט ביותר הוא הגיית האותיות ll ו y כאשר הן נמצאות בתוך מילה.ברוב הניבים, הוגים אותיות אלה כעיצור חיכי, מקורב, ואילו בניב זה הוגים אותיות אלה כ-ז' או ש. כלל זה אינו חל על מילת החיבור y, על y בסוף מילים ועל y ולפניה אות ניקוד (Aa ,Ee ,Ii ,Oo ,Uu). הבדל נוסף הוא כתוצאה מהגירה מסיבית מאיטליה למדינות אלו, בניב הארגנטינאי השתחלו הרבה מילים מאיטלקית. Y ולפניה אות ניקוד לא יופיע באף מילה במילון, אבל הצירוף יכול להופיע בשמות (כמו Maylen, שנהגה "מיילן").

הדקדוק הספרדי

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מערכת הפועל הספרדי

[עריכת קוד מקור |עריכה]
אנטוניו דה נבריה, מחבר הדקדוק הראשון בספרדית

שמות הפעולה בספרדית נוטים לפי 3 נטיות בסיסיות: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-ar (לדוגמה: jugar - לשחק), ב-er (לדוגמה: comer - לאכול) וב-ir (לדוגמה: vivir - לחיות/לגור ב...).

Amar - לאהוב, פועל רגיל ar
גוףהווהעברעתידתנאי
לא־מושלםלא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo)amoamabaaméamaréamaría
שני יחיד (Tú)amasamabasamasteamarásamarías
שלישי יחיד (El/Ella)amaamabaamóamaráamaría
ראשון רבים (Nosotros)amamosamábamosamamosamaremosamaríamos
שני רבים (Vosotros)amáisamabaisamasteisamaréisamaríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)amanamabanamaronamaránamarían
Comer - לאכול, פועל רגיל er
ראשון יחיד (Yo)comocomíacomícomerécomería
שני יחיד (Tú)comescomíascomistecomeráscomerías
שלישי יחיד (El/Ella)comecomíacomcomerácomería
ראשון רבים (Nosotros)comemoscomíamoscomimoscomeremoscomeríamos
שני רבים (Vosotros)coméiscomíaiscomisteiscomeréiscomeríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)comencomíancomieroncomeráncomerían
Vivir - לחיות, פועל רגיל ir
ראשון יחיד (Yo)vivovivíavivíviviréviviría
שני יחיד (Tú)vivesvivíasvivistevivirásvivirías
שלישי יחיד (El/Ella)vivevivíavivviviráviviría
ראשון רבים (Nosotros)vivimosvivíamosvivimosviviremosviviríamos
שני רבים (Vosotros)vivísvivíaisvivisteisviviréisviviríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)vivenvivíanvivieronviviránvivirían
  • העבר הלא-מוגדר (Pretérito indefinido) מציין פעולה שהתרחשה והסתיימה בעבר, בעוד שהלא-מושלם (Pretérito Imperfecto) מציין פעולה בעבר שלא ידוע מתי החלה או מתי נגמרה, ואילו העבר הנוצר באמצעות פרפקט ההווה מציין פעולה שהתרחשה בעבר ובעלת השפעה על ההווה.
  • התנאי מציין את תנאי ההווה שהוא תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי העבר הנוצר באמצעות פרפקט התנאי המציין תנאי שלא נתממש והוא בטל או תנאי העתיד הממשי.

הבינוני

[עריכת קוד מקור |עריכה]
בינוני ההווה
[עריכת קוד מקור |עריכה]

צורת בינוני ההווה היא סוג שלשם תואר, הנגזר מפועל וכתואר הוא נוטה לפי נטיות התארים ועשוי לשמש את הזמנים המתמשכים בעזרת נטיות פועל העזר Estar.

בינוני ההווה נוצר בדרך הבאה:

  1. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ando.
  2. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~iendo.
  3. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~iendo.
  4. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~er וב~ir בצורת המקור ולפני הסיומת יש תנועה, הסיומת מתחלפת ב~yendo.
בינוני העבר
[עריכת קוד מקור |עריכה]

צורת בינוני העבר היא סוג של שם תואר הנגזר מפועל והוא נוטה לפי נטיות התארים, אך עשוי לשמש גם את הקול הסביל יחד עם נטיות הפועל Ser או את זמני הפרפקט יחד עם נטיות הפועל Haber.

בינוני העבר נוצר בדרך הבאה:

  1. עבור פעלים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ado.
  2. עבור פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~ido.
  3. עבור פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~ido.
  4. עבור פעלים שבסיסם מסתיים בתנועה, סיומת ה-er או ir מתחלפות ב-ído.

זמני הפרפקט

[עריכת קוד מקור |עריכה]

זמני הפרפקט מופקים באמצעות פועל השייכות וצורת הבינוני.

  • פרפקט ההווה, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בהווה וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה בעבר ובעלת השפעה על ההווה.
  • פרפקט העבר, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעבר ויש בין שתיהן קשר, כמין פלאשבק.
  • פרפקט העבר הפרטוריטרי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר הפרטוריטרי וצורת הבינוני ומציין את אותה המשמעות של פרפקט העבר רק שכאן ידוע זמן תחילת הפעולה וסיומה.
  • פרפקט העתיד, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעתיד וצורת הבינוני ומציין פעולה שתתרחש לפני פעולה אחרת בעתיד ויש בין שתיהן קשר.
  • פרפקט התנאי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בזמן תנאי וצורת הבינוני ומציין תנאי שלא נתרחש והוא בטל.
Haber - פועל שייכות
גוףהווהעברעתידתנאי
לא־מושלםלא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo)hehabíahubehabréhabría
שני יחיד (Tú)hashabíashubistehabráshabrías
שלישי יחיד (El/Ella)hahabíahubohabráhabría
ראשון רבים (Nosotros)hemoshabíamoshubimoshabremoshabríamos
שני רבים (Vosotros)habéishabíaishubisteishabréishabríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)hanhabíanhubieronhabránhabrían

הזמנים המתמשכים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

הזמנים המתמשכים נוצרים באמצעות שימוש בנטיות פועל העזר Estar בזמנים השונים ושם הפעולה והם מוסיפים לזמנים ממד מתמשך.

Estar - להיות
גוףהווהעברעתידתנאי
לא־מושלםלא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo)estoyestabaestuveestaréestaría
שני יחיד (Tú)estásestabasestuvisteestarásestarías
שלישי יחיד (El/Ella)estáestabaestuvoestaráestaría
ראשון רבים (Nosotros)estamosestábamosestuvimosestaremosestaríamos
שני רבים (Vosotros)estáisestabaisestuvisteisestaréisestaríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)estánestabanestuvieronestaránestarían
  • הפועל Estar מבטא גם מקום ומצב, אם הם זמניים או קבועים, לתאר מצב רגעי של אדם ולהפיק את הזמנים המתמשכים.

הסביל

[עריכת קוד מקור |עריכה]

הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בנטיות הפועל ser בזמנים השונים וצורת הבינוני.

Ser - להיות
גוףהווהעברעתידתנאי
לא־מושלםלא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo)soyerafuiserésería
שני יחיד (Tú)ereserasfuisteserásserías
שלישי יחיד (El/Ella)eserafueserásería
ראשון רבים (Nosotros)somoséramosfuimosseremosseríamos
שני רבים (Vosotros)soiseraisfuisteisseréisseríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)soneranfueronseránserían

נטיות שמות העצם

[עריכת קוד מקור |עריכה]

שמות העצם בספרדית הם בעלימגדר, זכר/נקבה. בדרך-כלל, שם עצם המסתיים בצלילo הוא זכר, ושם עצם המסתיים בצלילa - נקבה. גם הסיומות ión ו-ad אופייניות לשמות עצם בנקבה.

למעשה כאשר מילה נגמרת באחת מאותיות: n,o,r,m,l אזי המילה היא זכר. שאר הסיומות יעידו על נקבה למעט חריגים משני הכיוונים. [למשל:día - יום (זכר) ]

בצורת הרבים בשמות העצם בספרדית אין הבחנת זכר/נקבה. צורת הרבים נוצרת בדרכים הבאות:

  1. שם עצם המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
  2. שם עצם המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
  • שם עצם המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.

שמות העצם עשויים להיות מיודעים באופן מסוים או בלתי-מסוים.

תוויות היידוע בספרדית
יידועזכר יחידנקבה יחידזכר רביםנקבה רבים
בלתי-מסויםununaunosunas
מסויםellaloslas
  • לאחר מילת היחס a מתלכד יידוע הזכר המסוים (el) עם מילת היחס לכדי al (תחת a el).
  • לאחר מילת היחס de מתלכד יידוע הזכר המסוים (el) עם מילת היחס לכדי del (תחת de el).
  • קיימת מילת יידוע נייטרלי, לא מסוים ולא בלתי-מסוים, Lo המיידעת שם מופשט או איכות, ואשר לא נוטה לפי כמות ומגדר.
תוויות היידוע ההצגתי בספרדית
זכר יחידנקבה יחידזכר רביםנקבה רבים
עצם קרוב לדוברesteestaestosestas
רחוק מהדובר אך קרוב למאזיןeseesaesosesas
רחוק מהדובר ומהמאזיןaquelaquellaaquellosaquellas

נטיות התארים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

שמות התואר בספרדית מתאימים לשמות העצם במגדר ובכמות, והם מופיעים לאחר שם העצם אותו הם מתארים, פרט לתארים הלא מיודעים (לדוגמה: הרבה, כמה, כל וכדומה), אשר יופיעו לפני שם העצם.

מגדר התארים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. תארים שבזכר מסתיימים ב-o בנקבה ה-o הופכת ל-a.
  2. תארים שבזכר מסתיימים ב-e או ב-a צורתם בנקבה היא זהה.
  3. תארים שבזכר מסתיימים בעיצור צורתם בנקבה היא זהה.
  4. תארים שבזכר מסתיימים ב-n או r מקבלים בנקבה סיומת a.

יחיד ורבים בשמות התואר

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
  2. שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
  • שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
מיזמיקרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון:ספרדית
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט:ספרדית
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט:פתגמים ספרדיים
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר:ספרדית
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע:שיחון ספרדי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף:ספרדית

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^אתנולוג 2009
  2. ^כפי שהוגה ילד קטן את המילה "שָלוֹם" - [שָיוֹם]. פונמה זו - בכתיב התקני "ll" - הולכת ונעלמת עקבתופעה המכונה "ייסמו" (yeísmo) הגורמת לשינוי הגייתה ל-[j], ובניבים שונים ל-ז' אוג'. היא שורדת במקומות דוברי ספרדית כשפה שנייה לקטלאנית,קצ'ואה או כל שפה ששימרה מילים שבתוכן הפונמה (אזורים מסוימים בחלק מארצות האנדים), באזורים מבודדים (למשלצ'ילואה) ובאזורים מסוימים בצפון ספרד (שאינם דוברי שפות נוספות). בפיליפינים מבטאים אך ורק כ-"ʎ".


שפות הודו-אירופיות
שפות רומאניותצרפתיתמונגאסקיתארפיטניתולוניתאוקסיטניתגסקוניתאראניתקטלאניתספרדיתלאדינוחכיתיהגליסית-פורטוגזיתפורטוגזיתגליסיתאסטור-לאוניתאסטוריתלאוניתמירנדזיתאיטלקיתקורסיקאיתליגוריתנפוליטניתסיציליאניתסרדיניתאיסטריתפריאוליתלדיניתרומאנשדלמטיתרומניתמולדובניתארומניתאיסטרו-רומנית
בירוק כהה: מדינות עם רוב דובר שפות הודו-אירופיות. בירוק בהיר: מדינות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות שקיבלו הכרה רשמית
שפות גרמאניותאלמאניתאלזסיתגרמנית שווייצריתגרמניתלוקסמבורגיתבוואריתריפואריתסקסונית עיליתיידישהולנדיתאפריקאנסלימבורגיתסקסוניתזיילנדיתפריזיתסקוטיתאנגליתדניתשוודיתנורווגית ספרותיתאיסלנדיתפארואזיתנורווגית חדשה
שפות סלאביותאוקראיניתבלארוסיתרוסיתרוסיניתסלובקיתצ'כיתפולניתפומרניתקשוביתסורבית עיליתסורבית תחתיתבולגריתמקדוניתסרביתקרואטיתסלובניתבוסניתשלזית
שפות קלטיותברטוניתולשיתקורניתגאלית סקוטיתאיריתשלטה
שפות הודו-איראניותסנסקריטאסאמיתבנגליתגוג'ראטיתהינדימאיטהיליתמראטהיתנפאליתאורייהפאליפנג'אבירומאניסינדיתסינהליתאורדודיבהידאמלידומאקיגאוואר-באטיקאלאשהקשמיריתחווארקוהיסטניתניגאלאמיתפאשאיפאלורהשינה (שפה)שומשתיאשקוםקמויריקאטי (באשגלי) •פרסואנית (ווסי-וורי) •טרגמיוואיגלית (קאלאשה-אלה) •פרסיתפאהלוי ("פרסית תיכונה") •פשטודארי של אפגניסטןטג'יקיתאוסטיתכורדיתבאלוצ'יטאלישטאטיתג'והוריג'יהדידארי של זורואסטריאןיאגנובי
שפות בלטיותלטביתליטאית
אחריווניתאלבניתארמנית
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ספרדית&oldid=42226353"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp